|
|
| נשלח ב-10/11/2009 21:18 |
 |
| |
ג"א הק' ערכתי ספר של חכם מלפני 250 שנה שבנה יסוד על בסיס טעות בהעתקת מאמר חז"ל כפי שהיא בתלמוד, ומאחר ולא נמצא מקור לגירסה לא נותר אלא להעיר בסגנון: עיי"ש וצ"ע.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 02:18 |
|
| |
הרב אברמסקי סיפר שפעם פגש אחד מגאוני פולין את אחד מנכדי הגר"א. שאלו הגאון לנכד: מה העסק הגדול שעשו מסבך? אמר לו הנכד פעם שאלוהו למה במגילה נקראת אי' לא פחות ולא יותר ואילו בר' אליעזר דמילה אי' קטן נימול לח' לט' וכו' ולא סיימה לא פחות ולא יותר. אותו גאון הפסיק אותו לפני שיגיד את התשובה ואמר במקום פלפול של שעה. אותו נכד שמע ואמר: התירוץ של הסבא היה יותר טוב. אמר לו אותו גאון תן לי כמה ימים לחשוב. אחרי שלושה ימים הגיע עם פלפול של שלוש שעות. הנכד התרגש ונישק אותו אך אמר שעדיין התירוץ של הסבא יותר טוב. שאלו הגאון איזה תרוץ יותר טוב שייך ממה שאמרתי? אמר לו הנכד: זקני תירץ שגם בשבת כתוב לא פחות ולא יותר... הסיפור נאה, אבל אני לא מבין איך שלושה ימים הוא ישב וחשב אבל לא עלה בדעתו לפתוח את המשנה בשבת...
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 07:44 |
|
| |
"שאל רבי חנינא בן עגיל את רבי חייא בר אבא: מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם "טוב", ובדברות האחרונות נאמר בהם "טוב"? אמר לו: עד שאתה שואלני למה נאמר בהם טוב, שאלני אם נאמר בהן טוב אם לאו, שאיני יודע אם נאמר בהן טוב אם לאו". (בבא קמא דף נד עמוד ב).
תוקן על ידי נישטאיך ב- 11/11/2009 7:47:31
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 11:01 |
|
| |
הרי אני כבן שישים שנה ולא זכיתי לקרוא אשכול מעניין וגדוש ומקיף ומלמד עד
שפתחו וענו והוסיפו חכמי הפורום מדעתם הרחבה והגדולה.
יישר כוחכם!
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 13:50 |
|
| |
נעטער, אני מקבל הצעות לנושאים נוספים.
נישטאיך, דוגמא לא רלבנטית. רוב האנשים אינם בקיאים בתנ"ך בע"פ מילה במילה כדי לעמוד לחידון של האם כתוב מילה טריויאלית מסויימת בפרק מסויים. בפרט כשבמקבילות כתובה המילה. מדובר כאן על שיחה בעל פה, ולא על מחבר ספר שבונה על פסוק לא קיים. שיחה ראשונית, לפני שבודקים, השואל ידע כמובן, וכך גם כל האחרים, אלא שאחד החכמים במקרה לא זכר בעל פה תוך כדי שיחה האם כתוב מלה זו בפרשה. נו טוב, ראשונים כמלאכים, אבל לא כאלהים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 14:37 |
|
| |
דער_לץ
<דוגמא לא רלבנטית. רוב האנשים אינם בקיאים בתנ"ך בע"פ מילה במילה כדי לעמוד לחידון של האם כתוב מילה טריויאלית מסויימת בפרק מסויים. בפרט כשבמקבילות כתובה המילה>
הסברך נאה לניקך.
הוא לא שאל אם כתוב אלא למה לא כתוב.
כמה ספרים כתובים היו להם?
ראה תוספות בבא בתרא דף קיג עמוד א בד"ה תרויהו נמי ידבקו כתיב בהו.
גם ראה:
http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/yitro/mar.html
תוקן על ידי נישטאיך ב- 11/11/2009 15:01:47
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 15:58 |
|
| |
תשובתך אינה ראויה לניקך.
