|
|
| נשלח ב-30/7/2008 15:22 |
|
| |
בתגובה לדברי דורש_אמת מיום 30/7/2008 שעה 07:38 "למי שלא מבין קבלה היא נטולת כושר חיזוי אבל למבינים יש בה כוש חיזוי, כמו אחד שלא למד פיסיקה, אין לו כושר חיזוי כיצד תהיה התגובה על פעולה פיסי" הבט, חמודי. הסברי "תאוריה" חיבים להיות בני-בחינה, ובעלי כושר חיזוי. הצג "הסבר" קבלי כלשהו שהוא בר-בחינה ובעל כושר חיזוי "לידיעתך ישנם הרבה אירועים המתרחשים לעיני אנשים, רק לא נותנים לזהמספיק תשומת לב, והחכם נותן לזה יותר תשומת לב" ציין ארוע קבלי פומבי, בו נבחנו חיזויים קבליים והתאמתו "ברגע שאין ידע של השורש קשה להבין את הענפים, ולכן הקבלה שיש לה ידע בשורש מבינה יותר טוב את הענפים" האם מובן לך ההבדל בין unsubstantiated claim לבין observed fact ? התבקשת להציג "הסבר" קבלי "ענפי" כלשהו שהוא בר-בחינה ובעל כושר חיזוי "כשהמדע צודק הצדק הוא זמני לפי המצב העכשוי, והצדק של הקבלה הוא אבסולוטי" אולם אין לנו מה לעשות עם אמת אבסולוטית קבלית אם אינה בת-בחינה ואם היא משוללת כושר חיזוי, זולת לצור בה על פי צלוחית החדר נא למוחך - טענה חיבת להיות בת-בחינה ובעלת כושר חיזוי במציאות. לא בין אזני הקבליסט עוד 63 ימים לכל היותר עד להגעת המשיח, על פי תקשור דניאל
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2008 22:00 |
|
| |
הגמרא שהבאתי מסוכה וב"ב וההסבר של רש"י מוכיח זאת כמו שאומר רש"י נשתכחה בימי האמרואים, כמו כן 3000 הלכות שנתכחו בימי אבלו של משה.
כשביקשתי הוכחה לא התכוונתי למקורות.
מיאומר שבזמן ביהמ"ק הראשון לא היו מחלוקות? הסנהדרין אולי לא תיעדו כל מחלוקת מכיוון שלא היה צורך - לסנהדרין היתה סמכות-על להכריע בין החולקים. חוץ מזה בדור שהיה קרוב מבחינה היסטורית לנתינת התורה, ודאי שהבנת התורה תהיה יותר פשוטה. זה לא מראה על חכמה יתרה.
1. הרמב"ם כבר כותב שהספרים שנכתבו על ידי חכמי ישראל נעלמו מאיתנו , והמהר"ל מאריך בענין וגם כותב שברגע שנחרב הבית נעלמה החכמה מחכמי ישראל ועברה לחכמי יון, ובבית שני כבר שלטה חכמת יון.
כמובן שרש"י לא יכול לצייר את ארץ ישראל בצורה מדוייקת , אבל הוא ידע לתאר ברור את הפרטים לפי איך שהבין את התורה.
נו אז הוא לא יכול. הוא יכול לצייר לפי איך שהוא הבין. גם אני יכול לצייר "לפי איך שאני מבין". השאלה אם זה יהיה מדוייק. העובדה היא, כי הכלים המודרניים איפשרו לנו לראות את צורת ארץ ישראל באופן מדוייק.
הסיפור על התינוק מדור המבול - אתה בודאי יודע את מה שכתב הרמב"ם שהאגדות שאינן מתיישבות על השכל אין לפרשן כפשוטן.
הקבלה חולקת על הרמב"ם בענין וסוברת שכך היה
כן, רק רציתי להראות לך שזה לא כ"כ פשוט להכריע.
לגבי תורת הנסתר - שאלתי בכלליות האם יש עלייה או ירידה, אתה אומר שמזמן הזוהר עד המשיח לא יהיה דור כמו הזוהר בהבנתו, אבל מה לפני?
