תסלחו לי על פוסט שהוא כל כולו גועל נפש אחד גדול.....אבל חובת התיעוד גדולה עלי :):(
בס"ד
החמאר המכונה ביג ג'ו העלה מניפסט שלם בפורום הסקופים של מדינת ישראל
שכל כולו מגלה טפח אחר טפח את שגעון הגדלות של המגלומן חדל האישים הזה.
התפלץ גס הרוח אוכל העכברים הסינים סידר לעצמו פוסט מאושר הנהלה
אביא אותו בפניכם:
 
כדי שלא תוציאו את העיניים:
ערכתי לאחרונה בתאריך 27.04.13 בשעה 19:52 בברכה, Big Joe
למרות שזה באמת יכול להחשב ל"סקופ" בפני עצמו, בכל זאת, כלוחם מושבע נגד "הגיגים" בפורום חדשות, פניתי וקיבלתי רשות מנעם לפתוח אשכול לכבוד ה"מאורע"
אנצל את ההזדמנות כדי לסכם פעילות בהחלט נמרצת בפורום תוסס ופעיל זה ולתת כמה מילות של השקפת עולם, בעיקר כדי לתקן סטיגמות שהודבקו לי מדי פעם. אבל דבר ראשון קצת "חישובים". האמת היא שעברתי את ה-100,000 כבר לפני זמן מה. אני גולש ברוטרנט מאז 2001 ולא מאז 2005 ככתוב, וזאת בגלל שבשנים הראשונות היו כמה פעמים פשלות של השרת עם איפוס מונים ומחיקת ניקים. אני מציע איפוא את ההודעות ה"אבודות" לקיזוז עם הודעות "הגיג" למען אלה שגורסים שהן לא "נחשבות", וכך להשאר עם 100,000 "נטו".
נראה לי שזאת בהחלט הזדמנות נאותה לחשבון נפש וחזרה על ה"אני מאמין" שלי כגולש.
הצהרה ראשונה: אני לא שונא אף אחד. אני מטבעי אדם עליז ואוהב את הבריות ואיני מטפח שנאות. אני בהחלט בוחן את הסביבה הקרובה והרחוקה בעינים פתוחות, ויש לי ביקורת - לפעמים קשה – על תופעות ועמדות – ואני אוהב להביע את ביקורתי זאת. אני גם לא ביישן ולא בוחל במלים כאשר לדעתי יש מקום לביקורת חריפה. אם מישהו חולק עלי בצורה עניינית - לעולם אשיב לו עניינית. אם מישהו יחלוק עלי בצורה בוטה – אשיב בצורה בוטה אך עניינית. רק אם מישהו יתקוף אותי אישית, או יפגע באדם אחר בצורה בלתי הוגנת – אפתח את חרצובות מקלדתי, ו"אכנס" בו חזק בעזרת כושר הביטוי שנחנתי בו למזלי. בגלל הקפדה זאת שלי, ככל שאני מסתכל אחורה, אינני זוכר שפגעתי במישהו ללא שהנ"ל "הרויח" זאת ביושר. חוץ ממקרה אחד של הגולש מבריק, שעוסק בקידום תרומות כליה מן החי, ואני האשמתי אותו שהוא סוחר אברים. (טעות בתום לב, מכיוון שלא הציג עצמו כפעיל חברתי, אבל טעות שגרמה לו עוול). אני מנצל את ההזדמנות ושוב מתנצל בפניו.
הצהרה שניה: אני לא שונא יהדות. היפך המוחלט הוא הנכון. אני מעריץ של היהדות ואוהב גדול של ארון הספרים היהודי. כל מי שהטיל בי את שיקוץ שנאת ישראל (בהם כמה מדרגים רחבי לב...) או שלא מבין את דברי, או שלא רוצה להבינם. את אהבתי וכבודי ליהדות אני רוחש בדרכי ושיטתי, גם אם אין היא לרוחו של מישהו שחושב שהוא יודע טוב יותר... לשום מגזר בעם היהודי אין "זכויות" רבות יותר על היהדות.
