שתיקה=לחץ?

מאד תלוי מה קדם לשתיקה... בעקבות מה היא נוצרה... ומי זה שחולק אותך איתה...

בפגישה, ראשונה בד"כ, כאשר אין כימיה טובה, השתיקה מאד מעיקה.
בפגישה, גם אדם שכיף לך בחברתו, שהנושא המדובר היה מעניין ומחכים, השתיקה היא גם חלק מהשיחה... מתהליך ההפנמה.

איך לשבור אותה?
הכי טוב עם משהו בנימה הומוריסטית...

אפיזודה קטנה: יצא לי להפגש, לפני שנים, עם בחור שקט ומפנם. כל דרך שניסיתי לעודדו לשיחה, עלה בתוהו. הרמתי ידיים.
ואז הבחור פתח את פיו בהתנצלות... הוא שכח את הדף בבית.

_________________

 

 

 

"זר, בא מהכיס. פרח, בא מהלב".

מובא בספר מפנקסה של שדכנית.

שרפ, תודה.
מעולם לא הכנתי שאלות... גם לא תשובות.
בשבילי זה היה ברור שאין על מה לדבר... תרתי משמע.

_________________

 

 

 

"זר, בא מהכיס. פרח, בא מהלב".

שתיקה אותי תמיד מלחיצה, גם אם זה זמן לחשוב וגם אם זה כי הבחור נתקע, לכן אני מכינה תמיד בראש כמה נק' שמעניינות אותי בפגישה ובשעת הדחק אני שולפת אותם.
בהצלחה!


שרפ, אתה גדול......חחחחחחח....
מיוחדת, הכנסת את זה למדור הפדיחות?

באחת מפגושותי כנראה הייתה כמוך וברגע שהייתה שנייה אחת שתיקה מבחינתי של מחשבה ישר התקיפה עם נושא חדש נקודה חדשה. באמת שזה היה מטרד, אם לא היה לי תשובה אקספרס ישר הייתה מעבירה נושא.
נראה לי שלפעמים עדיף לשתוק.

לא הבנת אותי נכון,
התכוונתי לשעת הדחק קרי כשרואים שהצד השני שותק ומסמיק מבושה כי אין לו איך להמשיך!
אז אפשר לנסות לחלץ.

בזה את וודאי צודקת.
אבל אלה שמנסות לגרום מראש שלא יגיע כזה מצב כי הם לחוצות מהתוצאה=שתיקה, אני אישית לחוץ מבנות שלחוצות משתיקות.

שתיקות בפגישה זה כבר בקטוגריה נוסטלגיה

זה היה קורה רק עם בחורות שתקניות במיוחד שהייתי צריך להתאמץ לשוחח איתן
והגורם לזה היה שהייתי מאוד מרוכז בבחורה ובנושא ששוחחנו וכשנגמר הנושא
זה היה כאילו להתחיל משהו מהתחלה כי הראש לא היה פנוי לחשוב על נושא אחר בניגוד לשיחה עם חברים או עם בחורה שמשוחחת בחופשיות שאז השיחה פתוחה ותוך כדי שיחה עולה אוטומטית נושא אחר,

גם כשזה קרה הייתי צוחק על זה בסגנון של "הנה הגיע הרגע שכולם מפחדים ממנו"  והייתי מקטין את זה לדבר שטותי וקטן (וזה באמת כזה)  אפילו קיבלתי פעם אחת פידבק מבחורה שגרמתי לה לא להיות מובכת מזה ושהיא מסתכלת על זה אחרת מאז

אבל המפתח לפתרון הוא פשוט לא לחשוש מזה, הפחד שזה יקרה משתק