דברי חז"ל על עקבתא דמשיחא אינם אומרים שיש ירידת הדורות, הם מדברים רק על דור מסויים שיהיה ירוד, וגם זה לא מוחלט, כי הוא יתעלה מהר לדרגת דורו של משיח.
דברי חז"ל על ראשונים כמלאכים, ייתכנו בהחלט להיות דברים ספיציפיים שנאמרו על דורות מסויימים, כמו שאנו קוראים ראשונים לו לתנאים אלא לתקופה של לפני 500-1000 שנה. ואחרונים התקופה שאחריה. ומדובר בשתי תקופות הקרובות אלינו, ולא הסתכלות על כלל ההיסטוריה כגוש אחד.
רבים מהביטויים שחז"ל אמרו על עקבתא דמשיחא לקוחים מתוך דברים שהנביאים אמרו על דורם. למדת פעם את ספרי הנביאים? מיהושע ועד תרי עשר? תגיד לי מה זה אומר על הדורות שלהם.
אם איננו יכולים לפסוק מתוך הרמב"ם או הב"י, זה לא מראה בדווקא על ירידת הדורות. זה יכול להיות בגלל שינוי הלשון והביטויים, שינוי מציאות, שינוי בצורת חשיבה וכדומה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2008 07:09 |
|
| |
גורבינר
א, יש להבדיל בין קבלה מעשית לקבלה עיונית.
קבלה מעשית הוא שאנשים עושים פעולות על ידי שמות , ולזה יש הרבה סימוכין , הגמרא בברכות יודע בצלאל אותיות שנבראו בהם שמים וארץ.
מה שהבאתי מהגמרא שאוריה החיתי היה לו קפיצת הדרך בשם.
ועוד מיקרים שניתנו לחיזוי , אמרו שם והדרך קפצה.
כמו הסיפור עם הרמב"ן אם האניה של מלך ספרד וכו'
יש את הרבלה העיונית שהיא מלמדת אותנו 2 דברים
1. על סדר הבריאה והנהגת הבורא.
2. כוונות התפילה .
סדר הבריאה הוא מידע כמו מדעי הפיסיקה ושאר המדעים , שהקבלה מלמדת את תהליכי הבריאה , אפשר להאמין לקבלה ואפשר לא להאמין .
החלק הזה גם מלמד את האדם איך לעבוד את הבורא בצורה המושלמת , ולכן אם אדם עובד את הבורא בצורה המושלמת יש לו כוחות לפעול בעולם ללא שמות , וךפי הקבלה זה מוסבר איך יתכן שאדם עובד את השם משנה את חוקי הטבע.
שיוני חוקי הטבע יכולים לעשות בשני מישורים
1. תפילה , כשמתפללים בכוונה אפשר לשנות את הטבע.
2. צדיק גוזר והקב"ה מקיים.
את ענין צדיק גוזר הקב"ה מקיים ראינו אצל הרבה מצדיקי עולם (לא מקובלים) פעלו גם בתפילותיהם וגם בגיזרותיהם שיוני חוקי הטבע שנראו לעיני בשר.
מיכה
אני לא אוכל לשכנע אותך מעבר למה שכתבתי .
