האם ואיך מוכיחים שמשה ושלמה ידעו פיזיקה מודרנית?

אני מבקש לא לזלזל בתיאוריה, מי שחושב שהיא שטויות בלי להוכיח כלום שלא יגיב...

_________________

 

לכולם

זה נחמד מאד לכתוב בציניות ובהומור אבל כמדומה שזה לא מציג את הבעיה בצורה בהירה.

דורש אמת

כתבת דברים שלדעתי משקפים לא רק את דעתך, אלא הם מקובלים בציבור שלנו, ושמעתי אותם לא פעם.

נראה לי שחשוב מאד לנתח אותם ולראות מה, כמובן לדעתי, נכון ולא נכון בהם.

אני מצטט ומגיב:

אבל הרי כל המדע היום לא יודע כיצד הדברים פועלים , הוא יודע שינם כוחות מסוימים כאילו או אחרים , אבל הוא לא יודע כיצד הכוחות פועלים , למשל איך כח המשיכה פועל. המדע לא יכול להסביר זאת הוא יודע להסביר את חוקי המשיכה , אבל הוא לא יודע להסביר איך נוצר כח המשיכה , וכך כל חוקי הטבע המדע לא יודע להסביר כיצד נוצרו הכוחות ,

עד כאן הציטוט.

יש כאן יסוד אמיתי אבל בנית עליו לדעתי דבר שגוי.

המדע אכן אינו בא להסביר את ה"מהות" של הדברים. השאלה על "המהות" מבחינה מסויימת נחשבת היום לשאלה חסרת משמעות.

השאלה אינה "איך נוצר כח המשיכה" כי זו לא שאלה מדעית. השאלה היא מה ההגדרה המדוייקת ככל האפשר של כוח המשיכה. וכן האם זה דבר ראשוני או שיש חוקים קודמים, לוגית ופיזיקלית, שמסבירים את טיבו. אבל התהליך של חיפוש אחרי חוקים כלליים חייב להעצר באיזה מקום. תמיד יש "כך ולא אחרת". והמדע אינו מחפש מה ש"מעבר" ל"כך ולא אחרת" זה.

לשון אחר: המדע עוסק בזיהוי קישורים בין תופעות ומציאת חוקים כלליים. הוא מקבל את המציאות, את ה"עובדות כפי שהן" ומתוכן הוא מנסה לזהות חוקים וכללים. אבל אין הוא שואל "למה" אלא "מה". (כמובן יש נסיון להעמיד תופעות על מספר קטן של חוקים ולחפש מרכיבים פשוטים ואחידים ליסודות שונים, אבל בסופו של דבר תמיד עוצרים מול נתון שהוא "כך ולא אחרת").

כלומר, השאלה "למה זה כך" איבדה את משמעותה במדע המודרני. וזה לא נחשב לחסרון אלא להבנה טובה יותר מה תפקידו ומה יכולתו של המדע.

ולא רק שהמדע אינו מחפש יותר מזה, אלא שאנו, שלמדנו מדע, תמהים היום מה בדיוק מבקש מי שרוצה לדעת את ה"מהות" של הדברים. זה נראה לנו כאי הבנה ואי דיוק בשימוש במילה "מהות".

עוד כתבת:

שלמה המלך ומשה רבינו הכירו את הכוחות האלו בשרשם , ואתן דוגמא (לשם גילוי נאות הרעיון נלקח ממקובל שכתה ספר בגרמניה ) ספירת הגבורה היא כח הצמצום או כח האנרגיה , ספירת החסד היא כח המשיכה , ספירת התפארת הי כח הממוצע , וכן הלאה .

עד כאן ציטוט.

המדען ישאל, כמדומה, על התיאוריה שהצגת כאן: מה בדיוק זה אומר שכוח המשיכה הוא "ספירת החסד". איזו משמעות יש ל"ספירת החסד" בהקשר זה? האם לתיאוריה שכוח המשיכה הוא ספירה אחרת יהיו נפקא מינות מעשיות שונות מאשר לטענה שהוא ספירת החסד. בלשון אחרת, האם ניתן ליישם את העיקרון של פופר לגבי טענות כאלו. כלומר, האם יש איזושהי תופעה שיכולה להפריך את הטענה שכוח המשיכה זהה או נובע מספירה כזו או אחרת.

