|
|
| נשלח ב-8/7/2008 00:57 |
 |
| |
מי בדיוק הלין? היה אחד כאן שערר להתנהג לפי מנהגי ירושלים כאשר ירושלים היתה אחת העייירות העניות על פני תבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2009 15:22 |
|
| |
[גם אשכול זה, כרבים מחבריו העתיקים, ניזוק קשות ע"י הבאג האכזר. אלא שכאן הגיע רשעותו של הבאג לשיאים מפחידים. הוא מחק בשיטתיות את כל ההודעות הקשורות לאשכול במישרים והנציח את העוללות והזוטות]
נקלע לידי בטאון בשם והגית 12מחודש תמוז תשס"ט שם התפרסם שו"ת מר' אביגדור נבנצאל בעיניני אבלות.
בתוך הדברים שאלהו על מנהג ירושלמי זה ויש בדבריו כמה חידושים:
א. האיסור הוא גם בירושלים שמחוץ לחומות (ירושלים החדשה) אבל עליה אין חרם.
ב. האיסור הוא בכל השמחות הקשורות לשמחת חו"כ, אבל בשמחת "תנאים" יש להחמיר אפילו בשאר מקומות!
ג. האיסור הוא לנגן בכל כלי זמר ואין היתר של כי אחד אלא בתופים שבהם התירו מפני שהרעש הגדול שהם מקימים משקיט את שירת הנשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2009 16:05 |
|
| |
יישר כח' ר' אלייעזר,
כבר כמעט שכחתי ממה הכל התחיל.
בכל אופן, ביחס לחרם ולחלותו מחוץ לחומות העיר העתיקה, מסתבר שהייתה זו אף מחלוקת בין הגרש"ז ולבין הגרי"ש אלישיב, שאחד פסק להחמיר (הגרש"ז!) ואחד (הגרי"ש) דווקא הקל מחוץ לחומות.
וראה לעניין זה "בית חתנים" ירושלים תשמ"ב, עמ' 12, על פסיקתו של הגרי"ש ובספר "ועלהו לא יבול" על הנהגותיו של הגרש"ז, עמ' רד-רה לעניין ההחמרה.
ועוד על עניין מחוץ לחומות ובתוכן לעניין הלכות ירושלים, עיין במאמר שראה אור במכת"ע "אופקים בגיאוגרפיה" מס' 71 (נדמה לי לפני כשלוש שנים) בנושא הנדון, שדן בדברים מוכרים אך גם התייחס לכך, אם איני טועה.
ואכמ"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2009 18:09 |
|
| |
| אלייעזר כתב: |  | [גם אשכול זה, כרבים מחבריו העתיקים, ניזוק קשות ע"י הבאג האכזר. אלא שכאן הגיע רשעותו של הבאג לשיאים מפחידים. הוא מחק בשיטתיות את כל ההודעות הקשורות לאשכול במישרים והנציח את העוללות והזוטות]
נקלע לידי בטאון בשם והגית 12מחודש תמוז תשס"ט שם התפרסם שו"ת מר' אביגדור נבנצאל בעיניני אבלות.
בתוך הדברים שאלהו על מנהג ירושלמי זה ויש בדבריו כמה חידושים:
א. האיסור הוא גם בירושלים שמחוץ לחומות (ירושלים החדשה) אבל עליה אין חרם.
ב. האיסור הוא בכל השמחות הקשורות לשמחת חו"כ, אבל בשמחת "תנאים" יש להחמיר אפילו בשאר מקומות!
ג. האיסור הוא לנגן בכל כלי זמר ואין היתר של כי אחד אלא בתופים שבהם התירו מפני שהרעש הגדול שהם מקימים משקיט את שירת הנשים. |
|
בחדר האוכל של ישיבתו של הרב נבנצל (כך!), חיתן אחד הר"מים את בנו. היתה שם תזמורת מלאה, ואף אחד לא פצה פה (כמדומני, וכך גם סביר להניח, שהרב נבנצל השתתף בחתונה).
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2009 18:14 |
|
| |
קרוב לודאי שבהודעות שנמחקו ציינו את המפורסם שתקנה זו נתקנה ע"י רבי מאיר אוירבך כזכר לחורבן בעקבות מגיפה והערעורים, ויעויין מאמרו של טוביה פריינד בקובץ בא"י סה עמ' קה ובהערות שע"ז בגליונות הבאים.
