לאחרונה התברר לי שהיו חברות שבאופן חוקי ורשמי אסרו על מגזרים שונים בהם ללמוד לקרוא ולכתוב. לעבד בדרום ארה"ב אסור היה ללמוד לקרוא ולכתוב ואסור היה ללמדו. ברוסיה, בתקופה הפיאודלית ועד המאה התשע עשרה אסור היה ללמד את האריסים קרוא וכתוב. למיטב ידיעתי, זה גם היה המצב באנגליה בימי הביניים....
הסיבה ברורה, המלומדים יבינו טוב יותר את מצבם וינסו להתחמק ממנו....
האם בהלכה יש חובה ללמד את הילד לקרוא ולכתוב? או שהחובה היא רק ללמדו תורה וממילא קריאה לעיתים... והאם צריך ללמד גם עבד ושפחה?
אם יש למישהו מקור על כך, אשמח לדעת......
_________________
אין כמו עפולה בלילות....
אורך הכותרת
תוקן על ידי עצכח ב- 13/06/2008 14:45:08
נשלח ב-13/6/2008 10:24
מזקני העמק
נראה שבעם ישראל באופן יוצא דופן היתה נפוצה ידיעת הקריאה והכתיבה, שבעמים אחרים, גם מסיבות של חוסר ברירה, היתה שמורה רק לכהנים ולמעמד מיוחד.
לגבי השימוש בהפצת מיומנויות של לימוד וקריאה בכלל, אני ממליץ על הספר הנפלא על הבערות בהוצאת אוניברסיטה משודרת שכתבו שטיינזלץ ועוד חוקר ששכחתי את שמו, אבל בוודאי הכל נמצא בגוגל.
סליחה שקיצרתי, אבל הנחתי שמילים ספורות אלו מהוות בכל זאת התחלה של דיון חשוב.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
נשלח ב-13/6/2008 14:17
הרמב"ם בפרקי אבות שם אמרו 'הוה זהיר במצוה קלה כבחמורה' כותב שמצוה קלה הוא לימוד לשון הקודש והיא קלה כי היא רק מכשירה ללימוד.
אגב, במשנה תורה בתחילת הלכות תלמוד תורה במנין המצוה (לפי רשימה אחת שלו) הוא מונה את מצות תלמוד תורה בתור ללמד לבנים כאילו המצוה היא לשמר את התורה בעם וללמד את עצמו רק פרט ממצוה כללית זו ודו"ק.
נשלח ב-13/6/2008 14:18
בימי קדם עיקר תורה היתה מסורת של תושב"ע והתרבות בעיקרה היתה וירבלית.
כך גם מסתבר שהכתיבה לא היתה מצויה והרי אפילו מכשירי הכתיבה לא היו מצויים והיו יקרים.
אמנם לדעת הרמב"ם על כל אחד לכתוב לו ספר תורה, ומאליו יש צורך בכתיבה וקריאה.
מסתבר שמעת שתושב"ע נכתבה הרי קריאה וכתיבה היא בבחינת הכשר לקיום ת"ת.
עכ"פ נראה שקריאה וכתיבה היא בבחינת דרך ארץ שקדמה לתורה.
_________________
נשלח ב-16/6/2008 01:43
ערוך השולחן יו"ד סי' רמה סעיף ב
והא דתנן באבות [פ"ה מכ"א] בן חמש למקרא זהו להכניסו קצת בעול ועד חמש שנים הוא רק הרגל בעלמא וזהו בשנה הרביעית שאז נשלם דיבורו ויכין לדבר כן וסימנך שלש שנים יהיה לכם ערלים וגו' ובשנה החמשית וגו' להוסיף לכם תבואתו וגו' וירגילו באותיות ונקודות עד שידע לקרות התיבות ומבן חמש שנים ילמדנו מקרא והיינו בשנה חמשית שאז מלמדו לקרות תורה שבכתב מעט מעט ומלמדו בביתו עד בן שש כשהוא בריא או בן שבע כשהוא חלוש ואח"כ מוליכו אצל מלמד תינוקות לקרות בתורה כל היום:
נדמה לי שיש מקור יותר קדום אך לע"ע לא מצאתי
_________________
נשלח ב-16/6/2008 08:40
.
זכור אותו האיש לטוב, ויהושע בן גמלא שמו...
נשלח ב-16/6/2008 08:42
מאיפה אתה יודע את המניע למניעת הלימוד מהעבדים? אולי המניע הוא חוסר תועלת בחיים המעשיים למי שתפקידו כבר הוגדר מראש? אתה יכול להתלונן על ההגדרה מראש הזאת, אבל זה כבר נושא אחר.
