בית פורומים ספרים וסופרים

טעות במהר"ל???

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-12/11/2009 07:08 לינק ישיר 

 

נישטאיך:

"גם לפני ששואלים יש לבדוק, ורק אם אינך מבין שיש הבדל בין אם ולמה, כי אז תשובתך מובנת"

לא ידענא מאי קאמר מר, לפני ששואלים? הלא השואל ידע היכן כתוב ולא היה צריך לבדוק כלום, הנשאל הגיב שאינו יודע, שיחת רעים בבית המדרש כשאחד מהם אינו יודע זאת. ההבדל בין אם ולמה קשורים לדעתו של השואל, אבל הנשאל פשוט הגיב שאינו יודע, דבר צפוי וטבעי.

ומש"כ אליהוא "היה אפשר לפתוח חומש", לא ידענא מנא ליה שלא פתחו חומש לאחר מכן, או שסמכו על השואל שבודאי בדק זאת. מדובר כאן על תשובת הנשאל בביהמ"ד באופן ספונטני, ולא שהגמ' נשארה בתיקו אם כתוב טוב.. אין כאן שום דבר תמוה, התוס' התפעלו מזה כי בס"ד שלהם לא יכול להיות שאמורא לא ידע משהו, והמסקנה שבזה אחד הדברים שאמורא דומה לאדם, שמתוך אלפי דיונים בכל הש"ס והמדרשים בהם כל אמורא שולף פסוקים מתרי עשר לכל מטרה שאנחנו לא היינו חולמים עליהם, מצאנו במקום אחד שאמורא אינו זוכר במדוייק משהו.

עוד ייתכן לענין דברי אליהוא כי לא היה להם חומש במקום, אבל יותר מסתבר שהחומשים שלהם היו מה שמכונה במחקר "עותק וולגרי", המעתיקים היו אנשים נחמדים אבל לא חשבו שצריך לדקדק ברמה של אות ואות העיקר הכוונה. וגם חז"ל הרבה פעמים מצטטים פסוק ברמת התוכן ולא יורדים לאיות, וכן עושים האמוראים תמיד בברייתות. ואפילו היו המעתיקים חושבים שצריך לדקדק עדיין אין בכח אנושי לעשות ספר מדוקק ממש, ואפילו בס"ת שנכתב לפי הכללים תמיד יש טעויות עד ההגהה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/11/2009 08:20 לינק ישיר 

ציטרון

עובדה היא שבעלי התוספות כתבו את שכתבו מבלי שיחשדום בכפירה או בפגיעה בכבודם של אמוראים,

היו אחרונים שקיבלו את דברי התוספות כפשוטם, ראה מהר"צ חיות, מבוא התלמוד פרק י"ז (כל כתבי, עמוד שיז טור ב). 

http://www.zumodrive.com/share/1Z1VYTk3YW

גם ראה כאן:

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3280&st=&pgnum=530&hilite



תוקן על ידי נישטאיך ב- 12/11/2009 8:46:47




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/11/2009 08:52 לינק ישיר 

"היו אחרונים שקיבלו את דברי התוס' כפשוטם", משמע שזה סוג של סטיה, רחמנא ליצלן קיבלו את דברי התוס' כפשוטם, האם מדובר במדרש פליאה או משהו? או יותר נכון: היו אחרונים שלא קיבלו את דברי התוס' כפשוטם? ואיך הסבירו אותם? בצורה ש'מסבירים' בעלי המוסר חטאי ראשונים?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/11/2009 14:29 לינק ישיר 

דער_לץ כתב:
 

הרב חיים יוסף דוד אזולאי, החיד"א, חיבר ספר בשם "העלם דבר", בו הוא מונה מאות מקומות בהם שכחו פוסקים מפורסמים דברים המפורשים במקומות אחרים (היה מונח בכתב יד, ולאחרונה נדפס ביחד עם "שם הגדולים"). 



העלם דבר כבר התפרסם ע"י מימון בסיני מ"ג,ושם יש קמ"ב השגות על ספרים. ובזכרוני שראיתי פעם שהתחבר איזשהו קונטרס להשיב על השגות החיד"א,ואלי אפי' להראות שבהעלם דבר גופיה אשתמיטיתיה לו בעצמו,בקיצור א"א לספר בלא טעויות,ואולי נתפרסם ביחד עם העלם דבר במהדורת כל כתבי החיד"א[כמדומני בכרך מעגל טוב],וגם מימון שם בסיני מביא רשימה ארוכה של אישתמיטיתיה של החיד"א עצמו בספר שם הגדולים.

עדיין אני מחכה למקור דברי החת"ס "ספר קטן יש לי בביתי וחומש שמו" או לחילופין מקור לראגאטשובער(אליהוא.אם יש לך מקור נא ציינו או הבא לינק לאותו אשכול)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/11/2009 15:38 לינק ישיר 

את הקונטרס פרסם הרב מימון גם בתוך ספר שם הגדולים שיצא בתקופתו.

אם אינני טועה, הקונטרס יצא לאור בצירוף הגהות, לראשונה, רק לפני כשנה. שם ההגהות: חקור דבר (אינני זוכר את שם המהדיר).

