|
|
| נשלח ב-3/8/2008 09:59 |
|
| |
בתגובה לדברי mdabraham מיום 3/8/2008 שעה 09:07 "בעיני מציאת חוקי טבע היא גילוי ולא יצירה" דעתי כדעתך. גם אני טוען ש"מציאת" "חוקי" טבע הינה גילוי, ולא יצירה. הטבע "ניתן" לנו בלא "חוקים" לצידו, ועלינו "הוטל" לגלותם, ותהליך הגילוי נמשך עד עצם היום הזה, זמן רב ביותר לאחר שהטבע "ניתן" (אלפי שנים, לדעת המקרא, או מליארדי שנים, לדעת האסטרופיסיקה) "ולכן ייתכן בהחלט אירוע לא הדיר שלא יתאים לחוקי הטבע" העובדה כי תאורים אלה מצויים רק בכתבים עתיקים, כל אחד במקור יחיד, בלא אישוש עצמאי ממקור אחר, והעובדה כי אין בנמצא accounts כאלה מן העת החדשה - מחשידים כי אין אלה ארועים אל-טבעיים. בנסיבות אלה, כל הכרעה אישית שלנו בנוגע לקבלת טענה כזו או דחייתה - אינה יכולה להיות מותקפת, והאוחז בה "יש לו על מה שיסמוך" "על שאלותיי לגבי הבחירה ולגבי מתן תורה לא ענית" לגבי הבחירה - עניתי. השבתי כי היא אחד מעמודי התווך של התיאולוגיה. בתיאולוגיה, "בחירה חפשית" נחוצה כדי להצדיק עמוד תווך חשוב אחר - "שכר ועונש". בלא "בחירה חפשית" אי אפשר שיתקיים "שכר ועונש" באופן "אלוהי צודק". בלא "בחירה חפשית" - כל עונש הוא שרירות אלוהית, ענין הסותר תכונות חשובות אחרות המיוחסות לאל - "צודק", ו"רחום" מבחינתנו, "בחירה חפשית" היא התחושה שלנו שאיננו מוגבלים או כפויים לבחור בדרך פעולה אחת מסוימת במצב בו קיימות דרכי פעולה אפשריות נוספות. ניתוח מעמיק של תהליך זה, וכיצד מושגת הכרעה בין חלופות הוא משהו שאינו מתחום מומחיותי קבלת מתן תורה הוא ענין אמוני. אינך צריך להאמין בטענה אשר נכונותה הודגמה לך בלוגיקה הסקתית, או בנסוי. אתה נדרש להאמין רק בטענה שאתה יודע כי במהותה אינה בת-בחינה
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2008 10:05 |
|
| |
אתה עדיין מדבר טורקית. לא הסברת מדוע יש הבדל בין מי שמאמין בבחירה חופשית למי שאינו מאמין. ולמה במקרה שמי שאינו מאמין , זו רק אשליה שההשקפה תלויה בנימוקים . ולמה במקרה של מי שכן מאמין אין ההשקפה כפויה עליו (אם היא בכלל השקפה שמשקפת את המציאות).
ברור שלדעת זה שאינו מאמין בבחירה חופשית (כמו לדעת מי שכן מאמין), ההשקפה כפויה עליו (וכאן יש להבהיר שאין פירוש הדבר שהוא נחרץ בדעתו , יכול להיות שדעתו רק נוטה לכיוון זה , אבל גם אז זה בגלל שמשקל הראיות נוטה לשם ולא בגלל שזו גחמתו ), אבל היא כפויה עליו בדיוק בגלל שהנימוקים מכריעים לשם ולא סתם בגלל שהדטרמיניזם כופה זאת, זוהי אי הבנה פשוטה .
