הפצת וירוס מחשב בדיני הנזיקין.

פרזנט,

לא נכנסתי לשאלת "אלוהותו" של המשפט העברי. (אני באמצע לברר זאת).

אני אומר כי המשפט העברי בהחלט יכול לשמש כפלטפורמה למשפט מודרני.

בדיני נזיקין יש את עיקרון אחריות אדם למעשיו ול"מעשה" רכושו. יש את הפרטים. גרמא, גרמי, אדם מועד לעולם. תם חצי נזק. מועד נזק שלם. היינו צמצום מסוים של אחריות האדם לבעלי החיים שברשותו.

יש את דיני הראיות. עדים. עדים זוממים. הודאת בע"ד. אין אדם משים עצמו רשע. מיגו. ועוד.

זו גם התשובה לשאלתך לכן אין ברירה אלא ליצור מערכת משפט חדשה, אנושית, בהסתמכות על קבלת הקהל / הפקר בית דין הפקר / דינא דמלכותא.  למה בכלל אלוהים נתן (בהנחה וכך הוא הדבר) מערכת משפט לא רלבנטית, אם היה אפשר ליצור אותה מראש. התורה היא מערכת עקרונות כבסיס לכל שאלה העולה על הפרק. לעובדה שהדוגמאות הפרטניות הן מעולם שאיננו, אין משמעות משפטית.

הפקר ב"ד ברמה זו או אחרת, נוהג בכל מערכת משפטית. היכולת של בית המשפט לקבוע תקדימים, לעתים אף בסתירה לכוונת המחוקק.

בענין השיוך לאב נזיקין. הרב מיכי הביא את דברי הרא"ש על תולדות שאין להם שום פטור מאלו של האבות ופשעטיל הביא את דברי הגרי"ז "אחר שאמר הכתוב כל הד' אבות נזיקין שכל אחד שונה מהאחר בתכלית, ממילא ידעינן שכל מזיק שיהי' יש לחייבו. ויותר מזה העלה, דאפילו תולדה הנלמדת מב' אבות, כגון מאש ובור, יש לחייב גם בטמון וגם בכלים. דכיון שאנו יודעים שכל מזיק חייב, וגזיה"כ דאש פטור בטמון, ממילא אין לפטור מזיק אחר שאינו רק אש. וכן כלים, גזיה"כ שבור פטור, וא"א ללמוד על מזיק אחר שאינו רק בור".

מסקנתך כי לכן אין ברירה אלא ליצור מערכת משפט חדשה, אנושית, בהסתמכות על קבלת הקהל / הפקר בית דין הפקר / דינא דמלכותא קצת גורפת.

באותה מידה אתה יכול לטעון כי יש להשליך את המשפט האנגלי או כל מערכת אחרת לפח, כיוון שאין שם התייחסות ישירה לבעיות העידן המודרני.

אני מסכים כי צורת ההתייחסות של היצמדות טוטאלית לטקסט, היא בעייתית, אך ברמה העקרונית ניתן להשתית מערכת משפט מודרנית על פלטפורמת המשפט העברי.

משמעות איסור הערכאות היא לאמץ את המשפט העברי כפלטפורמה. לדוגמה, לא להסתמך על עד אחד. וכן לדון בפני דיינים מישראל. איסור ההליכה לערכאות הוא גם כאשר הם דנים על פי דיני ישראל.

עקרון דינא דמלכותא דינא הוא בעייתי ביותר. בראשונים יש סיבות רבות ומגוונות לקבלתו. בהכללה גסה ניתן לציין את סברת כוח המלכות  ואדעתא דהכי. בעיקר בהתקשרות חוזית או מציאותית (דוגמת פתיחת חלון מול בית השכן או חוק בתים משותפים או דיני עבודה), בה לא פורטו מראש כל האפשריות.
אולי גם עמד מאחורי העקרון הצורך לא להתנגש חזיתית עם דיני המלכות.

