אשכול דברי תורת הגאולה הגדול

וְלא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו


רבי ייסא אמר: בזמנא דקודשא בריך הוא יוקים לה לכנסת ישראל מעפרא ויבעי לאנקמא נקמתא מאומה"ע כדין כתיב ומעמים אין איש אתי וכתיב הכא ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו .
[ זוהר ויגש ]



ההסבר הוא כך .


הפסוקים המפורסמים בישעיה ס"ג מתארים את הפצצה האיראנית בניו-יורק בזה"ל :

מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ:
מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת:
פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי:
כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה:
וְאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר וְאֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵךְ וַתּוֹשַׁע לִי זְרֹעִי וַחֲמָתִי הִיא סְמָכָתְנִי:
וְאָבוּס עַמִּים בְּאַפִּי וַאֲשַׁכְּרֵם בַּחֲמָתִי וְאוֹרִיד לָאָרֶץ נִצְחָם:



כשהקב"ה אומר "פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש איתי" פירושו הוא שבניגוד למלחמה רגילה בין מדינות
כאשר מדינה סופגת מכה היא כמובן דואגת להשיב מנה אפיים בחזרה .
וזאת למרות שבורא עולם הוא זה שהביא את המכה על האומה והמדינה המכה היתה בסה"כ
"המקל" בה השתמש הבורא להכות , בכל זאת , כאשר כאשר המדינה המוכה משיבה למדינה
המכה כגמולה זה נקרא שהמדינה עמדה על שלה והשיבה את כבודה ע"י אותה מכת נגד .


משא"כ למשל בפצצה האיראנית שתתפוצץ בניו-יורק , לא ממש יהיה למי להשיב , לא ממש יהיה עם מי להילחם,
משום שאת הפצצה יחדירו טרוריסטים ללא כתובת של מדינה העומדת מאחריהם כך שלא יהיה למי לשלוח
את המברק בחזרה. . .

וע"ז אמר הנביא : ומעמים אין איש איתי לא תהיה לאמריקנים כתובת לשגר מתקפת נגד .
וזאת כדי לחדד ולהדגיש את המסר האלוקי שבורא עולם הוא שעושה זאת ולא כח אחר
בבחינת "ומלחמות אני עשיתי" .


ומניין לנו באמת שהפצצה האיראנית תגיע לניו-יורק ע"י טרוריסטים ?

פשוט מאוד , ישנו פסוק נוסף בנביא במקום אחר ע"כ שאומר :

וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּמָגוֹג וּבְיושְׁבֵי הָאִיִּים לָבֶטַח וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'

כאשר מבחינתי אין ספק בכלל כי המדובר באותו עניין , וכאן הלשון היא "ושילחתי"
שמשמעותו "שליחים" במובן של שליח המעביר חפץ ממקום אחד למשנהו .


וזהו שאומר הכתוב ולא עמד איש בהתוודע יוסף הוא הקב"ה אל אחיו אלו ישראל שנקראו אחיו
של הקב"ה "למען אחיי ורעיי" , משום שעל אותו יום גדול והסטורי נאמר שהוא יום הנקמה הגדול
באומה"ע כאשר משם ואילך תתחיל התקרבותו של השי"ת אלינו יותר ויותר .

תוקן על ידי המיייחל ב- 26/11/2013 08:48:40

בעל-הטורים פר' וארא :

והוצאתי. והצלתי. וגאלתי. ולקחתי. ארבעה לשונות של גאולה כנגד ארבעה מלכיות. ובאחרון כתיב ולקחתי כנגד אדום. ועל כן כתיב ביה ולקחתי. כאדם הלוקח בחזקה, שהוא קשה מכולם.


ויש לשאול , למה באמת אחיזת אדום בנו חזקה מאחיזתם של האומות בגלויות הקודומות ? במה זה מתבטא ?

וי"ל עפ"י הזוהר האומר ש'הע"ר מעכבין את ישראל בגלותא יתיר מאומין דעלמא' .
והגאולה מאדום היא גם הגאולה משילטון הע"ר במדינה ואין להפריד ביניהם .
וכפי שהסברנו בעבר שאדום שולטים עלינו אך-ורק בגלל חטאם של ישראל
שהע"ר מחטיאים אותם . ודו"ק .

