| נשלח ב-8/6/2008 15:03 |
 |
| |
אילו ניתנה התורה בימינו
אילו ניתנה התורה בשנת תשס"ח
אחרי יציאת מצרים לקח לעם ישראל שבע שבועות בכדי לעמוד כולם כאיש אחד בלב אחד ובשקט למרגלות הר סיני בכדי לקבל את התורה, הגדוילים הוצרכו לעמוד במקומותיהם בלי המשבקים שסביבם, ראשי הישיבות נאלצו לעמוד באותם שורות עם גומלי החסדים, האדמורים נאלצו לעמוד במקומם ביחד עם מנהלי סמינרים ויועצים חינוכיים, עיתונאים נאלצו לעמוד ביחד עם אנשי עשייה, עסקנים נאלצו לעמוד ביחד עם מוכרי חנויות, בחורים מישיבת חברון נאלצו לעמוד ביחד עם חבריהם מישיבות חסידיות, בחורים מישיבת פונוביז התבקשו לעמוד ביחד עם חבריהם מישיבות ההסדר.. לאחר שבע שבועות של ריכוך הבינו כולם שהפעם מקבלים את התורה ביחד והיא מתאימה לכולם ללא הבדל השקפה, צבע, גזע, או מצב כלכלי..
ראשונים פנה הקב"ה למשבקים ולמקורבים ושאל אותם רוצים אתם לקבל את התורה? אמרו לו תיתן אותה לגדולים ואנחנו כבר נגיד להם מה לעשות, לנו אין זמן ללמוד את התורה אנחנו עסוקים בלחנך את העם.
פנה הקב"ה לעסקנים ולשלוחי דרבנן ושאל אותם רוצים אתם לקבל את התורה ? אמרו לו אנחנו צריכים לדאוג לעם שכורע תחת עול התורה, אם גם אנחנו נקבל אותה מי יישאר לדאוג למסכנים.
פנה הקב"ה לעיתונאים הנאורים ושאל אותם רוצים אתם לקבל את התורה ? אמרו לו אנחנו מקדישים לילות כימים ללמוד את התרבות החילונית בכדי שנוכל לדעת איך להגן ולייצג את התדמית של שומרי התורה אם אנחנו נקבל את התורה מי יישאר להגן על התדמית של האנשים הפרימיטיביים.
פנה הקב"ה אל אוספי החדשות מעבירי השמועות ומקשקשי הנייעס ושאל אותם רוצים אתם לקבל את התורה ? אמרו לו אם אנחנו נקבל את התורה מי יישאר לדאוג לתעסוקה לשעות הפנאי של לומדי התורה, מי ייתן להם על מה לדבר בהפסקת צהריים, הפסקת אוכל, הפסקות תה סיגריה וכדו'.
פנה הקב"ה אל המורים ואל המחנכים ושאל אותם רוצים אתם לקבל את התורה ? אמרו לו אנחנו מוכנים לקבל רק את תורת ההלכה ולא את תורת המידות, אם אנחנו גם נהיה ישרים ובעלי מידות טובות מי ידאג לטהרתם של מוסדות החינוך.
פנה הקב"ה אל בחורי הישיבות ושאל אותם רוצים אתם לקבל את התורה ? אמרו לו בשלב זה אנחנו מוכנים לקבל רק מאה דפי גמרא, אנחנו לא מוכנים עדיין להחליט ולסגור את האופציות של העתיד.
פנה הקב"ה אל השבבניקים ושאל אותם רוצים אתם לקבל את התורה ? אמרו לו אתה לא רואה שעזבנו מרצוננו את עולם הישיבות, אולי אם מישהו היה פעם פונה אלינו ומתעניין בשלומנו ולא היו רק מדברים איתנו בענייני תורה היינו מוכנים לקבל ממך עכשיו את התורה.
פנה הקב"ה אל אברכי הכולל ושאל אותם רוצים אתם לקבל את התורה ? אמרו לו בין כך אין לנו משהו אחר לעשות אז אם תשלש לנו את הסכום של "הדתות" נעבור ללמוד את מה שתתן לנו.
פנה הקב"ה אל בנות הסמינרים ושאל אותם רוצים אתם לקבל את התורה ? אמרו לו אם נקבל ממך את התורה אז במה נהיה נחיתים מול בחורי השיבות ולמה שנסכים להתחתן איתם ולשלם עליהם הון דירות ותועפות.
פנה הקב"ה אל האברכיות ושאל אותם רוצים אתם לקבל את התורה ? שאלו אותו לא מספיק לך שהבעל כל היום בכולל אם גם אנחנו נקבל את התורה מי ידאג לפרנסת הבית ולחינוך הילדים.
