|
|
| נשלח ב-1/7/2008 20:03 |
 |
| |
אורהרעיון
מצא הגיגים מטופשים כדוגמת מה שאמרת בסיפרה של ד"ר? הדסה מלמד איני זוכר את שמו חלק ממנו היה משולש ברמודה המבול ונדידת היבשות משהו כזה
לא תהנה
_________________
יק
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2008 20:53 |
|
| |
מקור היחידה הקרויה חלק:
לשומרים, קודמי הבבלים, היתה יחידה זעירה ששמה barleycorn, גרגר שעורה (מבוטאת ''שה'', או ''סה''). בטקסטים אסטרונומיים בבליים נמצא כי יחידה זו היתה כשישית אצבע, ארכה של מידת קשת, שנת, בסיסית של מכשיר מדידה למדידת זויות בין גרמי שמים בו השתמשו האסטרונומים (העלו בדמיונכם מד זוית ענקי). 12 אצבעות היו מעלה. כאשר מדדו האסטרונומים את תנועת תמונת פני השמים הלילית (כוכבי שבת מרוחקים) יחסית לארץ, מצאו שהיא בשעור 15 מעלות לשעה, שהן 6*12*15=1080 שה (או סה), ומכאן מקור המספר 1080
הקיצור, חלק היה שעור של זוית זעירה, זוית הראיה בה נראה גרגר שעורה המונח על קשת של מד מעלות "סטנדרטי" ששימש את האסטרונומים, כאשר עין הצופה מצויה ב"מוקד" של המכשיר
המקור גם אומר If you look into Biblical texts..., אולם המקום היחיד בו נזכר חלק הוא מסכת ראש השנה, בדברי ר' גמליאל.
אמור לחכמה, אחותי את; ומודע, לבינה תקרא (משלי ז ד)
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2008 20:53 |
|
| |
אמשלום
אולי לך זה ברור אך למדענים זה לא ברור
יצא לי לקרוא לפני תקופה לא ארוכה באחד המגזינים המדעיים
או אולי זה היה בערוץ נשיונל ג'אוגרפיק..
על כל פנים מה שאני זוכר שהתפלאתי מזה..
ניקבליראש
הספר המדובר שונה ממנה
בזה שהוא מדבר על תקופת קודם המבול ועל אורח חייו..
התיאור שלו מסביר יותר מבנים הסטורים לא ברורים שמופיעים על כדור הארץ
דברים שגם היום המדענים לא מבינים איך בנו אותם או איך ציירו אותם
כמו ציור העכביש שניתן לראות רק ממעוף הציפור... שמעת על זה?
מדובר על ציור באורך קילומטרים שלא ניתן לראות מהקרקע
ניתן לראות בקישור שמצאתי כרגע http://www.ifeel.co.il/page/1696
ראיתי גם תוכנית בנשיונל ג'אוגרפיק מישהו שניסה להוכיח שאפשר לעשות את זה בלי עזרה מלמעלה בשיטות פרימטיביות... אבל הוא לא הצליח באופן כזה טוב ומדוייק כמו בציור..
וזה עוד אחרי שראה מלמעלה איך זה נראה...
(אמשלום לתשומת ליבך על אותו נושא כמו הפרימדיות איך אנחנו יכולים לדבר על התקופה ההיא כשאנחנו לא מבינים דברים מדעיים או יותר נכון הנדסיים שהם עשו בשיטות שאחנו חושבים שהם עשו)
בספר שם יש עוד דוגמאות לכל מיני מבנים עוד לדוגמא: מקום שנראה כמו מסלול למנחת מטוסים..
ועוד שלל דברים
שהוא מסביר שהם ידעו את הטכנולוגיה של היום וכן מטוסים והכל אבד במבול
הוא מביא בספר מידע על כתבים לא ברורים שמצאו אצל שבטים נידחים מכל מיני מקומות שהוא טוען שמדובר בכתבים הללו שנח השאיר להם..
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2008 21:07 |
|
| |
[אור הרעיון,
א. איני יודעת היכן קראת, אבל לענ"ד אין היום ויכוח שלא היתה דרושה חכמה על-אנושית כדי לבנות את הפירמידות אלא רק מלאי אדיר של כוח אדם (בלי זכויות, פנסיה או התחשבות כלשהי באיכות חייהם או אורכם) והרבה סבלנות.