אליבא דאמת זהו נושא לאשכול בפני עצמו, אך כיוון דאתי לידיה נימא בה מילתא.

לכאורה, דינה דמלכותא דינא בגרסתו המרחיבה, מייתר לגמרי את המשפט העברי.

הראשונים כבר הבחינו בשאלה זו והם אכן מטילים המון סייגים. לחלק מהשיטות העיקרון חל רק על גזירות המלך ותקנותיו ואינו חל כלל על יחסים שבין איש לרעהו. יש מרחיבים יותר להלכות שכנים וכיו"ב דברים הקשורים להלכות קבועות

דיני נזיקין, הגורמים המחייבים וכן צורת חישוב התשלום (כמה הייה שווה וכמה הוא שווה) מבוססים לרוב הדעות רק על דין תורה. כמו כן דיני הראיות אינם כפופים לדינא דמלכותא.

אינני נכנס לשאלה אם המשפט העברי מתקדם יותר או להיפך, בהשוואה למערכות אחרות.

יהי,

לא מתאים לך להניח שאנשים מגיבים בתחום בו אינם מבינים. כדי לדון בנושא אין צורך לדעת חושן משפט. מי שלמד בישיבה את המסכתות המשפטיות מכיר היטב את הכללים.

ייתכן - 
טוב שיוצא לנו לפעמים להתווכח

שים לב - 
הדגשתי כמה פעמים שאני לא מדבר על הפרוצדורה המשפטית. זו באמת אנושית ברובה (למשל מגו וחזקה - אם כי מעניין מה יהיה אם במחקר מבוקר יתברר שאף אדם אינו נמנע מלכפור הכל) ואף מופשטת ומדברת ברמת העקרונות. למעשה היא ערכאות לכל דבר, רק שהשמות של המחוקקים הקדומיים אינם רומאיים.

אני מדבר על דיני הנזיקין, שפורטו ("משום מה") בתורה להפליא, ונוצר מצב אבסורדי בו כל נזק בעולם צריך 'מחייב' תורני מה שיוצר מצבים אבסורדיים של נזקים שלעולם לא יחויבו ואנרכיה מוחלטת, שתחייב את החרדים/דתיים לחיות בעולם עם שוורים כדי שיהיה טעם בקיומו של בית משפט.


אגב - מה אתה מברר בנוגע לאלוהותו של המשפט התורני?

ירוחם

<לחוקי המדינה יש תוקף - מדינא דמלכותא דינא, לחוקי המדינה יש תוקף מכלל תנאי שבממון, לדיני המדינה יש תוקף מכלל הגיונם הפנימי>

תגובתי היתה להודעתך בעמוד הקודם: "אם תבדוק תגלה שגם בתי הדין לממונות ובתי הדין של בני ברק וירושלים, והבוררות הרבניות- משתמשים יותר בדין האזרחי מאשר בחושן משפט", וטענתי שאין הכרח שבתי הדין לממונות משתמשים בחוקי מדינת ישראל, כמחייבים מכח החוק, אלא שהם מתייחסים אליהם כאל תנאים, ההופכים אותם למחייבים מדין תורה, אולם איני חושב שהם יאמצו את חוקי המדינה כתנאים בסכסוך בין שני חרדים, בסכסוך ללא חוזה לפי חוקי מדינת ישראל ואין להם מושג בחוקי מדינת ישראל, ואיני חושב שהדיינים בבני ברק או בירושלים מחשיבים את חוקי מדינת ישראל כדינא דמלכותא,

ובאשר להתפתחותם המתקדמת חברתית, של חוקי המדינה העומדים יותר לטובתו של החלש, ועל אף דברי דרשות הר"ן בדרוש האחד עשר, לא ברור אצלי מדוע יש לדיני המדינה תוקף הלכתי.
________________

ייתכן

<לא נכנסתי לשאלת "אלוהותו" של המשפט העברי. (אני באמצע לברר זאת).

ראה דרשות הר"ן שאליו ציינתי.