אני מביא מקורות , וכל אחד שילמד את המקורות להבנתו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2008 11:07 |
|
| |
בתגובה לדברי דורש_אמת מיום 31/7/2008 שעה 07:09 "קבלה מעשית הוא שאנשים עושים פעולות על ידי שמות, ולזה יש הרבה סימוכין, הגמרא בברכות יודע בצלאל אותיות שנבראו בהם שמים וארץ" הגמרא אינה סימוכין בענין זה. רק מבחן מבוקר יכול להיות סימוכין "מה שהבאתי מהגמרא שאוריה החיתי היה לו קפיצת הדרך בשם" אז כתוב כך. עולה לכתוב ? רק מבחן מבוקר יכול להיות סימוכין "ועוד מיקרים שניתנו לחיזוי , אמרו שם והדרך קפצה. כמו הסיפור עם הרמב"ן אם האניה של מלך ספרד וכו'" אז כתוב כך. עולה לכתוב ? רק מבחן מבוקר יכול להיות סימוכין "סדר הבריאה הוא מידע כמו מדעי הפיסיקה ושאר המדעים, שהקבלה מלמדת את תהליכי הבריאה, אפשר להאמין לקבלה ואפשר לא להאמין" הצלחת תאוריה מדעית נבדקת על ידי בחינת כושרה לחזות תוצאות נסוי מבוקר. הקבלה אינה כזו "החלק הזה גם מלמד את האדם איך לעבוד את הבורא בצורה המושלמת, ולכן אם אדם עובד את הבורא בצורה המושלמת יש לו כוחות לפעול בעולם ללא שמות, ודפי הקבלה זה מוסבר איך יתכן שאדם עובד את השם משנה את חוקי הטבע" אין דבר כזה. מעולם לא נצפה אדם משנה חוקי טבע, ואפילו יעשה שמיניות באויר ופתקים קבליים תחובים לו בכל נקביו "שיוני חוקי הטבע יכולים לעשות בשני מישורים" שטויות. כל מה שמתרחש בטבע הוא טבעי. זו עצם ההגדרה "את ענין צדיק גוזר הקב"ה מקיים ראינו אצל הרבה מצדיקי עולם" רק במעשיות קבליות. לא במציאות עוד 62 ימים לכל היותר עד להגעת המשיח, על פי תקשור דניאל
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2008 13:26 |
|
| |
גוברנור
אם הגמרא אינה סימוכין , ודברים שאנשים ראו לא קיים .
רק אתה מצפה לראות במו עיניך שינוי טבע בגלל קיום מצוה , אני מקוה שהקב"ה יזכה אותך לראות זאת .
היות וצריך זכות גדולה לראות תופעה על טבעית ,היות וזה מוריד מערך הבחירה.
אין לי מה להוסיף יותר .
ושבקב"ה יאיר את עיניך להבין שהכל מכוחו , ורק הוא קובע , וכל הטבע הוא רק שליח האלוקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2008 14:07 |
|
| |
בתגובה לדברי דורש_אמת מיום 31/7/2008 שעה 13:26 "אם הגמרא אינה סימוכין, ודברים שאנשים ראו לא קיים" הגמרא מכילה גם מעשיות סינטטיות, היפותטיות, מדומיינות, אשר נועדו לחדד נקודות בדיון. טענות extraordinaire, מצריכות ראיות extraordinaire. לא מעשיות בנות 2000 שנים "היות וצריך זכות גדולה לראות תופעה על טבעית, היות וזה מוריד מערך הבחירה" בחירה או לא - אין לי מה לעשות עם טענות מיסטיות שאינן בנות-בחינה ומשוללות כושר חיזוי "אין לי מה להוסיף יותר..." עדיין לא טענת דבר עוד 62 ימים לכל היותר עד להגעת המשיח, על פי תקשור דניאל
תוקן על ידי גוברנור ב- 31/07/2008 14:06:53
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2008 14:25 |
|
| |
גוברנור,
לא עקבתי אחרי הדיון, שכבר חוזר על עצמו ומשעמם אותי מאד. כזכור, דעתי בתחילתו היתה קרובה לשלך.
אבל את הודעתך שראיתי כעת איני מקבל. אתה מכניס את עצמך לתוך טאוטולוגיה שאינה ניתנת להפרכה (וזאת תוך כדי האשמת דורש אמת על כך שהוא עושה זאת). הרי אתה מגדיר כל מה שמתרחש בעולם כמשהו שמתנהל בהתאם לחוקי הטבע, מעצם ההגדרה. וכעת אתה טוען שמעולם לא נצפה אדם שמשנה את חוקי הטבע. האם זו אינה הנחת המבוקש? אתם פשוט מגדירים אחרת את המושג 'חוקי טבע', ואין טעם לכל הדיון.