רפים, הרב מימון. כמדומני שהוא ראוי למינימום הזה.

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/11/2009 15:40 לינק ישיר 

<"היו אחרונים שקיבלו את דברי התוס' כפשוטם", משמע שזה סוג של סטיה, רחמנא ליצלן קיבלו את דברי התוס' כפשוטם, האם מדובר במדרש פליאה או משהו?>

כנראה.
 
http://www.zumodrive.com/share/1Z9KMjY1YT

ובפרט בטור השמאלי בד"ה אמנם הגה"ק.


תוקן על ידי נישטאיך ב- 12/11/2009 15:42:30




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/11/2009 15:41 לינק ישיר 

ציטרון. אישתמיטתיה...

תוקן על ידי rapim ב- 12/11/2009 15:43:07




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/11/2009 17:30 לינק ישיר 

דער לץ. לזה הבאתי את המשך דברי הגמ' שלא מסתבר שהיו צריכים למצוא דווקא את רב תנחום בר חנילאי שהיה רגיל אצל ריב"ל כדי לדעת אם נאמר בהם טוב. [לולי שנפרש שכונתו שכיון שאני לא יודע אם נאמר בהן טוב ודאי שלא אדע למה], 

גם ההנחה שלא ידעו פסוק בעשרת הדברות היא בכל מקרה תמוהה, אי"ז פסוק נידח בדברי הימים.
גם לא ראיתי התיחסות ממך לפירוש שהבאתי ולפי"ז ל"ק כלום ולענ"ד זה קרוב לאמת.
אמנם בגמ' ע"ז נ"ב ע"ב כתוב מקרא היה בידינו ושכחנוהו, אך שם יל"פ באו"א.

רפים. אין לי מקור לציטוט שהבאת, רק לעצם הענין ראה תשו' צ"פ ורשא רי"ג ובספר הזיכרון עולת שלמה תשובתו לרוגוטושבער ואינו לפני. וראה עוד כאן



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/11/2009 18:15 לינק ישיר 

החידוש (שבעצם אינו חידוש..) בציטוט שהבאתי מכפ"ח היה המשפט ששמתי בכותרת (וכ"ה במקור) "אי אפשר ללמוד בלי טעותים" - שכשיוצא מקולמוסו של הרוגאצובער יש לו מתיקות מיוחדת.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/11/2009 19:11 לינק ישיר 

נישטאיך
הדעה השפויה שם (ב'דברי סופרים') היא דעת המבי"ט שגם בקי במקרא לפעמים שוכח לרגע דבר קטן.
הגה"ק משינאווה, אחר מחילת כבודו הקדוש, הוא אחד מגדולי המזלזלים בחכמים שאני מכיר, כי לפי מה שאני זוכר כרגע הוא זה שטוען בכמה מקומות כי דברי האר"י גדולים מכל דברי התנאים והאמוראים והשיג הרבה יותר מהם. הרי לך שאין לו מושג מה מעלתם של חכמים, ועל סמך סיפורי שבחי האר"י החליט שהיה במדרגת הנביאים, וכבר שכח את מקומו ואת מקומם של חז"ל. אז אנא ואנא שלא יטיף לנו מוסר על איך לכבד את חז"ל ואיך לעקם את דברי התוס' כמין חומר גמל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/11/2009 21:37 לינק ישיר 

דער לץ
לומר שהאר"י הק' גדול מחכמים אחרים אינו מהווה זלזול בהם בשום אופן. לגבי גדלותו על פני התנאים - אם אכן אמר כך,  ואם הדברים לא נאמרו בדרך הפלגה - מסתבר שכוונתו לתורת הנסתר, ומה אכפת לך? 

לפי דעת רבים מגדולי ישראל הופעתו של האר"י הינה יחידנית במהלך הדורות ומהווה כעין התגלות שמימית מיוחדת. הרב יעקב הלל מתאמץ בסדרת מאמרים בבטאונו 'אליבא דהלכתא' לבאר את הנהוג אצל הספרדים לקבל את דברי האר"י גם נגד רוב הפוסקים (ואף נגד הב"י, כי אם היה רואה דברי האריז"ל היה חוזר בו). 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/11/2009 23:22 לינק ישיר 

איפה כתב כך השינאוור? אנא לציין מקור מדוייק ולא להסתמך על הזכרון (גם הגר"א חשב שהאר"י היה משהו מיוחד בפרספקטיבה של ההיסטוריה), הסגנון שאתה מצטט - מתאים יותר לקומארנר מאשר לשינאוור.


תוקן על ידי אתנחתא ב- 12/11/2009 23:48:44




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/11/2009 03:19 לינק ישיר 

<בציטוט שהבאתי מכפ"ח היה המשפט ששמתי בכותרת (וכ"ה במקור) "אי אפשר ללמוד בלי טעותים" - שכשיוצא מקולמוסו של הרוגאצובער יש לו מתיקות מיוחדת".

אם כפ"ח הוא מקור שניתן לסמוך עליו, האם גם "טעותים" הוא לשונו של הרוגאצובער?

