מי צריך לימודי חול בגיל צעיר?

חברי הכנסת החרדים, במקום להשחית את זמנם ואת מרצם על הצעות חוק דתיות  ועל קיצבאות למיניהם, היו צריכים לשנס מתניהם ולעבוד שכם אחד על הדבר הגדול והחשוב ביותר לציבור החרדי, והוא אקווילנטיות של השכלה תורנית ,(עם מבחנים מסודרים) לתואר ראשון אוניברסיטאי.

אינני מדבר כמובן על השכלה מקצועית למקצוע מסויים, אלא על סף הכניסה לעבודות שבהן נדרש תואר ראשון רק כדי לוודא שאינך דביל . וכמו שכתב הוועדה לעיל: "מגזר השירותים נמצא במגמת אקדמיזיציה מתמדת וע''כ תהיה דעתכם אשר תהיה באשר לתועלת שבלימודי אזרחות, והקשר הרופף למקצוע פלוני,  אם משרד העבודה מתנה רישוי או תעודה בתנאי מקדים של תעודת בגרות אזי אין מה לעשות בנידון יהיה ההגיון שביסוד הדרישה אשר יהיה. באם מדינת ישראל תיישר קו עם העולם המערבי אזי בעוד מספר שנים לא יקבלו חסר תעודת בגרות לשום משרה ממשלתית. "

חקיקה כזאת תועיל לציבור החרדי, יותר מכל הקיצבאות ומכל החוקים הדתיים שנחקקו בעבר ושיחקקו בעתיד.

ובמאמר מוסגר, הדבר גם יעלה את רמת הלימודים והידיעות בישיבות ובכוללים, אם ידעו שיש שכר גם בעוה"ז ללימוד ולידע.

בר בי רב כתב דברים של טעם והעלה נקודה חשובה עד מאוד.  וברוח הפרגמטיזם האופף אותי באמשים אלו אוסיף שישום הפרוגרמה המפורטת  להלן בארה''ק זבת החלב והדבש תביא מזור וארוכה לנאנקים רבים תחת עול הפרנסה.

וברשותכם אפנה לדוגמא אהובה עלי מארץ העמים הברוכה המכונה בנפת וויליאמסבורג מלכות של חסד.

בארה''ב ישיבות רבות מוכרות כמוסדות להשכלה גבוהה לכל דבר ועל כן רשאיות להעניק תואר בתחום התמחותן דהיינו תלמוד ושאר מקצועות נלווים.  התוצאה המעשית היא כי בוגרי ישיבות יכולים לצאת לשוק העבודה באופנים הבאים:

1) עבודה מיידית בעבודות הדורשות כדרישת סף תואר ראשון בכל תחום.  בוגרי ישיבות רבים התקבלו לעבודה בסוכנויות ממשלתיות, כפקידי בנק, וכסוכני מכירות על בסיס התואר במשפט תלמודי.

2) פניה למסלול לימודים לתואר שני על בסיס התואר הראשון מהישיבה.  כך יכול אברך מטופל בילדים להשלים את חוק לימודיו המקצועי בתוך שנה או שנתיים, תוך כדי דילוג קליל על משוכת התואר הראשון.  וכאן המקום לציין כי בשונה מהאוניברסיטאיות האירופאיות, המערכת האקדמית בארה''ב עושה חלוקה בין ה -UNDERGRADUATE SCHOOL   דהיינו לימודי התואר הראשון המיועדים להרחיב את דעתו של אדם בכל תחום לשמה ולא לשם פרנסה גרידא ושלב ה - GRADUATE SCHOOL דהיינו לימודי התואר השני ומעלה המובילים לעיתים למקצוע (או להתמחות אקדמית). לדוגמא, בשלב התואר הראשון לא ניתן ללמוד רפואה או משפטים הנלמדים בשלב התואר השני. התואר הראשון של הישיבות מאפשר לבוגריו לקפוץ היישר ללימודי התכלעס הנצרכים לפרנסתם מבלי לבזבז ולו שניה על לימודי תיאוריות פוסט מודרניסטיות מערביות רח''ל.

