מי צריך לימודי חול בגיל צעיר?

בעיתון הארץ מופיעה היום כתבה השואלת האם אמנם החרדים זקוקים ללימודי הליבה:

"אם הייתי לומד מתמטיקה ואנגלית בישיבה, זה היה בזבוז זמן נוראי. אני שומע מאנשים שעשו בגרות בתיכון שחצי מהזמן מתבזבז, והרי בסופו של דבר כל מי שרוצה להיכנס לאוניברסיטה חייב ללמוד הכל מחדש. אני לא מצטער שלא למדתי ולא מרגיש שהפסדתי כלום". הדובר הוא חיים גליק, בן 29 מהעיר החרדית אלעד, תלמיד לתואר ראשון במדעי המחשב, שלפני כמה חודשים עבר את הבחינה הפסיכומטרית בציון המזהיר 730. 

הפואנטה של הכתבה היא שהחרדים הינם חכמים עד כדי כך שהם יכולים לדלג על מסלולי הלימוד הקונבנציונלי, ושהקוועצ'עריי הלמדני מעניק ללומדי הישיבות כישורי למידה יוצאי דופן המאפשרים לבוגריו לקפץ בקלי קלות מעל כל המשוכות שהחילוניות התקללה בהם בבחינת ''בעצב תלדי את תארייך''.

 ואתמהה:

אין ספק שחיים גליק הינו בחור מוכשר עד מאוד,  אם בגלל לימודי הגמרא, הימנעותו מצפייה בסרטי קומיקס ובורקס,  או משום המטען הגנטי המשובח שירש מאבותיו שליט''א ונ''ע.  אבל כל מי שמסיק מסקנות נמהרות וגורפות בדבר חוסר התוחלת המוחלט שבלימודי חול בגיל מוקדם אינו אלא טיפש שאידיוטותו אכן מבוססת על האוייבר חכמולוגיה שבני הישיבות התברכו בה אם משום הנטיה לפלפולי סרק או סתם בגלל תזונה לקויה.

והדבר דומה לאחד שיצביע על בעל תשובה שעשה חייל בלימודיו ויסיק כי אין צורך בלימודי קודש בגיל מוקדם (מה שלא כ''כ מופרך בהקשר של לימודי גמרא ברמה גבוהה אשר מרחפים מעל הראש של חלק גדול מתלמידי שיעור א' ביש''ק). 

חשיבות לימודי חול באופן כללי

בציבור החרדי אוהבים תמיד להצביע על מצליחנים ''שעשו את זה'' גם ללא לימודים אקדמיים או מקצועיים. ההוא קבלן, ההוא יהלומן, ההוא מייבא תחתוני זילי מעור קרוקודיל, ההוא משווק מניות לייפווב, וההוא מתווך עסקאות נדל''ן ברומניה.  עכשיו בא חיים גליק והוכיח שאנו גם מקבלים ציונים הכי גבוהים בפסיכומטרי, וע''כ לא אלמן ישראל.

ניתן להתווכח מכאן עד אין סוף האם לימודי ההיסטוריה של סין נחוצים ללימודים אקדמים והאם  ניתן להתפרנס גם ללא לימודים אקדמאים.

התשובה היא בוודאי: גם מי שאינו בוגר לימודים פורמלים יכול להשתלב בחיי הכלכלה בעיקר בשלושה סקטורים: סקטור היזמות, סקטור השירותים הקלים (הדורשים הכשרה ברמת קורס עם סף קבלה שאינו כולל תעודת בגרות, וסקטור הצווארון הכחול.

סקטור היזמות לא מתאים לכל אחד מבחינת האופי, מבחינת המזל, ובעיקר משום העדר הון עצמי להשקעה. סקטור הצווארון הכחול לא מתאים לציבור החרדי רק משום הפאסט נישט, אלא גם בגלל שהמשכורות הזעירות אינן מספיקות לבעלי משפחות גדולות.  


יש לכבד כל החלטה אוטונומית להשתלב בסקטורים האמורים, ואין כל פסול בנהיגת אוטובוס או בלימודי טבחות.  הכובע שהורם בשלב הקודם יונף עוד ג' אמה באם החלטה זו נובעת משיקולים של בזבוז זמן ונכונות לחיי צנע אם לשם לימוד תורה או סתם לשם הפואנטה שגם היא ראוייה למחיאות כפיים.    רבים מבני הציבור החסידי שוקלים את אופציית ההשתלבות במגזרים האמורים. בארה''ב החסידים משתלבים בכל הסקטורים כולל הצווארון הכחול, ואין זה מחזה נדיר לראות חסיד מנקה מעי דג בחנות.   אלו שאינם אנשי עסקים אבל חמושים באינטלגנציה לומדים בקורסים שונים מקצועות שונים ברמת קורס והיכולים לספק לבעליהם פרנסה מכובדת אם כי בד''כ לא ברווח גדול.

עם מגמת שינוי כלכלות העולם המערבי מכלכלות יצור לכלכלות שירותים, לימודי חול הופכים ליותר רלוונטים מהסיבות הבאות:

א. המדיר עצמו ממגזר השירותים הגבוה פוסל מראש למעלה מתשעים אחוזים מהמשרות המוצעות בכלכלה מערבית. ואין זה מן החכמה לקחת החלטת מדיניות ברמת המקרו שתשליך על סיכויי היחיד למצוא עבודה.

ב. מגזר השירותים נמצא במגמת אקדמיזיציה מתמדת וע''כ תהיה דעתכם אשר תהיה באשר לתועלת שבלימודי אזרחות, והקשר הרופף למקצוע פלוני,  אם משרד העבודה מתנה רישוי או תעודה בתנאי מקדים של תעודת בגרות אזי אין מה לעשות בנידון יהיה ההגיון שביסוד הדרישה אשר יהיה. באם מדינת ישראל תיישר קו עם העולם המערבי אזי בעוד מספר שנים לא יקבלו חסר תעודת בגרות לשום משרה ממשלתית.  

