מנהג ירושלים שלא לנגן בכלי זמר בחתונות

הבאתי גם כמה משפטים שיוכיחו שהכתבה לא נכתבה ע"י חסיד אינטרסנט. וד"ל.

חתונה מרשימה של בת הרבי מליובאוויטש

..בלילה התאסף לפני בנין הישיבה קהל של אלפי איש, שרצו להיכנס לחצר שבה שוכנת הישיבה ושם היתה אמורה להיערך החופה... הכניסה הותרה רק לבעלי כרטיסי-הזמנה...

מהאדמו"רים באו: הרבי מזלטופול, הרבי מ[נובו]מינסק והרבי מראדזין. ומהרבנים: הרב מפיעטרקוב, ר' מנחם זעמבא והרב (מדובז'יץ) [מדוקשיץ]...

בערך בשעה 6 הגיע המחותן, הרבי מליובאוויטש...

כעבור 15 דקות הגיע החתן ברכב. אלפי האנשים שבחוץ קידמוהו בתשואות... הוא ניתר מהאוטו בגמישות מיוחדת, היה לבוש בפרווה מודרנית יקרה, מגבעת שחורה וצווארו עטוף בצעיף וולנטיני גדול... הוא בן 25, קומה ממוצעת, פנים חביבות, זקנקן שחור ועיניים שחורות עמוקות. הוא לומד באוניברסיטה של ברלין (בשתי פקולטות: חימיה ופילוסופיה).

הרבי והחתן קידמו זה את זה בלבביות ונכנסו לאולם הראשי.

הרבי והחתן התיישבו בראש השולחן, והחלו ב"עריכת חסידות"...

בערך בשעה 6.30 הגיע רכב פרטי, שהביא את הכלה ואמה, הרבנית מליובאוויטש.

פנים האוטו היה מקושט בשושנים. גם את הכלה קיבלו במחיאות כפיים. היא היתה לבושה בפרווה יקרה מקושטת בפרחים, ובידה החזיקה זר גדול של שושנים לבנים, ששלח לה החתן.

לשמאלה של הישיבה נמצא האולם עבור הנשים.. בראש, בכורסא גדולה, ישבה הכלה, וסביבה אמה ובני המשפחה.

הכלה היא בתו השניה של הרבי; היא בת 22 ושמה מוסיא. קומתה ממוצעת, בלונדינית, אלגנטית מאד וחביבה.

אולם הנשים הצטיין באלגנטיות ובפאר. מאות נשים אלגנטיות מאד, לבושות לפי המודה האחרונה. ההנהגה – כלל וכלל לא כנהוג בחתונה של אדמו"רים...

בערך בשעה 8 התקיים ה"באדעקעניס". הטקס היה קצר ורגיל. ברכו זה את זה ב"מזל טוב" חרישי, ובשעה שהתזמורת – בניצוחו של מר מיטמן – רצתה לפצוח בנגינה, לא הניחו לה.

אופייני הדבר, שלא הניחו לשום "בדחן" ללוות בשירתו את החתן והכלה, ובעיקר התאמצו שתהיה כמה שפחות "טקסיות".

החופה נערכה בחצר, שהיתה מוארת בעשרות נורות חשמל. מזג-האויר היה גרוע מאד, אך אעפ"כ היתה החצר מליאה באלפי סקרנים. מחלקה גדולה של שוטרים שמרה על הסדר ופינתה את הדרך לפני החתן, הכלה והמוזמנים, שירדו אל החופה...

אחר-כך בא הרבי, אחר הכלה. עתה ניגנה התזמורת את ניגונו הידוע של הרבי, ומאות חסידים סייעו לה בשירתם.

את הכלה הוליכו הרבי והרבנית. הדבר נמשך זמן רב, עד שהמשטרה פינתה להם את הדרך. מפני שהקהל נדחק לראות כיצד נראית הכלה.

החופה נמשכה כמחצית השעה. את הברכות הראשונות אמר הרבי מליובאוויטש, שהיה גם "מסדר הקידושין". את הכתובה קרא הרבי מראדזין – ו.. מזל-טוב! מזל-טוב!..

בכך נגמר החלק הרשמי שהתקיים בישיבה שברחוב מלאווסקא 7, ואז החל החלק הבלתי-רשמי באולם החתונה שברחוב פאנסקא 35...

התזמורת ניגנה מוסיקת ריקודים, וכך שרו ורקדו עד אור היום.

תוקן על ידי י_לבנוני ב- 07/07/2008 23:27:30