והערה נוספת: עליכם להחליט מה תהווה ראיה מבחינתכם. דורש אמת מניח שאם יש תיאור בגמרא על שינוי חוקי הטבע אזי זוהי עובדה. אתה טוען כנגדו שכל עוד לא ראית בעיניך אין זו עובדה. אז זה סתם ויכוח מיותר.
יתר על כן, הויכוח המעניין יותר (בעיניי) הוא בשאלה כיצד חכמי הגמרא ראו זאת, בלי קשר לשאלה אם אתה מאמין להם או לא. לשון אחר: האם יהודי שמקבל את כל דברי הגמרא ואת חכמת חז"ל אמור להאמין בזאת או לא. אם גם אתה מסכים שכן, אלא שאינך מקבל את המקורות הללו, אז הויכוח שלכם אינו נוגע לשינוי חוקי הטבע אלא לאמונה בחכמי הגמרא ובמשמעותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2008 14:42 |
|
| |
גוברנור
תקרא את הכתבה שבקישור.
אני לא התעמקתי בזה כי זה לא חידוש בשבילי , אבל אולי לך זה יתן קצת מידע.
סיפור מענין
תוקן על ידי דורש_אמת ב- 31/07/2008 14:44:02
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2008 15:03 |
|
| |
בתגובה לדברי mdabraham מיום 31/7/2008 שעה 14:25 "הרי אתה מגדיר כל מה שמתרחש בעולם כמשהו שמתנהל בהתאם לחוקי הטבע, מעצם ההגדרה. וכעת אתה טוען שמעולם לא נצפה אדם שמשנה את חוקי הטבע" כאשר מוצגת טענה כי אדם שינה סדרי טבע, בלא ראיה כלשהי (מעבר לכתוב, למשל, בגמרא) - תשובתי מתבקשת. בהחלט קורה מדי פעם (לא בתדירות גבוהה מדי), כי תצפית של תופעת טבע נוגדת תיאוריה מקובלת, או שתאוריה מקובלת נכשלת בחיזוי תוצאה צפויה לכאורה. בכל המקרים הללו התברר כי התאוריה טעונה מודיפיקציה או החלפה. לא תופעת הטבע. הרי חז"ל הם אלה שטענו "עולם - כמנהגו נוהג". לעומתם, דורשי אמת למיניהם, לעולם יטענו "נשתנו הטבעים" "כיצד חכמי הגמרא ראו זאת, בלי קשר לשאלה אם אתה מאמין להם או לא" המשנה היא מסורה מסיני. הגמרא היא סברת חכמי ישראל, ולעתים מצוטטות זו לצד זו סברה וגם היפוכה. חכמי הגמרא היו אדם, בשר ודם, ויכלו לטעות, או פשוט לצטט דעות מדעיות מוטעות שהיו מקובלות בזמנם. מעלתם היא שחתרו לברור האמת ככל יכלתם. חסיני טעות - לא היו. בנוסף, ידוע כי לעתים מופיעות טענות סינטטיות, היפותטיות, מדומיינות, שנועדו אך לחדד דיון
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2008 15:39 |
|
| |
בתגובה לדברי דורש_אמת מיום 31/7/2008 שעה 14:42 "אני לא התעמקתי בזה כי זה לא חידוש בשבילי, אבל אולי לך זה יתן קצת מידע" ! I'm not deeply impressed הגישה שלי למעשיות ממין זה היא פשוטה. למרבה דאבון הלב, פוריות האדם מצויה בירידה מתמדת. דרך כלל, זוג טרי מצליח להעמיד עד מהרה צאצא ראשון. אולם במקרים רבים, חולפת שנה ואין הריון, חולפת לה עוד שנה, ודבר לא התחדש. עד מהרה הזוג נלחץ (גם הסובבים אותו תורמים ללחץ) וההתיחדות מתחילה להיות מלווה מתחים. לפעמים על האשה למדוד חום בבקרים כדי לזהות את המועד המיטבי, ואם החום מתאים - מוזעק הבעל למשימה, וכל הקסם, ההתעלות