חוק הישיבות הקטנות

http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=6225&cat_id=1

אם אף אחד לא מתנדב, אהיה אני האנטישמי התורן.

בדומה לחוק טל, גם מי שהיה רוצה שדברים יראו אחרת, צודקים יותר מנקודת מבטו, עליו להפנים שאין אפשרות כזו היום. אם לא יהיה חוק טל, החרדים רק יסבלו יותר, אבל לצבא הם לא ילכו.
גם כאן זו התחושה שלי. נכון שיש כאן עוול כלפי ילדים רבים, שמונצחת היום האפשרות של המערכת לשלול מהם את הבסיס לחיים, אולם אם זה לא היה עובר, בסך הכל היינו מרויחים דבר אחד: חוץ מכל מה שאין להם, גם ארוחת צהריים לא היתה להם.
אז טוב שיש כסף לקנות ארוחת צהריים לבחורים, כל עוד הם צעירים ויכולים לשמוח. כך הם יצברו קצת כוח להתמודד עם מה שמצפה להם.
מצד שני, כאן זה פחות נחרץ מהצבא. אם היה קשה באמת להיות בישיבה קטנה, היו יותר נערים מתעניינים בישיבות תיכוניות. ואולי גם בצבא, ביטול של חוק טל היה מעודד מציאת פתרונות סבירים יותר.

מה דעתכם?

_________________

בעזהי"ת



   הרי אייצג בכתיבתי זאת, בעז"ה, את קו הטענה הרגיל אצלי: אמנם יש צורך להתחדשות וחשיבה מחודשת במהלך העולם החרדי, אך אין פירוש הדברים שבנושא כזה או אחר נקבל בו את הגישה החילונית לאותו נושא - אלא שיהיה נסיון למצוא דרך יהודית נכונה יותר.

   על נושא האומנות, כבר שברתי קולמוסים, רק אזכיר במשפט אחד: היות שמשפטי התורה ומשפטי ההלכה מכוונים את החברה היהודית להיות חברה העוסקת בתורה קבע ומלאכה עראי, יש צורך למצוא את הדרך להעניק לכל בחור חרדי ממוצע - מקצוע עתיר ידע, אך ללא חיוב מוקדם בלימוד שלל נושאי התעודת הבגרות תחילה, אלא במיקוד אל הנושאים הלימודיים הדרושים לאותו מקצוע.

   בנושא הצבא, אמנם אפשר להרחיב במאמר שלם, אך רק אכתוב ראש פרק: בדיוק כמו שיש הלכות אהבה והלכות זמנים ביד החזקה, כך ישנן הלכות מלכים; ציבור יהודי שמאמץ לעצמו את הראשונות, וחושב שהאחרונות מיועדות לחילויינים, קרוב להיות מגלה פנים בתורה שלא כהלכה. לכן, לכאורא, מסלול הסדר חרדי, הינו מתבקש מאוד - כמובן יש צורך באווירה חרדית לאותו שירות צבאי במסגרת הסדר, אך הוא מצווה לכל דבר, וכאשר לפחות שני עמודי הוראה כתבו בספריהם, הציץ אליעזר והיביע אומר - דהאידנא מלחמת מצוה היא.

   לסיום, נושא מקומם עוד יותר לדידי, הוא אשר אני נחשף אליו בעסק עולם החוזרים בתשובה, בה ממליצים לחוזר בתשובה בן שמונה עשרה, להכנס למסלול בני הישיבות, כשאין בכוחו לעמוד על ההשלכות, ואין בכוחו להבין שזקן עד לרצפה לא מעיד על צדקת הדברים; וכל זאת תחת לשולחו למסלול הנח"ל החרדי, אשר אמנם הוא יפסיד כאן כמה שנים אשר יכל לשבת בישיבה, אך הוא מרוויח כמה עשרות שנים בהן הוא יוכל להקים בית נאמן על אדני התורה, ולא להיות נדהם ומבולבל לנוכח החדשות בפורום הסמוך אודות כוללים שעומדים להסגר ומטה לחם נשבר.

כבוגר ישיבה תיכונית, איני רואה את היתרון הגדול בעשיית בגרות.
לקבל תואר אפשר גם ע"י מקומות שלא מצריכים זאת, כאוניברסיטה הפתוחה.
כמו כן, לעבודה לא בהכרח צריך תואר, ואפשר לעשות זאת גם ע"י הכשרה מקצועית קצרה יחסית בתחום ספציפי.

לימוד לבגרות מלווה בבזבוז זמן אדיר, ובקניית "ידע" חסר תועלת ותוחלת ולעיתים אף מזיק.
והמכינות הקדם אקדמיות יוכיחו.

