לצאת לשידוכים או לא?

אז ככה לא בוער לי להתחתן רק שרוב החברים כבר נשואים/מאורסים  ולוחצים עלי שאני יעשה את זה.
ופה כבר כל אחד מרגיש שדכן זה מנסה להציע את זאת וזה את זאת...
ואני מסביר להם שלא בא לי.
אבל מצד שני אני מתלבט כי אני אצטרך לעשות את זה פעם בחיים.
אני לא חושב שאני מסוגל לזה אני פשוט מפחד לעשות את הצעד הזה.

מה דעתכן?

האמת שאני לא יודע אם מותר לי לענות אני בגדר דעתכם לא דעתכן,,,
האמת היא שאין אדם שפוי שאין לו רצון להנשא שיעשה את הצעד הזה, זה כמו לקחת הלוואה נושאת ריביות ולשרוף את הכסף ביציאה מהבנק,

אם לא בוער לך להתחתן תמתין, אמנם יש גבול כמה אפשר להמתין אבל כל עוד זה בגדר הסביר, למה לרוץ?!

בהצלחה

לדעתי, תבדוק מה עניין, למה לא בא לך להתחתן.. כי מגיל מסוים זה נהיה 'לא נורמלי' לא רק בגלל סטיגמות ומקובלויות חברתיות אלא משום חוקי הטבע.
אם הסיבה שלך לחוסר חשק היא מרגיע אותך, אז תמשיך בחייך ותתבשל עד שיגיע זמנך. ואם לא- טפל בעצמך.
בהצלחה!

אני יגיד לךת'אמת אני הייתי אותו דבר -פחדתי- פחדתי לצאת לפגישות מביכות פחדתי להתחתן{מי אמר שהוא באמת הכי טוב בשבילי?}פחדתי מהריון{אני היסטרית כשאני מקיאה}בקיצור פחד גדול מכל ה"עיסקת חבילה" הזאת עד שיצא לי לדבר עם אחי הגדול שאמר לי א, הבחורים הטובים "נגמרים" מהר כנ"ל הבחורות ב,כל החיים מפחידים -כשאישתי בהריון נמצעים בלחץ ופחד לדעת שהילד בסדר אח"כ בפחד שהחינוך יהיה טוב ופחד בלגמור את החודש עם נשימה אח"כ בפחד מחובות לבר-מצווה וחתונות בקיצור פחד לא נגמר.
המסקנה שאני אחותו לקחתי זה להתחתן רגוע ולתת להקב"ה לנהל לי ת'ענינים וכמובן להתפלל ת-מ-י-ד -זה הכי עוזר בכל מצב-מנסיון!!

לא.

תשובה טובה, מלאה ומספקת

אדם לא מרגיש לעולם שהוא בשל דיו בכדי להנשא, עול החיים הוא זה שמבגר את האדם ומכין אותו להתמודדות עם חיי היומיום, כך שאין צורך להמתין לבשלות היא בא תבוא, הסיכוי להבשיל קודם החתונה הוא לא גדול כ"כ, ויתכן שעדיפה דרך ההתבשלות ע"י נישואים, (כך גם מבשילים יחד ובדרך ישרה),

בהצלחה,

"אשרי אדם מפחד תמיד"