מהזוהר הקדוש, דברי משה רבינו לאליהו הנביא על ימים אלה ועל צער הקבר שהוא נמצא (פרשת נשא)
אמר אליהו (הנביא)לרעיא מהימנא (משה רבנו), הרי השעה היא לעלות למעלה ולהביא הגאולה השלמה,תשביעני למהר הגאולה, כי בשבילך אני רוצה לעלות, כי נתן לי הקב"ה רשות להתגלות אליך בקבורה שלך, ולעשות עמך טוב...
אמר לו רעיא מהימנא (משה רבנו לאליהו הנביא) ... אני משביע אותך, שתקרב את הגאולה בכל יכולתך, כי אני נמצא בצער רב. כי עלי כתוב ויפן כה וכה ויראה כי אין איש, עוזר לי, להוציאני מצער הזה של הקבורה, שנאמר עלי,"ויתן(כצ"ל) את הרשעים קברו", ואינם מכירים אותי ואני נחשב בעיניהם בין הערב רב הרשעים, ככלב מת שסרח ביניהם, כי חכמת סופרים (חכמי תורה) תסרח ביניהם בכל עיר ועיר, ובכל מקום שישראל מפוזרים ביניהם בין המלוכות. ונעשו הערב רב רועים על ישראל (הערב רב יהיו למעשה המנהיגים של עם ישראל – מה שקורה היום).
ואנשי חיל (בעלי תורה,חכמים ותלמידי חכמים) יראי חטא מסתובבים מעיר לעיר ולא יחוננו (מבוזים) והערב רב מחרימים אותם ביניהם. ובמקומות רבים אין נותנים להם רק דבר קצוב ואפילו חיי שעה אינם נותנים להם (כצ"ל) , באופן שלא תהיה תקומה לנפילה שלהם, וכל החכמים ובני התורה ויראי חטא נמצאים בצער בדוחק וביגון, ונחשבים ככלבים. בנים המסולאים מפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות. שאינם מוצאים מקום בתוך עם ישראל בלי האמונה.
ואלו הערב רב, הם עשירים, בשלוה,בשמחה,בלי צער ובלי יגון כלל, גזלנים בעלי שוחד, שהם דיינים ראשי העם."כי מלאה הארץ חמס מפניהם". ועליהם נאמר,"היו צריה לראש". אמר רעיא מהימנא (משה רבנו) לאליהו, משביע אני אותך בחיי השם אלוהי צבאות, שתאמר את הדברים האלה לפני השם, על הצער שנמצאים בניו בזמן שהערב רב ישלטו בישראל (מדובר על הימים האלה שלפני הגאולה).
https://www.kaduri.net/Index.asp?CategoryID=131