יש לבנות מערכת שתוכל להקנות ידע מתמטי מתומצת והכרחי, וכן לימוד בסיסי של אנגלית, כך שיהווה הכנה בסיסית למי שירצה ללכת בכיוון זה.
אך אין צורך ביותר מכך.
כנלענ"ד.

הבוחן
אמליץ לך לקרוא את מרד ההמונים של חוזה אורטגט טי גאסט.

 הבוחן

ראשית, רמות משכל מחולקות באופן שווה פחות או יותר, בכל גווני האוכלוסיה. הציבור שלנו אינו של גאונים מלידה ומה שצריכה כל מערכת צריכים גם אנחנו.
להתייעל כולם צריכים וגם אנחנו אילו היינו לומדים מקצועות חשובים, היינו צריכים להתייעל כל העת. מכאן ועד לאמירה שהכל מיותר, הדרך אינה ארוכה אלא בכלל לא סלולה.

ושנית, לו יהי כדבריך, הסיכוי היחיד לבנות את המערכת שאתה רוצה, הוא משא ומתן על הליבה, עד שתתקבל הפשרה שלך.
הנצחון של גפני סתם את הגולל על הנכונות של מישהו מהצד החרדי לשבת למשא ומתן על משהו.

_________________

בעל
לא זכיתי עדיין. אולי סיכום קצר? (אתה הרי מומחה בקצרנות...)

הקניזי
הא גופא טענתי, שהמערכות אינם בנויות בעצם בצורה נכונה, לא רק בגלל שאין ייעול בנושאים אלו, אלא בגלל ובעיקר שהתפיסה הבסיסית אינה נכונה.
התפיסה כאילו מי שאינו יודע הסטוריה/פיזיקה/אזרחות/גאוגרפיה/מתמטיקה גבוהה ואפי' אנגלית, אינו יכול להיות אדם מהוגן היא תפיסה שגויה, והיא אשר מובילה את מערכת החינוך לדחוף בכוח לכל רמות המשכל את המידע הנ"ל בכל דרך שהיא (מה שמוביל בהכרח למריחת זמן).

כבר אמר ורטיימר בעבר שגדול בעיניו רתח מקצוען מאשר בעל תעודת בגרות...

לא אמרתי שהכל מיותר, אלא שבהחלט הצמדות למערכת של הישיבות התיכוניות כמודל הוא טעות חמורה. לא צריך להטפל למודל נכשל, כי אם לחשוב כיצד ראוי להקים צורה חדשה ומצליחה של מערכת חינוכית-לימודית יהודית-תורנית ראויה.

כל משא ומתן על הליבה הוא משא ומתן על הנחות היסוד של המערכת הקיימת הכושלת, והוא בהכרח לא יוביל למקום טוב.
ההבנה צריכה לצמוח מתוכינו, מתוך הציבור עצמו, ורק כך יש סיכוי להקמת מערכת בריאה וטובה, שאף תחנך בלא "ללמדו ליסטות"....

הבוחן
צר לי, אבל
אני עייף מכדי לסכם
חבל להפסיד את חווית הקריאה.

מצאתי:
תקציר
ויקיפדיה יש שם הפניה לגירסה אנגלית

בעזהי"ת



   המהדורה המודפסת של הארץ, הבוקר:
   
  

גם בלי לימודי הליבה השיגו החרדים ציונים גבוהים במיוחד במבחן הפסיכומטרי

מאת יאיר אטינגר

קורסים חדשים לבחינות הבגרות והפסיכומטרי לחרדים בלבד מוכיחים שאפשר להוציא ציונים גבוהים במיוחד גם כמעט בלי רקע בלימודי חול כמו מתמטיקה ואנגלית

כמובן שצלטנר מגזים באופן פרוע, הרי ההכנה לפסיכו' מגיעה אחרי חודשי מכינה ארוכים הכוללים גם השקעה אינטנסיבית באנגלית, אבל עדיין התוצאות מרשימות.

בעזהי"ת



   שרגאבטיהרא.
   אף אני כשלעצמי, לא הבאתי את הדברים על מנת לטעון שכלל אין צורך בלימודי מתימטיקה או אנגלית, אלא כחיזוק לטענתי המוכרת כאן, שאף הוזכרה לעיל - אשר יש לנו לשאוף להגיע למציאות 'אקדמית' חדשה, בה ברור ומובן שהרוצה ללמוד פיזיוטרפיה, או מנגד הנדסה - יכול להסתמך על 'סל ההשכלה היהודי', ללא צורך ב'סל ההשכלה החילני' - ומכאן והלאה יש עליו ללמוד את הנושאים הקשורים באופן ישיר לאותו תחום אשר אותו הוא ניגש ללמוד.
   וכמובן, אם סנהדרי הייתה היום לדאוג לצאן ישראל, מן הסתם להתחיל בכל זאת בערך ארבע שנים לפני גיל הנישואין הממוצע, דהרי הוראות התנאים והאמוראים הן, שדרך החכמים תחילה לקנות בית ושדה, ורק אח"כ ישא אשה וכו'.

