|
|
| נשלח ב-10/7/2011 15:53 |
 |
| |
טעותו של המהר"ל לא היתה בהשוואה בין משה לבלעם (כפי שניסה ליצור יוסיחוקר) אלא בין שני קטעי פסוקים דומים מאוד. כמובן שהמהר"ל סובר שאאע"ה גדול מבלעם, ולכן לפי זכרונו העמיד את הלימוד בצורה כזו. אם היה זוכר הפוך, היה מעמיד כפי שהעמיד הנצי"ב בבמדבר כב, כפי שציינתי לעיל.
ציינתי גם לעיל שהדוחק שבו העמיד המהר"ל יכול להוות הוכחה שכנגד בצורה מצוינת, ושוב חזרנו לכך שלו זכר המהר"ל את הפסוקים כלשונם גם הראיה שהביא לא היתה ראיה לסתור.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2011 16:28 |
|
| |
מלח הארץ,
המהר"ל ,כמו חכמים רבים אחרים, יכול לטעות בדברים שבסברא ( ובדוחק עצום גם ואולי אף במקראות שאינם תדירים ) ולשכוח מימרא כזו או אחרת. אך לסלף מקרא שיד הכל ממשמשת בו ?
במקרא שכל ילד מכיר ולומד? ועוד בדבר שהוא עצמו קורא כל שנה בקריאת התורה שניים מקרא ואחד תרגום? ועוד לכתוב על זאת פירוש ארוך? ועוד לחזור ולשנות אותו בכמה מקומות בספריו? וכי לא עברה קריאת התורה בין ספר אחד למשנהו? וכי לא העירו לו ולא ידעו מטעות כל כך בוטה וחמורה ?!
אין זה מתקבל על הדעת כלל ! אפילו לא לגבי מי שאינו מגיע לקרסולי גדולת המהר"ל בתורה ובחכמה.
בעיני, יש לזה סבירות בשתי אפשרויות וחצי ,
האפשרות האחת שהוא שיבוש חמור מאת המדפיסים ספריו ( הגם שקשה לי כרגע לפרנס שיבוש זה כיצד אירע היטב )
והשנית, שמהר"ל התכוין למשהו אחר מכפי הנראה ,
והחצי , הוא צירוף שתי הראשונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2011 22:38 |
|
| |
מוקדש בחיבה למלח_הארץ
שלום רב מלח_הארץ
הואיל ושני המשתתפים האחרים בדיון כבר מסכימים איתי שלא מתקבל על הדעת אותה טעות מדפיסים בשני ספרים, נשארת רק אתה אובייקט לשכנוע שייתכן שהמהר"ל התכוון לכתוב טעות ולא טעה.
אני מגייס לעזרתי "טעות" נוספת הפעם בגור אריה:
(יוסי) קודם בתחילת ספר דברים - כאן אין טעות:
ספר גור אריה על דברים פרק א פסוק ה
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל משֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר
רש"י: בשבעים לשון פירשה להם.
מהר"ל: דאם לא כן, מהו לשון "באר", שמשמעותו מבואר עד שהכל מבינים, אלא שפירש להם בשבעים לשון. והרא"ם מפרש דילפינן בגזירה שוה "באר" "באר" דכתוב בפרשת כי תבא (להלן כז, ח) "באר היטב". ו"היטב" בגלגולו שבעים, כזה; ה', ה"י, הי"ט, היט"ב: (יוסי) בהמשך ספר דברים - כאן יש טעות:
ספר גור אריה על דברים פרק כז פסוק יב
וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב
רש"י: בשבעים לשון.
מהר"ל: דאם לא כן, "באר היטב" למה לי. ויש מפרשים (רא"ם) תיבת "הטיב" עולה שבעים כזה; ה', ה"ט, הט"י, הטי"ב:
(יוסי) שימו לב החשבון השני של המהר"ל בגירסת המילה "הטיב" שלא כמו שהיא כתובה בתורה - יוצא רק 69!