יחד עם המאמין בבחירה חופשית הוא יכול לטעון בשופי שכל עוד להשקפה האחרת אין נימוקים מספיק טובים עד מקום שהבנתו משגת הוא אמנם אינו חופשי להחזיק בהשקפה אחרת. אבל בו בזמן , אילו כן היו לה נימוקים טובים , השקפתו היתה אחרת. למנגנון קביעת האמונות שלו יש בדיוק את כמות החופש הנדרשת ממנה, דהיינו החופש להיות מושפע מנימוקים טובים ולא להיות מקובע בעמדה אחת בלי להיות רגיש לכאלה. המנגנון הזה אינו זקוק גם לחופש מטאפיזי במובן זה שהיה יכול להביא להשקפה אחרת באופן שרירותי ללא תלות בתנאים אחרים . זה בכלל לא מוסיף לתקפות המנגנון.
אבל בג' פעמים הווה חזקה אם בפעם הראשונה לא התקבלה תשובה מניחה את הדעת, סביר להניח שגם בפעם הרביעית לא תתקבל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2008 10:11 |
|
| |
נראה שיש כאן אי הבנה קלאסית שלפי המאמין בבחירה חופשית ניתן להסביר שהבעל רצח את אשתו מתוך קנאה, אבל לפי מי שאינו מאמין בה זה לא הסבר נכון , אלא הוא רצח אותה בגלל שהדטרמיניזם כפה זאת עליו. וזה אינו ופשוט.
אלא שכאן יש הרחבה של כשל זה גם לתחום ההשקפה ששם לכולי עלמא לא שורר החופש (לכל היותר שורר שם חופש מסביב , דהיינו כמה יתאמץ אדם לאסוף עובדות , אלו ספרים יקרא וממה ירשה לעצמו להיות מושפע , אבל עצם ההכרעה בעד השקפה כלשהי , במידה והיא בכלל מהווה שיפוט על המציאות ולא גחמה , היא על פי משקל השיקולים השונים ללא ביטוי לרצון) .
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2008 12:25 |
|
| |
סטגיראי, אכן יש כבר חזקה, ואשכול זה הוא גם לא המקום לבירורים אלו. על כן אנסה בכל זאת עוד פעם אחת בקצרה.
הסברתי כבר שאני מבין שאותו אדם חושב שהוא עושה זאת בגלל נימוקים שונים, אבל טענתי שאין לו עצמו כל דרך לבסס את זה גופא. שהרי אם הכל כפוי עליו אין כל משקל להערכתו שמה שכפוי עליו הוא הדבר הנכון.
לעומת זאת, בעל העמדה הבחירית יכול לסבור (מנימוקים שונים) שהוא בוחר בדבר מפני שהוא נכון. הדברים בשליטתו.
אמונות שאינן נגזרות מעובדות שצופים בהן, גם הן קשורות לבחירה, ובמובן זה הן מתנהגות כמו ערכים ומידות. לגבי עובדות כבר כתבתי שאולי יש מקום לערעור, וגם שם איני בטוח.
אמנם ייתכן שהמושג 'כפוי' עליו אצלך אינו מבטא דטרמיניזם אלא אמון בכך שיש דרך חד משמעית להגיע לתוצאה המחשבתית שלו. במקרה זה, יש בינינו רק הבדל סמנטי.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2008 21:11 |
|
| |
כמה הערות קטנות, של מי שטרח וקרא את כל האשכול המטורף וההזוי הזה עד לכאן (מגיע גם לי משהו, לא? אין פרס על התמדה?)
א. האשכול הזה הוא הוכחה מדעית לכל שיתכן דו שיח של חרשים גם על פני 47 דפים מלאים וגדושים.
זה פשוט לא ייאמן.
נדמה שבקצב הזה זה יכול להימשך עד 470 עמודים, ואפילו 4700 עמודים, ואיש לא ייצא וחצי תאוותו בידו.
ב. דורש_אמת מוכיח יכולת עמידה יוצאת דופן, ואי אפשר שלא לשבח אותו על אומץ לב בקרב, כאשר כל אלו שמסביב, כמעט, תוקפים אותו בלי רחמים, ובעיקר בליצנות והעלבה אישית.