ג. מגמת הגלובליזציה הביאה לכך ששליטה באנגלית אינה בגדר מותרות ומהווה מיומנות בסיסית נחוצה בסקטורים רבים.  מגמה זו תלך ותתגבר בעתיד.

חשיבות לימודי חול בגיל צעיר

א. לא כולם התברכו בחומר האפור שיש לחיים גליק בין אוזניו ויש כאלו הזקוקים למספר שנים בכדי לקלוט את מחצית החומר   - אני למשל.

ב. גם אנשים חכמים עד מאוד אומרים לי שקשה ללמוד אנגלית ובעיקר כישורי חשיבה מתימטים בגיל מאוחר.

ג. עול הפרנסה והמשפחה מקשה ללמוד בגיל מאוחר כישורי יסוד המצריכים אנרגיה רבה.

ד. וכמובן יש הרבה הרבה הרבה הרבה בחורי ישיבות שיש להם את הזמן לרכוש כישורי יסוד (ויפה שעה אחת קודם להתחיל את התהליך בבית הספר היסודי)

המציאות בשטח

העוסקים בתחום התעסוקה לציבור החרדי, אשר חלקם מכבדים בנוכחותם פורום זה יכולים להעיד כי המציאות הנשקפת מנסיונם רחוקה מלהיות ורודה כפי שמצטייר מעדותו של גליק.  

חלק גדול מאלו הרוצים לרכוש כישורי יסוד בגיל מאוחר נכשל וכל ניסיון לטייח את העניין אינו אלא שקר גס ומתועב.

אלישיר
כל הכבוד לך על ההצעה.
מבלי לדון לגופה (אולי גם אזרחות חשובה בשביל להכיר את כללי החיים במדינה והיסוטריה של עם ישראל היא חלק מהתורה, גיאוגרפיה בבחינת מה רבו מעשיך ה' והכרה הנדרשת להבנת התורה וכד').
חשוב מאד שהצעות הן שתהינה נידונות כיצד לשלב לימוד תורה עם לימודים שיאפשרו במידת הצורך לימוד אומנות, מבלי לפגוע באופציה של גדילה בתורה.
זה חשוב כי במשך שנים פמפמו את המוח שזה לא ניתן והצליחו להוריד את רמת חייהם של אלפים ורבבות (פרט למי שמתפרנס מסבל הציבור).
אני תקווה ותפילה כי ליבון הדברים יוביל אף לישומם.

בעזהי"ת

אליישיר קורא תגר על מערכת ההשכלה המערבית ויתכן שהוא צודק. למרות שיש לי פה ושם השגות בדבר הנחות היסוד והמסקנות הנגזרות נשאיר זאת לפעם אחרת אם בכלל.

אלא שדרושה מידה מסויימת של פרגמטיזם, שכן כמבואר ברשימתי לעיל לא כל אברך יסכין לגידול טופו אורגני בהר חברון או לחילופין לגילוף אמנותי בשעווה של מוצרי יודאייקה.

הציבור החרדי לא הצליח לפתח מערכת כלכלית סגורה ולעת עתה אנו נזקקים לחסדי הכלכלה המערבית ואנוסים לפעול על פי אמות המידה שהיא מציבה, תוך כדי השארת מרחב פעולה לבעלי החזון והחלומות התופרים בגדי כהונה לבית המקדש השלישי , מגדלים צמחי תבלין לקטורת בית המקדש, ומתכננים כלכלה חרדית סגורה. הקב''ה ישלם משכורתם השלמה ואת האחוזים המגיעים לי ע''פ החוק הבינ''ל.  

יש בינינו מספר חברים העוסקים בעבודת הקודש של השמת עובדים חרדים בשוק התעסוקה והם ישמחו לספר לך על הפרופיל הממוצע של מחפש העבודה ועל כישוריו כמו גם על העבודות המוצעות. מחפש העבודה הממוצע בציבור החרדי מעוניין ויכול לעבוד כפקיד בינוני בתעשיית השירותים, במחשבים, או במשרד ממשלתי.  תעודת בגרות ולו חלקית תאפשר לו להשתלב בקלות בעבודות הנזכרות.  מניעת תעודת בגרות מבני הציבור החרדי, כמדיניות כוללת, אחראית לעוני המנוון ולתסכול הקיומי של רבים מבני הציבור החרדי.

את מלחמות התרבות שלך תנהל על גב של אחרים ולא על גבם השחוח של חרדים קשי יום.

והערה קטנה: להבדיל מכל מדינה מערבית מתוקנת המחייבת בתי ספר פרטים בלימודי ליבה (במנותק משאלת המימון) פרנסי מדינת הישראל הציונית בצדיקותם כי רבה, או משיקולים קואוליציונים אלו ואחרים, לא העלו בליבם להכריח ע''פ חוק את בני הציבור החרדי ללמד את לימודי הליבה - כולל ובמיוחד לימודי האזרחות.   סוגיית לימודי הליבה עלתה בהקשר של מחוייבות המדינה לממן מוסדות הרואים את עצמם פטורים מכל התערבות ממשלתית ולו מינימלית - פריבלגיה המוענקת באופן תמוה רק לבני הציבור החרדי ולא להורים המעונינים ללמד את ילדיהם ע''פ משנתו החינוכית של אלפרד קימוטוניקה הי''ד  (אשר דגל בשתיקה מדיטטיבית עד גיל 35).