(יוסי) ועוד שימו לב כיצד נדחק תלמידו המובהק של המהר"ל - התוספות יום-טוב לתרץ את רבו, ואינו מתרץ לפי האמת שבתורה כתוב "היטב" שאכן עולה 70 ולא "הטיב" שעולה 69 [ שימו לב לתירוצו בסוגריים המרובעים]: תוי"ט על מסכת סוטה פרק ז משנה ה
בשבעים לשון - כתב הר"ב בכתב של שבעים אומות כלומר בכתב ולשון של ע' אומות:
שנאמר באר היטב - דאם לא כן "באר היטב" למה לי. ויש מפרשים תיבת היטב עולה ע' כזה ה' ה"ט הט"י הטי"ב [והתיבה עצמה כ"כ בספר] גור אריה:
(יוסי) רב ותלמיד ממשיכים שני דורות של טעות ציטוט מהתורה שגם הגימטריה הגדולה שלה סכומה 69 ולא 70?! אגב ייתכן שמה בסוגריים מרובעים הוא תוספת של מישהו אחר לתוך התוספות יום טוב אבל גם אז מצטט התלמיד טעות של רבו מבלי לבדוק אותה.
לדעתי זו גם כן טעות מכוונת ששולחת אותנו לבדוק את היחס בין לשון הקודש ל 69 הלשונות האחרות ועוד ארחיב בעתיד. (יוסי) הנה הציטוטים מהרא"ם על הפסוקים הנ"ל המראים שה"טעות" אינה אצלו:
מזרחי על דברים פרק א פסוק ה
(ה) באר את התורה, בשבעים לשון פירשה להם. כי פירוש באר באר היטב. והיטב, בצרוף עם החשבון הקודמי עולה שבעים.
מזרחי על דברים פרק כז פסוק ח
(ח) באר היטב, בשבעים לשון. כי היטב בצרופו עולה שבעים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2011 13:28 |
|
| |
אז במקום לומר שהטעות בכתיבה פשוטה, כפולה, משולשת ומרובעת היתה בהופעה שאינה נכונה בכתיבת המילה 'היטב', מילה שפעמים רבות כותב המהר"ל בצורה לא נכונה לשונית וגם לא מקראית - הטיב, אתה יוצר פלפולים שלמים ומיותרים?!
שיהיה לך לבריאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2011 22:15 |
|
| |
השגיאות שעשה המהר"ל בכוונה
למלח הארץ הנכבד
גדולי ישראל עסקו בשגיאות המהר"ל הן איתו-עמו והן היטב-הטיב. שגיאות של שגרת הלשון "נסלחות", אבל שני עמודים דברי תורה על משהו שכתוב בדיוק הפוך בתורה וכן חישובי גימטריה מורכבים על מילה שאינה כתובה כך בתורה - זה אומר דרשני. לא מתאים למהר"ל. לכן - העובדה שמדובר בשגיאות שנעשו בכוונה - לא ניתנת לשלילה על הסף. אני הצעתי הסבר לכוונתו בשגיאת "איתו עמו". אולי אציע כאן בהמשך גם הסבר לשגיאת "היטב-הטיב".
בכל אופן תודה על התייחסותך למה שכתבתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2011 22:31 |
|
| |
| יוסיחוקר כתב: |  | חישובי גימטריה מורכבים על מילה שאינה כתובה כך בתורה - זה אומר דרשני. |
|
כיון שהמהר"ל אומר במפורש ש'היטב' זה בגימטריה 70 (וההסבר לכך: ה, הי, היט, היטב עומד היטב), סביר להניח שגם כשיאמר ש'הטיב' (כשבוודאי הכוונה ל'היטב', לפי הקישור בפסוק) הוא 70, הוא מתכוון באותה דרך. מי שמנסה לפלפל ש'הטיב' בגימ' 69 והוא כמו 70 עם הכולל אינו המהר"ל. אז אל נא 'נפיל עליו תיקים' שאינם קשורים אליו.
הבעיתיות היא בקידוש הטעות והפיכתה לתורה בפני עצמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2011 00:27 |
|
| |
לאט לך מלח הארץ עם התוספות יום טוב
| מלח_הארץ כתב: | | מי שמנסה לפלפל ש'הטיב' בגימ' 69 והוא כמו 70 עם הכולל אינו המהר"ל. אז אל נא 'נפיל עליו תיקים' שאינם קשורים אליו.
|
|
זה שמפלפל הוא התוספות יום טוב תלמידו המובהק של המהר"ל. אנא עיין במשניות זכר חנוך על סוטה פרק ז' וראה כל המפרשים כמעט נדרשים ל ה הט הטי הטיב המוטעה של המהר"ל בגור אריה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2011 00:51 |
|
| |
ח"ו, לא באתי לזלזל בתוי"ט.
