חבורים

לא שאלתי אם אני צודקת.
אני בעצמי חושבת אחרת
רציתי  להראות למשהיא כמה היא לא צודקת במחשבותיה
אסיק אתה מבין למה אני מתכוונת?
התכוונתי להראות לה שלא בוכים על מה שקרה כי חבל לשרוף את ההווה
זה גם ככה לא יעזור.
אתה תמיד מצילח להבין למה אני מתכוונת.

תמי מחשבתינו שונות.
לפחות אסיק מצליח להבין אותי.

בס"ד

נהניתי, בוקר טוב לך.

_________________

תודה.
בוקר טוב גם לך!

תהילה, תודה, המסר חזק!!!!

_________________

אין סיבה לדאגה, רק לשמוח תמיד,

עד בלי די!

תודה, תהילה! כמה טוב להתחיל את היום עם חבור שכזה.

אין בעד מה!
העיקר שאתם נהנים זה כבר עושה לי טוב.

יושב פה לבד, בידי העט
מנסח מילים, פיזמון משרבט
מנסה לבטא רגש עצור,
שנמצא בין הגבול של מותר ואסור.

והעט החדש ממאן אות לרשום
והיד מסרבת, וקשה כבר לנשום
והלב מתכווץ, את שלו הוא דורש
פועם בחזקה, עולה לו באש.

מתפלל, אלוקים, עזרי ממרום
הראני ישועה, כאבי אך יידום.
וממרום יד מושטת - מעלי,
וחיוך שמימי, מלווה צעדי
בני חביבי, תפילתך פה נשמרת,
או יקר פעלה, יהלום לתפארת
החזק באמונה, בטח בי תמיד
איתך בעבר, בהווה בעתיד.

והרגש? ממאן, מסרב לעזוב
והיד? ממאנת מסרבת לכתוב
והלב? עוד רוגש, להנחם ממאן
ועוצר בתוכו עוד רגש סואן

ואני? אני פה, מתחילות המילים,
ותפילה חרישית ממשיכה לעלות
כי איתי נמצא ה' אלוקים
ורק בזכותו אוכל לעמוד.

צונזר עקב רגשנות יתר.

מי שרוצה, אפשר בפרטי.

נאלמו מילותיי.

אבל תעשו לי טובה, אל תחמיאו לו.

לא להחמיא, לבכות.
אאחח...

תהילה, זוכרת את מה שאמרתי לך פעם?
הנה, משגיח כותב שירים מלאי אמונה.