מה נפ"מ מה שאלו, בכל אופן אי ידיעתו התבטא בדבר די צפוי שאין להתפלא עליו ואינו ראוי לציון. בירור לגבי מלה מסויימת תוכ"ד שיחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 21:42 |
|
| |
| דער_לץ כתב: |  | |
ומכיון שהאשכול עוסק בנושא טעות במהר"ל, ובשאר חכמים. אמרתי אעתיקה כדרכי.
מעניין כי במקום נוסף באותו חיבור (דרך חיים פ"ה מכ"ג) אירעה שגיאה כזו בדברי המהר"ל, המהר"ל מאריך בדרושו על ה'פסוק' "ואלו מאה שנים יחיה", ומסביר כי שני האדם הם מאה וכו', אבל בפסוק המקורי לא כתוב אלא "ואלו חיה אלף שנים פעמיים" (קהלת ו ו).
כיו"ב האברבנאל (פרשת ויגש) מפלפל במקרא שכתוב 'ולמושל בכל ארץ מצרים' מה ענין הל', אבל בכתוב נאמר ומושל (ואפשר גם שנוסחה מוטעית נזדמנה לו).
המהרש"א (מגלה טז:) מדבר על הפסוק: "טוב מלא כף נחת מבית מלא זבחי ריב", אלא שבפועל אין פסוק שכזה, חציו הראשון של המשפט לקוח מקהלת ו' וחציו השני ממשלי יז'.
הצל"ח (ערובין כב.) כותב: "שאמר שלמה המלך ע"ה בקהלת לא תרוה ולא תחטא", אבל אין זה פסוק בקהלת, אלא מאמר חכמים (ברכות כט:).
מספר דוגמאות מענינות:
הרש"ש מנחות צד. כותב: "וכתיב לא יחסר לחמו, התוספות יום טוב מביא משמואל (א יז יז) "ועשרה הלחם הזה". ונראה שחיפש בהקונקורדנציה כי שם במספר הלחם מביאו בלשון זה. אבל הוא שבוש כי בכה"ק שלפנינו כתוב "ועשרה לחם הזה".. ובעיקר הדבר שכח התוי"ט מקרא מוקדם".
היעב"ץ בהערותיו ליבמות (מד.) כותב: "אמר רבי שמעון ברבי, נ.ב. זה חדוש כי לא נמצא כי אם שלהי מכות במשנה ובפרק שתי מדות (מנחות פח:) שאמרו משמו דבר". הדבר מוזר ביותר שכן אמרו הלכה בשמו בעשרות מקומות בש"ס! (ראה למשל ברכות יג: לה. שבת קנב: זבחים נט.). הפתרון הוא כנראה, שמקורו של היעב"ץ היה ספר "סדר הדורות" המשתדל להביא על כל תנא את המקומות שמוזכר בש"ס, ועל ר"ש ברבי הביא משום מה רק שתי מקורות אלו המובאים ביעב"ץ.
לפעמים קרה שהפוסקים הקשו קושיא שנשאלה כבר בתלמוד, ונתנו לה תירוצים אחרים, כך הט"ז (או"ח קכח') שואל את שאלת התלמוד (תענית כט.) ומסיים "לא ראיתי מי שהתעורר בזה". כך הש"ך הדרישה והט"ז שלשתם (ביו"ד שכא') מקשים את קושיית התלמוד בכורות כא: החתם סופר (או"ח קעג') שואל את שאלת התלמוד זבחים קא. הרדב"ז (תשובות ללשונות הרמב"ם לז') שואל את שאלת התלמוד שבת קכ:
הרב חיים יוסף דוד אזולאי, החיד"א, חיבר ספר בשם "העלם דבר", בו הוא מונה מאות מקומות בהם שכחו פוסקים מפורסמים דברים המפורשים במקומות אחרים (היה מונח בכתב יד, ולאחרונה נדפס ביחד עם "שם הגדולים"). אחריו חיבר הרב ישעיה ברלין (בעל "מסורת הש"ס) ספר בשם "אומר השכחה" העוסק בדברים שהפוסקים שכחו והשמיטו.