אבל א"א למצוא פרשנויות חדשות במהר"ל, ע"ס הבנתו (השגויה, אם שגגה יצאה מתחת יד המהר"ל) של התוי"ט.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2011 09:52 |
|
| |
לגבי הטיב או היטב, דברי מלח הארץ נשמעים לי נכונים בטעמם כי טעויות כאלו מצויות. ( אף שהתוי"ט טרח לבאר גם על פי הגירסה שלפניו, אין בזה עניין מהותי ) . אך אין זה דומה כלל ל"טעות" שבדברי המהר"ל אודות אברהם ובלעם החוזרת על עצמה כמה פעמים ובכמה מקומות ופעם אחת ללא כל טעות , ועוד מוסיפה לכך ביאור, ועוד שהיא בדבר המצוי כל כך.( ועיין ירושלמי ברכות אהא דחונן הדעת)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2011 12:48 |
|
| |
היטב הטיב
שלום למוטיבןשלום
לענ"ד הטיב היטב הוא טעות באתו סדר גודל של חומרה. בתורה כתוב "באר היטב" מסביר רש"י (נדמה לי על פי המדרש) - בשבעים לשון. מסביר אותו המזרחי ואומר למדו שבעים מהמלה היטב בגימטריה קודמית. מסביר את המזרחי הגור אריה ואומר הגימטריה הקודמית נעשית כך: ה + הי + היט +היטב סך הכל עולה 70. כל זה בתחילת ספר במדבר. אבל בפרק כ"ז המהרל בגור אריה משנה את המלה הכתובה בתורה! ואומר הטיב עולה ל70 כך: ה + הט +הטי+הטיב. לא מספיק שלא כתוב כך בתורה אלא שגם הגימטריה הקודמית הזו עולה רק ל 69! מתרץ התוספות יום טוב את רבו המהרל - הטיב בקודמית עולה שבעים יחד עם המלה עצמה. מה - שניהם התלמיד ורבו לא ידעו איך כתובה המלה היטב בתורה? עובדה שהמפרשים בדורות שאחריהם מיד מסבירים לקורא שמה שכתוב בגור אריה ובתוספות יום טוב אינו לפי הכתוב תורה. לכתוב הטיב במקום היטב זו שגיאה נפוצה, אבל לעשות מזה גימטריה קודמית כדי להוכיח משהו ועוד שהתוצאה לא תהיה נכונה ועוד לתרץ עם הכולל במקום להגיד שבתורה אכן כתוב היטב שעולה בדיוק 70 בגימטריה קודמית. להשאיר את זה כך - זה לגרוע מכבודם של שני ענקים. אני מעדיף לחקור ולרדת לסוף דעתם מתוך הנחה שלא היו מוציאים דבר שאינו מתוקן בתחת ידם.
גב - הבנתי שאת ההגהות על ספרי המהר"ל עשתה אשתו בחייו. רק במעט ספרים יודעים בדיוק גם מי הגיה. אז דווקא בספרים בהם יודעים שאדם קרוב למחבר ובמגע יום-יומי אתו הגיה- שם יש טעויות כאלה בציטוטים מהחומש??? אתמהה!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2011 13:21 |
|
| |
אה, אז עכשו גם יבוא הסבר למה לא הגיוני שהמגיה (במקרה זה, המגיהה, אשת המהר"ל) לא יכול לטעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2011 15:59 |
|
| |
יהודה לייב והסתברות
יהודה לייב
עוד אנו עוסקים בתורתו של יהודה לייב שבזכות לידתו בליל הסדר ניצלו היהודים מסיפור עלילת דם, נרצח ובותרה גופתו של ילד בשם יהודה לייב בניו-יורק - תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים.
הסתברות
אם הסיכוי שהמהר"ל יטעה הוא אחד למאה והסיכוי שאשתו תטעה אף היא במהלך ההגהה הוא גם אחד למאה הרי שהסיכוי ששניהם גם יחד יטעו הוא לא אחד למאתיים אלא אחד לעשרת אלפים וזה לא הגיוני.
|
|
|
|
|