אם לא, המסקנה עלולה להיות שאמירה כזו היא פשוט חסרת משמעות. לפחות מבחינה מדעית, כפי שאנו מבינים מהו "מדע".

האם זה חסרון של המדע, או שזו יומרת יתר של מי שמחפש "מהויות"?

עוד כתבת:

כלומר שהמדע רואה רק בחיצוניות הדברים ושלמה ומשה ראו בפנמיות הדברים את כל החכמות ,והיות ואנו )מקבלי הקבלה) יודעים שכל דבר בגשמיות יש לו שרש ברוניות , כמו שמובא בתלמוד על שמעון בן שטח שבדוד גדל חטה ככליות לומר שהחטא גורם , ועל כן נראה לי שדורינו השפל אין לו את הכלים להשיג את חכמת שלמה שעל זה נאמר ותרב חכמת שלמה.

עד כאן ציטוט.

המדען ישאל אותך: מה בין "חיצוניות" ל"פנימיות". האם יש תוכן כלשהו להבחנה המילולית הזו. אנו יודעים מה יודע המדען. הוא מתאמץ לבנות תיאוריות שמסבירות את הפרטים (כגון נפילה של כל הדברים כלפי האדמה) בכוח המשיכה כלפי מרכז כדור הארץ, לנסח חוק מתמטי שנותן תחזיות התנהגות לגבי חפצים בעבר ובהווה ובעתיד. והוא אף ינסה לעגן את חוק המשיכה בכללים יותר כלליים.

כל זה, אם הבנתי, נמצא עדיין ב"חיצוניות". אבל גם אתה מודה כמדומה שחיצוניות זו לא היתה ידועה למשה, שלמה וחז"ל.

אז מה הם כן ידעו לדבריך?

ומהי אותה "פנימיות"?

אם נקבל את הקבלה (התיאורגית) בפרשנות מסויימת, אזי ניתן באמת לנסות לייחס את חוקי הטבע (או הבריאה) לספירות שונות. האם זה הכיוון שבו אתה רוצה ללכת?

זה מעורר שאלות רבות נוספות, וזה גם מעניין מאד. על כל פנים, כמדומה שלא תוכל לטעון שחז"ל ראו את הפנימיות מאחורי החיצוניות כי כאמור הם לא ידעו את חוק המשיכה כפי שאנו יודעים אותו היום (כלומר להציע תחשיב מתמטי שיצפה בדייקנות את הקצב והמהירות שבו חפץ ייפול כלפי מטה). אז איך תוכל לטעון שהם ראו את הפנימיות אם לא ידעו את החיצוניות?

להשלמה אני מוסיף כי אריסטו החזיק בתיאוריה אחרת לגבי נפילת דברים. הוא סבר שלכל יסוד מארבעת היסודות יש מקום משלו, והמקום של יסוד האדמה הוא "למטה" כפי שיסוד האש נמשך "למעלה". ולכן כל דבר שיש בו יסוד האדמה ייפול.

אחת ההתקדמויות של הפיזיקה ארעה כאשר החוקרים החלו להבין שאין צורך לייחס "למטה" ו"למעלה" לחלל אלא כולו שווה וההבדל בין מקום למקום נגרם לפי המסות שיש בו שמפעילות כוח משיכה. (אני מקוה שכתבתי ברור. פיזיקה, כפי שאפשר לראות, אינה אחד מהתחומים בהם אני מתמצא).

מיכי

אתה מערבב בין התחומים.

הטענה היא שבחורבן בית ראשון נשכחו החוכמות .

