|
|
| נשלח ב-24/7/2008 01:11 |
 |
| |
יהוסף, עוד נקודה אחת שצריך להתייחס אליה.
מאחר שלא נתגלו טעמי תורה, לא ברור אילו מצוות צריך לעשות כאידיאל גמור ואילו רק כדי "להיות בסדר" ו"לצאת ידי חובה"
זו בעיה רצינית, וכשתפתור אותה, כנראה תפתור איתה הרבה ספיקות וסכסוכים.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2008 09:05 |
|
| |
כנראה שר' שמעון ידע. הא ראיה שדרש טעמא דקרא.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2008 15:07 |
|
| |
ינאית: [בתגובה להודעת בעלבעמיו הראשונה בעמוד הראשון 22/7/2008 08:44]
בעל בעמיו!
שפתיים ישק.
תחשבו על ההבדל, אבא מגיע לבקר את בנו. הבן מגיש לו לשתות, ותוך כדי שהאבא שותה, הבן מסתפק אם יש מספיק סוכר. הוא מגיע אל האבא עם כפית קטנה ומערבב לו עוד קצת סוכר. האבא עוד לא נוטל את הכוס, וכבר הוא מגיע עם טישו לנגב את השוליים. עוד האב רוצה לשתות, והוא מניח תחת הכוס תחתית. וכן הלאה.
לעומתו, ילד אחר מביא לאבא כוס קפה. עוד האב שותה, וכבר רוגאלעך מונחים על השולחן. לא הספיק לטעום מהם, ושלל פירות בקערה הופיעו בידי הבן, וכן הלאה.
מי לדעתכם, עושה לאב יותר נחת רוח?
זה ההבדל בין מחבב המצווות למדקדק בהם...
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2008 15:08 |
|
| |
רוב טעמי התורה מוסכמים וגלוים על ידי עיון מועט, העמל הנצרך הוא בדיוק וההשוואה. ובזה לא חלקו לא תנאים ולא אמוראים, ורק לעניין דרישת הטעם להלכה באופנים מסוימים נחלקו ר"ש ורבנן. ובמקום שהטעם פשוט מודים רבנן לר"ש.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2008 15:11 |
|
| |
יהוסף
אנא תביא דוגמאות למקום שהטעם פשוט.
אם טעמי התורה כ"כ פשוטים, האם הם מכסים את הפרטים? האם תניח תפילין לפי הרשב"ם?
והאם מי שמגיע לטעם פטור מהמצווה? (כך מסביר ר' אברהם בן הרמב"ם את קיום המצוות ע"י האבות).
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2008 15:26 |
|
| |
בעל
כנראה אתה מתכוון לשאול על מצוות שגם רבנן מודים בהם, לא תחסום היא דוגמא טובה ומפורשת על כך (ב"מ צ'), ויש עוד דוגמאות רבות ודי לחכימא בקליקא, ולעתיקא אף ללא.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2008 16:59 |
|
| |
יהוסף
אחזור על עתיקתא
תסביר עגונות, יבמה שנפלה לפני חרש וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2008 19:56 |
|
| |
אלו מהבעיות הקלות, אך גם הן נפתרות רק אחרי הבנת היסודות בטעמי המצוות ואכ"מ. ודומני שכבר ענו לך באשכולות אחרים חדשים וגם ישנים.
ומ"מ אם לשאול באת, העצה בזה לחשוב מה אתה היית עושה כשהיית אמור ליצור חוקה למיסוד אלו הענינים שביסוד הסוגיות האמורות.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2008 20:05 |
|
| |
יהוסף
אתה תופס את החבל בשתי קצוות.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2008 20:14 |
|
| |
לא עדיף מתפיסה בקצה אחד של החבל בלבד?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2008 20:21 |
|
| |
השאלה אם לא מגיעים למצב המתואר בגמרא עירובין ו ע"ב:
תניא לעולם הלכה כבית הלל והרוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה כדברי בית
הלל עושה מקולי ב"ש ומקולי ב"ה רשע מחומרי ב"ש ומחומרי ב"ה עליו הכתוב
אומר (קוהלת ב) הכסיל בחשך הולך אלא אי כב"ש כקוליהון וכחומריהון אי כב"ה
כקוליהון וכחומריהון
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 24/07/2008 20:20:53
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 24/07/2008 20:21:23
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2008 20:41 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2008 21:05 |
|
| |
מאיר
והלא ידוע שהלכה כתלמוד הבבלי וכל תוספתא שמוכח הפכה בתלמוד אינה משנה. ואם התלמוד בחר להביא את מעשה זכריה בן אבקולס ואת שיטתו של רב פפא בכל מקום, כנראה שכך צריך לנהוג, בלי להתחשב בספור שהחריב את בית מקדשנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2008 20:34 |
|
| |
בהקשר לענין החיוב בברכות אם יש ענין להתחייב בהם או לא
מן הראוי להביא דברי הרב המיימוני סוף הלכות ברכות :
"לעולם יזהר אדם בברכה שאי"צ וירבה בברכות הצריכות וכן אמר דוד בכל יום אברכך".
|
|
|
|
|