שבהתיחדות והתאחדות עם נפש אהובה, מתפוגגים ומוחלפים במרוץ לעמידה ביעדים הריון הוא ארוע סטטיסטי. מבין מליוני התאים אשר בשכבת זרע - נחוץ אחד ויחיד. אולם עליו לנוע בסביבה "עוינת" למדי. בהחלט סביר כי מדי חודש מתרחש למעשה "כמעט הריון", אלא שה- pH של הסביבה מפריע, למשל. מדוע ? עקב המתח הנפשי, למשל. זוג כזה נוסע לחלות פני צדיק. הצדיק מבטיח. הזוג חדור האמונה חוזר רגוע לביתו, ומנסה פעם נוספת בבוא המועד. אין מתח, מכיוון שהרי הצדיק הבטיח. ה- pH משתנה במעט בכיוון הנכון, עקב האמונה, השלווה, והבטחון. התוצאה: מ"כמעט הריון" עברנו ל"הריון" אני משוכנע כי מזכיריו של הצדיק אינם רושמים כל הבטחה ב"יומן הטיפולים" שלו. הם רושמים רק את אלה שעלו יפה. מנגד, על פי "פקודת בריאות העם, 1940", חייב חדר ניתוח לתעד כל טיפול כירורגי. גם את אלה שנכשלו. מה תימה אפוא כי לצדיקים אחוזי הצלחה גבוהים יותר ? עוד 62 ימים לכל היותר עד להגעת המשיח, על פי תקשור דניאל
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2008 17:37 |
|
| |
המשנה מסורה מסיני?
זה שמתברר שהתיאוריה דורשת מודיפיקציה, זוהי גופא הנחת המבוקש המדעית. וזה בסדר גמור ביחס למתודה המדעית (מה לדעתך היו המדענים צריכים לעשות אחרת? ברור שכך הם נוהגים, וזה בסדר גמור בהקשר שלהם). אבל מה לזה ולאמת, או להגדרה של חוקי טבע. אתה פשוט מניח את המבוקש, ורק חוזר על כך שוב.
מדענים מסבירים תופעה שהיא הדירה, ובמצב שחוזרים עליה במעבדה והיא אכן חוזרת ומתרחשת זה דורש מודיפיקציה של התיאוריה. אנחנו מדברים על אירועים לא הדירים, אלא חד פעמיים. האם אתה טוען שאין אירועים כאלה? או שמא החד פעמיות הזו גם היא חוק טבע (אגב, כך גם טען המהר"ל בהקדמת גבורות ה')?
אם אתה טוען שאין אירועים כאלה, לא ראיתי בדבריך שום נימוק לכך, פרט לטאוטולוגיה שלך שאין אירועים חד פעמיים וכל האירועים הם הדירים. אבל זו המסקנה, ולא מצאתי לה נימוק כלשהו? ואם אתה טוען שיש אירועים חד פעמיים אבל גם הם מתאימים לחוקי הטבע, אז אתה משנה את המשמעות של המושג 'חוקי טבע', ומהדרנא להנחת המבוקש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2008 18:31 |
|
| |
בתגובה לדברי mdabraham מיום 31/7/2008 שעה 17:37 "המשנה מסורה מסיני?" סברתי לתומי כי המשנה היא התורה שבע"פ, וניתנה למשה בסיני, ועברה בע"פ במסורה עד שהועלתה על הקלף. תקן אותי אם אני טועה "אנחנו מדברים על אירועים לא הדירים, אלא חד פעמיים" חוקי הטבע תקפים בכל מקום ביקום, הם זהים בכל reference frame (וקיימות טרנספורמציות למעבר מאשה לרעותה), ויש ראיה לכאורה כי הם קבועים כבימינו, זה מספר מליארדי שנים. אין אפשרות לומר דבר על ארוע חד פעמי, מנוגד לחוקי טבע ידועים ומקובלים, שהיה עד לו אדם יחיד, לא הונצחו לו רישומים ועדויות מהימנות, ואין יכולת לשחזרו במעבדה. אגב, לו נחצה ים סוף 24 שעות לפני