| נשלח ב-14/7/2008 17:27 |
|
| |
דגש החינוך החרדי לערכי דת
ראשונה אפתח בכבוד אכסניה, הפורום החשוב והנודע בשער בת רבים.
זה פעם ראשונה לי כאן, ואקווה שלא תזרקו אותי החוצה.
אין זה סוד, שתפארת הציבור החרדי בדורינו הוא החינוך המופתי, כל שני וחמישי טופחים לנו על השכם, עם פרסום
נתוני אלימות בבתי הספר החילונים וכו' בלה בלה..
אפתח בשאלה תיאורטית, ממנה אולי נלמד על טיב החינוך החרדי.
באם יתעו שלושה אנשים בלב ג'ונגל אי שם בערבות האמזונס, שלושה אנשים שלושה עולומת, אחד חרדי מבני ברק, שני מגבעת שמואל הסמוכה, והשלישי מתל אביב הבוהמית.
כשאין שום מחויביות חברתיות, כשאין שום לחץ חברתי, האמנם ערכו של החרדי יתעלה מעל חבריו התועים עמו.
בבוקר השכם החרדי וודאי יפתח בשחרית ובטבילה, כן המזרחיסט, החילוני יבהה בשעמום בבבונים המסתובבים שם.
אבל כשיגיע הזמן לחלק את האוכל הנותר, המים האוזלים, האם גם שם החרדי הוא ואלוקיו עמו, האם המציאות הוירטואלית של הישיבות הכוללים, השפיצים של הישיבה,או החבורה, האתורג המהודר, והמגילה עם המלך וכו' וכו'.
האם גם שם החרד יתעלה מעל כל האנושות. או שכאן יתגלו מערומיו.
גם בהנחה שאלוקיו עמו, האם במקום שאין שם צו אלוקי, יהיו ערכים שימלאו את הריק הדתי.
הרי אנו חיים על האמונה, ש"רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני", כלומר שמקום שאלוקים לא מפריע, אנו חיות.
לדוגמא, כבד את אביך ואמך, ואהבת לרעך כמוך ועוד ועוד, הרי אנו חיים על " מצוות (פתוות) דתיות, ולא על ערכי אנוש.
כן על הלאווים שבתורה, לא תנאף, האם חרדי לא ינאף כי הוא הורס חיים, הורס משפחה, לוקח לאדם את אשת חקיו.
או שהוא לא ינאף, כי זה חיוב מיתה וכרת.
או לדוגמא, משכב זכר, הרי בחדשות כאן באתר, מכנים את ההומאים "סוטים", אין לי בעיה עם זה, אבל אין כאן ערכים של קדושת החיים וכו', הם פשוט סוטים, וחאלס.
כמה אירוני שאחד המצוות הבסיסיות באיסלאם זה חסד, ויש הרבה חסד שם, מה אגיד רוצחים מתועבים אלו עושים עוד חסד, פתווה דתית וזהו. לא ערכים לא חסד ולא רחמים.
זה גם מסביר, זלזול בחוקי תנועה, אטימות לבעלי צרכים מיוחדים ועוד כהנה וכהנה.
לסיכום העלתי כאן שתי נקודות.
1) החינוך החרדי מתבסס בעיקר על נורמות חברתיות, וסגירות חברתית.
2) גם באם יש חינוך ערכי, הוא מתמקד בעיקרו רק בערכי דת, דבר פסול לטעמי, ויסוד הרבה רעות חולות.
ידוע שעקב הדמוקרטיה חסרת הפשרות בארה"ב, אחוז הפשיעה גבוה, ויותר מאחוז מהאכלוסיה, ישבו או יושבים בכלא.
יש שיראו בזה תעודת עניות, אני רואה בזה הישג.
וזה ממש ההיפך הגמור מהתפיסה החרדית, שלא לדבר על זה, שהנוער החרדי סגור ומסוגר, ובחלקו שטוף עם אמונות והערצת דמויות תורניות או אדמוריות, ובעצם אין שום פרמטר לבדוק את איכות וטיב החינוך החרדי.
עייפתי לדבר, אך נדמה לי שהבהרתי את הפוינט שלי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2008 22:46 |
|
| |
מרכא טפחא, הנה נקודה למחשבה:
"אסור ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם, כי אז אינה עוד יראת שמים טהורה. סימן ליראת שמים טהורה הוא כשהמוסר הטבעי הנטוע בטבע הישר של האדם הולך ועולה על פיה במעלות יותר גבוהות ממה שהוא עומד מבלעדה.
אבל אם תצוייר יראת שמים בתכונה כזאת שבלא השפעתה על החיים היו החיים יותר נוטים לפעול בטוב. ולהוציא אל הפועל דברים מועילים לפרט ולכלל, ועל פי השפעתה מתמעט כוח הפועל ההוא, יראת שמים כזאת היא יראה פסולה". (אורות הקודש ג' מוסר ויראת אלוקים פסקה י"א עמ' כז')
מה דעתך?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2008 02:16 |
|
| |
מרכא_טפחא
תערובת מוזרה ישנה בדבריך, בולל אתה בין החרד לבין החינוך החרדי, הטרם תדע שהינם אינם אלא שני עולמות הרחוקים הרבה זה מזה, חרד אמיתי לא יזלזל בחוקי התנועה כי יש לו מצווה לשמור על נפשו, וכן הלאה.
