| נשלח ב-14/6/2011 17:06 |
 |
| |
שותףסוד
האם גם את היג עיקרים אתה לא מבין? רק סודות.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2011 17:08 |
|
| |
שותף
על סמך מה קבעת את קביעתך?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2011 17:12 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | שותף
על סמך מה קבעת את קביעתך? |
|
לא קבעתי. שאלתי.
אם אינני מוצא סתירה בין דבריי לי"ג העיקרים, כיצד עלי לפרש את שאלתך האם שכחתי אותם ?
או שאני לא הבנתי אותם או שאתה לא הבנת אותם.
אני מתחיל ממך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2011 17:13 |
|
| |
האם תתכן תורה חדשה?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2011 17:37 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | האם תתכן תורה חדשה?
|
|
חס ושלום.
מה שיתכן, ומה שיקרה, זה שהתורה תובן במלוא היקפה, ובעיקר יובן איך העולם כולו משתלשל ממנה.
אז בזמן ההוא המאושר ייפטרו גם ספיקותיו של פרזנט הנ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2011 18:39 |
|
| |
במשפט העברי (תורה עפ"י חז"ל) יש לא מעט כללי יסוד תקפים גם בעולם עתידי. המוציא מחברו עליו הראיה. על פי שנים עדים. עדות מוכחשת. עדים זוממים. הודעת בעל דין. מיגו. חזקה. אדם מועד לעולם. תם. מועד. דיני הונאה, פחות משתות, שתות, יותר משתות. אונס רחמנא פטריה. ועוד. כמו בכל מערכת משפטית יש כללים שאינם תקפים עוד. ככל שהמערכת ישנה יותר יהיו מדרך הטבע יותר כללים שאבד עליהם הכלח. שומע כעונה נוגע בעיקר למצבים בהם מצוות הדת דורשות "אמירה". כלל זה כוחו יפה לכאורה לעולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2011 19:30 |
|
| |
עד שאתה שואל על הגדרת הנזק, תשאל אם היה פה נזק בכלל.
מה זה דיסק קשיח? סידור מסויים של בייטים שמייצג קובץ, לדוגמא.
נניח ואדם אחד סידר קנקנים בביתו בצורה כזאת שהקנקנים יעשו צורה של משהו שיזכיר לו משהו אחר.
האם מי שבא והרס את הסדר ובילגן את הקנקנים חייב לשלם משהו?
כמו שאמרו פה, נסיון להסתכל על כל דבר דרך משקפיים של העולם העתיק נידון לכישלון.
דיני ממונות אבל יותר דינאמיים מדינים אחרים (לדעתי מכיון שהם מסברא - הסברא יכולה להשתנות לפי
הטכנולוגיה או המקום) וקיימים בהם יוצאים מן הכלל כמו "דינא דמלכותא דינא" "תנאי שבממון - קיים" וכו'
ולכן אפשר "להמציא" להם דינים היום שיהיו מוסכמים על הכלל. (חוק נזקי מחשב (או שם דומה) בהחלט
יכול לשרת את המטרה. מעניין יהיה לדון האם לבוא לבית משפט בעניינים כאלה זה גם ערכאות - כי הרי
הדינים האלה התחדשו על ידי האוכלוסיה המודרנית ולכן מאי נפק"מ מי דן אותך, רב או שופט?)
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2011 21:39 |
|
| |
אני גם חושב שלהכניס נזקים כאלה להגדרות הלכתיות יבשות מגוחך
התורה לימדה אותנו כלל שהמזיק חייב לפצות את הניזק זה הכלל הבסיסי
והיסודי ומכאן שמי שגרם נזק ולא משנה באיזו צורה חייב לפצות.
בשביל מה כל ההתפלפלויות המיותרות האלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2011 22:34 |
|
| |
ייתכן -
משפטי הקניין והשטרות והחזקות למיניהן הם 1. המצאות אנושיות 2. מופשטות ולכן הם יותר רלבנטיים.
הבעיה היא עם דיני הנזיקין (למה התכוונת ב'תם ומועד'?), בהם משום מה צריך 'מחייב' (במלעיל) מהתורה (אם אני זוכר נכון זה "מלווה הכתובה בתורה" כלומר לא מגיע מסברה) ואז נוצרת בעיה תחת איזה 'אב' בכלל תגדיר נזק מודרני כדי לחייבו, האם הוא לא יחשב לגרמא והאם ינהגו בו פטורי טמון וכלים (מה שיהפוך אותו לחסר רלבנטיות)
לכן אין ברירה אלא ליצור מערכת משפט חדשה, אנושית, בהסתמכות על קבלת הקהל / הפקר בית דין הפקר / דינא דמלכותא. ועולה השאלה למה בכלל אלוהים נתן (בהנחה וכך הוא הדבר) מערכת משפט לא רלבנטית, אם היה אפשר ליצור אותה מראש. זה בדיוק כמו שהתורה תתייחס לדיני גניבת מים במדבר בלבד וממנה נצטרך ללמוד לדיני מדינה חקלאית בעולם העתיק. אותה שאלה.
יונתן -
1. כשיורדים לפרטים תוכל לומר זאת גם על שבירת כלי - החומר נשאר אותו חומר אלא שיש לו שווי כאשר הוא מסודר באופן כזה אך לא כשהוא מסודר באופן אחר
2. באמת כל עניין הערכאות לא מובן שכן גם משפטי הקניין למיניהם כולם המצאות אנושיות (חז"ל נתנו לחלקם שמות כמו 'הלכה למשה מסיני' אבל בעצכ"ח כבר הובן שזה לא כך) כך שלא ברור מה ההבדל בינם לאחרים ומה משמעות ישראל הדן בדיני ערכאות.
תוקן על ידי thepresent ב- 14/06/2011 22:38:19
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2011 22:54 |
|
| |
פרזנט ושות'
למדתם פעם את החושן משפט? מנין לכם שדיני החושן משפט לא רלוונטיים היום? רק מהתרשמות החיצונית מויקיפידיה?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2011 22:57 |
|
| |
פרזנט ושות'
למדתם פעם את החושן משפט? מנין לכם שדיני החושן משפט לא רלוונטיים היום? רק מהתרשמות החיצונית מויקיפידיה?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2011 23:15 |
|
| |
יהיאור
אם תבדוק תגלה שגם בתי הדין לממונות ובתי הדין של בני ברק וירושלים, והבוררות הרבניות- משתמשים יותר בדין האזרחי מאשר בחושן משפט, האם אתה למדת חושן משפט? כאחד שלמד אני אומר לך כי יש שם הלכות שהם בלתי קבילות ואפשריות היום
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2011 23:18 |
|
| |
ירוחם
אז מה? זה שהבתי דין קיימים ומוצאים הצדקה בחושן משפט ללכת בהרבה דברים לפי החוק האזרחי [אם אכן כדבריך כן הוא, נדמה לי שתלוי איזה בית דין] הוא ראיה שהחושן משפט רלוונטי גם למצב הזה
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2011 06:17 |
|
| |
ירוחם <אם תבדוק תגלה שגם בתי הדין לממונות ובתי הדין של בני ברק וירושלים, והבוררות הרבניות- משתמשים יותר בדין האזרחי מאשר בחושן משפט> ההצדקה לכך היא, שהסעיפים שבחוקי המדינה הופכים לתנאי שבממון, (כתנאי מפורש, או כתנאי מכללא), ולא שלחוקי המדינה יש תוקף.
|
|
|
|
|
