| נשלח ב-29/6/2008 12:51 |
 |
| |
במלון....... :)))
נקישה קלה בלב,
סכין מלבלב.
משהו מהבהב?
דלת מסתובבת,
ספק סחרחורת.
נשימה עוצרת?
פרפרים לבנים,
מעגלים משנים.
בתוכי.
אולי הרגע הזה...?
אולי הלב הוזה...?
:)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2008 12:58 |
|
| |
ממש יפה....אייי ההרגשה הזאת.........
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2008 14:07 |
|
| |
ובעקבות הצעה שירדה לי היום...אני שואלת,
כמה פעמים כאלו יכול ליבה של נערה בודדת להכיל רגשות כאלה?
היום אני אומרת די! כבר אין לי היכולת.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2008 14:13 |
|
| |
קשה קשה.....
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2008 16:12 |
|
| |
משתוקקת...
"ובעקבות הצעה שירדה לי היום..."
היא ירדה כי הקב"ה רצה לחסוך ממך עגמת נפש מיותרת...
מי כמוני מזדהה איתך, ובכ"ז, האמונה התמימה - שכל הצעה מקרבת אל היעד, היא תחנה במסע -
היא זו הנותנת את הכח להמתין ולצפות...
איחולי, לדרך קצרה וקלה...
_________________
"זר, בא מהכיס. פרח, בא מהלב".
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2008 16:13 |
|
| |
בס"ד
אחת מאלף,
לדעת שזה מה שאתן מרגישות לפני פגישה...
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2008 16:13 |
|
| |
משתוקקת,
ואני, אני רק בהתחלה, וכבר יודעת על מה את מדברת,
וכל כולי תפילה לא-ל אחד שבמרומים שיגיד דיי לתחושות-דמיונות הללו.
ושיגיעו רק כשיהיה זה האחד, האחד של כל אחת מאתנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2008 17:19 |
|
| |
חחחחהחההההה אולי הגיע הזמן להפסיק להפגש במלון?
בתחנה המרכזית...
סכין בלב...
פרח מלבלב...
אולי זה האוטובוס שאפספס? :))
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2008 17:21 |
|
| |
בס"ד
גבר-
- ישראלי
טיפוסי -
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2008 19:18 |
|
| |
חמש דקות אם אתה כ"כ רוצה תחנה מרכזית אני יספר לך דבר מעניין.
אני נוסע הרבה דרך התחנה מרכזית בירושלים.
יום אחד אני עובד ורואה בחור ובחורה ישובים ביחד בפגישה. לאחר כמה ימים אני עובר שם שוב והבחור יושב באותו מקום עם מישהי אחרת. לאחר שבוע + אני עובר ורואה אותו עם בחורה אחרת לגמרי.
בלי משים לב פשוט התחלתי להתפוצץ מצחוק והבחור האדים והסמיק כמו עגבניה וההיא שהוא נפגש איתה שאלה אותו מה קרה. אני לא יודע מה היה ההמשך.
אבל תחשוב ע"כ מה עדיף?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2008 19:52 |
|
| |
אפשר להפגש גם דרך האינטרנט...
פעם ישבתי באיזה משרד וגלשתי, אחרי איזה חצי שעה הגיע בעל המקום ואמר לי לסגור מהר את הכל ולפנות לו את המקום, כי יש לו עכשיו פגישה...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2008 22:44 |
|
| |
מיוחדת 100,
האמונה התמימה! מי כמוני יודע כמה עבודה עצמית דרושה כדי לשמר אותה.
כ"כ קשה לתאר את הקושי הזה, שחוזר על עצמו פעם אחר פעם ודווקא כשנראה שיש אור בקצה המנהרה. כולי תפילה לסיומו של המסע . והיום כתבתי מתוך תשישות נפשית.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2008 01:26 |
|
| |
משתוקקת,
מי כמוני מבינה אותך...
סורי אם נשמעתי אחרת. כל כוונתי היתה לעודד...
והיום כתבתי מתוך רגע של אותה אמונה וחוזק נפשי.
_________________
"זר, בא מהכיס. פרח, בא מהלב".
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2008 20:43 |
|
| |
אחת מאלף,
ההרגשה הזו מאד כואבת, במיוחד כשזה עוד אחד מ--- (אלף?)
באיזה שהוא שלב מפסיקים לצפות בכזו עוצמה, הרגש מתכהה,
וככל שנפגשים עם יותר - מתאכזבים פחות.
תנסי בינתיים לנצל את הרגש העוצמתי של הכאב והאכזבה כדי להעצים את הרגישות שלך לאחרים.
רק מי שחש כאב בעצמה יודע להבין באמת ולהיות רגיש לאנשים שעוברים קשיים.
מחזיקה לך אצבעות!
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2008 21:21 |
|
| |
לפחות הבחור שנכנס מבעד לדלת המסתובבת לא מתכוון לפגוע.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2008 09:33 |
|
| |
מיוחדת, תודה רבה!!
|
|
|
|
|