3) מקצועות רבים אינם דורשים לימודים אוניברסיטאים מלאים, אלא תואר ראשון בכל תחום וביקור במספר קורסים רלוונטים.  בין מקצועות אלו ניתן למנות אקטואריה וראיית חשבון הפופולרים בקרב בוגרי הישיבות דארה''ב.

באופן תיאורטי, מתן הכרה בישיבות הק' דארץ הק' כבמוסדות להשכלה גבוהה תהווה בגדר המצאת חבל הצלה לרבים מחברינו יצ''ו.  

דא עקא שיש מספר בעיות ואלו הן:

1) אין סיכוי שעסקני הציבור החרדי יאבקו למען יצירת מצב שיקל על בחורי ישיבות לרכוש מקצוע וזאת בשל מדיניות העל שבפרטיה דשנו עד לזרא בעבר ואשר כל צלילה נוספת במעמקיה תזכה אותי סופית בתואר אנטישמי הפורום הרשמי. לעומת זאת, יש סיכוי שהם יאבקו למען השוואת תנאי עובדי מדינה בוגרי ישיבות לתנאי בעלי תואר ראשון (דהיינו אקויוולנט רק לצורך דרגת שכר ממשלתי ולא כתואר ראשון לכל ענין) משום שמאבק זה אינו נתפס כמכשיר עברה אלא כמאבק נקודתי של הסתדרות מורי אגו'י ושארית הרבנים החרדים בצבאות קודשנו לקושש עוד מספר פייאסטערס.

2) נקודה שבר בי רב עמד עליה בעקיפין היא דרישות גופי האקרדיטציה - שהמועצה להשכלה גבוה מהווה את מקבילתם הישראלית.  מבלי להכנס לפרטי הנסיבות שהובילו את גופי האקרדיטציה האמריקאים להכיר בישיבות הק' כמוסדות להשכלה גבוהה, הרי שישנו ספק רב באם ניתן להשיג תוצאה דומה בארה''ק הן משום אנטישמיותה הלכאורית של המועצה להשכלה גבוהה, הן משום האוריינטציה הקונטיננטלית שלה, והן מסיבות עניניות שאין כאן המקום להרחיב בהן.  גם אם הישיבות יצליחו לצלוח את משוכת אישור המועצה, הרי שהישיבות יצטרכו לעמוד בקריטריונים מסויימים, להטמיע פרוצודורות מסויימות  וגם לעמוד לביקורת של גופים חיצונים שזהו מצב בלתי נסבל בעיני נושאי דגל ההשקפה הטהורה באר'י וועדות הרבנים השונות לעניני חינוך. גם קשה לראות כיצד המועצה תאפשר ויתור גורף על תעודת הבגרות - מה שבארה''ב אינו מהווה בעיה.

בעניין ההכרה באקוויולנטיות של לימודים תורניים ללימודים אקדמיים כמדומני שיש כבר משהו כזה. אני מכיר כמה עובדים במשרד החינוך שהפכו בין לילה לדוקטורים על סמך לימודים תורניים . האם זה רק במשרד החינוך? בכל משרדי הממשלה?

לאיזה עניין נוסף חשובה ההכרה של המל"ג? הרי לפחות כאן בארץ מי שרוצה לעשות תואר שני בכלכלה או במחשבים , צריך לעשות תואר ראשון בכלכלה ובמחשבים ואם כדי להתקבל למדעי היהדות או פילוסופיה , מה בדיוק הרווחנו? ואם בשביל מעסיקים פרטיים שמעוניינים בבעלי תואר ראשון , האם חשוב להם דוקא הכרת המל"ג ? לכאורה כל העניין הוא לגבי עובדי מדינה, ואם אינני טועה זה כבר קיים.

תוקן על ידי הסטגיראי ב- 28/07/2008 23:36:47

לא נכון.
תואר שני יאפשר לימודים אקדמאים בלי בגרות כמו האו"פ. לעיתים יש גם חסכון בקורסים.