שני בתי מקדש עתידים לירד מן השמיים בזמן הגאולה .
האחד ייקרא בית ראשון והשני ייקרא בית שני .

הראשון שהוא גם העליון יהיה מוצנע מעיני בני האדם ויהיה מוקף בענני כבוד
ורק אלה שזכו בשמירת עיניים יזכו להנות ממראהו .

והבית השני שהוא התחתון יהיה גלוי לכל העולם ברוב פאר הדר ותהילה .
וייראו כל העולם הפלא הגדול שנעשה ביד הקב"ה . זה שאמר הכתוב :
גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר ה' צְבָאוֹת

שאין הכוונה לשני הבתים שנחרבו אלא לאותם שני בתי מקדש שירדו מן השמיים
בנויים ומוכנים בידי הקב"ה ויתקיימו לנצח ושום חורבן לא ישלוט בהם .
ואפילו העיר ירושלים עתידה להיבנות בידי הקב"ה ולא בידי בשר ודם ככתוב :
בונה י-ם ה' , ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה .

[ מדרש חזקיהו פר' פקודי ]






יהי רצון שנזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים בבית אלהינו שיבנה במהרה בימינו אכי"ר .

תוקן על ידי המיייחל ב- 13/03/2010 23:13:33

וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה'


רש"י
וארשתיך לי באמונה - בשכר האמונה שהאמנת בגלות להבטחות הנביאים



נשאלת השאלה, מה המעלה הגדולה בזה שאדם מאמין להבטחות שמתישהו בעתיד יהיה טוב וכו'..
הרי כל אדם נורמלי באופן טבעי מאמין ש"יהיה טוב" מתישהו בעתיד , אדרבה , אנשים כועסים
כאשר כל הזמן מציגים להם נבואות זעם שחורות , מי לא רוצה להיות אופטימי ?


אלא צריך לומר שהכוונה היא לא לאמונה בעלמא אלא למשהו הרבה יותר מוחשי ואמיתי,
אמונה כזאת שמשפיעה על חייו של האדם ומונעת ממנו מליפול ברוחו גם בעיתות צרה וקושי
של גזרות קשות ואסונות למינהם .

אם אותה אמונה שבליבו מאפשרת לו להישאר נינוח ושליו ולא לאבד את יישוב הדעת והנפש
בגלל שהוא יודע שסופת הגלות עתידה לחלוף ולאחריה עוד תזרח שמש הקדושה היושר והמוסר
והאמת האלקית תהיה נחלת האנושות כולה ולאורה ילכו כולם ולא ירעו ולא ישחיתו עוד
על אחד כזה נאמר שבזוכותו עתיד הקב"ה לחדש את ברית האירוסין והנישואין עם כלתו. עימנו אנו .



ה' יזכנו

דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל
וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר


אוה"ח הקדוש:
כל הנבואה במלך המשיח נאמרה

רש"י
והאביד שריד מעיר - מעיר החשובה של אדום והיא רומי, ועל מלך המשיח אומר כן,
שנאמר בו וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם ולא יהיה שריד לבית עשו



פירוש המילה וְיֵרְדְּ  הוא "לרדות" "לשלוט" כמו 'וירדו בדגת הים' .

והאביד שריד מעיר - מתייחס לאסטרואיד שיפגע בניו-יורק ב-2012 בזמן הכינוס הבנילאומי הגדול
שיהיה באו"ם לטיפול בבעיית המשיח היהודי.

הארכנו והרחבנו ע"כ בשיעור האחרון על 2012.

מנחה גדולה או מנחה קטנה ?


תמיד ידעתי את מה שכולם יודעים, שעדיף להתפלל מנחה קטנה מפלג המנחה ואילך ולא מנחה גדולה בעוד היום גדול,ואם אפשר ממש לפני השקיעה  כמו שנהג רבנו האר"י בכלל עדיף. לא תמיד יצא להקפיד על כך אבל לפחות ידעתי שכך ראוי לעשות.


