בית פורומים עצור כאן חושבים

רש"ז אויערבאך - איש התורה שלא התנתק מהחיים

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-25/10/2010 14:46 לינק ישיר 

בקשר למעשה מהגרש"ז זצ"ל,וההקשר ללא הכל הלכה,
נראה לי שזה לא קשור,ראשית,יתכן שכוונתו היתה,שיש דברים שרב לא יכול להגיד שמותר,אבל למעשה אפשר להקל.
גם אם הוא התכוון שזה פשוט להקל,זה לא מראה שלא הכל הלכה,הוא פשוט סבר שכאן ההלכה פשוטה שמותר,אבל שוב זה מצד ההלכה.
לעצם הנושא,אני לא כל כך מבין מה הנידון,ברור שכל פעולה יש השקפה של התורה איך ראוי להתנהג,לא תמיד זה הכל מצד ההלכה,לפעמים אין בעיה מצד ההלכה,אבל עדיין ראוי להתנהג בצורה מסוימת,ובהחלט יש מקום לשאול רב,לא תמיד מצד ההלכה,אלא איך ראוי להתנהג.
ככה,שזה פשוט שלא בכל שאלה יש הלכה במובן של הלכה מוגדרת,אבל בהחלט אין תחום שבו אין לתורה מה לומר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/10/2010 16:47 לינק ישיר 

סגסג כתב:
ככה,שזה פשוט שלא בכל שאלה יש הלכה במובן של הלכה מוגדרת,אבל בהחלט אין תחום שבו אין לתורה מה לומר.


זה באמת גוף העניין. זו מניין לנו? ואם אין הלכה כי אז יש מנהג ומסורת שלא תמיד מקורו בתורה. ולעתים איש הישר בעיניו עושה ועל פי כללי המוסר המשתנים בכל קהילה ובכל דור.

 

תוקן על ידי אליעזרט ב- 25/10/2010 16:49:05




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/10/2010 17:14 לינק ישיר 

"ועשית הישר והטוב בעיני ד'" - דברי הרמב"ן כי מדובר במצווה כללית מהווים נר לרגלנו. עמדת הרמב"ן היא כי יכול אדם לקיים את התורה כולה ככתבה וכלשונה, ואף על פי כן להיות "נבל ברשות התורה". שמירת ההלכה בקפדנות היא תנאי הכרחי אך לא תנאי מספיק להיות עובד ד' באמת. אין ההלכה מסוגלת להגדיר את כל פרטי הפרטים של המקרים הקיימים בעולם, שכן על כך אמר קהלת "ויותר מהמה בני היזהר עשות ספרים הרבה אין קץ, ולהג הרבה יגעת בשר". לא זו בלבד, אלא שקיימים תחומים רבים של דברי הרשות, שההלכה הותירה אותם בידי אדם ולבחירתו החופשית. בהלכה ישנם גם תחומים רבים המסורים ללב, ואין שום אפשרות להגדיר אותם בקריטריונים מעשיים וחיצוניים. בשל כך ציווה ריבונו של עולם שתי מצוות כלליות. ראשונה הנוגעת לבין אדם למקום, והיא הכותרת לפרשת קדושים "קדושים תהיו". מצווה זו מורה לנו להיות אנשים קדושים לא רק בעמידה פורמלית בקריטריונים של ההלכה, כי אם גם בשמירה על רוח ההלכה ועל מגמתה. שניה היא זו המפיעה בפרשה שלנו - "ועשית הישר והטוב בעיני ד'": "וזה ענין גדול, לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותקוני הישוב והמדינות כלם, אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה, כגון לא תלך רכיל, לא תקום ולא תטור, ולא תעמוד על דם רעך, לא תקלל חרש, מפני שיבה תקום, וכיוצא בהן, חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר, עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין, וכגון מה שהזכירו 'בדינא דבר מצרא', ואפילו מה שאמרו 'פרקו נאה ודבורו בנחת עם הבריות', עד שיקרא בכל ענין תם וישר".

