המספד בירושלים - הראי"ה קוק

הנה הנאום והתפילה, מתוך אוצה"ח המקוון: (תכלת, שים לב לשורה האחרונה ממנה צמח המיתוס)







ותמונה נאה של האירוע--

תודה מרחביה, ולא נותר לי אלא לציין לדברי הראי"ה קוק עצמו, במכתב לרב יוסף משאש שקרא בקובץ בול"ח את ההשמצות בנושא, ושאל את הראי"ה לפשר דבר (המכתב נדפס ב'אוצרות הראי"ה').

שמעתי מאדם המוחזק לנאמן כי בעת יסוד אוניברסיטת חיפה נאם הרב שאר ישוב הכהן ואמר כי לצערנו התברר שלא נתגשם חלומו של הרב קוק בנוגע לאוניברסיטה העברית ויש לנו לקוות שעכ"פ יתקיים במוסד זה.
לדברי אותו אדם הנאום נדפס בהצופה באותה תקופה.
ואף שקשה לקיים את הסיפור כצורתו [הרב שאר ישוב נתמנה לרבה של חיפה בתשל"ה למעלה מעשור אחרי ייסוד האונברסיטה] מ"מ בהכירי את האומר קשה לי להאמין שבדה את הדברים מלבו.
האם ידוע על משהו דומה?

תכלת מהו בלו"ח? [אתה מטריחנו בר"ת!?]

אלייעזר. בית ועד לחכמים. 

ישנה חוברת שהוציאו אברכים מישיבת מרכז הרב שכל כולה נועדה להפריך את השמועה כי הרב קוק אמר על האונ' כי מציון תצא תורה. ובעיקר לשלול את המפורסם כי מכתבו החריף ביותר של הח"ח כנגד מי שקרא  על האונ' כי מציון תצא תורה, לא מכוון לרב קוק,  ואדרבא היה ביניהם יחס של כבוד והערכה וכו'. (וידוע מכתבו של חתן הח"ח ר' אהרן כהן המספר כמה הזהיר אותו הח"ח על כבוד הרב קוק, וכמדומני שגם המכתב הזה פורסם בחוברת זו). 

את החוברת ראיתי לפני זמן רב ועתה ראיתי פרסום על חוברת שנקראת (כמדומני) 'בין שני כהנים' המספרת על היחס והההערכה המשותפת בין הח"ח לרב קוק ואיני יודע אם מדובר במהדורה מחודשת של החוברת ההיא או חוברת חדשה.  

החוברת 'בין שני כהנים' מדברת על הקשר בין הח"ח לרב קוק [ומצטרפת לסדרת החוברות על קשר רבנים עם הרב קוק: 'אז נדברו' (הרב איסר זלמן מלצר), ר' שלמה זלמן אויערבך, ר' חיים עוזר) מאת הרב עמיחי כנרתי, איתמר, ואולי גם 'ראיה וחזון' (החזו"א, כמובן) מאת הרב נריה], כך שאין כל קשר בין החוברת הזו לחוברת שהזכרת לעיל.

השבוע בעיתון בשבע:

גם ארגון 'אור האורות' משתתף בחגיגות חנוכת 'החורבה' ומוציא לאור חוברת מיוחדת בה קובצו ציטוטים, תמונות ועדויות על חשיבותו של בית כנסת ה'חורבה' קודם כל מצד תלמידי הגר"א - בוניו, ולאחר מכן על המקום הרחב שתפס בית הכנסת אצל הראי"ה קוק, שהיה גם נשיא המקום.

בחוברת מובאים בין השאר דברי הרב חרל"פ, תלמידו של הרב קוק, המעידים כי הרב אהב מאוד את בית הכנסת, והוא אף מנה אותו כאחד משלושת המקומות שחיבב במיוחד בירושלים שבתוך החומה. שני האחרים היו הכותל המערבי ותלמוד תורה 'עץ חיים', שגם הוא נמצא במתחם ה'חורבה'.

אחרי פרעות תרפ"ט, וכשגדל היישוב שמחוץ לחומה, נתמעטו תושבי הרובע ומטבע הדברים גם המתפללים בבית הכנסת. הרב קוק שלח מכתבים הנוגעים לחיזוק היישוב ולחיזוק המניין וביקש מן הציבור להגיע לשם בשבתות, משום שבית הכנסת הזה הוא "גורם גדול לקשר את הריכוז שלנו עם עיר הקודש העיקרית, העיר העתיקה".

בין כותלי בית הכנסת נשא הרב קוק דרשות מגוונות, החל מהספדים על הברון בנימין רוטשילד, על ה'אור שמח' ועל חותנו האדר"ת, דרך חגיגת יום הולדת למלך אנגליה וכלה בשמחה על שביתת הנשק בתרפ"ו.

הרב קוק גם שימש נשיא התלמוד תורה וישיבת 'עץ חיים', שכאמור שכנה באותו המתחם. הוא קיבל את התואר בשמחה, למרות שהקנאים שהתנגדו לו ולדרכו ניסו להכשיל את המינוי הזה ואת ביקורו במקום. הרב קוק לא נכנע, ביקר וסייע למקום באמצעות קשריו הענפים עם רבנים ושועים.

המספד על הרצל לא היה בחורבה אלא בבית בנק אנגלו-פלשטינה
כך כתוב באגרתו המתנצלת לאדר"ת שבגנזי ראי"ה עמ' 70

מה הכוונה, אם כן, "המספד בירושלים".

גורן וזחלץ,