| נשלח ב-20/7/2008 12:00 |
 |
| |
טעות במהר"ל???
דרך חיים על אבות
(פרק ה משנה יט)
ההבדל בין אברהם אבינו לבלעם
המהר"ל מאריך לבאר, למה באברהם כתוב ושני נעריו עמו
ואילו בבלעם כתוב שני נעריו איתו
הוא מסביר את החילוק בין 'עם' ל'את' באריכות רבה, ולמה 'עם' מתאים לאברהם וכו'
והאמת,, בדיוק הפוך
[בראשית כב ג את שני נעריו אתו (אברהם)
במדבר כב כב ושני נעריו עמו (בלעם)]
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 12:01 |
|
| |
בהערה בספר כתוב ''ויש לישב עיין בספר אמת ואמונה''
מישהו מכיר ספר כזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 12:56 |
|
| |
כמדומני
שהקוצקר אמר שזה משמים להראות שאפילו גדול עולם כמהר"ל יכול לבוא לידי טעות.
אני כותב מהזכרון.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 13:04 |
|
| |
הקושיא עתיקה ותירוציה עתיקים.
'אמת ואמונה' הוא ליקוטים בשם הרבי רמ"מ מקאצק. ושם בעמ' ק הענין הנ"ל, ותורף דבריו, שהטעות נגרמה מן השמים להראות שאפילו גדול גאון וקדוש כמהר"ל עלול לטעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 13:06 |
|
| |
וי"א שאין צורך בתירוצים.
כי המהר"ל טעה כמו כל אדם. ואין צורך באיזה גרמא מיוחדת מהשמים לכך.
כל מי שאינו טועה, קרוב הדבר לומר שאינו בבחינת אדם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 13:08 |
|
| |
בספר תולדות אדם על ר' זלמל'ה, מביא שם כמה וכמה טעויות מגדולי עולם.
טעות של המהרש"א על אחד השופטים שיש עליו פסוק מפורש שהיה שופט והמהרש"א כתב שלא היה שופט.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 13:17 |
|
| |
מנהשורה, אדם רגיל שהיה כותב כ"כ הרבה כמו מהר"ל, היה טועה יותר מפעם אחת...
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 13:25 |
|
| |
"הרבי מווארקע זצ"ל שאל לרבנו זצ"ל פירוש המהר"ל בדרך חיים דף קל"א במה שחילק בין לשון עמו ללשון אתו, וכתוב שם שאצל אברהם כתיב עמו ואצל בלעם אתו, ובתורה נכתב להיפוך, ואמר לו רבנו, יצחק וואס זאגסט דוא, ואמר לו שמהר"ל ח"ו לא טעה ואמר פירוש ע"ז, ענה רבנו ואני אומר שטעה, וזאת נעשה במכוון מן השמים להראות הגם שהיה איש אלקים, ולא היה דבר רז נעלם ממנו לרוב גאונו וקדושתו, עם כן זה היה רק בשר ודם, ושגיאות מי יבין. "
מתוך ספר אמת ואמונה שבאתר דעת
תוקן על ידי אלייעזר ב- 20/07/2008 13:26:36
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 13:26 |
|
| |
המהר"ל לא היה אדם רגיל, אבל גם לא היה טוב מנברא בצלם ומהכיר את בוראו ומכהו עיניו בעשן טפש ומבחיר האבות ומשבטי קה ומאבי הנביאים ומ... ומ....
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2008 00:51 |
|
| |
אשתמיטתיה מן הסוג הזה קיים בספרות ההלכה. ראה לדוגמה ש"ך יו"ד רצ"ז סק"ג:
אסור לישראל ליתן בהמתו לגוי להרביעה... אבל בדרישה כתב... שהטעם משום דבני נח מצווים על הרכבת אילן והרבעת בהמה, וכן כתב הרמב"ם בהדיא בפ"ו מהל' מלכים. ולא אאמין שיצאו דברים אלו מפיו... ומ"ש שכ"כ הרמב"ם... אין שם רמז ולא רמיזה... ואדרבה מדברי הרמב"ם... מבואר להדיא...
וכתב ע"ז הגר"א: כמ"ש הרמב"ם פ"י, וש"ך שגה בזה.
וכן כתב הרעק"א: וטעות הדפוס הוא בדרישה שכתב שם בפ"ו, וצ"ל בפ"י.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2008 00:54 |
|
| |
וכיוצא בו בב"ק נ"ד ע"א: "שאל ר' חנינא בן עגיל לר' חייא בר אבא, מפני מה בדיברות הראשונות לא נאמר בהן טוב, ובדיברות אחרונות נאמר בהן טוב? אמר ליה: עד שאתה שואלני למה
נאמר בהן טוב, שואלני אם נאמר בהן טוב או לא, שאיני יודע אם נאמר בהן טוב
אם לאו.
תוקן על ידי יעבץ ב- 21/07/2008 0:55:52
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2008 16:11 |
|
| |
טעות מעניינת בפסוקים, יש בשו"ת רמ"א (סי' ב'), שכותב לגבי יצחק את הפס' "רק אין יראת א' במקום הזה" אף שזה כתוב לגבי אברהם. וזה משנה שם את כל העניין, כי הוא כותב שם בהמשך, שאילו היה ליצחק אמתלא כמו שהיה לאברהם, לא היה מזלזל בהם לומר, "רק אין יראת א'".
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2008 16:23 |
|
| |
במהדורה שבפרוייקט השו"ת ניסו ליישב שטעות היא עם הפסוק כי ירא לומר אשתי כו'.
ומסתבר תירוצם.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2008 16:34 |
|
| |
תקרא טוב את מה שכתבתי, ואחזור שוב:
רמ"א כותב בהמשך שיצחק לא היה מזלזל בהם, לומר ''רק אין יראת א''' אילו היה יכול לתרץ דבריו, כמו שאברהם תירץ. וכיון שאברהם הוא שזלזל בהם אף שתירץ דבריו. ויצחק לא זלזל בהם. אין ראיה שיצחק לא יכל לתרץ דבריו.
[בהודעה הקודמת כתבתי בטעות "אמתלא" במקום "יכל לתרץ דבריו". ואולי ע"כ לא הובנתי]
תוקן על ידי ספרא ב- 21/07/2008 16:40:52
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2008 01:14 |
|
| |
לבנוני:
"אדם רגיל שהיה כותב כ"כ הרבה כמו מהר"ל, היה טועה יותר מפעם אחת..."
לדבריך האם האדמו"ר מליובאוויטש, שאמר הרבה יותד ממה שהמהר"ל כתב, האם ג"כ טעה יותר מפעם אחת?
|
|
|
|
|
