רש"ז אויערבאך - איש התורה שלא התנתק מהחיים

ב"מ,

http://jewish-studies.org/imgs/uploads/proceedings/mashiach.doc

מאיר,
ההיתר לקנות פירות מהיתר מכירה משום שהחקלאי סומך על גדולי תורה ואין כאן משום לפני עור כבר כתב החזו"א עצמו שהיה מתנגד חריף מאוד להיתר ולכן התיר אתרוג של היתר מכירה כמבואר בחזו"א שביעית.

לגבי הכשר כלים ידוע שהשאגת אריה היה מסתובב עם כלים שלו כי סבר שהמון העם הסומכים על היתר הב"ח בחדש שאסור מן התורה בחו"ל לרוב הפוסקים למעט בעל התרומה, טועין וכליהם בלעו טעם איסור. אז יכול להיות שלא היה לשאגת אריה החיוך הכובש של הגרש"ז אבל דומני שהיה איש תורני לא פחות. ללמדך שגם זה לגיטימי.
ט"ס

נקלעתי לישיבה במסיבה ליד אדם העוסק ב'קירוב' ושמעתי ממנו בין היתר:

רש"ז אויערבך נשאל אם לעשות כנס קירוב מעורב לחילונים, וענה 'לא כל דבר צריך לשאול רב'.

בוגי, בטח יש לך טעמים טובים לכך שהקפצת את האשכול. אני מבקש להיתלות בדבריך האחרונים ולהציע פתיחה של אשכול חדש בנושא הבא: 'הכל שפיט'? לא - 'הכל הלכה'. בחוגים מסויימים אוהבים ללגלג על תפיסתו של אהרון ברק 'הכל שפיט' ואילו הם עצמם ממררים לעצמם ולבני ביתם ולבני קהילתם את החיים בטענה 'הכל הלכה' - כל דבר קטן יש לשאול את הרב.

אליעזר

לא היו לי טעמים מיוחדים ולא מטרה להקפיץ. רק לציין נקודה אחת, שמתחברת אולי להצעתך, שלדוקטרינת 'אל תשאל, אל תספר' יש מבוא בהלכה דווקא מפי פוסק הלכה מקובל ובכיר (וטרום עכ"ח).

(לגבי פתיחת האשכול נדמה שקיימים אשכולות אין ספור שנוגעים בעניין.)

[ שח לי רב שמסר במשך שנים אחדות שיעור לציבור חילוני מעורב, באולם הסמוך לביהכ"נ שלו ונוסף למה שהיה ברור בעיניו שאין בעיה בדבר מבחינה הלכתית, סמך ע"כ שגם בחב"ד ו"בערכים" לא הכל מקפידים על ישיבה בנפרד במקרה כזה. פעם בימות הקיץ התקלקלו המזגנים באולם והציבור הציע לעבור לביהכ"נ הסמוך להמשך השיעור. הרב הסביר להם בנועם ששם, אבל,  יהיה הכרח לערוך הפרדה בין המינים. הציבור, חילוני מובהק, קיבל את הדברים בהבנה וברצון. המשיך הרב: ראיתי שיש מקומות שגם מוסרים שיעורים לציבור מסוג זה בבתי הכנסת עצמם, ואיני יודע על מה הם סומכים. ]

ספרן
תערובת היא דין במקום או דין באירוע?
לכאורה דין באירוע, שהרי בבית המקדש עשו הפרדה רק בשמחת בית השואבה.

בע"ב,

ראה בתשובת הגרמ"פ המקילה כידוע בנדון שסובר שהוא דין במקום, מקדש מעט.