וקיצרתי
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2008 09:13 |
|
| |
וכן דתי אמיתי לא יגנוב ולא ידבר לה"ר, ונוצרי אמיתי לא ירצח, וליברל ופלורליסט אמיתי תמיד יהיה קשוב וסובלני וכו'. אכן בלילה מוזרה יש כאן.
וגם מנותקת מהמציאות...מה שמזכיר לי את הסיפור הבלתי ייאמן של הרב ליכטנשטיין ששמע מהגרש"ז שאמר לו: "שמעתי שיש חרדים בארה"ב שמעלימים מס הכנסה. האם ניתן להאמין לדבר כזה? ועוד חרדים!"
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2008 09:34 |
|
| |
מיכי מדוע תמיהתו של רשז"א היתה רק על ארה"ב, האם בארץ אין מעלימי מס או שאין כאן דינא דמלכותא?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2008 10:57 |
|
| |
בעל
ראה- ר"ן בנדרים על דינא דמלכותא דינא שלא חל על מלכות ישראל,
מרכא.
אם יש את נפשך לדעת, את הערכים של החברה החרדי?
. צאה לחוצותיה של עיר , למשל בני ברק וראה את עמך בית ישראל, איך הם נוהגים
.
בשמירת הנקיון ברשות הרבים, בחניה, בעיקר כשצריכים להספיק למנין, איך נדחפים ורןמסים את החלש יותר, כשרצים כביכול לדבר מצווה, כגון לראות או לשמוע את הרבי,או הרב..,
צאה וראה ,איך מבזים תלמידי חכמים ואנשים מכובדים, הנחשדים בדברים, לא עניניים ועניינים.
רק בעייניך תביט, ואת כל הערכים תראה. להלכה אתה רוצה לדעת? כשלמיעשה הכל גלוי וידוע.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2008 11:26 |
|
| |
בעל,
הסיפור אכן תמהוני. ניתוקו של פוסק כה חשוב מהמציאות בה הוא חי לא נשמע לי סביר. ואולי הוא התכוין רק לגלות את דעתו על העניין.
ירוחם, כידוע הר"ן הזה הוא שיטה יחידאה. יתר על כן, סמכות תקנות הקהל ודאי קיימת בכל מקום, גם בלי דינא דמלכותא (אמנם יל"ע לגבי הסכמת אדם חשוב). ובודאי כאשר מקבלים שירותים מהקהל ולא משלמים עבורם במיסים, שזה אסור לכל הדעות והשיטות, גם בלי קשר לכל מה שנאמר למעלה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2008 11:52 |
|
| |
רב מיכי
א. בחיוך כתבתי.
ב. שמעתי וראיתי הלכה למעישה, אנשים מכובדים אומרים ופוסקים כך.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2008 12:23 |
|
| |
מיכי ואני יודע אפילו על רב שהתיר לדבר בטלפון ציבורי ללא אסימון (למי שזוכר).
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2008 13:06 |
|
| |
בעל
לרב ההוא עוד לא ירד האסימון,- וגם לזה עוד לא,-- למרות שבהמשך הוא משתדל
שו"ת פאת שדך (סימן צא)
שלגבי הכנסת שנבחרים בה כמה מפריצי עמנו, ויש בהם גם כן שונאי דת, לא שייך לומר בחוקים שלהם דינא דמלכותא דינא,
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2008 14:12 |
|
| |
חבל שהם המירו את דתם לחלוטין ואז היה אפשר להתנהג אליהם כמו לפריץ בעיירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2008 14:24 |
|
| |
חלילה וחס. מהפריץ בעיירה לפחות פחדו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2008 14:50 |
|
| |
גו"ג זה בדיוק מה שאני רוצה. הואיל ואין פחד, נותרת לעתים רק מדיניות חטיפת התפוחים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2008 15:19 |
|
| |
בפשטות הדין שבישראל אין דינא דמלכותא גם לפי הר"ן הוא רק לגבי הדוגמא של הגמ' של בניית בתים והפקעת קרקעות לגשרים השייכת לירושת א"י, אבל אינה תקפה בנוגע לשרותים שונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2008 22:37 |
|
| |
באמת, בע"ב, הכיצד תגדיר את זה כחטיפת תפוחים - הרי ידוע ומפורסם שאך ורק בהצלה מפי הארי מדובר, והארי אינו מתעסק בתפוחים... האר"י, לעומת זאת, זה כבר סיפור אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2008 05:56 |
|
| |
מורה האם יש חרדי שנמנע מנסיעה על כבישים וגשרים שבנתה הממשלה? (תודה לחברי שהעירני על נקודה זו לפני שנים)
אני מתקן את הודעתי דלעיל חבל שהם לא המירו את דתם לחלוטין ואז היה אפשר להתנהג אליהם כמו לפריץ בעיירה.
|
|
|
|
|