אנחנו מחויבים אפוא להיות אנשים העושים את הטוב והישר. פעמים רבות נשמעת הטענה כי לא ניתן לצוות על ה"טוב והישר", כיוון שקיימות מחלוקות רבות מהו אותו הטוב והישר, ולעתים מדובר בעמדות קוטביות המנוגדות זו לזו. ואם כן, יש הטוענים, אין לנו אלא לשוב להלכה בלבד, ולא להתחייב בעקרונות מוסריים של הטוב והישר. ברם, טיעון זה לעצמו אינו מבטל לחלוטין את החובה לעשות את "הישר והטוב". ראשית, גם לו היה מדובר בעניינים סובייקטיביים בלבד יש בדברים ציווי מחייב לעשות את מה שאדם מאמין שהוא הטוב והישר, ולא להתחמק ממנו; שנית - ישנם עקרונות של "טוב וישר" נצחיים וקבועים, הנכונים בכל חברה ובכל מצב. לאמור: גם אם ישנם תחומים מסוימים עליהם יש מחלוקת האם זה הטוב והישר או דווקא ההתנהגות ההפוכה, ישנם תחומים רחבים בהרבה של "טוב וישר" המוסכמים על העולם כולו, ואף מופיעים בתורת ד', כגון החובה להשיב טובה תחת טובה, שלא לנצל חלשים, ולהיות איש אמת; שלישית - המעיין היטב בדברי הרמב"ן יראה כי הרמב"ן אינו מכוון אותנו למוסר הטבעי בלבד, אלא לרוח העולה מתוך מצוות התורה, לאמור: העומל לרדת לשורשה של תורה ולהבנת מצוותיה עומד על הכיוון הכללי העולה מהם, ולומד מהם מהו אותו הישר והטוב.

עשיית הישר והטוב צריכה אפוא להיות בראש מעייננו. לא זו בלבד, אלא שזה גם קידוש ד' הגדול, כאשר נושאי שם ד' בעולם מהווים מורי דרך לחיים מוסריים וערכיים. עובדי ד', לדוגמה, אינם מורידים קבצים לא חוקיים (אף אם ניתן לפלפל בהלכה האם יש גזל בדבר); אינם מתחזים ברשת האינטרנט כיוון שזה לא הטוב והישר; שואלים את עצמם האם פעולה זו מוסרית אם לאוו, ומחפשים את הדרך ללכת באורח ד' בעשיית הטוב והישר"
 
http://www.ypt.co.il/show.asp?id=39433




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/10/2010 17:22 לינק ישיר 

ספרן, כל דבריך טובים ונאים.

אבל דא עקא, כשבאים לפרוט את המילים הגדולות לחיי היום יום אנו נתקלים בבעיה קשה. ואביא לדוגמא בעלמא שני נושאים בלבד. האם יש באמת להלכה מה לומר בעניין ההשתתפות בבחירות לכנסת? או האם יש באמת להלכה מה לומר מאימתיי יש להקפיד על צניעות הבנות מגיל 3 או מגיל 9 ועד היכן גדרי צניעות זאת מגיעים? עיין היטב ותראה שהמנהג והבחירה החופשית של כל אדם ושל כל קהילה הם הקובעים ואין להלכה לומר על כך דבר.

תוקן על ידי אליעזרט ב- 25/10/2010 17:28:13




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/10/2010 20:32 לינק ישיר 

הרד"ר אליעזר
נכון שבדברים כמו צניעות הבנות הקטנות קובע המנהג והרצון, אבל הקביעות האלו הן דתיות ביסודן, המנהג והרצון קובע יחס דתי של צניעות כפי ההבנה. ההלכה לא מחייבת כאן, אבל היא נוצרת כאן. ואכן בתלמוד מצינו שהיו הבנות הקטנות הולכות בלא גרביונים ובלא בגדים תחתונים והיה ערותן נגלה ונתנו סימן עד מקום שרואין כשהבנות הקטנות מפסקות רגליהם



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/10/2010 20:38 לינק ישיר 

תודה על דבריך ארתח זוטא.

רואה אני שאם אתה רוצה אתה יכול לדבר בלשון בני אדם. טוב תעשה אם תתמיד בכך. חזק ואמץ.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > רש"ז אויערבאך - איש התורה שלא התנתק מהחיים
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 5 6 7 סך הכל 7 דפים.

bholext