נשלח ב-16/6/2008 09:24
כשאגיע הביתה בעז"ה אנסה למצוא. יש מדרש שמכיל את המצווה ללמד את בנו כתיבה וקריאה במצוות תלמוד תורה (אולי על 'ושיננתם לבניך').
נשלח ב-9/12/2010 19:04
מזקני_העמק כתב:
לאחרונה התברר לי שהיו חברות שבאופן חוקי ורשמי אסרו על מגזרים שונים בהם ללמוד לקרוא ולכתוב... הסיבה ברורה, המלומדים יבינו טוב יותר את מצבם וינסו להתחמק ממנו....
בזמני, כשלמדתי בחיידר, לא למדנו אנגלית כלל וכלל. האם השתנו הדברים?
נשלח ב-13/12/2010 18:01
כתובות כח, א בשם ר' יהושע בן לוי "אסור לאדם שילמד את עבדו תורה" וכן הוא בירושלמי כתובות פ"ב ה"י "אמר ר' חמא בר עוקבה בשם ר' יוסי בר חנינה אסור לאדם ללמד את עבדו תורה". וכך כותב ר' נחשון גאון (אוצה"ג שם) "עבד שלמדו רבו תורה נביאים וכתובים עשה איסור גדול" וכן פסק הרמב"ם בפ"ח מהלכות עבדים הי"ח "ואסור לאדם ללמד את עבדו תורה".
בבלי כתובות כח, א: מתני' ואילו נאמנין להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן נאמן אדם לומר... ושהיה איש פלוני יוצא מבית הספר לטבול לאכול בתרומה... ודילמא עבד כהן הוא, מסייע ליה לר' יהושע בן לוי דאמר ריב"ל אסור לאדם שילמד את עבדו תורה.
ולא, והתניא לוה הימנו רבו או שעשאו רבו פוטרופוס או שהניח תפלין בפני רבו או שקרא שלשה פסוקים בבית הכנסת הרי זה לא יצא לחירות. התם דאיקרי עבד מדעתו כי קאמרינן דקא נהיג ביה מנהג בנים יעו"ש
נשלח ב-15/12/2010 22:04
אליעזרט כתב:
מזקני העמק: לאחרונה התברר לי שהיו חברות שבאופן חוקי ורשמי אסרו על מגזרים שונים בהם ללמוד לקרוא ולכתוב... הסיבה ברורה, המלומדים יבינו טוב יותר את מצבם וינסו להתחמק ממנו....
אליעזרט: בזמני, כשלמדתי בחיידר, לא למדנו אנגלית כלל וכלל. האם השתנו הדברים?
אין עונים. ואני מקפיץ שוב את האשכול. האם השאלה לא חשובה?
תוקן על ידי אליעזרט ב- 15/12/2010 22:06:56
נשלח ב-15/12/2010 22:14
אנחנו לא מעונינים לעסוק בדברים כואבים ומעצבנים- כל המלמד בתו תורה כאילו מלמדה טפלות- חכמת האשה בפלך, אתה רוצה שנעיר עלינו את הנשים ואת החרדים?
נשלח ב-15/12/2010 22:18
ירוחם ידידי,
ראה נא עד כמה הקהילות החרדיות נוהגות שלא בחכמה: יש אלפי צעירים ומבוגרים חרדים שאינם יודעים אפילו לזהות אותיות לטיניות! אבל הבנות לומדות אנגלית כבר מכתה ד!
נשלח ב-15/12/2010 22:22
אליעזר מה אתה מתפלא? הם מכינים את העתודה המפרנסת, הן הרי פטורות מת"ת הן יכולות להרשות לעצמם ללמוד אנגלית, אבל שנערה חרדית שתעז ללמוד -קצות- ר' חיים- מרש"א ואחרים. נראה שתעז!!!!
נשלח ב-15/12/2010 22:25
ירוחם,
כמה זמן לדעתך המבנה המלאכותי הזה של החברה החרדית יחזיק מעמד - הנשים גם משכילות יותר וגם המפרנסות ואילו הגברים עוסקים בקצות ובר' חיים?
נשלח ב-15/12/2010 22:43
עד שתכלה הפרוטה מהכיס.
בתוך עמי אני יושב- כמויות השנאה שמעוררים אורחם וריבם של החדים- לא זכור לי מזמן, הם לא מבינים כי הדבר יגמר בכי רע, בבכי גדול