אלא שקושיא אחת תמיד הפריעה לי. . .
הרי מבואר בזוה"ק שתפילת מנחה נתקנה כנגד מידת-הדין המתעוררת בעולם
מחצות היום ואילך ולכן לעולם יהיה אדם זהיר בתפילת המנחה בגלל הדין השורה בעולם באותו זמן וכו' .
ועוד נאמר שם 'בכל התפילות יש לו לאדם לכוון אך בתפילת המנחה יותר מכולן בגלל שהוא שעת הדין בעולם בשעתא
דאתפליג יומא ודינא אתער בעלמא וכו'.

וכאן שאלתי, הרי יוצא לפ"ז שצריך להתפלל מנחה גדולה
בתחילת היום כדי שתבוא תפילה זו ותגן ולא מנחה קטנה
בסוף היום כאשר כל היום ודיניו הקשים כמעט מאחורינו.
שאלתי פה שאלתי שם ואין פותר אותם לפרעה.


אולם כעת משזכינו להנות מאור ספרו הבהיר והחדש של מו"ר
הרב ב.צ מוצפי הי"ו "ארחות ציון" נראה שהדברים אכן מיושבים. וז"ל בח"ג עמ' קמז :

זמן תפלת מנחה גדולה הוא חצי שעה אחר חצות היום, וזמן תפלת מנחה קטנה הוא שלוש שעות ומחצה לאחר חצות היום ומשערים שעות אלו בשעות זמניות.
ודעת הרמב"ם והשלחן ערוך שאין להתפלל מנחה גדולה אלא בדיעבד, וכך נוטה דעת רבנו חננאל והרדב"ז והחיד"א ועוד. אך דעת הרי"ף והרא"ש וספר המנהיג והריטב"א שאפשר להתפלל מנחה גדולה לכתחילה, וכן הוא דעת הזוהר הקדוש ורבנו סעדיה גאון ז"ל . עכ"ל.

[ ובמקורות למטה מאריך הרב להביא את לשונות הזוהר מהם משמע כאמור ]

יוצא א"כ שצדקתי בהבנת דעת הזוה"ק בעניין. ב"ה.


ומה כל זה קשור לפורומנו?

קשור בקטע הבא עפ"י דברי רבנו צבי אלימלך מדינוב זי"ע
הקושר בין תפילת מנחה גדולה לביטול כוחם של הע"ר!

שימו לב -  חידוש נפלא

אגרא דפרקא
וירא העם כי בשש משה מאן העם אינון ערב רב, אמאי קרא לון ערב רב, אלא כלהו חרשין דמצרים הוו וברישהון יונוס וימברוס, ובשעתא דיומא הוו עבדי תדיר חרשייהו, וכל אילין חרשין עילאין הוו מסתכלי מכי נטי שמשא משירותא דשית שעות ומחצה עד שירותא דתשע ומחצה היינו ער"ב רברבא, כל אינון חרשין זעירין משירותא דתשע ומחצה עד פלגות ליליא, אינון עלאין דבהו הוו מסתכלי מכי נטי שמשא, דהא כדין שראו תשע מאה ותשעין וחמש דרגין למשטטא על טורי חשוך ורוחא דילהון הוה משטטא על כל אינון חרשין בחרשייהו, ואלין הוו עבדי כל מה דאינו בעאן, עד דכל מצראי רחצנו דלהון באילין הוה, וקראן לון ערב רב, בגין דאית ערב זעירא מתשע שעות ומחצה ולתתא דא ערב זעירא, ותרי ערבי אינון, ועל דא וגם ערב רב עלה אתם וחכמתא דילהון הוה סגי. עכ"ל הזוה"ק.

הנה ממוצא הדבר נ"ל דמהראוי להתפלל מנחה בזמן שהערב הוא רב, היינו מנחה גדולה, שבזה מבטלים חכמת הערב רב הדעת דקליפה בחכמות החיצוניות , ובפרט לעת כזאת שבעוה"ר נתגברו כתות הערב רב בחכמות החיצוניות, וכוונתם לבטל ח"ו חכמות התורה, ומתבטלים הם על ידי עבודתינו בתפילה בזמן שליטתם, כשאנו מתפללין בלתי לה' לבדו, ומהראוי דוקא להתפלל בתפילין, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך  ודייקא תפילין דר"ת סוד מוחין דאבא, סוד החכמה, לבטל חכמות החיצוניות.