 מה קשור
[אנא הסבירו לי מדוע יש מחז"ל (רבנן דקיסרי) ומהראשונים (תוס' ב"ב) שלא ידעו דבר אלמנטרי כמו משפט פיתגורס. ]

רק אם אפשר להשמיץ למה לא?????????????????????

אנשים לא עפו באויר גם לפני שניוטון ניסח את חוק המשיכה.

דורש
אתה ידעת את כל החוכמות ובגיל 20 שכחת אותם,
לך תוכיח שלא.

זה מזכיר לי -בחור ישיבה רצה להשתלם גם בפיסיקה מודרנית, ויצאה לקורס קייץ של חודשיים בטכניון.

לאחר שחזר התקבצו סביבו כל הבחורים ובקשו שיספר להם מה הוא למד והשכיל, קם הבחור על רגליו ואמר, שתדעו לכם מורי ורבותי- כי מים רותחים ב90 מעלות.

קטעו אותו חלק מהבחורים וצעקו, מים רותחים ב100 מעלות, השיב הבחור- רבותי מי היה בטכנוין אני או אתם?!!!
הרוחות לא נרגעו, הבטיח הבחור לבדוק שוב את תלמודו, ולמחרת הוא שב לאסיפה, ואמר.

רבותי אכן טעיתי- מים באמת רותחים ב100 מעלות,  הזוית היא הרותחת ב 90 מעלות

מיימוני

ולא רק שהמדע אינו מחפש יותר מזה, אלא שאנו, שלמדנו מדע, תמהים היום מה בדיוק מבקש מי שרוצה לדעת את ה"מהות" של הדברים. זה נראה לנו כאי הבנה ואי דיוק בשימוש במילה "מהות".

כאחד שלא רק למד מדע אלא מתעסק במדע אני יכול לומר לך שלהבנת המהות יש משמעות גדולה מאוד איך לממש את הידע.

המדען ישאל, כמדומה, על התיאוריה שהצגת כאן: מה בדיוק זה אומר שכוח המשיכה הוא "ספירת החסד". איזו משמעות יש ל"ספירת החסד" בהקשר זה? האם לתיאוריה שכוח המשיכה הוא ספירה אחרת יהיו נפקא מינות מעשיות שונות מאשר לטענה שהוא ספירת החסד. בלשון אחרת, האם ניתן ליישם את העיקרון של פופר לגבי טענות כאלו. כלומר, האם יש איזושהי תופעה שיכולה להפריך את הטענה שכוח המשיכה זהה או נובע מספירה כזו או אחרת.

אם לא, המסקנה עלולה להיות שאמירה כזו היא פשוט חסרת משמעות. לפחות מבחינה מדעית, כפי שאנו מבינים מהו "מדע".

המשמעות של הידע איך עובד כח המשיכה הוא כשרוצים להקיש על דברים אחרים , כלומר אם אנו מודעים לזה שכחוות הטבע שושרשם הוא ברוחניות , הרי כמאמינים אנו יכולים להכיר יותר את גדלות הבורא .

כמו כן אם מודעים לעומקם של דברים יש יותר רצון ואמביציה לחקור את הנעלם.


האם זה חסרון של המדע, או שזו יומרת יתר של מי שמחפש "מהויות"?

זה חיסרון של המדע.

כל זה, אם הבנתי, נמצא עדיין ב"חיצוניות". אבל גם אתה מודה כמדומה שחיצוניות זו לא היתה ידועה למשה, שלמה וחז"ל.

אז מה הם כן ידעו לדבריך?

ומהי אותה "פנימיות"?


אני מתכווין לומר כשיודעים את הפנימיות משתשמשים בשפה אחרת איך לתאר את החיצוניות.

לכולם

אני לא חושב להגיב על הניסוחים הבוטים שלכם.

המשיכו ללעוג וללהוג כאות נפשכם.

רק במטותא מינייכו אל תקראו לעצמכם חרדים.

איינשטיין לא היה מגיע לתורת היחסיות לולא היה מעמיק במהות של המדע.

תוקן על ידי דורש_אמת ב- 30/06/2008 9:56:37