המועד, והעד היחידי לכך היה רועה צאן מצרי, והיה רץ לספר זאת להוריו - אחת היתה דינו - אישפוז בבית חולים לחולי נפש באלכסנדריה. טוב שהים נחצה 24 שעות מאוחר יותר, במעמד המונים הבט, ידידי, אין עיני צרה בקבלתך ארועים חד-פעמיים, נוגדי טבעים, בלתי ניתנים לרפליקציה, מבוססי personal account של single eye witness. אני - איני מקבלם, ואפילו נשקפת סכנת "פיקשוש". אני מודע לחסרונות אלה של השקפתי. אם אתה מאשר טענות כאלה - לא תוכל לדחות את טענת ההתגלות האישית של האל למוחמד, או לישו. הכל הולך
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2008 19:26 |
|
| |
גובי,
אתה אכן טועה. מה שנמסר בסיני וקרוי 'תורה שבעל-פה' הוא אוסף של כמה כללים וכמה פירושים מקובלים (חלקם קרויים הלמ"מ). הכללים הללו כוללים גירסא כלשהי של מידות הדרש ואולי עוד כמה כללים, אם בכלל. כל השאר הוא פיתוח של חכמים שהפעילו את ההיגיון שלהם ואת הכללים שהתקבלו מסיני כדי לפרש את התורה לאורך כל הדורות. בכל מקרה, ולפי שום פירוש, אין הבדל בין הגמרא למשנה בעניין זה.
עוד אוסיף כי לפי הרמב"ם בתחילת הל' ממרים, בכל דור חכמים יכולים לשנות את הפירושים הללו לפי מה שנראה להם הגיוני, פרט לדברים שנמסרו בסיני. אמנם חכמים קיבלו על עצמם לא לעשות שימוש מלא בסמכות הזו, ולכן אמוראים לא חלקו על תנאים, וראשונים לא על אמוראים וכדו'.
בכל אופן, קשה לי להתאפק מלהעיר שלאור רמת ההתמצאות הזו אני מתפלא על הנחרצות בה הבעת את דעתך ביחס להבחנה בין הגמרא למשנה וכדו', ואולי גם בנושאים תורניים נוספים.
באשר לדעותיך על חוקי הטבע והאירועים החד פעמיים, אני חוזר (דומני שבפעם השלישית) על טענתי. לא טענתי בשום מקום שהיו אירועים חד פעמיים ולא הדירים. אני גם לא הסברתי למי אני מאמין ולמי לא (רועה צאן מצרי או אבותינו על ים סוף). כל מה שקבעתי (ואני חוזר וקובע) הוא שטענתך מניחה את המבוקש. אתה מניח שהכל מתרחש באופן הדיר ולפי חוקי הטבע, ומכאן אתה מסיק (באופן מפתיע) שאין אירועים שלא מתרחשים על פי חוקי הטבע. הטיעון נראה לי מעט בעייתי, בלשון המעטה.
להזכירך, עובדה לוגית פשוטה. גם הנחות המבוקש יכולות להוביל למסקנות נכונות, אלא שאין לראות בהן הנמקות למסקנות אלו. הנחת המבוקש אינה שם נרדף לטעות, אבל היא בהחלט שם נרדף לטענה לא מוכחת. ואני אינני צריך להיות חשוד על זלזול בהנחות המבוקש, יען כי כתבתי מאמר בשבחי הנחת המבוקש, בכתב העת 'צהר'.
לגבי חוקי הטבע וטרנספורמציות המעבר ממערכת אחת לשנייה אני שמח על העדכון, שכן כבר כמעט שכחתי את תורת היחסות ואת טרנספורמציית לורנץ שלמדתי בנעוריי (אגב, גם לגבי תורת הקוונטים אתה יודע לעשות טרנספורמציות כאלה? ככל הידוע לי, לפחות נכון לסיום הדוקטורט שלי בפיסיקה, אין עדיין תורה משכנעת ומדוייקת של קוונטום-גרביטי). בכל אופן, כל זה אינו נוגע לנדון דידן, כפי שכבר חזרתי והסברתי.