ב. מה שאתה מתאר נשמע כמו ספריו של אריך פון-דניקן שמואדיב הזכיר לעיל. וראה עליו כאן ועל ספרו המפורסם והתיאוריה שפיתח כאן.]
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2008 01:36 |
|
| |
אמשלום
אין לך ידיעה בענין הפירמידות
יש שם אבנים במשקל ענק שלא מובן איך הועלו [ גם בהר הבית יש כידוע אבן במשקל 570 טון ]
הדיוק בין הזויות מדהים [ הפרש של ס"מ בודדים ]
עצם הידיעה שמבנה של פירמידה הוא יציב לאורך שנים לא מובן מהיכן ידעוה
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2008 07:17 |
|
| |
[טוביה,
האם קראת מה כתבתי לעיל? לא אני המצאתי זאת. איך העלו? בעזרת הרבה מאוד אנשים והרבה מאוד זמן. כל אבן יכולה היתה להינשא ע"י עשרות אנשים (כי לאף אחד מהם לא צריך היה לשלם פנסיה או ביטוח או אפילו פיצויים במקרה וייפגע, כיוון שפשוט יביאו מישהו אחר במקומו), במשך הרבה מאוד שנים (מי ממהר? ולאן?). העובדה שלנו זה נראה בלתי אפשרי נובעת מכך שהתרגלנו לכלים חשמליים (והנה גם תשובה מסויימת לשאלתו של יוסי) ושכחנו שזה לא היה פעם.
לגבי החישובים - מנין לך שהם ידעו או הניחו שמבנה הפירמידה הוא יציב לאורך שנים? אולי הוא סתם היה יפה בעיניהם? ונניח שידעו, מה הבעיה להבין מנין? גם הם חיו בעולם וגם להם היו ניסיון ועבר ללמוד ממנו (מי יודע, אולי אחרי ש5 מלכים קדומים ניסו לבנות ארמון קבורה בצורת משולש עומד על קדקדו והוא התפורר אחרי שנתים, הם חיפשו צורה אחרת...).
אבא שלי אמר לי פעם (בעקבות התפעמותי - הייתי ממש צעירה... - מתיאורית פון דניקן) שהבעיה של התיאוריה הזו היא שהיא לא מעריכה מספיק את חכמת האדם ויכולותיו. החברה האנושית אמנם הוכיחה את טפשותה בעניינים רבים (רובם קשורים ליחסים בתוכה) אבל בעניינים רבים אחרים היא מדגימה התנהלות מדהימה של למידה בסולם עולה כל הזמן. תחשוב על זה.]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2008 08:26 |
|
| |
טוביה
נניח שאנחנו לא יודעים, מה המסקנה מכך?
כל המדע התקדם מהנחה שאם לא יודעים אנחנו מנסים להבין הצורה מסויימת ולא ישר לתלות את התופעות בכוחות בלתי מובנים. אם היום אנחנו לא יודעים איך בנו את הפירמידות, אולי נדע מחר, אבל אי אפשר להסיק מסקנה מכך שאיננו יודעים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2008 09:50 |
|
| |
בעל ואמשלום,
אם אנחנו לא יודעים כיום אפילו להבין איך שהם עשו זאת, לאחר שעברה תקופה ארוכה ויכולנו להתקדם ללמוד ולהבין, זה מאד מפתיע שהם כן יכלו לעשות זאת בפועל (ולא רק להבין). מובר על זוויות מול השמש, הרמת אבנים מפלצתיות שכפי שאני מבין לא ברור כיום לאף אחד איך אפשר היה לעשות זאת, גם בלי פנסיה ועם עשרות אלפי עובדים.
אמנם ייתכן שנלמד איך הם עשו זאת בעוד מאה שנים, זה לא יוריד את הפליאה מכך שהם ידעו זאת כבר לפני אלפי שנים.
נראה אתכם מרימים אבנים כאלה בסדר ותכנון מופתי עם עשרות אלפי פועלים ללא זכויות.