בעזהי"ת



   שרפ.
   לדברי הבוחן, והן היא טענתי, לצורך מקצוע עתיר ידע, כלל אין צורך בתעודת בגרות, וכל שכן לא בבזבוז הזמן המשווע שמוקדש ללימודה במסגרת התיכונית. צא וראה כמה פיזיותרפיסט, למשל, צריך בקיאות באינטגרלים; ולעומתו כמה מהנדס תוכנה או מיתוג צריך ללמוד ספרות קלאסית או את היסטוריית המאה ועשרים.
   בתעודת הבגרות יש שלל נושאים שאינם נמצאים שם בגלל איזושהו הכרח טכני שבלעדיו אין יכולת לגשת למקצועות הגבוהים באשר הם - אלא מתוך אידיאולוגיית ההשכלה המערבית.
   ודווקא כאן יש טיעון ריטורי מעניין לטורי הפובלציסטיקה, שאם כל כך רוצים שהחרדים ישתלבו בשוק העבודה, יש להבין את ההבדל בין לימוד נושאי ידע הקשורים באופן ישיר למקצוע עתיר הידע, ובין אותו סל השכלה מערבי שלנקודה ספציפית זו אינו מעלה ואינו מועיל - ובמילים פשוטות: את עקב האכילס של ה'משכילים' (במילעיל).

שרפ, מה זה השלמת לימודים על חשבון המדינה? הבעיה איננה שכר לימוד, אלא זמן שבו לא עובדים אלא לומדים ואת זה לא ניתן לפתור אלא על ידי מתן מילגת קיום. זה סדר גודל אחר מאשר הכסף שנחסך באי תמיכה בישיבות. וחזרנו למשבצת הראשונה שהכי יעיל ללמוד כמה שיותר לפני שמקימים בית .

ראשית אני עברתי את המסלול כולו.
למדתי מקצוע שהיו דרושים לו 12 שנות לימוד על סמך מכתב שקיבלתי מהישיבה בה למדתי כי למדתי בה מכתה ט' עד יב'.

למדתי באו"פ תואר ראשון ועל סמך אותו תואר למדתי תואר נוסף באוניברסיטה (כאשר נחסכה לי שנת לימוד) ולאחר השלמתו עוד תואר (גם כאן נחסכה לי שנה).

ז"א בעיקרון ניתן לותר על בגרות אם אתה מספיק מתוחכם להתחיל זאת בגיל מוקדם.

ולמגיבים המכובדים שמעלי:
אלישיר:
צודק - כתבתי שיש ליעל את לימודי הבגרות. ניתן להסכים או לסכם על מתכונת לימודים שונה, אשר תקנה ידע נדרש. אדרבה שיעסקו ראשי הישיבות בזה ויבואו עם פתרונות מעשיים שעובדים.

הסטגיראי:
כמובן שאם לא ישלמו קיצבת ילדים במשך מספר שנים + אי תשלום עבור לימודים + הריבית המדינה תחסוך מספיק כסף לממן את הלימודים + מלגת קיום סבירה (בגובה המלגה בכולל)+ תקופת לימודים קצרה הכוללת סמסטר קיץ. יש גם בת זוג שניתן לדרבן אותה ללמוד מקצוע מעשי ולהרוויח כסף ושתתרום גם לכלכלת הבית.

יש לזכור שבמצב בו יהיו מחסומים טבעיים, גם כמות ההולכים בדרך זו תקטן באופן טבעי ביחס לכמות היום. כמו כן ישארו למדינה עודפים ממי שלא ינצלו את המסלול, כך שאין מדובר בתוכנית גרעונית.

קיצבת הילדים תעלה או תרד בהתאם לתנאים הפוליטיים, אבל אין מצב מבחינה חוקית שיבטלו את קיצבת הילדים רק לחלק מסויים מהאוכלוסיה, כל תוכנית צריכה לעמוד בקריטריונים של שוויון וגם לא נראה לי שהולכים לבטל את קיצבת הילדים לכלל האוכלוסיה ולהחליפו בתמיכה באלה ההולכים להשכלה גבוהה . המקום היחיד שבו ניתן לקצץ לצורך זה הוא במקצת מהתקציבים למוסדות החינוך , ומזה פשוט אין מספיק.