קשה לפענח אותו ואת מניעיו, אבל הוא יכול להוות הוכחה לכוחה של האמונה, למי שצריך (ונא לא למהר עם ניתוחים פסיכולוגיים).
אפילו דאפל קשישא נכנע ונדד לכיוונים לא רציונליים עם המון השקעה, מה שמוכיח שיש כאן בכל זאת משהו.
ג. האשכול הזה נדד לכיוונים מטורפים והזויים למדי: משאלות בדבר חוכמתם של הקדמונים - שלמרבה הצער לא הגיעו להעמקה מספקת, לפחות לענ"ד, ונותר ברמה שטחית של ליצנות מצד אחד ואימרות מיסטיות מצד שני ותו לא, דרך ויכוחים על תיקשור עם האוטיסטים (מה ענין שמיטה להר סיני), דרך חוכמת הקבלה (איך אפשר בלי) ובהמשך גם ויכוחים על טיבם של מתכנתי מחשבים.
איפה מיימוני ושות' שיעשו קצת סדר בבלגאן, או שגם זה חלק מהחוכמה הפנימית שמסתובבת כאן? (שלטעמי לא רעה פחות מרוחות הכפירה המנשבות בעוז).
ד. בענין האוטיסטים, דווקא הסרט על אמא של גליה (באדיבות גוברנור), שיכנע אותי שלא מדובר בתרמית. אולי מדובר במשהו פנימי של שיכנוע, אבל לא בתרמית מכוונת.
ומכל מקום, למרות כנותנו והתאמצותו של דורש אמת, צרם לי הביטוי האוטיסטי "הכלה נראית מסכנה, פצועה, צולעת, זקנה מאד וחבל.. היא צריכה להיות לבושה כמו כלה, אפילו שהיא קצת רזה ומסכנה".
מילא פצועה, מילא צולעת, אבל מה רע בזקנה? ומה רע ברזה? לא הבנתי.
ה. יש לי עוד המון מה לומר, אבל נדמה לי שהאשכול ארוך כבר גם כן, בלעדיי. אז אסתפק בכך, בינתיים.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2008 07:41 |
|
| |
מוציא לאור
אני אנסה לתת פן אחד להתעקשות.
בכל פורום יש את הצופיים האקטיביים (המתדיינים) ויש את הפסיבים.
הויכוח הוא לפעמים לא כדי לשכנע את האקטיביים שדיעותיהם אינם ניתנות לשינוי , אלא לתת לפסיבים את האפשרות לקבל תשובות על השאלות שהאקטיביים יוצרים .
ואני חושב שהשיקול הזה מנחה גם הת המתדיינים האקטיבים האחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2008 07:57 |
|
| |
אבל מה רע בזקנה? ומה רע ברזה? לא הבנתי
רזה הכוונה רזה במצוות.
זקנה גם כן הכוונה ללא הכח להוליד מצוות ומעשים טובים.
