לאט לאט אני שם לב, כי במקרים רבים הציבור החרדי יוצא למלחמה בשביל המלחמה ולא בשביל התוצאות.
אסביר את עצמי.
העיתונות והציבוריות החרדית, מבדלת את עצמה מהציבור בכך שהיא "חרדה לדבר ה'". את החרדה הזו צריך להראות ביומיום. יש שיגידו שתהא הטפה פנימית ללמוד יותר או לכוון בתפילה לעסוק בעיינינים שבין אדם לחברו. אולם כנראה שבסופו של יום רובם אנשים רגילים עם אותם צרכים של כבוד, מציצנות, כסף וכד'. התוצאה היא שהצורך להשגת הבידול יהא מקורו בהצגת אויבים ומלחמה בהם.
תורה זו היא תורתם של גדולי הדיקטטורים (הגוש הקומוניסטי, העולם הערבי, מדינות הציר וכד').
נראה שכיום עם הגידול בציבור החרדי והרצון להחזיקו תחת ההנהגה הרבנית ועסקניה, כאשר הנהגה זו אינה מצליחה להתמודד עם העוני ההולך וגדל בחברה החרדית, יש צורך למצוא כל פעם מלחמה חדשה פנימית או חיצונית בכדי שניתן יהא למצוא סיבה לליכוד השורות ולהרגשה של פטריוטיות חרדית.
אם אני מסתכל נכון, ישנה אפילו נכונות להקריב בטווח הארוך על חשבון הטווח הקצר, יש לפעמים שנושאים שבמדרג ההלכתי הם חמורים יותר ניתן להקל בהם, בעוד שנושאים שבמדרג ההלכתי נמוכים יותר, אך נחשבים לגדל של הציבור החרדי עולים בגינם על בריקדות.
נשלח ב-22/6/2008 07:53
כנראה שמישהו קרא את 1984 ועוד ספרים חשובים.
נשלח ב-22/6/2008 11:14
ספק רב באם מדובר בפרי תכנון מודע של איזו ועדה סודית המתכנסת תקופתית במרתף טחוב או ספון עור צבי בקרית ספר, אבל צורך כזה נגזר מטיבה של חברה הנאבקת על הגדרת זהותה שמנכסת בתת מודע כל מאבק חיצוני לצורך הגדרת גבולותיה.
למרות הרצון הבלתי נמנע להשוות ל1984 ולמדינות דיקטטוריות ששליטיהן מושכים בחוטי תושביהן כבבובות מריונטה, אין ליחס לעסקנוני הציבור החרדי קורט תחכום מהסוג המיוחס להם כאן. יש כאן צירוף נסיבות המוביל להעצמתם של קונפליקטים מקומיים מעבר לכל פורפורציה והמרתם מאירועים נקודתיים למכונני זהות.
תבנית תגובה זו אינה מוגבלת רק לציבור החרדי וקיימת במידה זו או אחרת בהקשר של רוב הקונפליקטים החברתיים מוטי האידיאולוגיה שבצד החתירה למטרה קונקרטית אם בכלל, מהווים פלטפורמה לגיבוש זהות קולקטיבית ואישית.
תוקן על ידי הוועדה ב- 22/06/2008 11:20:56
נשלח ב-22/6/2008 11:48
הוועדה
העסקונה החרדית עצמה מאמינה בתאוריות קנוניה בכל הנוגע להיסטוריה של הציונים או השמאל. כך שאין להתעלם מהכלל של רבותינו על טיבו של הפוסל.
נשלח ב-22/6/2008 11:48
כמובן שלא נטען כי מדובר באיזו ועדה המארגנת מידי פעם מחלוקות.
הטענה היא כי אורח החיים מכתיב להעדיף מחלוקות בכדי לגרום לציבור לרגש פטריוטי חרדי ולליכוד השורות.
כמו כן יש העדפה למלחמות בנושאים המבדילים בין הציבור החרדי לשאר הציבור. לדוגמה:
1. בשביל להילחם נגד היתר מכירה, הם גרמו לבחירת רב ראשי שיבטיח להם שישים רגל להיתר המכירה ויעדיפו תבואה של נוכרים.
2. מנגד לא שמענו קריאה שהאוברדרפט יהא בבנקים של נוכרים.
שביעית בזמן הזה היא מדרבנן. מי שאוכל מהפרות אין לו איסור וכד' ובכל מקרה על זה נלחמים.
איסור ריבית הוא מדאוריתא ומוצאים לזה היתרים שאינם פחות דחוקים עובדתית מהיתר מכירה.
זו כמובן רק דוגמה, אך היא מבטאת את ההעדפה לחומרות ומחלוקות בנקודות בהם יש דגש לעמדה החרדית מול שאר הציבור, מאשר בנושאים בהם אין מחלוקות שניתן לצבוע את המחמירים כשייכים לציבור החרדי מול המקילים ששיכים לשאר הציבור.
תוקן על ידי שרפ ב- 22/06/2008 12:03:10
נשלח ב-22/6/2008 18:39
פרעה כבר הבין לפני 3300 שנה את נפש העם היהודי (ולא שזה לא נכון לכלל האנושות...):
כאשר אין עסוקים בדברים ממשים כגון לימוד תורה ברצינות, לימוד מקצוע או עיסוק ממשי - יש זמן לשטויות, חומרות, חרמות, וסגולות...
נשלח ב-22/6/2008 19:35
יהודים- קבל איקון ירוק.
אולם ליתר דיוק- השיטה קיימת כבר אצל גדולי ישראל בכל הדורות, שהשתמשו בה מפעם לפעם ככלי הגנה ושמירה על צביון האומה. אלא שאותם נירפים תרגמו אותה לדרך חיים עד שהפכה לכלי שימושי יחיד, שהנזק בו אדיר והתועלת בו אפסית. ועל כך מלין שרפ.
נשלח ב-22/6/2008 22:07
איש צעיר, תודה על האייקון, אך האם תוכל להביא דוגמאות ואסמכתאות לדבריך:
"השיטה קיימת כבר אצל גדולי ישראל בכל הדורות, שהשתמשו בה מפעם לפעם ככלי הגנה ושמירה על צביון האומה"
נשלח ב-23/6/2008 07:51
ובהיתר מכירה דעת תורה כשלה. מדוע לא שמענו התנצלות?
נשלח ב-23/6/2008 10:33
סתם הערה שרפ
לדעתי ההיתר מכירה הוא גרוע בהרבה מהאוברדרפט בבנק מבחינה הלכתית. הבנקים כישויות משפטיות אינם חייבים במצוות וממילא מותר להם לקחת ולתת ריבית לכתחילה. וכל ההיתר עיסקא'ס למיניהם מיותרים לגמרי.
נשלח ב-23/6/2008 13:49
יהודים
דוגמאות?
תתחיל באברהם אבינו שגירש את הגר וישמעאל אך ורק משום שחשש לגורלו של יצחק, המשך דרך יעקב שגנב את הברכות ורכש אויב לנצח לו ולזרעו, משם לאחי יוסף שמכרוהו אחרי ששיתפו הקב"ה עמהם, וכן הלאה לתנאים ואמוראים וכו' וכו' תמיד תמצא את נשק המחלוקת והחרמתו של האחר ככלי שהשתמשו בו בצדק. אט אט עם הדורות הוא הפך מכלי נשק לדרך חיים המאומצת בחום ע"י הנרפים- כדבריך הנכונים מאוד.
