|
|
| נשלח ב-29/7/2008 17:59 |
 |
| |
אולי מותר לדעת איזו מסורת יש לבריסק?
מי מרבותינו הראשונים נהג האכטל (אני מקווה שאני מאיית נכון)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2008 18:35 |
|
| |
| הקניזי כתב: |  | | חוג שכוח ולא פעיל, בו בירור הלכתי נעשה בידי כל הראוי לכך _________________
--------------
מאיר
|
|
הראוי או גם הלא ראוי?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2008 18:41 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | אולי מותר לדעת איזו מסורת יש לבריסק?
מי מרבותינו הראשונים נהג האכטל (אני מקווה שאני מאיית נכון)
|
|
רק אידיוט חושב שמסורת זה המנגינה של א-ל אדון ולא ההיגיון ה(***/מלא לפי בחירתך) של מי שהדביק שלושה נוסחי יוצרות בשבת 'לצאת חובת כולם'. שמה דווקא המסורת של בריסק מעוגנת יותר.
(אייקונים מתייפחים).
[ואני לא יודע מה זה האכטל, אתה מוכן להסביר לאימבציל שכמוני?].
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2008 19:21 |
|
| |
לומד
אסור לפרש יותר.
בין לאדן
צודק לגמרי. זה המחיר. כדאי באמת לחשוב על שני הצדדים.
במצב תקין יש מסננת ציבורית. מי שמדבר שטויות לא יזכה להתייחסות. אם יש מי שאינו ראוי והקהל מקשיב לו, אזי הוא שווה את הציבור.
ואני לא מתכוון לכל מי שחובש כיפה שאינה שחורה. יש ציבור מסוים שהדיון מתנהל בו ברמה תורנית נאותה.
תקרא תחומין ותהנה. יש שם גם מאמרים של רבנים חרדים. חבל שצריך ללכת עד שם כדי לקרוא את זה.
_________________
--------------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2008 21:08 |
|
| |
| הקניזי כתב: | |
יש ציבור מסוים שהדיון מתנהל בו ברמה תורנית נאותה.
תקרא תחומין ותהנה. יש שם גם מאמרים של רבנים חרדים. חבל שצריך ללכת עד שם כדי לקרוא את זה.
|
|
אנ'לא יודע, אולי חסרים לנו בטורה בורה מילונים של אבן שושן, אבל ממה שעוד לא שכחתי מגירסא דינקותא עדיין לא קראתי את המילון שבו מתורגם הביטוי "רמת שיח נאותה" ל"רמה תורנית נאותה".
ותחומין קראתי (הכל. פעם).
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2008 22:49 |
|
| |
למה רמת שיח נאותה?
דיברתי על רמה תורנית נאותה, מה חסר לך מהמוצר הזה בתחומין?
_________________
--------------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2008 08:50 |
|
| |
מאיר
תחומין לא כתוב בלישנא דרבנן והוא ברור מדי (יש סוברים שזה חסרון בלומדיש).
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2008 08:52 |
|
| |
טאליבן
האכטל = שמינית בעברית.
מנהג בריסק הוא שצאת שבת/חג הוא אחר עבור שמינית מהיום. אם אורך היום הוא כעת כ 14 שעות ושקיעה ב7:40 אזי צאת שבת היא ב 9:25.
בזמן רבנו תם המקובל צאת שבת היא ב 8:52.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2008 10:30 |
|
| |
בעל
הרכבת כאן שני רכיבים שונים.
יש שאלה, האם שיטת ר"ת להמתין לד' (או ה') מילין אחרי העלמות השמש, היא יחסית לאורך כל יום ויום או לפי ניסן ותשרי.
יש עוד שאלה, כמה הוא אורך המיל והאם להלכה נפסק ד' מיל או ה', שזו מחלוקת בפסחים.
