| נשלח ב-11/7/2008 12:44 |
 |
| |
מה נקרא לימוד תורה [לענין ברכה"ת]?
הגמ' בברכות י"א ב', על מה מברכים ברכות התורה:
"אמר רב הונא למקרא צריך לברך ולמדרש אין צריך לברך,
ור' אלעזר אמר למקרא ולמדרש צריך לברך למשנה א"צ לברך,
ור' יוחנן אמר אף למשנה נמי צריך לברך אבל לתלמוד א"צ לברך,
ורבא אמר אף לתלמוד צריך לברך דאמר רב חייא בר אשי וכו'."
האם יש פה שאלה מה נכנס בגדר לימוד תורה? ואם לא זו השאלה, אז מהי כן?
כמו כן אנו מוצאים בדף כ"ב א', באיזה דברי תורה בעל קרי מותר:
"רבי יהודה אומר שונה הוא בהלכות דרך ארץ"
גם כאן ייתכן שהוא בא להוציא את הלכות דרך ארץ מגדר לימוד תורה. יש שם גם שאלה גם על משנה ומדרש. אמנם את כל הדברים האלה ניתן להסביר מסיבות אחרות.
הרחבת הכותרת
תוקן על ידי עצכח ב- 13/07/2008 13:47:23
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2008 14:00 |
|
| |
מיכה, מה השאלה? על פניו יש כאן דיון מה נכנס לגדר תורה, ועל מה מברכים. האם אתה רואה כאן משהו אחר, שמתעורר בך צורך לשנות מפשוטו?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2008 15:55 |
|
| |
כדאי להחליף את הכותרת 'מהי תורה' שמעוררת קונוטציות שליליות, ולהתמקד בתוכן:
כל הדעות ברורות מאד.החל מדעת ר' הונא שרק על תורה שבכתב מברך, שניתנת להרחבה בדמותו של המדרש המבאר את התורה שבכתב {עי' קידושין מט: שבגמ' מדרש משמעותו תורת כהנים וספרי}.
גם הדעה שעל משנה מברכים היא משום שהיא הלכה פסוקה לעומת התלמוד שהוא פלפול.
הסלקציה במקצועות התורה שייכת דוקא לברכת התורה שהיא ביטוי של חשיבות מתנת התורה, כשברור שיש דירוג בתורה שמחייב להודות בצורה שונה על חלקיה.
בפשוטו ההיתר ללמוד הלכות דרך ארץ הוא כעין ההיתר לאבל ללמוד הלכות אבלות, דהיינו משום שהם נוגעות למעשה לבעל קרי.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2008 16:34 |
|
| |
הברכה היא לעסוק בתורה- ולא ללמוד תורה.
עיסוק זה גם פלפול, לעסוק בתורה, זה גם להתלבט במקרה שרואים את השכן השנוא או השונא, שלא מצליח להניע את רכבו, באיזה גדר לעזור או לא לעזור לו.
לעסוק בתורה, זה גם לחשב חשבונות של ריבית או אבק ריבית, של הלנת שכר, או גזילה, אם מותר לטעום מהסחורה בסופר?
לחשוב איזו ברכה מברכים כשרואים אשה יפה מאד? כל אלה הן לעסוק בתורה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2008 22:46 |
|
| |
מדוע הלומד הלכות שהן מדרבנן צריך לברך ברכת התורה?
|
|
|
|
|