הבן איש חי בהקדמה לספרו "רב פעלים" ייחד גם הוא פרק לנושא, והביא דוגמאות רבות מהפוסקים שקדמוהו כיצד נתעלמו מהם דברים מפורשים. המטרה אינה חלילה לקנטר, או להוריד מכבודם, אלא להיפך, להראות כי גם אדם שטועה אין זה גורע ממדרגתו ומערכו. את הטעות יש לתקן, וכבודו נשאר מונח במקומו, כפי שהוא מסיים: "להודיע כי המצא ימצא גם בגדולי האחרונים שגיאות רבות כאלה אע"פ שהם גאונים וגדולים בתורה".
עד כאן מתוך הגירסה המפורסמת, כעת מן הגירסה החסויה:
|
|
ועיין שם (הרבי מקוצק היה מזכיר וכו').
תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 11/11/2009 21:50:22
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 23:13 |
|
| |
באחת האשכולות הובא קובץ של ר' שמואל אשכנזי עם טעויות רבות שנמצאו בספריהם של חכמי הדורות (כמדומני שהלבנוני ז"ל הביאו). יבוא איש האשכולות ויאתרנו.
[אסתכן בהדיוטיות ואקפוץ ואודה לתכלת שהחכימנו בתגליתו. לפעמים יפה קישורית אחת ממאה ויותר אמרות מקובצות מן הגורן ומן היקב.
לאחרונה העתיק אליי אחד בשם עגנון: "מלומדים אחרים יש שמרבים בציטטים מספריהם, כלומר מדברי עצמם הם מביאים ראיה לדבריהם. אם תמימות יתירה אין כאן שעשועים של עשיית ספרים יש כאן, שמשתעשעין להראות כמה חכמים הם, כמה ספרים כבר עשו. מלומדים אחרים יש שמביאים דעותיהם של אחרים, לא לשם ראיה, אלא כדי לחלוק עליהם".]
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 23:46 |
|
| |
תכלת,
כלומר רבינו הלץ כתב את הנ"ל.......................
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2009 00:14 |
|
| |
<מה נפ"מ מה שאלו, בכל אופן אי ידיעתו התבטא בדבר די צפוי שאין להתפלא עליו ואינו ראוי לציון. בירור לגבי מלה מסויימת תוכ"ד שיחה>
?
גם לפני ששואלים יש לבדוק, ורק אם אינך מבין שיש הבדל בין אם ולמה, כי אז תשובתך מובנת.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2009 00:45 |
|
| |
אתנחתא, גילית את הדינוזאור.....
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2009 01:26 |
|
| |
| דער_לץ כתב: | | |
נעטער, ציטטת
'נהניתי מחידושו של כת"ר, אבל מה אעשה ומצאתי ספר קטן וישן נושן, שכתוב בו לגמרי ההיפך מדברי כת"ר, וחומש שמו
יש להוסיף שזה כמובן על פי דברי החת"ס הידועים "ספר קטן יש לי בבית וחומש שמו" (בתשובה לפלפול ארוך בנדון האם אשה יכולה להיות נזירה, בזמן שהדבר מפורש בתורה).
|
|
עולם הפוך ראיתי,תמיד הכרתי את הסיפור עם הראגאטשובער,ששאלו אותו אם שייכא נזירות באשה וערכו לו פלפול ארוך,והוא ענה ספר קטן יש לי בביתי וחומש שמו ובו כתוב איש או אשה וכו',והנה בא הלץ ומביא את זה בשם החת"ס[מקור לזה,אולי תכלת ימצא..],ולא עוד אלא שבא נענטער ומביא שעיקר החידוד היה להיפך במכתב הרב זוין לראגאטשובער.אכן נפתלים דרכי האגדות.