פנה הקב"ה אל החרדים המודרניים ושאל אותם רוצים אתם לקבל את התורה ? אמרו לו אין בעיה אבל בתנאי שתשלח בקובץ PDF פתוח שנוכל לעשות תיקונים ולהכניס קצת שינויים.
פנה הקב"ה אל החרדים החושבים והמתפלספים ושאל אותם רוצים אתם לקבל את התורה ? אמרו לו בשמחה אבל בתנאי שזה תופס רק בעולם המציאותי, וזה משאיר לנו את העולם הווירטואלי לכתוב שם מה שבא לנו ואת מה שאנחנו באמת חושבים.
אחרי מסע ארוך הבין הקב"ה שהוא לא יכול להתעסק עם כל קבוצה וקבוצה בפני עצמה כינס הקב"ה את מועצת גדולי התורה ועשה גם כנס של ראשי ישיבות ומסר להם את התורה ואמר להם מהיום אתם מעבירי השמועה ומעתיקי התורה מסרו אותה לכל מי שלבו מסוגל להבין ולכל אחד שמוכן לקחת את החיים ברצינות ללא הבדל קבוצה ,גזע, דת, או מין.. בתנאי שיקדיש לה את חייו ויתמסר אליה באמת, ומאז נתונה התורה בידי מתי מעט עובדי השם האמיתיים בלי שזה מפריע לכל חברי הקבוצות שמנינו להמשיך להתעסק בעיסוקיהם השונים מימים ימימה כאילו שבכלל לא ניתנה התורה.
שונה בכותרת מ"בשנת תשס"ח" לבימינו
תוקן על ידי לינקזעצער ב- 06/01/2009 13:57:04
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2008 16:20 |
|
| |
נדמה לי שראשי הישיבה ומועצת גדולי התורה, זרקו את התורה לקרן זוית, וששכחו ממנה.
הרי זה לא בשביל מעלת כבודם ללמוד תורה פשוטה, לפחות אם היה בזה קצת פלפל, קצת רב חיים, קצת קצות, קצת ר ש"שק, רבי עקיבא אייגר,ובן'
אבל התורה הכתובה, שכתוב בה ואהבת את הגר? --נו באמת זו תורה.?
כתוב בה ואהבת לרעך כמוך???
לא תשנא את אחיך בלבבך???
כתוב בה כי תבא אל הארץ ונטעתם. מי יטע אנחנו מועצת הגדולים די עם השטויות, יש גבול.
באתי לתקן טעות ח"ו הם לא שכחו ממנה. הם נוהגים בה מנהג בעלות, ומשתמשים בה כרצונם, לתועלתם הפרטית והאינטרסנטית.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 08/06/2008 17:10:42
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2008 22:42 |
|
| |
וכבר אמר, כמדומה הרבי מקוצק:
למה נאמר "תורת ה' תמימה"?
מפני שאיש מעולם לא נגע בה...
אבל זה לא לגמרי מדוייק.
עובדה היא שניתנה תורה בסיני.
עובדה היא שהיא עוברת מדור לדור.
עובדה נוספת, פחות משמחת, היא שבתורה חלים שינויים.
יש שינויים שהוגדרו מראש וניתנה הסמכות לחוללם.
ויש שינויים שמתרחשים מעצמם והם עדיין בהתאם לכללי השינוי. אלא שהם טעונים ביקורת ואישור של חכמים וזה לא נעשה. לפעמים בגלל שאין חכמים, לפעמים בגלל שחכמים חשבו שאין להם סמכות, ונכשלו בענווה יתרה, ולפעמים בגלל שהחכמים שהיו אמורים לדעת נכשלו בעצמם באמונות שונות...
ויש שינויים שמתרחשים מסיבות אחרות לגמרי, וגם אם אי פעם המניע הראשוני היה לשם שמים, כבר אמרו על זה כי הדרך לרפורמה מלאה כוונות טובות. ויש רפורמה שהיא של רפורמים, ויש רפורמה שהיא של מחמירים.
(איקון עצוב מאד).
אבל
התורה לא יכולה להתקלקל!
יש בתורה מנגנוני ביקורת.
למשל, הצורך הבלתי פוסק ללמוד ולעיין, לברר "מנלן".