אם כך התבטא הרב בדורו לפני למעלה ממאה שנה מה היה אומר בדורנו כשהיה רואה כיצד הע"ר שולטים בנו
מכף רגל ועד ראש...

תוקן על ידי המיייחל ב- 25/08/2010 09:55:00

  בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס


למדנו מפסוק זה שהאומה הנקראת מגוג היא מזרע יפת.

ידוע הוא שתכונתו הבולטת של יפת היא יופי. יופי התרבות היוונית העתיקה למשל, שהיו מצויינים במידת היופי והאסתטיקה.

ועוד אמרו חז"ל שבזכות הצניעות שנהגו שם ויפת בנח אביהם בכסותם את עיניהם ואת ערוותו
יזכה לעתיד לבא צבא גוג ומגוג שהוא מזרעו של יפת לקבורה בא"י.
וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג מְקוֹם שָׁם קֶבֶר בְּיִשְׂרָאֵל גֵּי הָעֹבְרִים קִדְמַת הַיָּם  וְקָבְרוּ שָׁם אֶת גּוֹג וְאֶת כָּל הֲמוֹנוֹ

המסקנה הפשוטה מכל האמור היא: גוג נשיא ארה"ב ואומתו הם צאצאי יפת.

אך מה קשה להלום מסקנה זו לאור כל דברי רז"ל בכל המקורות בלי יוצא מן הכלל כמעט, הן בגמרות במדרשים
והן בזוה"ק שאת הגלות חותמת רומי הרשעה ובה עתיד הקב"ה לנקום על כל מה שעשתה לנו במשך כל ההיסטוריה.
והדברים פשוטים ואין בהם אפילו צל צילו של ספק והרהור.

מה שמביא למסקנה עוד יותר פשוטה: ארה"ב הלא היא אדום הגדולה וממשיכתה של רומי הרשעה מזרע עשיו
אחיו של יעקב ( "הלא אח עשיו ליעקב" ) ששניהם מאותה משפחה מצאצאי ש-ם !  ולא יפת.

כיצד א"כ תתיישב סתירה זו?


האמת היא, שבארה"ב בולטים שני הכוחות כמעט באותה מידה!

מחד התכונה העשוית של כח גאווה שלטון והרס ו...בנייה.
ומאידך תכונת היופי האמריקאית המפורסמת, שהכל חייב להיות יפה נקי ומצוחצח כאשר ערכו של היופי
לא פחות מערכו של הכסף שהוא העבודה הזרה הגדולה שלהם.
כך ששתי התכונות קיימות אצלם. גם עשיו-אדום וגם יפיופיותו של יפת.
לכן אין מנוס מהמסקנה שמדובר באומה מעורבת המורכבת בשורשה מצאצאים של שני עמים אלה. שם ויפת.



נקודה נוספת קשורה ולא קשורה:
הבן האחרון והקטן של יפת המוזכר בפסוק לעיל הוא תירס, רש"י - פרס.
כלומר האויב הגדול שעתיד להתנגש עם אדום בסוף הגלות הוא בעצם אחיו הקטן מלפי אלפי שנים.
וע"ז אמר ירמיהו הנביא בנבואת גוג ומגוג בהתייחסו לפצצה האיראנית בניו-יורק:
לָכֵן שִׁמְעוּ עֲצַת ה' אֲשֶׁר יָעַץ אֶל אֱדוֹם אִם לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן אִם לֹא יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נְוֵהֶם

צעירי הצאן הם האחים הקטנים שבמשפחה, כשהכוונה היא לפרסים, לאיראנים של היום.
כדברי הגמ' ביומא: מאי צעירי הצאן - זוטרא דאחוהי, דתני רב יוסף: תירס זה פרס

"זוטרא דאחוהי" הקטן שבאחים.

עניין אדום, היותה מורכבת משני צאצאים, גם שם וגם יפת הינה סוגיה מהממת שמעולם לא שמעתי עליה בשום צורה.