ורק הערה לסיום לבעל: אם ההנחה היא שאנחנו לא יודעים, אז ניתן לגזור ממנה בכלים לוגיים לא מורכבים במיוחד את המסקנה המפתיעה והדרמטית שאנחנו לא יודעים. דומני שזהו טיעון תקף (אפילו אם מחר כן נדע).
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2008 10:02 |
|
| |
מיכי
אנא, אל תתחיל לפרט את כל מה שאני לא יודע. אין צורך להוכחות לוגיות מרחיקות לכת.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2008 10:06 |
|
| |
בעל, לא התכוונתי לפרט מה אינך יודע. כוונתי היתה רק להעיר על המשפט האחרון שלך, שמתחיל בהנחה שאיננו יודעים איך נבנו הפירמידות, ואח"כ תמהת כיצד ניתן להסיק מכך את המסקנה שאיננו יודעים איך הן נבנו. זו כמובן היתה רק פליטת קולמוס משעשעת שלך, ולכן הערתי עליה באירוניה.
ולוואי שהייתי יודע את מה שאתה כבר שכחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2008 10:14 |
|
| |
אורהרעיון
הדסה מלמד בספרה דוקא כן מדברת על תקופות לפני המבול וטוענת שהיו להם מטוסים (היא מצאה דגמים) היו להם פצצות אטום (היא מצאה שאריות) והיא מזכירה שם את המבנים שנבנו בצורה גיאומטרית שללא מטוס א"א לבנותם, היא מצאה גם מגילות שמדברות על מעבורות חלל (לא חלליות חלילה)
מיכי
האם מדבריך משמע שהיתה פעם טכנולוגיה מתקדמת? אגב בעזרת מלוכנות אפשר להגיע להרבה
_________________
יק
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2008 12:17 |
|
| |
[מיכי,
אני חושבת שהרבה מן התמיהות שלנו מבוסות על הנחת מוצא מודרנית ביסודה, שפעם אנשים היו פרימיטיביים. זו בודאי הנחה תקפה בלא מעט מקרים, אבל מסתבר שבמקרים אחרים אין לה בסיס. אם נשתחרר ממנה (כהנחת מוצא, ולא כתוצאה אפשרית של מחקר), סביר לי שהרבה מתמיהותינו ייושבו.
ושוב אחזור - הרמת אבנים אדירות מימדים אפשרית כשיש הרבה (מאוד) ידים עובדות והרבה מאוד זמן. למשל, המסקנה שלוקח ל75 (נניח) אנשים שנתים (נניח) להרים אבן אחת כזו לאורך 3 מטרים, נדמית לא ריאלית בעולם שלנו ולכן היא נמחקת על הסף, אבל במצרים העתיקה זה (ככל הנראה) לא היה כ"כ בלתי-ריאלי, וגם זה שיקול שיש לחשבו במערך הכולל.]
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2008 12:20 |
|
| |
אמשלום, אני מבין. ובכל זאת חוקרים טוענים (עד כמה שקראתי) שזה לא מובן ונראה לא אפשרי בימיהם.
ניקיאוולי,
אני לא רומז לטכנולוגיות כלשהן, אלא מצביע על אי הבנה. הפתרונות לא העסיקו אותי כאן. בהחלט סביר בעיניי שהם הצליחו לעשות זאת בלי טכנולוגיות גרעין, אלא שאנחנו עדיין לא מבינים איך (עד כמה שאני יודע).
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2008 13:45 |
|
| |
מיכי,
העברה של אבנים גדולות היתה טכניקה מוכרת בעולם העתיק ולא מסובכת במיוחד מבחינה עקרונית. אם אתה מגלגל את האבנים על גבי גלילי עץ אין לך בעיה להזיז אבן של מאות טונות בעזרת כמה עשרות שוורים. גם העלאת האבנים למרומי הפירמידה היא לא דבר מסובך במיוחד ברגע שאתה בונה רמפה (דומני שליד אחת הפירמידות נשארו שרידים של רמפה כזו). אם איני טועה, הדבר שהפליא את החוקרים יותר היתה הדייקנות המרשימה בישור השטחים שעליהם עומדות הפירמידות ובקביעת הזוויות והכיוונים, אבל גם כאן כדאי לזכור שכשאומרים שהמדענים לא יודעים כיצד עשו את הדברים אין הכוונה שלא ידועה שום דרך בהם היו יכולים לעשות אותם אלא רק שלא ידוע באיזו דרך הם בחרו בפועל.