לגבי העובדה המצערת שלא אוכל לדחות את טענות ההתגלות למוחמד וישו, תשובתך היא בתרתי:
1. אז מה? אולי באמת גם את טענותיהם אין לדחות כך. מה זה מוכיח?
2. אני כן יכול לדחות אותן, אמנם לא בטענה הזו. אני סתם יכול לומר שאיני מאמין למוחמד או לישו (במיוחד לאור אמונתי בנותן התורה בסיני. אגב, עוד אירוע חד פעמי, כלומר לא הדיר. הרי לך הבעת עמדה שלי על אירועים לא הדירים. בפעם הראשונה באשכול זה, ודוק! האם אתה חושב שמתן תורה (וגם המשנה, לשיטתך) בסיני היה אירוע שהתנהל על פי חוקי הטבע? האם הוא הדיר? מי לאחרונה מדד נתינת תורות בהררי סיני? באילו תנאים זה מתרחש? מהם חוקי הטבע ששולטים על התהליך הזה?). ואכן, דחייה זו לא תהיה הפרכה של טיעון כלשהו אלא רק הבעת עמדה. אני באמת לא אוכל לטעון שיש לי טענות מוחצות נגדם. אבל האם עליי לקבל כל מה שאין טענה מוחצת נגדו?!
ומאחר שחשפתי את עמדתי הנועזת והאזוטרית, שמקבלת באופן עקרוני את אפשרות התרחשותם של אירועים לא הדירים (אני מפנה אותך לאשכול השדים שלי, הידוע לשמצה. ודאי תרווה שם נחת. לינקי, אייכה?), אולי אוסיף עוד שאלה בשולי הדברים: האם אתה מאמין בבחירה חופשית של בני אדם? אם לא, אז מדוע להתווכח (אמנם גם בזה אין לך בחירה). ואם כן, הרי לך עוד סוג אירועים לא הדיר, שלא מתרחש על פי שום חוק טבע. אבל כאן כמובן אנחנו פותחים תיבת פנדורה חדשה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2008 23:40 |
|
| |
מיכי, 1. הרצון החופשי של האדם זו אכן דוגמא יוצאת מן הכלל להדגים ארועים לא הדירים. 2. כמדומני ההדירות שקולה לכפיפות לחוקי הטבע. (כל ישות פיסית מתנהגת בהתאם לטבע שלה, ואם לדייק- בהתאם לזהות שלה) 3. לגבי תיבת הפנדורה- הערת אגב- אם אדם לא מאמין שיש לו רצון חופשי אז למה הוא כן אמור להאמין...? (סתם נקודה למחשבה)
4. אשמח אם תסכים לרשום תיאור קצר על איך אתה מיישב את העובדה שכיום הכל מתנהל לפי טיבעו. זאת אומרת- מה לדעתך השתנה במציאות? מדוע הוא השתנה? איפה השינוי הזה נרמז בתורה שבכתב? (אני מניח שזה קשור לכך שגם הנבואה נפסקה)
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2008 23:51 |
|
| |
אפיק,
אני לא בטוח שהיום אין אירועים לא הדירים, אם כי אני מאד חשדן לגבי תיאורים של ניסים למיניהם.
אנשים עם כוחות מיוחדים ייתכן שישנם, ואני לא בטוח האם 'כוחות' אלו הם הדירים או לא (כלומר כפופים לחוקים מסויימים או לא).
אני גם לא יודע האם הנבואה חוללה את האירועים החד פעמיים הללו. יכול להיות שהנבואה וההתרחשויות הללו הן שתי תופעות שנובעות משינוי כלשהו בהנהגת העולם.
ולגבי תיבת הפנדורה, אם אדם לא מאמין שיש לו רצון חופשי, אזי לפחות לשיטתו גם אמונותיו כפויות עליו, וממילא ברור שאין להן שום קשר הכרחי עם המציאות האמיתית. לכן אין טעם לשאול אותו במה הוא כן אמור מאמין.
|
|
|
|
|