מעניין לא פחות הוא דרך יישוב הסתירה

חזק וברוך 

מה פשר יבשותו המדברית של חודש חשון? חודש שלם של ימי חול ללא שום חג ומועד אומר דרשני.

מצאתי בספר בני יששכר לרבנו צבי אלימלך מדינוב זצ"ל שהרחיב בנושא וזה עיקר תוכן דבריו:

 ידוע במדרש, המשכן שעשה משה הנה נשלם בכסלו וציווה השי"ת להמתין בחינוכו עד חודש ניסן,  והיה כסלו מתבייש ושילם השי"ת שכרו בחנוכת בית שני בזמן החשמונאים והוא לדורות ימי חנוכה (והוא היה עיקר חינוך בית שני כי מה שחנכוהו בימי אנשי כנסת הגדולה עדיין היו עבדים למלכי פרס כמו שאמרו שם "כי עבדים אנחנו ובעבדותינו וכו' [עזרא ט'] והנה בית ראשון שבנה שלמה נשלם בחדש הזה מרחשון כמבואר בכתוב ירח בול (ופירשו חז"ל שהוא מרחשון) והנה עפ"י רוח הקדש לא חנכו שלמה עד ירח האיתנים תשרי,והיה מרחשון מתבייש והבטיח הש"י לשלם שכרו לעתיד ב"ב בבנין הית השלישי, ע"כ תוכן דברי המדרש הובא בילקוט מלכים עיי"ש, אם כן נראה מבואר מזה דחנוכת בית הג' במהרה בימינו יהיה במרחשון, אם כן חינוך כל השלשה בתים הם באלו הג' חדשים, תשרי (בית ראשון), מרחשון (בנין עתיד), כסלו (בית שני בימי החשמונאים שזה עיקר חינוכו).

נמצא א"כ שבנין הבית לעתיד ב"ב שיהיה על ידי משיח צדקנו הבא מן דוד יהיה חינוכו במרחשון שאז פגמו ישראל ואמרו אין לנו חלק בדוד וכו', הנה בו בחדש יהיה התיקון ויתוקן העולם במלכות שדי.

זהו תפקידו של מלך המשיח - "והיה ה' למלך על כל הארץ"!



מכתב מאליהו ח"ג עמ' 22:
לשעבד את כל הגויים לתכליתם, שגם הגויים יכירו וידעו כי זכות קיומם היא להיות עבדים לישראל, כלים לתכלית הבריאה.

עליהם לדאוג שלישראל יהיה עוה"ז מתוקן כדי שיוכלו לעסוק בתורה ועבודת ה' באין מפריע.

אם ישראל יהיו דבקים בה' אזי גם הגויים ייכנעו בפניהם וישתעבדו לתכליתם, זהו שאמר הכתוב
"וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"

זוהי המלכות האמיתית !

                                      



כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים


כתב רבנו יוסף חיים זיע"א:
בדברים אלו בא הנביא ליתן לישראל סימן על הגאולה העתידה ב"ב. כי ידוע שדור אשר יבוא בו משיח צדקנו יתפשט לימוד הסודות הרבה, כי לימוד הסוד מסוגל יותר לקרב הגאולה, ולכן תמצא כי מזמן רבנו האר"י זיע"א התחיל להתפשט לימוד הקבלה כי ימים אלו קרובים לגאולה וכל יום ויום ראוי לבוא משיח צדקנו ורק העוונות הם המונעים , ה' הטוב יכפר בעדנו ובעד כל ישראל.

ולכן הפליגו מאוד חכמים ז"ל בלימוד הזוהר הקדוש כי הגם שאין כל אדם יודע סודם של דברים עם כל זה הדיבור היוצא מפיו עושה רושם למעלה כל אחד כפי מדרגתו ומעלתו. וזה שאמר הכתוב:
"כי לא יעשה ה' דבר" רמז לעניין הגאולה . "כי אם גלה סודו" הוא לימוד הסוד. "אל עבדיו הנביאים"
הם חכמי הדור שהמה במקום הנביאים כי חכם עדיף מנביא ורוח ה' דיבר בם ומלתו על לשונם.
יהי רצון שיבוא הגואל במהרה בימינו אמן אכי"ר.                                אדרת אליהו - הפטרת וישב

_________________

וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו


כיון שראה יוסף שהיתה להם בושה גדולה אמר להן גשו נא אלי ויגשו
וכל אחד ואחד היה מנשקו ובוכה עליו שנאמר וינשק לכל אחיו ויבך עליהם.
וכשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא מתוך בכיה כך כשיגאל הקב"ה
את ישראל מתוך בכיה הוא גואלם שנא' בבכי יבאו ובתחנונים אובילם   מד' תנחומא



בכי מגיע בעקבות צרות קשות ואבדות גדולות, דוגמא קטנה לכך קיבלנו בשריפה הגדולה בכרמל.

