דרשת הגר"א וסרמן הי"ד בטרם המתתו עק"ה

אחד מסיפורי היסוד המכוננים של צבור בני התורה בדור האחרון,
הוא סיפור הדרשה של הגר"א וסרמן זצ"ל הי"ד,
שנשא לפני היהודים שהלכו למוות יחד עמו בפורט השביעי [במבצר השביעי] בקובנא.
הדרשה הזו נמסרה בהקדמת בנו של הגרא"ו, לספר קובץ הערות
[משמו של הרב אפרים אשרי,  שהיה אז בגיטו קובנא, מחבר ספר השו"ת לשאלות בתוככי הגיטו,
ובארה"ב רב ביהמ"ד הגדול בשכונת מורד העיר המזרחי בניו יורק, לצערנו הרב,
גם הרב הנכבד הזה לא נחשב כמקור מהימן מספיק ...].
הדרשה סובבת על נושא הקרבן שבהקרבה על קידוש השם, הממשמש ובא,
והצורך לטהר את המחשבה ואת הכוונה, כדי לא לפגום את הקרבן,
על ידי מחשבות פיגול, שהלוא פיגול פוסל את הקרבן.

דא עקא, שבשנים האחרונות, נתפרסמו הכחשות רבות לסיפור זה, ביניהם מפי עדי ראיה, שנכחו
בעת הוצאת הגרא"ו, ועוד, מביתו של המשגיח הגר"א גרודזינסקי בסלובודקה, ושאף אחד מהיהודים בגיטו
לא ידעו לאן הוליכו הנאצים ימש"ו את הנתפסים, ועכ"פ בודאי לא לפורט השביעי [אלא לתשיעי?]
וממילא איש לא ידע על דרשה כזו, וכ"ש שלא שרד מי ששמע אותה וסיפר עליה.
עדויות אלו באו מפי בנו של המשגיח הרה"ג ר' יצחק גרודזיסקי שליט"א. גם שמעתי כזאת מבן משפחתי, הי"ו, 
יליד סלובודקה, ושכן לישיבה שסיפר ג"כ כנ"ל.

לאחרונה נפוצו שמועות שר' י"א גיברלטר עומד לפרסם ספר, ובו יביא 'הוכחות' לאמיתות סיפור הדרשה!
לפי השמועה שמע הבנ"ל מאביו על שרידים שניצולו מהפורט התשיעי, ומהם בא הסיפור.
לפני כשנה בהיותי בארה"ב ראיתי אצל ידיד יקר, את ספרו החדש של גיברלטר, ואם כי בהקדמה
הוא אומר שיש לו מה לספר על סיפור מותו עק"ה של הגרא"ו, מכל מקום
בקריאה מהירה של הספר ['מקופיא'] לא מצאתי שום סיפור כזה,
האם שומר גיברלטר את הסיפור לכרכים הבאים לקראתנו לשלו'?
והיאך התאפק לא לברר כהוגן את הסיפור מיד, אחת ולתמיד?!

מנגד, ישנו תיאור דומה, בספר על קהילת קעלם, ועל רבה האחרון הרב דניאל מובשוביץ הי"ד
[אם לא טעיתי בשם], שאכן נשא דרשה בפני היהןדים שכונסו ע"י הרשעים הארורים
הנאצים ימש"ו, לפני שירו בהם למוות. ואולי היתה כאן העברה כל שהיא?!

תוקן על ידי דגים ב- 15/07/2008 9:42:37

טוב שהענין תוקן. דברתי על לפני למעלה משלושה עשורים, מאז לא ביקרתי שם. בזמנו היתה לי תעודה המקנה זכות לקחת בפעם אחת שישים ספרים וללא הגבלת זמן. כאשר נמאס לספרנים, העדיפו לאפשר לי לרדת בעצמי למרתפים לחפש. היום, לגבי תאווה זו, ליבי חלל בקירבי.

ביתד נאמן מיום ועש"ק פנחס. מסופר כי בהגיעו לכנס שערכה ישיבת כנסת מאיר בראשל"צ ליום הזכרון לרבי אלחנן הי"ד העלה הרב שטיינמן את השאלה איך באמת יודעים מתי הוא יום הזכרון לר"א. מה היתה התשובה לכך לא נאמר שם.

עלי עי"ן מצוי בשמונה עותקים (התשיעי אבד) וגם משנה חב"ד מצוי בכמה עותקים 

סיפור מעניין שתמיד סקרן אותי (תמיד הרגשתי שהגרא"ו הוא כלי טוב מאוד לשימוש של גורמים חרדיים שונים, החל מבנו שרצה לממן ישיבה, עובר דרך הוגי דעות שאוהבים לחפש כל מיני "מקדשי השם" שאפשר להזכיר בסילודין ומיד כל דיון ענייני הופך לזלזול, וכלה - בעיקר בשנים האחרונות - באנשי נטורי קרתא שמשתמשים בהילה של הגרא"ו לחזק את עמדותיהם. כך או כך, מבלי לזלזל ח"ו באיש, אני חושב שכל כתביו, סיפור חייו ומותו של הגרא"ו, אינם הוכחה לצדקת דרכו אלא ממש ממש הפוך). לגבי סיפורים של משפ' גרודזינסקי היקרה, אציין שכבר מצאתי כמה סתירות בין הסיפורים שלהם עצמם וגם סתירות בין הסיפורים לתכנים מודפסים או כת"י. ולגופו של עניין, תמיד הייתי בטוח שסיפור הדרשה הזו מצוץ מהאצבע (כי לא מובן מי שרד כדי לספר עליה), אבל ממש אשמח לדעת אם לאורך השנים הועלו הוכחות ברורות לגבי שאלת אמיתותה?

מרגש לראות שיש עוד אנשים שמנסים להחיות את הפורום הזה. אם מישהו יודע לגבי שאלת פותח האשכול, אשמח מאוד לשמוע!

ג''א הקטן מצטרף