אילימא.ספרו של שמואל אשכנזי אלפא ביתא דשמואל זעירא מלא בגילויים מהסוג הזה[ונראה בו שזוהי אהבת חייו,למצא מעתיקים אחד מחברו וטועים אחרי מקורם וכו'],אם כי מדובר יותר בעניני אגדה ומעשיות וכדו'.
לפני כעשר שנים היה מעשה,שאחד ממנהלי התתי"ם עבר בין התלמידים והקשה להם קושיא אלימתא:מה הפשט בפסוק בתהילים שאומרים בכל שבת, שובר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה,אם הוא שובר כל עצמותיו איך אפשר לומר שאף אחד מהם לא נשבר,ולא נמצא פותר לשאלה זו,עד שנתגלה הסוד שלא שובר כתיב אלא שומר כל עצמותיו וכו',ובעקבות זה שאלו אותה שאלה גם לחכמים ונבונים ולא היה פותר...,בעבר שמעתי עוד דוגמאות לפסוקים שחדו בהם חידות כעין זה,ואינני זוכרם כרגע.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2009 01:52 |
|
| |
נישטאיך,
לגבי ראייתך מב"ק, אע"פ שמי לנו כבעלי התוספות שכתבו כי מכאן משמע שפעמים שלא היו בקיאים וכו', בכ"ז, קשים הדברים להולמם עד מאד, ולא לחינם תמהו על כך אחרונים שלא קיבלו הסבר זה. ראה למשל: ערוך לנר סוף נדה; שו"ת רשב"ן אה"ע רס"ה; ר"ח ארנטרוי, עיונים בדברי חז"ל עמ' קמו; ר"ר מרגליות, המקרא והמסורה ס' א.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2009 03:11 |
|
| |
מספר
הערות. מהקל אל הכבד.
א. אילימא. ציטטה
זו מעגנון הביא כבר אלייעזר באיזהו מקומן.
ב. את הטעות
בפסוק של הצ"פ הבאתי באשכול אחר ושם הובאו עוד מקורות בענין .
ג. מאחרי שבת
הביא עוד טעות של מהר"ל לענין משתה גדול, אך בזה י"ל בפשיטות
דאדרבא זה כונת המהר"ל דלכאורה משתה אסתר היה קטן יותר מהמשתה הראשון, ולמה
נקרא משתה גדול ע"כ שהיו בו אנשים גדולים יותר ופשוט.
ד. לענין "שאלני
אם נאמר בהם טוב" למרות שהתוספות אכן הביאו מזה ראיה שהאמוראים לעיתים
לא היו בקיאים במקראות, אך באמת זה תמוה טובא דהמשך הגמ' שם שלא צוטט: "כלך
לך אצל ר' תנחום בר חנילאי שהיה רגיל אצל ריב"ל שהיה בקי באגדה" ובשביל
לדעת אם נאמר בהם טוב היה ניתן לפתוח חומש.
עכ"פ
שמעתי ע"כ ישוב פשוט ואולי אפילו אמיתי. שהרי הנידון שם על לוחות שניות
[וכמו שמוכח בהמשך] וההנחה שנאמר בהם טוב מבוססת על כך שבלוחות שניות נכתב כמו
בפרשת ואתחנן, אך זה באמת לא מוכרח ונחלקו בזה הראשונים, ואפשר שזאת היתה כונתו
ודו"ק.
ה. וראה עוד בספר תולדות הגר"א
של רי"ל מימון בהערת אגב לא קשורה כדרכו [עמ' פ"ט מהדורת תשט"ו] שמאריך
כמה עשרות עמודים לאסוף טעויות ושכחות של ספרים וסופרים עי"ש ותרוה נחת, ואציין
רק את הטעות האחרונה שמביא [בעמ' קכ"ח] שנוגע לפ"ש שעברה על המלבים בארץ
חמדה דמביא סתירה ברמב"ם שפסק ויאמר אדני אל תעבור חול, ואעפ"כ פסק
גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה, וזה נגד הש"ס בשבועות ל"ה,ב, אלא
שהרמב"ם פ"ו מיסה"ת ה"ט פסק שהוא קודש.....
 |
|
|
|
|
|