הצהרה שלישית: אני לא שונא חרדים. מה שאני חש כלפיהם עלול, אולי, להחשב גרוע יותר. אני חש כלפיהם רחמים וכעס. רחמים על שלקחו את היהדות היפה והטובה, שהייתה תמיד "תורת חיים" והפכו אותה למנגון של שיעבוד אישי מנותק מהמציאות. באופן אישי אני מכוון את האצבע המאשימה שלי כנגד החת"ם סופר ואמירתו ההרסנית נגד החידושים. אבל העובדה היא שהחרדים מסתגרים בד' אמותיהם ומנסים לחיות את המאה ה-18 כאשר מסביבם העולם כבר הגיע למאה ה-21. הבעיה היא שלרחמים שלי נוסף הכעס על כך שהם מנצלים את שונותם ואורח חייהם כדי להתחמק מתרומה לחיים המשותפים במדינה (כן, "הנשיאה בנטל"). בצורה הכי ברורה בעניין המחלוקת המרכזית: אני בעד הקמת "נבחרת" של עילויים (מעין פרויקט "תלפיות" של לומדי תורה). מוגבלת במספר, (אפשר להסכים עליו), ולתת להם תנאים מופלגים. לימודים בתנאי דה-לוקס, תמיכה כלכלית ניכרת והכל כדי שיהיו פנויים להקדיש את כל זמנם ללימוד. אבל כל השאר – ישתתפו בחיי המדינה ככל אזרח.
וכמובן, אני מתנגד חריף של כפיה דתית מכל סוג שהוא. כל אדם רשאי לחיות כרצונו (במסגרת החוק כמובן). כפייה דתית היא מניעת זכות טבעית או שרות מאדם בגלל אמונה של זולתו. שכונה של חרדים צריכה להראות בדיוק כמו שהם רוצים שתראה, ביום חול ובשבת. אבל כך גם המרחב הלא חרדי/דתי. תחבורה ציבורית, קניונים, פעילות בידורית בשבת – אינה עניינם של מי שאינם רוצים בה. (גם את "הצביון" יקבע הרוב...).
הצהרה רביעית: אני לא שונא מתנחלים. יש בי הרבה כבוד והתפעלות לנחישות, לחלוציות ולנכונות להקרבה שלהם. יש לי גם מחלוקת אתם האם הם מקדמים את ענינינו כעם וכמדינה. ובנקודות מסוימות ובנושאים שונים המחלוקת היא חריפה מאוד, אבל לגיטימית. בכל מקרה דעתם ורצונם אינם יכולים להחשב כחשובים מרצון המדינה. אי אפשר שלא לכבד אנשים כמו אליקים העצני והרב פרומן ז"ל. אפשר לחלוק עליהם. אי אפשר לכבד את שולחיהם של נוער הגבעות.
אז כדי שלא אראה מציג את עצמי "קדוש" אני מודה גם בשנאה. לא לאנשים אבל לחשיבה ואידיאולוגיה. אני ממש מתעב קיצוניות. לא חשוב אם היא פוליטית, אידיאולוגית או דתית. כל קיצוניות היא פגיעה בחופש הבחירה של האדם, ובסיכוי של ניהול חיים נורמליים של אנשים שונים אלה מאלה. נגד עמדות קיצוניות אני יוצא בשצף קצף. חלק מ"התפקיד" שנטלתי על עצמי בפורום הוא מלחמה נגד הקיצוניות. יהא זה הימין קיצוני או השמאל קיצוני, הדתיות הקיצונית, האנטי-דתיות הקיצונית, לאומנות קיצונית, "גלובליזם" קיצוני, כמו גם דיעות קיצוניות בתחומים שונים ומשונים: התנגדות "מיסטית" למזונות מסוימים, התנגדות פנאטית לתרופות מסוימות, תמיכה נלהבת באסטרולוגיה, במגידי עתידות בקברי קדושים, ועוד דברים שאנשים "בטוחים" בהם בלי "לדעת", אבל ללא כל ספק...
קיצוניות היא אויב האנושות. במקום בו חיים בני אדם ניתן לחיות רק אם לכולם יש מקום על דרך המלך של הפשרה וההבנה. מי שחושב שיש רק דרך אחת והיא שלו, רומס את האחרים.
