| נשלח ב-28/7/2008 22:11 |
 |
| |
מיכה
יומא דף עה:
לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי אלא מה אני מקיים אבירים - לחם שנבלע במאתים וארבעים ושמונה אברים. אלא מה אני מקיים +דברים כג+ ויתד תהיה לך על אזנך (ויצאת שמה חוץ) - דברים שתגרי אומות העולם מוכרין אותן להם
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2008 22:20 |
|
| |
א. אתה אומר את זה כבר שלוש פעמים ואני לא חולק עליך, אבל אני לא מבין למה זה קשה על מה שאמרתי?
אמרתי שהמן אולי נבלע באיברים, אבל זה לקח לו זמן.
ב. אם יש דברים שתגרי האומות מוכרין להם - אז כבר לא קשה על מה משה תיקן ברכת הזן.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2008 22:42 |
|
| |
מיכה
אם זה לחם אבירים= לחם מלאכים, זה לא מתחיל אפילו להשאר בקיבה אפילו שניה, הוא נבלע באיברים כמו הבשמים,
שעליהם אומרים חז"ל שזה מזון- הנאה- לנשמה. גם הבשמים נעלמים בגוף מיד. ולכן אין ברכה אחרונה אחריה.
האם זה נראה לך הגיוני שמשה תיקן ברכת המזון-( אגב ראיתי שמתרצים כדבריך- ולכן אכן טרחתי להביא את זה) על המזון שהרוכלים מכרו מדי פעם? התקנה היתה כאמור לכל ישראל, המכירות כנראה שלא.
הברכה של הזן את העולם- ואכלת ושבעת- תיקנו על הבמבה של הרוכלים?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2008 22:51 |
|
| |
האם נראה לך שלחם של מלאכים ניתן להילקט בידיים גשמיות? ולהיטחן ולדוך? ולהתליע?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2008 10:36 |
|
| |
מיכה.
למה אתה שואל אותי? תשאל את רבי ישמעל בן אלישע, התנא- הוא אמר את זה, ובהמשך אמרו את ז
ברכות דף מח :
אמר רב נחמן: משה תיקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן,
ובהמשך פסקו להלכה.
שולחן ערוך אורח חיים סימן קפד סעיף ה
ד אימתי יכול לברך, עד שיתעכל המזון שבמעיו .
אם לך זה מסתדר אחד עם השני , אין לי כל בעיה. אם זה.--- לי זה לא מסתדר---!!!!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2008 23:21 |
|
| |
ירוחם
אתה יכול לחזור על זה עוד מאה פעמים ולא יעזור לך - המן נלקט בידיים גשמיות, נטחן ונידוך וננגס, ובנפרד, גם התליע. אין שום סיבה שדווקא מערכת העיכול תעמוד בצד.
המדרש הנחמד הקורא למן לחם של מלאכים כבודו במקומו מונח, אבל המציאות שהמן לא היה שונה בהרבה מאוכל רגיל.
וחוץ מזה - הכינוי לחם של מלאכים, איננו מכריח את דבריך כאילו המן נבלע באיברים בתוך שניה. זה אתה בלבד אמרת, לא שום תנא ולא שום אמורא.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2008 10:51 |
|
| |
יומא דף עה: תנו רבנן: +תהלים עח+לחם אבירים- אכל איש - לחם שמלאכי השרת אוכלין אותו, דברי רבי עקיבא. וכשנאמרו דברים לפני רבי ישמעאל אמר להם: צאו ואמרו לו לעקיבא: עקיבא טעית! וכי מלאכי השרת אוכלין לחם? והלא כבר נאמר +דברים ט+ לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי אלא מה אני מקיים אבירים - לחם שנבלע במאתים וארבעים ושמונה אברים.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2008 12:55 |
|
| |
פעם שישית!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2008 13:08 |
|
| |
 וכבר כתבתי לך. בק"ש אתה אומר- ושמת את דברי אלו על לבבך! למה לא בלבבך?
הלב לא תמיד ערוך לקלוט- שמים את זה על הלב, עד שבאיזה שלב הלב יפתח, וזה יכנס.
פעם השבעית--עד שהראש שלך יפתח ותבין את הגמרא
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2008 13:16 |
|
| |
ירוחם
הקושיא היא לא כה גדולה.
עיכול המעיים ענינו שההנאה כבר לא קיימת.
ובמן די בהנאת השובע.
אע"פ שגם בכל מזון שבעים לזמן מסוים, מ"מ אין לזה שיעור ברור
משא"כ במן שכך דרכו וצורתו קבעו לזה שיעור לפי שביעה.
מיכה
ומה בכך שנלקט? גם על מה שלא מתעכל חלים חוקי הכבידה וצריך ללקוט אותו.
אם אתה מאמין בכתוב שהמן הוא לחם מן השמים, כלומר מזון שזומן שם בדרך נס אין סיבה שיזין בצורה פיזית.
האם לדעתך גם אליהו שהלך בכח האכילה ההיא 40 יום אכל אכילה טבעית?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2008 13:16 |
|
| |
או להפך.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2008 13:22 |
|
| |
מורה נבוך
את העובדות שהמן נלקט וכד', כתבתי כדי להראות שאע"פ שקראו לזה לחם של מלאכים, אין זה אומר שלא חלים על זה חוקי הטבע. בדיוק כמו שחלים על זה חוקי הכבידה, חלים על זה גם חוקי העיכול.
זה שהמזון זומן בדרך נס, לא אומר כלום על חוקי הפיזיקה שחלים עליו לאחר שזומן. העובדה שהוא נלקט בידים גשמיות, נטחן ונדוך וננגס. גם התולעים הצליחו לכרסם בו.
אליהו אולי קיבל אוכל מיוחד, אבל מה הקשר?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2008 13:24 |
|
| |
ירוחם
מה שהרמב"ם כתב בפרק חלק - חל גם עליך. אא"כ אתה מלאך הניזון מאוכל של מלאכים.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2008 13:49 |
|
| |
מיכה
ודאי שזה חל גם עלי,
אבל המדרש על המן הוא מדרש, וגם ההמשך של ההלכה, משה תיקן ברה"מ על המן הוא גם מדרש,
אני מקשה ממדרש על מדרש, ועל ההלכה שנלמדת מהמדרש.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2008 15:02 |
|
| |
אין קשר בין היות המן חומר להיותו מזין.
|
|
|
|
|