ואם כבר מדברים על מצרים העתיקה, ראיתי אתמול מאמר מעניין כאן:
http://www.nytimes.com/2008/07/01/science/01egyp.html
על פי המאמר, ארכאולוגים גילו לראשונה מחסני תבואה בתוך עיר מצרית קדומה - וכך נאמר שם:
She described the discovery of a large administration building and seven grain silos buried at the site of an ancient provincial capital on the Upper Nile. The partly preserved round silos, more than 3,500 years old, appear to be the largest storage bins known from early Egypt.
..
These storage bins, presumably for barley and emmer wheat, which were used for food and as a medium of exchange, were built of mud brick, with diameters from 18 to 22 feet. If their height was greater than the diameter, as was the usual case, the silos probably stood at least 25 feet tall.
''Their size was a surprise, nothing we had encountered before, certainly not in a town center,'' Dr. Moeller said.
כמובן, הדבר העלה בראשי מיד את יוסף המשנה למלך, אשר "אוכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה".
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2008 14:16 |
|
| |
משעשע מאד לראות שדיון שכותרתו "האם ואיך מוכיחים שמשה ושלמה ידעו פיזיקה מודרנית", הפך תוך 5 הודעות לדיון הפוך לגמרי - האם ואיך מוכיחים שמשה ושלמה לא ידעו פיזיקה מודרנית. ממתקפה רבתי והנפת דגל ה"הוכחה", נסוגים הפונדמנטליסטים מיד אל מבצרם הישן - התיקו העקר והמכובד: אי אפשר להוכיח כלום מעבר לכל ספק.
מעבר לכך, מוזר מאד (בעיני) לראות את חכמי הפורום מנסים את כוחם בהוכחות נסיבתיות לכך שמשה ושלמה לא ידעו פיזיקה כזו, כאשר כל ההוכחות האלה אינן בכלל ממין הענין. ליוסי ולדורש אמת אין שום יומרה להעמיד את הטענה למבחן אמפירי. ברור לגמרי, גם להם, שאם השאלה נבחנת רק במישור האמפירי, בלי הנחות מוקדמות, הרי שמאד בלתי סביר, בצורה קיצונית, לקבוע שמשה ידע על חשמל, מגנטיות ובישול מולקולרי. אלא שהדיון הזה, מצידם, מתרחש עם הנחות מוקדמות שמייתרות לגמרי את כל המבחנים המעשיים. גם הדיונים הלעוסים בטקסטים פונדמנטליסטים אודות הידע המדעי של קדמונינו, אינם שייכים לדיון הזה, משום שכל הפרכה של טקסט כזה לא תשנה את דעתם של המאמינים בבקיאותם של משה ושלמה במדע המודרני.
לענ"ד, אם יש תוחלת לדיון הזה, הרי היא דווקא בקבלת הטענה של יוסי (בלי ה"הוכחה" שהוא מציע, אשר דומה באופן מפתיע לבדיחה שהביא ירוחם על הטכנולוגיה האלחוטית שבה השתמשו אבותינו). אם משה רבנו אכן ידע את כל חוקי הטבע (לאו דווקא אלה שהתגלו עד היום, אלא כל הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה האפשריות, שכן המאה ה-21 היא נקודת ייחוס שרירותית), מדוע הוא איפשר לידע הזה להישכח? ברור שמי שיודע את כל סודות הטבע, מבין לגמרי איך ידיעות עוברות מדור לדור ומה מנגוני השכחה שלהן. אם הוא מאפשר לזה לקרות, הרי זה לא מתוך הזנחה אלא בכוונה תחילה. אם דורש אמת מסכים להתייחס לשאלה הזו, מעבר לקביעה כללית ש"בטח היו לו סיבות עמוקות", דומני שאפשר יהיה להפוך את המונולוגים המקבילים שמתנהלים כאן, לסוג של דיאלוג.
תוקן על ידי dfl ב- 02/07/2008 14:25:35
|
|
|
|
|
|