וגם בורות אני שונא. לא בורות פסיבית של אדם שאינו יודע דבר מה, אלא בורות אקטיבית של מי שמביע דיעה נמרצת בתחום שאין לו שמץ של מושג, או אפילו טורח "לתקן" משהו נכון לשגוי. אני רואה זאת כ"חובה קדושה" להעמיד עובדות על דיוקן – ולא להשאיר פירכות תלויות באוויר שעלולות להטעות את הרבים. אחת הסיבות שיש הרבה חברים ש"מחפשים" אותי היא שאני מדייק בעובדות, ומה יותר תענוג מאשר לתפוס את מר know-all בקלקלתו ... הסיבה שקשה לעשות זאת היא כי אני "שומר על התחת" שלי, וכמעט לעולם אינני מוותר על בדיקה של נושא שבו אני מביא עובדות או מתקן אחרים. העובדה שאני יודע שמחכים לי בפינה רק מחזקת את זהירותי. לשמחתי יש לי בבית ספריה עשירה, שאפשר למצוא בה דברים שאפילו ויקיפדיה לא שמעה עליהם... .
ולפני סיום אני מבקש להפריך עוד אגדה. אני לא יושב 7/24 בפורום... אני יושב די הרבה ליד המחשב – שם גם פרנסתי – ותוך כדי כך "קופץ" לפורום לעתים קרובות. (יש טאבים פתוחים. זה לא קשה) לשמחתי אני מהיר בקריאה, זריז בכתיבה ולכן הזמן שאני צריך ל"תפוקה" ממוצעת 25-50 הודעות ביום אינו כה רב כפי שחושבים. אגב: גיליתי שפורמט "שרשור" מאפשר זיהוי, קריאה ותגובה הרבה יותר מהירים מפורמט "כותרות".
אז אני מודה לכל החברים שקוראים את דברי ועוד יותר לאלה שמגיבים עליהם (לטוב או לרע – אבל אנא מכם רק באופן ענייני...). אני גם מודה לפורום רוטרנט על יצירת הבמה הזאת ועיצובה. אף שהפורום וניהולו אינם נקיים מביקורת, אי אפשר להתווכח עם ההצלחה. שנים ארוכות של פורום פעיל ותוסס (כן, פורום תוסס זה טוב, ו"המתסיסים" ראיים לברכה, לא לנזיפה) שאין לו מתחרה אמיתי במספר חבריו ובכמות הודעותיו. צר לי שהחמצתי את ההזדמנות להודות לרב רוטר ז"ל. היו מעט דברים שראינו עין בעין, אבל מהתכתבויות פרטיות אני מרשה לעצמי לומר שהיה ביננו כבוד הדדי.
זאת גם הזדמנות להודות במיוחד לאותם חברים שאנחנו חלוקים לחלוטין זה על דעתו של זה אבל שהצלחנו במשך שנים לנהל דיאלוגים נוקבים אך מכובדים, ללא עלבונות אישיים. (לאחר מחשבה החלטתי לא לנקוב בשמות. אני בטוח שהם יודעים). אני מבטיח שאעשה כל מאמץ לשמור על סגנון כזה עם כל מי ש"ישתף פעולה". אני מבקש מכל הגולשים שנדרשים אל הפוסטים שלי: אנא קראו את דברי בקפדנות. אני מקפיד לדייק בהתנסחותי, אומר בפירוש מה שאני רוצה להביע, ומה שלא אמרתי – לא אמרתי, כי לא התכוונתי...
אני בספק אם בעשור הקרוב אגיע ל-200,000 פוסטים – אבל אני מתכוון לעבוד על זה...
תצלום של האיש לתזכורת ואין צורך להוסיף מילה:
בהזדמנות זו תרשו לי להוסיף עוד מסכה שנפלה....
זה שמחרבש על הפצצה האירנית כל הזמן....???
עופר ביננשטוק קוראים לו...
הוא מתאים בדיוק לתמונה הזו של התפלץ...
בהתלהבות של ילד כאפות מתחנגל הוא הצטרף היום רשמית לחובבי משכן הצואה
בהודיעו שהוא מחבב את בועלי הישבנים....
רוטרנט הפך למעשה לשופרה של קהילת בוטי המין בישראל
בנוסף לשאר תחלואי אתר הזבל הזה.
    
_________________
 http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
 |
|
|
