|
|
| נשלח ב-31/7/2008 21:45 |
 |
| |
עוד מקור חסידי:
ולמעוניינים, הסכמתו של הרבי מליובאויטש (ספר השיחות תשנ"ב כרך א, עמ' 460)
_________________
"...מרחבים מרחבים / מרחבי אֵל איותה נפשי / אַל תסגרוני בשום כלוב / לא גשמי ולא רוחני..."
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2008 21:47 |
|
| |
חידה.
מי כתב על מי את הדברים הבאים ?
...ח"ו לא יצא עתק מפי על גברא רבא דכוותי', שכמותו ירבו בישראל, ואם ח"ו יראה פר"מ שגם במה שכתבתי לעיל דרך עוצב בי, ינחני בדרך אמת ועל פני יוכיחני יהלמני צדיק חסד אני אשא ואני אסבול. ואקוה שיתפייס, ויעלה זכרוני לטובה בתפלתו זכה ימלט אי נקי.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2008 21:49 |
|
| |
החת"ס על הישמח משה?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2008 21:53 |
|
| |
כן. בשו"ת או"ח קצ"ז.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2008 21:56 |
|
| |
זוהי קצת תשובה, על מה שנשאל מי נחשב 'לגדולי הדור'.
אם החת"ס כתב לישמח משה בכזו הכנעה, מותר להתייחס לדברי היש"מ בצורה יותר מכובדת.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2008 22:01 |
|
| |
לא זקוקים להביא ראיות מן החת"ס לדעת שהיש"מ היה מגדולי הדור בתורה וביראת שמים. (יש לציין שהיש"מ והייטב לב ומשפחת טייטלבוים היו מן השמרנים בחסידות ולא מן ה"נועזים")
תוקן על ידי אתנחתא ב- 31/07/2008 22:01:45
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2008 23:45 |
|
| |
האם יש בספרות החסידית העיונית [לא הסיפורית או הדרשנית] מקור לרעיון כזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2008 01:03 |
|
| |
מתוך ידע פנימי ומשום והייתם נקיים ברצוני להעיד שהציון ל"פנים יפות" של בעל ההפלאה אכן בטעות יסודו, והטעות היתה שפתגם זה הובא אצל אחד המלקטים וציין לספר "פנ"י" בראשי תיבות, ופוענח בטעות כפנים יפות, אך למעשה היתה הכוונה לאחד מספריו של ר' מאיר שפירא מלובלין שאיני זוכר שמו כעת, אך בשעתו מצאתי פתגם זה באותו ספר של ר' מאיר שפירא.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2008 01:11 |
|
| |
זה ?
| מספר רשומה |
0158632 |
| מחבר |
[פנינים יקרים] |
| כותר |
פנינים יקרים |
| המשך כותר עברי |
לקט אמרים מגאוני וגדולי ישראל לפרשיות השבוע לחגים ומועדים ועוד. [חלק] א... |
| מקום ההוצאה |
תל אביב, |
| מקום ההוצאה(אחיד) |
Tel Aviv
תל אביב |
| מוציא לאור |
"נצח" |
| דפוס |
(דפוס "יהלום"), |
| שנת פרסום עברית |
תשט"ו |
| שנת פרסום אזרחית |
[1955]. |
| תאורת (תיאור פיסי) |
8°. |
| הערות |
א: מאת האדמו"ר רא"ם [ר' אברהם מרדכי] אלתר מגור (קובץ ע"י א.), האדמו"רים (רבי יצחק [קאליש ובניו]) מוורקה ומאמשינוב... רבי מאיר שפירא מלובלין (סודר ע"י הרב דוד הלחמי). ק עמ'. |
| מחבר נוסף |
[הלחמי, דוד בן שמואל]
[הלחמי, דוד בן שמואל]
[קאליש, ישראל יצחק בן שמעון]
[אלטר, אברהם מרדכי בן יהודה אריה ליב] |
| אישים נוספים |
מאיר שפירא |
| שפה |
עברית |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2008 01:18 |
|
| |
כמדומה שכן.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2008 01:57 |
|
| |
ערב יום כיפור פארנאכט
דער עולם עס ווארט
באם טיר פון דער בארדיטשאווער רבי'ן
יעדער עס שטייט
און געלט האלט ער גרייט
א פדיון נפש צו געבן
דער רבי האט קלאר
געזאגט אז דעם יאר
דורכלאזן וועט ער נישט קיינעם
ער לאזט נישט אראפ
א רובל א קאפ
מוז ער נעמען היינט בא יעדן איינעם
א זקן גאר אלט אפילו א קינד
א רובל מוז יעדערער געבן
דער רבי וועט באלד אפווישן די זינד
פארשרייבן אין ספר פון לעבן
א פחד, א שרעק!