בקשר לחתונת האדמו"ר מליובאוויטש שהוזכרה כאן, האדמו"ר מאמשינוב זצ"ל (ר' יוסף) שהיה מחותנו של האדמו"ר מראדזין זצ"ל (ר' מרדכי יוסף) השתתף בשמחה, לפי המסופר במקורות חבד"יים, באחד מימי השבע ברכות. הוא הגיע באמצע דברי התורה שאמר האדמו"ר הריי"צ, שהפסיק וקיבלו בכבוד ובהתנצלו שהוא באמצע המאמר המשיך באמירתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2009 02:10 |
|
| |
השאלות והתשובות שהביא אלייעזר מוהגית כבר נתפרסמו בשנת תשס"ז בספרו של הרב נבנצל ירושלים במועדיה-בין המיצרים עמ' 237-9 יחד עם עוד פרטים בגזירה זו ושם נראה שמחשיב גזירת הכלי שיר מאוד,אך כותב שאיסור זה כולל את בני העדה אשכנזית,וכנהוג,כך שאולי אותו ר"מ שעליו סיפר מלח היה ספרדי,וגם בלאו הכי כמובן שאין למדין הלכה מכך דלא מיחה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2009 02:33 |
|
| |
ואם כבר מדברים על גזירות ירושלים, מי התיר הגזירה נגד הרווקים בירושלים? [ לאור דברי ראפום אולי גזירה ההיא היא רק עבור ספרדים...]
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2009 02:42 |
|
| |
התקנה כנגד רווקים נתקנה ע"י חכמים ספרדיים בזמן שאולי לא היו שם כלל אשכנזים,וראה ביביע אומר ח"ז יו"ד סי"ד,שכותב שביטלה במותב תלתא יחד עם הרב"צ שאול ור' יהודה צדקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2009 11:00 |
|
| |
| bin כתב: | | | ההתנגדות לרכבת היתה בעיקר בשל קיפוח פרנסתם של בעלי העגלות |
|
ויש כאן עניין להזכיר שאחד מטעמי ההתנגדות של הד"ח למצות מכונה, היה משום קיפוח פרנסתם של האופים, כי עיניהם של עניים נשואות לשכר מלאכת המצות והאפיה,
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2009 11:34 |
|
| |
מלח. האם צדק רפים בהשערתו שאותו ר"מ שעל חתונתו סיפרת, משתייך לבני עדות המזרח? [ותודה על התיקון בשם הרב.]
רפים. יש"כ על הידיעה ועל הביסוס למובאתי הצנועה
[ נענטר. המאמר מבאיו"י הוזכר גם הוזכר.
אנסה לשחזר את האשכול עד כמה שזכרוני מגיע. תחילה הובאו כמה מסורות סותרות ביחס לתקנה/חרם זה (רובם מסורות שבכתב ומיעטם שבע"פ) ואף עמדו על איחורם היחסי. (כמדומה שהמוקדם מביניהם מאוחר בשנים רבות לזמן תקופתו של ר"מ אוירבעך).
בשולי האשכול הוזכרה החתונה המפורסמת של בת האדמו"ר ממונקץ' ומזה צמח דיון על שינוי בגדרי הצניעות (תרתי משמע: הן בהפרדת גברים ונשים והן בהמנעות מראוותנות ופומביות) בדורונו בין דור שלפנינו. כאמור חלקו הארי של האשכול נאכל על ידי הבאג הרשע ]
[ רפים ואתנחתא תקנת הרווקים התייסדה בה' אייר תק"ט עוד קודם הגיעו האשכנזים לירושלים. ואף שכפי שהוזכר כאן אחד הסובלים ממנה הוא אשכנזי גמור -ר' גרשון קיטובר שמו... אי"ז עניין לתקופה בה התבסס קהל אשכנזי בירושלים והרי לית מאן דחש לסברא דקמא קמא בטיל וכידוע ואכ"מ]
תוקן על ידי אלייעזר ב- 29/12/2009 12:33:03
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2009 19:08 |
|
| |
אכן כן, אותו ר"מ היה ספרדי (פרסי, למי שממש מתעניין).
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2009 19:33 |
|
| |
מי שלמד אנגלית בבית ספר, חל עליו החרם על כלי זמר?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2009 20:32 |
|
| |
ידעתי גם ידעתי שהתקנה היתה כשרק ספרדים היו בעיר, אך האם כל כך פשוט שכאשר תלמידי הגר"א התיישבו לראשונה בירושלים וייסדו את קהילת אשכנז, התקנה התבטלה אז והם לא קבלוהו?
עכ"פ ר' זעליג מרגליות בקונטרסו עמודי ארזים, שנכתב נגד ישיבת חברון שעברה לירושלים, צועק ככרוכיא נגד הרווקים הזקנים חסרי הזקָנים של הישיבה - ומביא את התקנה הירושלמית כתקנה ברת קיימה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2009 07:58 |
|
| |
Bin
<מה באמת עורר את גדולי ירושלים בשנת תרכ"ה לגזור זאת?>
ראה שם הערה 33
|
|
|
|
|