צרה גדולה - מוזכרת בזוהר במלחמה הגדולה של ערב שבועות, שתגרום גם להתעוררות תשובה גדולה בעם.
[ היום יותר מתמיד קל להבין תדברים בגלל חוסר האונים של המדינה להגן על אזרחיה ]

בכי גדול - מוזכר בנביא מפורשות ברעידת האדמה הגדולה שתגיע כחצי שנה לאחר תחילת המלחמה.


מתוך פסוקי הרעש - עמוס
[ הַעַל זֹאת לֹא תִרְגַּז הָאָרֶץ וְאָבַל כָּל יוֹשֵׁב בָּהּ
וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל וְכָל שִׁירֵיכֶם לְקִינָה וְהַעֲלֵיתִי עַל כָּל מָתְנַיִם שָׂק וְעַל כָּל רֹאשׁ קָרְחָה
וְשַׂמְתִּיהָ כְּאֵבֶל יָחִיד וְאַחֲרִיתָהּ כְּיוֹם מָר ]

_________________

כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתוֹ



לבושו - מלכות ה' המתגלית בעולם בדרגה גבוהה ע"י המשיח. מקביל לגאולת אחישנה.
סותו - מלשון כסות, בגד. חסרון הכ"ף מורה על כיסוי מינמלי של הגוף ולא כיסוי מלא כמו בבגד רגיל.

כתב רבנו חיים בן עטר האוה"ח הק':

יתבאר על דרך אומרם ז"ל כי בגלות זו שבו יתגלה הגואל העצום צריך שתהיה ביד ישראל זכות עסק התורה וזולת זה יתעכב מלבוא, ולזה רמז באומרו כבס ביין פירוש כי כוחו של המלך המשיח הוא בחינת עסק התורה שיתעסקו ישראל ביינה של תורה, ואמר כי באמצעותה יהיה לבושו שהוא כינוי למלכות נכון אליו ללובשו. ואומרו ובדם ענבים סותו נתכוון לומר כי אם יגיע זמן הגאולה ולא יימצא יין כלומר שאין בנו תורה תהיה הגאולה באמצעות עול ותוקף הייסורים אשר יצירון האומות לישראל כאומרם ז"ל (סנהדרין צז ב) כי כשיגיע קץ הנחתם ולא יהיה בישראל זכות לגואלם יעמיד להם מלך קשה כהמן וכו', והוא אומרו ובדם ענבים כי באמצעות היסורין יזדככו הנפשות ויתבררו ניצוצי הקדושה כדרך שיתבררו באמצעות בחינת התורה, אלא שזו מלאכתו נאה וזו מלאכתו בלתי נאה. ואומרו ענבים כי באמצעות היסורין תגמר הכנתם כגמר בישול פרי הגפן שהם הענבים. וגם רמז כי לא ישלטו האומות לשפוך דם לזמור אילן או ענף או אשכול אלא ענבים פירוש גרגרין. ואמר סותה לרמוז מדרגה קטנה למטה מהכסות כי הסות ירצה לשון כיסוי ההכרחי לשון מסוה, והכוונה בזה כי הפרש גדול יהיה בין אם תהיה הגאולה באמצעות התורה והמצות אז יתגלה בגילוי מלכות עליון.
ואם תהיה באמצעות הנקמה אשר תהיה בישראל יהיה בבחינת עני ורוכב על חמור.




הרי לנו דברים חדים וברורים שלא משאירים מקום לצל צילו של ספק באשר למסלול הגאולה בו אנו נמצאים
מזה שנים כבר.

_________________