האכטל הוא שמינית לעומת שעה וחומש המקובל בדעת ר"ת שהוא עשירית. הנוהגים תמיד 72 דקות, בתרגום להאכטל ינהגו תמיד 90 דקות. גם בר"ת ה'רגיל' יש המחשבים בצורה יחסית ואז גם את ההאכטל יחשבו כך.
לגופה של מסורת, ברור שבבריסק טוענים שכך נהג ר"ת עצמו.
_________________
--------------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2008 11:26 |
|
| |
שאלה שאני מניח שבבריסק לא תחשב שאלה אבל בכל זאת.
האם בדקו אי פעם אמפירית את שיטת רבנו תם? ומהי המשמעות של 72/90 דקות?
אני הקטן תהיתי פעם, הרי חכמים בפסח גזרו שעה חמישית וששית כי אנשים טועים בחשבון, ואילו בזמן שקיעה לא שמענו שצריך לפרוש ממלאכה בערב שבת זמן רב לפני השקיעה, ואדרבא נאמר ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר. בשלמא בשקיעה שלנו ניתן לראותה בבירור ואין חשש טעות, אולם מי יכול לזהות את השקיעה של רבנו תם. כלום לא היה מסתבר שחכמים יגזרו הרחקות כדי שלא יטעו?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2008 11:51 |
|
| |
על השאלה האמפירית חשבו בבריסק, מהסיבה הפשוטה שהם לומדים ביאור הגר"א.
_________________
--------------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2008 11:55 |
|
| |
ומה התשובה?
לפני כשנה הייתי בחופש באיזור שרואים בו כוכבים היטב, לא כמו בירושלים.
כעשרים דקות אחר השקיעה היה קשה לזהות שלושה כוכבים, אם כי כנראה צריך לדעת היכן לחפש, וכפי שהאריכו באחד מגליונות המעיין האחרונים (הרב יעקב גרשון וייס כמדומני) אולם היה חושך מוחלט ושמים מלאים כוכבים זמו משמעותי לפני 72 דקות.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 30/07/2008 11:57:16
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2008 12:03 |
|
| |
תשובתו של הרב יעקב גרשון וייס וסיעתו, שר"ת בכלל לא התכוון למה שמיוחס לו. הם טוענים ומוכיחים מכמה וכמה לשונות של ראשונים ואחרונים, ששקיעה ראשונה היא כאשר אור השמש חדל מלסנוור, כשעה לפני העלמות גלגל חמה. שקיעה שניה היא השקיעה המוכרת לנו וצאת הכוכבים מעט אחריה.
כלומר, אין בכלל צאת הכוכבים של ר"ת.
תשובה אחרת לא שמעתי.
_________________
--------------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2008 12:07 |
|
| |
ואם כן באמת אין מקור ל 72 דקות אחר השקיעה.
בכותל, בערבי שבת מתקיים בשבועות האחרונים מנין מנחה ע"פ רבנו תם, כאשר רוב המנינים כבר בדרכם הביתה. מעניין ששום ירושלמער עוד לא הקים קול זעקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2008 14:46 |
|
| |
השאלה היא האם אפשר ללמוד על המציאות מתוך דברי חז"ל ולהתעלם מהידוע לנו.
ר"ת המציא שקיעה שניה מכוח הקושיה שהיתה לו, והוא תירף "וי"ל דתרי שקיעות הוו..." בערך כמו "תרי רב פפא הוו" או "תרי ר' שמעון הוו" "תרי שקיעות הוו". לא עלה על דעתו שצריך לבדוק האם באמת יש כזה דבר, כמו שבשאלות של היסטוריה יכול להמציא עוד פפוס בן יהודה כשיש קושיא כך גם אפשר להמציא עוד שקיעה כשיש קושיא.
מאידך הגר"א שכותב על דעת ר"ת "אבל החוש מראה..." אומר בעצם שכדי להמציא שקיעה חדשה צריך להוכיח את זה במציאות.
|
|
|
|
|