וביום שבו נסמוך על "המנלן" ונדחה החוצה את מה שאינו תורה, יהיה זה יום נפלא כיום קבלת התורה מחדש.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2008 23:14 |
|
| |
שמעתי כי בבני ברק וערי הלוין, יש ביקוש מוגבר לאבזרי מחשב עם חיבור ups תמיד בשמחברים אותם למחשב יוצאת הודעה.
זוהתה חומרה חדשה!!!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2008 02:50 |
|
| |
מימוני. כלך לך אצל מנלנך ושאלהו מה לא יוכל להתיר לך בכל התורה כולה בקלות ובחמורות. מה לא תוכל לסתור מכח שאינך מבין ואינך יודע מנלן. אי זו ביקורת שכל אנושי יכול לבנות על דיני התורה. תאמר בשמועות הלכות ופסקים שמתבדרים בעולם לכל רוח, הרי דבר שאין לו סמך אינו דבר כלל, ודבריך איך אתה מוציאם מכלל זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2008 09:50 |
|
| |
קלויזמן
ברוך הבא אל הפורום!
יפה שאלת.
א. הרי כל אחד יכול לשאול "מנלן". ואם לא ידע למצוא תשובה, האם זה מעיד שהפסק שעליו הוא רוצה לערער הוא באמת נטול מקור, או שהוא פשוט בור ועם הארץ ואינו יודע ללמוד?
זו שאלה טובה, וכמובן לא התכוונתי בהצעתי להציג שאלות של בורים, אלא של מי שמבקש ויודע ללמוד.
אתן דוגמאות:
1. כאשר נאמר דין מן הדינים שעומד בסתירה לדינים אחרים.
ניתן למצוא בספרי האחרונים חומרות שמבוססות על הכלאה של שיטות שונות בין קודמיהם, כאשר יש סתירה בין השיטות, כך שאין צורך להחמיר ככולן כאחת, ובכל זאת מחמירים.
לצערי אין לי דוגמא מיידית לדבר זה , ואשתדל לחפש עבורך.
על כל פנים, סתירה כזו מעידה, מכוח ה"מנלן", מהיכן מקורותיה, כי היא שגויה.
2. כאשר יש סתירה בין דין לבין עיקרון על הלכתי.
למשל, כאשר מנהג מן המנהגים מוצג כמחייב למרות שהוא נגד עיקרון מטא הלכתי.
ושוב, אין לי דוגמא ברורה ומיידית ועמך הסליחה. אנסה לחפש.
3. כאשר מחודש דין שברור כי הוא ללא מקור מוקדם.
כאן דרושה זהירות מרובה. לעיל מדובר בסתירה (שלפעמים ניתן ליישב אותה ולפעמים לא). כאן מדובר בהכרת מקורות, שהרי אם נעלם מאיתנו מקור לדין מן הדינים, אולי זה פשוט נובע מבורות. אולם זה עוזר לנו כאשר המחדש עצמו מציין את המקורות שהוא סבור להסתמך עליהם, והם אינם תומכים בטענתו.
אחד האחרונים מחדש שאסור לאשת כהן מעוברת להיכנס לאהל המת מפני שאפשר שהעובר שלה ממין זכר ונמצא שהוא נטמא.
וקביעה זו מעוררת תמיהות רבות, שכולן ניתנות לסיכום במילה "מנלן" שלא מצאנו איסור כזה במקורות.
4. כאשר הופכים המלצה לדין מחייב.
פעמים רבות אנו מוצאים בשולחן ערוך את הלשון "טוב ל..." כאשר הלשון מעיד שאין זו אלא המלצה, ואילו האחרונים מפרשים שמדובר בתקנה או בגזירה.
וכאן הלשון עצמו מעיד כי זו הצגה מחדש שגויה של המקור.
5. כאשר הופכים מנהג שהוא מקומי לחיוב על קהילתי.
רוב השולחן ערוך כמדומה בנוי על כך...
6. כאשר מייחסים רוח הקודש לאדם ומכוח כך הופכים את מעשיו לדינים או לפרשנויות חדשות של "רצון התורה".
כוונתי כאן לחידושי הקבלה כיצד יש לעשות מצוות או לחדש מעשים.
ב. הזכרת את המונח "שכל אנושי".
לפי מה שראיתי, כמדומה שהשימוש במונח זה חביב על אפולוגטיקנים (מלמדי סנגוריה על עקרונות דוגמטיים בזמננו שקשה מאד לסנגר עליהם). הם משתמשים בו בצורה תוקפנית. לאמור: רק מי שיש לו שכל "אנושי" מעלה שאלות כאלו. מי שיש לו "שכל תורני" יודע מה שנעלם מבעלי השכל האנושי בלבד.