אגב השאלות שלך מחזקים את הדיעה שהאוטיסטים הם אילו שעונים לשאלות ולא המתקשר.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2008 12:39 |
|
| |
לפני כשבועיים נכנסתי לישיבת מיר ומצאתי ב'היכל' על אחד הספסלים קונטרס שעל כריכתו מודפס: "סיפורים קטנים על אנשים גדולים", מאת שוטה בני-ברקי אחד (לא מופיע שם הכותב). הקונטרס כולל מעשיות ואימרות מה'גדולים' וה'מרנים' למיניהם שלהם שם. דיפדפתי קצת ונתקלתי בזה: המחבר "הקשה" לחיים קנייבסקי - מאחר ושלמה היה החכם מכל אדם, מדוע לא המציא מטוסים ופצצות אטום? ו"תירץ" לו קנייבסקי שנמנע מלהמציאם כדי שלא ייהרגו אנשים... חיחיחי... עמדתי שם וחשבתי לעצמי: תיתי לי שהצבעתי ל'שינוי' (כשהם קיבלו 15 מנדטים), אף שלא סבלתי את לפיד - אם בזכות קיצוץ הקיצבאות תשרצנה הבני-ברקיות אחד פחות ממין זה, דיינו!! אך מסופקני אם אפי' זה יעזור... והשי"ת ירחם על שארית ישראל אשר היה לבז בשיני 'גדולים' למיניהם.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2008 15:05 |
|
| |
בתגובה לדברי מוציא_לאור מיום 10/8/2008 שעה 21:11 "בענין האוטיסטים, דווקא הסרט על אמא של גליה (באדיבות גוברנור), שיכנע אותי שלא מדובר בתרמית. אולי מדובר במשהו פנימי של שיכנוע, אבל לא בתרמית מכוונת" גליה אינה אוטיסט, אלא מפגרת פיגור עמוק, וסובלת מפגיעות נרחבות נוספות, ואינה יודעת צורת אות, ולפיכך אין שום סכוי שהיא יכולה להצביע על אותיות ולהרכיב מהן משפט, במיוחד בהינתן שהיא בוהה בחלל ואינה מביטה כלל בלוח האותיות אם כן, האפשרות שמקור המסר הוא האוטיסט, או שהאוטיסט הוא מתעל מסרים שמימיים - נופלת אנו נותרים אפוא עם הסיען בתקשור, והוא מקור המסר האם אתה רומז כי אמה של גליה אינה מודעת לנוכלותה, וחיה בבועת שכנוע עצמי ? עוד 51 ימים לכל היותר עד להגעת המשיח, על פי תקשור דניאל
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2008 22:11 |
|
| |
| מוציא_לאור כתב: |  | | כאפילו דאפל קשישא נכנע ונדד לכיוונים לא רציונליים עם המון השקעה, מה שמוכיח שיש כאן בכל זאת משהו.
|
| לא הבנתי מה ההוכחה. הרי אין שום הבדל בין הויכוח של דורש אמת כאן, לבין מאבק שהייתי מנהל בפורום חרדי, על טענה שכל מורה נבוכים מבוסס על "החתול במגפיים". כלומר, יש הבדל אחד, ששם היו זורקים אותי מיד, אבל מעבר לזה, מה המעלה הגדולה שיש בהתמדה עם טענה אבסורדית? המקום היחיד שבו יכולתי לקחת חלק בויכוח מבלי להרגיש שאני מאכיל את הטרול, היה במקום שבו זה האחרון שגה וטען טענה קונקרטית על העולם, כזו שניתנת לבחינה (שהוא מדען, אחר כך שהוא איזה מתכנת על). לזה אפשר היה ללעוג באופן ממוקד ולחשוף את השקר. דורש אמת למד את הלקח וחזר לרעות באפר המוריקים של בגדי המלך החדשים. את שאר האשכול הזה היטיב לסכם מאן דהוא בעמוד השלישי: "ונער קטון נוהג בם".
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2008 22:55 |
|
| |
קליקלס,
קל שבקלים אתה ודבריך אינם אלא לעג וקלס לעצמך. אין אתה ראוי לתשובה אלא לחסימה, ומקוה אני שיחסמוך כחוקת הפורום.
גוברנור,
בדיוק לכך התכוונתי. שניכר מן הסרט שאמא של גליה אכן מאמינה בכל ליבה שבתה מתקשרת עימה. כלומר, אין כאן כונת זדון או מירמה.
אך האם התיקשור מעיד על אמת? עד לכאן רחוקה הדרך, ובאופן עקרוני דעתי נוטה לדעתך אם כי לא בחנתי את הדברים.
אם כבר מדברים על הענין, אני פיתחתי דרך אחרת בנושא האוטיסטים ומסריהם. לדעתי, גם אם בדרך פסיכולוגית כלשהי, גורמים האוטיסטים להנפקת פרוזה משובחת מן המתקשרים עימם, זה עדיין לא אומר שאין בדברים חוכמה ורעיונות איכותיים.