<הדעה השפויה שם (ב'דברי סופרים') היא דעת המבי"ט שגם בקי במקרא לפעמים שוכח לרגע דבר קטן>

הבעיה היא לומר כן על פלוני ופלוני שידוע ל"כולם" שמעולם לא שכחו דבר.

<הרב יעקב הלל מתאמץ בסדרת מאמרים בבטאונו 'אליבא דהלכתא' לבאר את הנהוג אצל הספרדים לקבל את דברי האר"י גם נגד רוב הפוסקים ואף נגד הב"י, כי אם היה רואה דברי האריז"ל היה חוזר בו>
 
מי גילה לו זאת?

היכן גרו ומתי חיו?



תוקן על ידי נישטאיך ב- 13/11/2009 3:39:49




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/11/2009 00:20 לינק ישיר 

נישטאיך כתב:

אם כפ"ח הוא מקור שניתן לסמוך עליו, במקרה זה אין סיבה שלא.
 האם גם "טעותים" הוא לשונו של הרוגאצובער? זוהי הטיית המילה 'טעות' בלשון רבים בקרב דוברי האידיש (הבוללים בשפתם מילים מלה"ק) עד ימינו אנו, ורבים גם כתבו כך. 

<הרב יעקב הלל מתאמץ בסדרת מאמרים בבטאונו 'אליבא דהלכתא' לבאר את הנהוג אצל הספרדים לקבל את דברי האר"י גם נגד רוב הפוסקים ואף נגד הב"י, כי אם היה רואה דברי האריז"ל היה חוזר בו>
 
מי גילה לו זאת? היכן גרו ומתי חיו?

דומני כי הידוע בין בעלי דיעה זו הוא החיד"א - אך כאמור, אפשר לקרוא על הכל בהרחבה בסדרת המאמרים שפורסמה בקיץ האחרון בקובץ הנ"ל המחולק בבתי כנסיות בריכוזים החרדיים.



תוקן על ידי נענטר ב- 15/11/2009 0:22:01




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/11/2009 14:09 לינק ישיר 

נענטר

<
במקרה זה אין סיבה שלא>

גם אין סיבה שכן, לא היה זה ראיון עם הרב זווין אלא ראיון עם נכדו המספר שסבו סיפר לו.

<
זוהי הטיית המילה 'טעות' בלשון רבים בקרב דוברי האידיש (הבוללים בשפתם מילים מלה"ק) עד ימינו אנו, ורבים גם כתבו כך>

ידוע לי. גדלתי בקרב דוברי אידיש וידעתי שכך כותבים רבים, אך גם ידעתי שהיעב"ץ כתב בפירושו "עזר אור" על ספר התשבי ערך "הגהה", שעל מה שכתב התשבי: "הגהה קורין למי שמתקן טעותי הספר", כתב היעב"ץ: "כאן נכשל בטעות ההמון נלעג לשון שאומרים טעותים בלשון רבים מהנפרד טעות, והוא בלתי נכון כי הקיבוץ הוא טעיות ...''.

מכיון שהדברים שהבאת הם ציטוט מראיון, אין הכרח שהוא לשונו של הרגאצובי, וייתכן שהוא כתב "טעויות" והמספר שסיפר את הסיפור דיבר בלשון "ישיביש" עילגת, אמר שהרגצ'ובי כתב ''טעותים''.

<
דומני כי הידוע בין בעלי דיעה זו הוא החיד"א - אך כאמור, אפשר לקרוא על הכל בהרחבה בסדרת המאמרים שפורסמה בקיץ האחרון בקובץ הנ"ל המחולק בבתי כנסיות בריכוזים החרדיים''>

ידעתי עליו ועליהם בין השאר מתשובת הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר חלק ב - או"ח סימן כה ד"ה (יב), שאחרי שהביא את דבריהם, כתב: " ... אנכי בעניי לא זכיתי להבין מנ"ל להרבנים הנ"ל אומדנא זו בדעת מרן, שאילו היה רואה לד' רבינו האר"י היה פוסק כן. והרי עם כל הכבוד לרבינו האר"י ז"ל, עטרת בראש כל אדם, אנן קי"ל לא בשמים היא. ומהיכא תיתי להניח דברי הפוסקים המפורסמים, ולתפוס דברי האר"י ז"ל, כהלכה למשה מסיני ...".

תגובתי היתה לדבריך: "הרב יעקב הלל מתאמץ בסדרת מאמרים בבטאונו 'אליבא דהלכתא' לבאר את הנהוג אצל הספרדים לקבל את דברי האר"י גם נגד רוב הפוסקים ואף נגד הב"י, כי אם היה רואה דברי האריז"ל היה חוזר בו", וכי מה תועיל התאמצותו? העובדה היא שהב"י והאריז"ל גרו באותו מקום ובאותו הזמן, ואף שרבי יוסף קארו היה "מקובל", הוא לא הביא מנהגים והלכות "קבליים" בשו"ע.



תוקן על ידי נישטאיך ב- 15/11/2009 14:17:14




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > טעות במהר"ל???
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 6 7 לדף הבא סך הכל 7 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.