אבל בעניותי איני מבין על מה הם מדברים. מה בין "שכל אנושי" לבין "שכל תורני"? האם שכל אינו מנגנון חשיבה שיש לנו, ויש מי שיש לו תכנים תורניים כלומר הנחות יסוד וידיעות תורניות ויש שלא? אנא הסבר דבריך.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2008 11:18 |
|
| |
מיימוני
"שכל אנושי" זה צורה אחרת להגיד "נבל ברשות התורה"
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2008 15:24 |
|
| |
מיכה
לא הבנתי את דבריך, אם כי אני משער שלא נעדרת מהם מידה של הומור ציני.
האם כוונתך לומר שכל מה שיש במונח "שכל אנושי" זה רצון להיות נבל? כלומר, שזה שימוש לא לגיטימי במנגנוני השכל על מנת לתקוף ולעקם ולא לברר?
אם כדבריך, אז ברור שצריך להישמר מכך. אם כי זה לא קשה. כל מה שצריך הוא ללמוד מתוך המניע הנכון, לברר את האמת (כמובן, ניתן לטעון כי כל מי שאינו מסכים עמי ועם מסקנותי סימן שהוא אינו מחפש אמת, אבל האם זה לא להניח את המבוקש?).
ההשוואה ל"נבל ברשות התורה" אינה ברורה לי מצד נוסף. המונח הזה, "נבל ברשות התורה" מתייחס בדרך כלל למי ששומר על החזות החיצונית של נאמנות לתורה ולמצוות אך בעצם הוא עושה מעשי נבלה. אם כבר, האם מונח זה אינו מתאים יותר למי שמתיימר ללמוד אך משתיק כל נסיון לבירור אמיתי מכוח טענות מדומות?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2008 16:14 |
|
| |
מיימוני
"נבל" ברשות התורה אין הכוונה על מעשה נבילה עיין ברמב:"ן פרשת קדושים , אלא שהולך אחרי תאוות היתר , כלומר הוא גם בפנים שומר על התורה לא רק בחוץ , אלא שהוא לא מסכים עם רוח של התורה שיש לשמור על קדושה , כלומר הוא עובד על פי שכל "אנושי " ולא על פי שכל תורני "אלוקי"
ועל כן מיכה צודק , כי לפי השכל האנושי אדם יתיר את כל תאוותיו על פי התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2008 16:26 |
|
| |
נמדשיר
מי קובע מהו שכל של תורה ומהו הקריטריון להבחלין בין שכל אנושי לשכל של תורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2008 16:29 |
|
| |
המשנה באבות פרק ו אומרת ב 48 דברים התורה נקנית.
זה הקריטריון.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2008 16:32 |
|
| |
ואיך אתה יודע מי עמד בכל הקריטריונים?
ונניח שלא זכינו שבדור יהיה אחד שיש לו כל ה 48, האם יש הידור להעדיף את זה שיש לו 47 על זה שיש לו 46, או אלו מהארבעים ושמונה עדיפים על אחרים?
רק לידיעתך, מי שלימד בצורה שיטתית את פרק קנין תורה היה הרב צבי יהודה הכהן קוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2008 16:36 |
|
| |
בעל
אם לא זכינו בדורינו , יש ללמוד מדורות קודמים , או ללמוד מאילו שמלמדים לפי דורות קודמים.
אני לא בא לתת מענה למי יש שכל אלוקי , אני רק רציתי לחזק את דברי מיכה ,ולהבהיר למיימוני שנבל ברשות התורה יכול להיות אחד שמחשיב את עצמו לשומר תורה ומצוות , בחיצוניות ובפנימיות.
תוקן על ידי נמדשיר ב- 10/06/2008 16:37:09
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2008 16:56 |
|
| |
נמדשיר
קצת קשה לי עם גישתך.
פתחת בטיעון עקרוני וסיימת בשמרנות.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2008 17:05 |
|
| |
בעל
למה אתה אומר סיימתי בשמרנות???
אני הבאתי את הענין העקרוני של המשנה , ואתה שואל אותי מה לעשות כשאין מי שעונה על התנאי ?
האם בסמכותי להחליט מי נקרא שכל "תורני" , כשאין לו את כל הקריטריונים?
1. אולי לפעמים הגישה השמרנית היא זאת ששומרת על העיקורן כשאין ברירה.
2. ברור שמרוח הדברים של המשנה אפשר להבין למי יש שכל תורני ולמי לא , גם אם אינו עומד בכל התנאים.
אבל לזה אינני רוצה להיכנס.
|
|
|
|
|