אי משום הוא הרווח מזערי ממש. לעניין חיסכון בקורסים, הרי באו"פ כבר יש כזה דבר וסביר להניח שאם החרדים יצבאו על שערי האוניברסיטאות האחרות,  גם שם יהיה אפשר לפעול משהו כזה , ובסך הכל זה יועיל במסלולים מסוימים  לצורך השלמת נקודות זכות . לעניין בגרויות , איך שלא תהפוך את העניין , לימודים ישיבתיים אינם באים במקום אנגלית , מתמטיקה (וגם הבעה בעברית) , אז גם כאן לכל היותר הלימודים הישבתיים ייחשבו כהשלמת יחידות לימוד. כך שבסך הכל יש כאן קיצור קל של הדרך , לא שאני מזלזל בכך, אבל אני לא רואה בזה ישועה גדולה.

מעבר לויכוח על התכנים, יש מעלות עצומות למיומנויות הנרכשות בלימודים מסודרים. כמו עמידה באתגרים מוכחים, נטילת אחריות, יכולת התנסחות בכתב ובעל פה, ועוד מעלות טובות החסרות לצערינו במערכת הקודש הקיימת.

לשקר אין רגליים אבל הוא בועט

קצת על ההעובדות המסולפות המובאות בכתבה.

1 חיים גליק איננו חסר רקע באנגלית. הוא גדל בבית חלקיה להורים אמריקאים שדברו שם אנגלית.

2 החציון של הפסיכומטרי הוא באזור 550, ומתחת ל400 יש רק 10%. מכאן שבקבוצה הזו יש סטיית תקן מאוד גדולה, והמסקנות מאוד לא ברורות.


לעיקרן של דברים, מבחן פסיכומטרי הינו מוטה כשרון. למבחן נגשו רק הסטודנטים שלא נשרו, ואם סטודנטים אלו קבלו ציונים מאוד גבוהים, זה יכול גם ללמד הפוך, כי רק מי שמאוד מוכשר שרד את המכינה. במילים אחרות, מי שלא מאוד מוכשר ואין לו רקע במדעים, לא שורד את המכינה.

ולכך יש להוסיף שההכנה לפסיכומטרי אצל חלמיש כוללת שנה שלמה של לימודים אינטנסיביים מאד , מספר שעות של הרצאות מדי יום ועל כך יש להוסיף שעות של תרגול. בהנחה שאילו היו מנהיגים לימודים אלה בישיבות היו מקדישים לכך רק חלק מהיום (נניח 3 שעות כולל הזמן הנדרש לתרגול) , כבר לא ברור אם בכלל נחסך כאן כל כך הרבה זמן.

הבוקר מגלובס, מהו היתרון היחסי של ישראל:
"כשהמנכ"ל של מארוול, סאאת סוטרג'ה, שהוא סיני נשאל למה הוא לא עושה יותר מו"פ בסין, הוא אומר: 'הם יקרים יותר', ומסביר שהעלות בסין גבוהה יותר, כי בישראל הוא משיג יותר על כל דולר. הכישרונות שיש כאן הביאו את החברות הזרות לפה, והם גם אלה שישאירו אותן כאן. הדולר הוא רק מצב זמני. בשורה התחתונה, מה שחשוב הוא השכלה, השכלה, והשכלה. אם לא נמשיך לייצר כאן את החבר'ה הטובים, נפסיד ובגדול".
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000367541&fid=594

חיים: מיששרד את המכינה הם כלל לא בעלי כישורים מיוחדים; למעשה נשרו שם כ7% בלבד להערכתי.
סטגיראי: במשך שנה נלמדים בחלמיש מגוון דברים, רובם לא נדרש לפסיכומטרי. רוב הזמן מנוצל ללימודי מתמטיקה - מה שלא נדרש כלל לפסיכומטרי אלא ללימודי מדעי המחשב (או כדי להיחשב אדם). חלק אחר מהזמן מוקדש לכתיבה מדעית - מה שלא נדרש לכלום. ניתן לומר, לדעתי, שרוב לימודי האנגלית מסייע במישרין לפסיכומטרי.
שניכם: את העובדות ניתן גם לבדוק, לא חייבים להסיקן לוגית.