די היינטיקע טעג
די גרויסע הוצאות אצינדער
ווי אזוי קאן אזא זאך צו טאן
א משפחה פון צען, צוועלף קינדער
נאר יעדערער ווייסט
אז דער רבי הייסט
קיינער וועט אים נישט אפזאגן
מען קרעכצט און מען זארגט
מען לייט און מען בארגט
מען ברענגט צו דעם רבי'ן צו טראגן
באם טיש אויף זיין ארט
דער רבי זיצט דארט
און נעמט אויף דעם עולם צופרידן
א שיסל געשעלט
איז פול שוין מיט געלט
א רשימה ליגט פון אלע אידן
עס עפענט זיך די טיר
א פרוי שטייט אין איר
ארעם אזוי אפגעריסן
געקומען אצינד
מיט איר פיצעלע קינד
און וויל אז דער רבי זאל וויסן:
אן אלמנה אליין
דאס קינד איז נאך קליין
שטענדיק מוז זיין מיט דער מאמען
דער לעבן איז שווער
זי האט דאך נישט מער
ווי א רבל פון ביידן צוזאמען
א פחד, א שרעק!
די פרוי פעלט אוועק
דער רבי וויל פון גארנישט וויסן:
נאך א רובל מען דארף
גיי! זאגט ער שארף
ווייל די טיר וועל איך באלד דא פארשלאסן
זי לויפט און זי שרייט
גיט אדער לייט
דער עולם העלפט איר אויס גערן
פון גראשענס נישט מער
איז דאך אבער שווער
א רובל עס זאל פון דעם ווערן
די גאסן שוין פול
מען גייט שוין אין שול
אלעס האט זי אפגעלאזן
זי לויפט מיט איר קינד
צום רבי'ן געשווינד
די טיר זאל נאך נישט זיין פארשלאסן
עס איז שוין באלד נאכט
דער רבי ער ווארט
פונקט ווי אינגאנצן פארגעסן
דער רבעצן שרייט געוואלד!
דאס עסן ווערט קאלט
מען וועט באלד נישט טארן שוין עסן
עס עפענט זיך די טיר
עס בלייבט שטיין אין איר
די פרוי מיט צעשרעקענע בליקן:
רבי, גלויבט מיר
כ'האב געזוכט אן א שיעור
קיין רובל האב איך נישט געקריגן
דער רבי זאגט ניין
אזוי קאן נישט גיין
נאר דיר אליין וועל איך פארשרייבן
דיין קליינטשיקן קינד
האט נישט קיין זינד
נישט קשה
עס מעג אבער בלייבן
א פחד א שרעק
די פרוי פאלט אוועק
נישט זיין מיט איר ברעקל צוזאמען
זי שרייט רבי, ניין
מיט א גרויסן געוויין
איר פילט נישט די הארץ פון א מאמען
איר ווייסט רבי, הערט
וואס איך האב באקלערט
דער רובל וועל איך אייך דא געבן
און נעמט גלייך געשווינד
שרייבט אריין מיין קינד
פאר מיר איז שוין אלץ איינס מיין לעבן
דער רבי שפרינג אויף
די קאפ אויף ארויף
פאר די רייד געטאן האט ער ווארטן
באשעפער נאר הער
מען דארף שוין נישט מער
עס איז שוין נישטא וואס צו טראכטן
האט געזען אצינד
ווי א מאמע פאר איר קינד
האט איר לעבן געגעבן אצינדער
דיין פאלק איז דיין קינד
בעט איך דיר אצינד
האב א רחמנות ווי אלמנה אויף אירע קינדער
לא "הספר הטוב", אלא ספר החיים. יותר טוב או יותר גרוע?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2008 01:58 |
|
| |
התכוונתי כמובן שאין בנו של יו"ט ערליך אחראי לתירגומו של אברהם פריד. (ואפילו לא לשירי אביו...)
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2008 02:05 |
|
| |
אין שום סבירות שהסיפור אמת, ולע"ד זה לא (זה אינו מתאים לדרכו של הברדטישבור אלא יותר לצדיקים אחרים כמו הר"מ מטשערנוביל למשל), אך לו יהא, הרי ידוע שמיטב השיר כזבו, כמובן שלצורך החרוז היה צורך לכתוב בצורה מקוטעת ומעוותת. הרבי אינו מכפר או מכבס מן חטאים, בטח התכוון למושג של ביטול של דינים וקטרוגים, וכמו"כ לא כתוב, שהרבי יכתוב בספר חיים או הספר הטוב, אלא נקט בלשון קצרה, פארשרייבן, שהכוונה שהקב"ה יכתוב. (או שעל ידי פעלותיו לעורר לצדקה הוא יגרום שייכתב) קצת לימוד זכות על זה שלימד זכות על יהודים, לא יזיק, אם כי בוודאי כל הדמות של המלמד זכות היא לצנינים בעיני רבים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2008 02:26 |
|
| |
דברים נאים, אלא שאחר שהיו שמנים שבו ונהיו רזים, מדוע לא לימדת זכות על אותם רבים, והנחת בוודאות שזה לצנינים בעיניהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2008 03:53 |
|
| |
לימוד זכות אינו טיוח האמת, אלא לנסות קצת לרדת לסוף דעתו של האדם ולא לדון בשטחיות לבד.
|
|
|
|
|