פוק חזי מכמה וכמה אישים בולטים לכל אורך ההיסטוריה, שנעזרו בשיטות מוזרות על מנת להוציא דברים מהתת-מודע שלהם, ועשו זאת בהצלחה לא מבוטלת. רבים מהם נהגו לכתוב דברי חוכמה תחת שם בדוי, מתוך הרגשה שכך יזרמו דברי החוכמה ישירות מן התת מודע בלא התערבות האגו האישי הספקן והבעייתי. (נדמה לי שזו אחת הסיבות לפסבדונים שדבקו באנושות עד לדור האחרון).
כלומר, היות והאוטיסטים הם הגורמים להוצאת מילים אלו מהכח אל הפועל, אשר על כן הם ראויים ששמם ייקרא על הדברים. מה איכפת לך?
אחד מגדולי חז"ל נאמר בו שמקלו של רבו היתה מלמדת לו תורה. (אם תרצה אביא לך את המקור, והוא ידוע למדי). ברור שהמקל לא דיבר, ומן הסתם גם לא השפיע רוח מיסטית כלשהי מעולמות עליונים, אלא שכשראה התלמיד את המקל היה חש את רבו וממילא היה מרגיש את שיטת הלימוד של רבו. כך נלענ"ד. אשר על כן ניתן לומר שהאוטיסטים מלמדים תורה למתקשרים עימהם, והמתקשרים מוסרים את התורה הזו לנו.
דאפל,
כל באי הפורום יוכלו להעיד על המאמץ האדיר שעשית בכדי לסתור את דבריו של ידידנו דורש-אמת, שמותר לדרוש בשבחו על עקשנותו האדירה. איש שמחזיק 47 עמודים של קלון, בוץ ורפש, ואיש אינו עוזרו, והוא ממשיך להתאמץ ולהסביר לפי דרכו שלו - אי אפשר לדחותו בקנה.
וכמו שאני אומר, מאמץ כביר כפי שעשית, מעיד כי בכל זאת, האיש העלה תזה שראויה לניצוח, ולו גם תהא משונה ומוזרה ככל שתהיה.
אגב, אין אני נכנס לויכוח עימך על רמת היידע שלו במחשבים ותוכנות, חבל להתנצח על דבר זה, וגם אם תוכיח קבל עם ועדה במאת האחוזים שהאיש ביצע מעשה מגונה והתחזה לידען במחשבים בעוד אין הוא אלא מלטף עכברים מתחיל, דומני שמוכנים כולנו לסלוח לו ובלבד שיוציא ממקלדתו דברי חוכמה, שזה הענין שלנו פה, וקבל האמת החביבה ממי שאמרה. ואם אין בדבריו דברי חוכמה, תקוף אותם ולא את האיש.
הצרה איתך, דאפל, שלעתים אתה חש מן הסתם שאין ביכולתך ליצור גשר בין דעתך הנרחבת ביותר לבין דעתם הצרה של אלו שמעלים פה תזות אבסורדיות הנסתרות על ידי חוכמתך, ואז בלית ברירה אתה פונה לליצנות, ואתה תוקף בהומור ציני מושחז ומשובח (כל כך ציני שלעתים יש החושבים שהתכוונת ברצינות).
יש פה רבים שנהנים מזה, מן הסתם, אחרי הכל הצגה משובחת לא מזדמנת בכל יום, אבל תסכים עימי, בוודאי, שאת המתדיין מולך הדברים לא רק שאינם משכנעים אלא אפילו מרגיזים מאד ונותנים לו אנרגיה להמשיך בשלו עוד 200 עמודים לפחות. האם את זה אתה רוצה?
אגב, בנסיבות אחרות אפשר והייתי מוציא אותך לאור. אני חושב שיש לך עתיד מוצלח מאד בתחום כתיבת ההומור, ובארץ שלנו אין הרבה בתחום, ובאמת הגיע הזמן שיקום מתחרה רציני לפרנסואה קישהונט הארכאי, הלא הוא אפרים המנוח.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2008 23:06 |
|
| |
מוציא לאור < אשר על כן ניתן לומר שהאוטיסטים מלמדים תורה למתקשרים עימהם, והמתקשרים מוסרים את התורה הזו לנו. >
אלמלי היה זה גמ' או מדרש חז"ל המדברים על מסרים של אוטיסטים, היינו צריכים להתאמץ ולדחוק כדבריך, בכדי ליישב את דברי חז"ל שכולם אמת וצדק, אך אינני רואה מה יש צורך בהגנה על תיזה משונה ואבסורדית ?
האם רק העובדה שידידנו דורש אמת נתפס אף הוא לשטות זו, נותנת לך מוטיבציה ליישב את הדברים בדוחק ? (מה גם שה"מאמינים" בזאת לא יקבלו את דבריך, כי אצלם הכל בפשט הנגלה והפשוט...)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2008 23:45 |
|
| |
מו"ל,
נראה שיש בינינו הבדלי טעם. אני לא מוצא טעם בעיקשות באשר היא עיקשות, אתה כנראה כן. אני לא חושב שדבר שחזרו עליו 200 פעמים, "אי אפשר לדחותו בקנה". הרי עמדתו של דורש אמת ניתנת לייצוג על ידי אוטומט פשוט למדי, שלוקח כל טענה ומוסיף לה את התחילית "אמנם למראית עין" ואת הסיומת "אבל לפי פנימיות הדברים זה הפוך". מדוע מנגנון כזו ראויה לאיזשהו יחס רציני, שלא לדבר על כבוד? בזמנו, אחרי שסיימתי את השירות הצבאי, עבדתי (ורק עבדתי!) בבי"ח לחולי נפש בבאר שבע. היה שם בחור שטען שאת כל העולם מנהלים אריות. ישבתי איתו וניסיתי להבין איך האריות קשורים לתהליכים כמו פוטוסינתיזה, תנודות בבורסה, הזדקנות ועוד. היו לו תשובות לכל השאלות, כמובן. היכולת להגן על תיזה אבסורדית באמצעות הוספת כוחות נסתרים מהעין, היא משהו שנרכש כבר בגיל 3-4.
לא זכור לי איזה "מאמץ כביר" שעשיתי באשכול זה, אם כי לא מן הנמנע שלפי
פנימיות התורה, אכן היה משהו כביר בכתיבתי כאן. אולי המלאך שמכה על
אצבעותי ואומר להן "הקלידו" שוכב עכשיו תשוש בספירת אצילות.
ההתייחסות שלי לשקריו של דורש אמת בנוגע לעיסוקו, נבעה מהנסיון שלו להכניס אותם לאשכול כסוג של תימוכין לריאליות של טענותיו. את מצג השווא הזה היה קל לפוגג - כל השאר, לפי הגדרה, לא יכול לעמוד בשום מבחן והוא אינו יותר מתרגיל לשוני.
(ולגבי הוצאתי לאור - יש כבר מי שעושה זאת, תודה)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2008 07:24 |
|
| |
דפל
מספרים על ר בונים מפשיסחא ששהה באכסניא מסויימת , ופתאום הגיעו אנשים והצביעו עליו ואמרו זה הוא זה הוא...
לאחר כמה דקות בא אחד ואמר זה לא הוא , התברר שאותם אנשים חשבו ש ר בונים מפשיסחא הוא הבעל שאותו הם מחפשים, ר בונים מפשיסחא לא עשה מזה עסק , כשנשאל למה לא איכפת לו הצעקות , הוא השיב הרי הם חשבו אותי למישהוא אחר , הם לא התכונו לצעוק עלי , אלא על אותו בעל שעזב את אישתו , ולכן מה לי להתלוננן.
כך אני אומר אתה מתכוון להשמיץ את המתחזה אבל לא אותי כי אני לא מתחזה .
ולכן כמה שתשמיץ , דבריך יהיו לבטלה , היות ואתה מתכוון למתחזה ולא אלי.
|
|
|
|
|