הקבוצה התחילה עם 50 סטודנטים ונשארו שם 30 סטונדטים - נשירה של כ- 40%. הנשירה היא אחרי מיון ראשוני וסינון סטודנטים חסרי כישורים.
כל הסטודנטים שהצליחו באנגלית יש להם רקע באנגלית, כדוגמת חיים גליק. בכתבה צויין שכשלושים אחוז קבלו ציון נמוך מ-400, זהו ציון הדומה לעשירון התחתון (ע"פ נתוני המרכז הארצי לבחינות והערכה). הנתונים מלמדים, שיש שם אחוז כשלון גבוה ואחוז הצלחה גבוה - סטיית תקן גדולה מאוד.
אני לא יודע לקבוע מי אלו הסטודנטים שצלחו את המכינה, אבל ניתן להשתמש עם נתוני הפסיכומטרי להוכחה כי נדרש ידע מוקדם, יותר מההוכחה כי לא נדרש ידע מוקדם.
ההבדל בין האנגלית למתמטיקה, את המתמטיקה צריך בעיקר בילמודים ואת האנגלית חייבים בעיקר בזמן העבודה. כך שלהמשך החיים החסרון של האנגלית שהוא הקשה ביותר להשלמה, לא הצליחו להשלים בכל הקבוצות של חלמיש.
גם בטכניון וגם בקבוצה של עדינה בר שלום, סטודנטים חסרי רקע באנגלית לא בדיוק מצליחים לסגור את הפער. חבל מאוד שמביאים נתוניים שקריים, הכל למען פרסומת של החברה שהעבירה את הקורס של הפסיכומטרי.
נשלח ב-1/8/2008 15:10
אזוטרי
אני לא מבין כיצד את מפריך את דברי, אם הלימודים בחלמיש הם מה שנדרשים (לפסיכומטרי, להמשך הלימודים, להיות אדם ווטאבר) ואם זה לוקח שנה תמימה של לימודים אינטנסיביים , אז החיסכון בזמן על ידי דחיית הלימודים לגיל מבוגר הוא לא משמעותי , גם אם רוצים ללמוד משהו מהקבוצה הספציפית הזאת.
נשלח ב-1/8/2008 15:27
ההשקפה החרדית הקלאסית שלא לערב לימודי חול בגיל צעיר, אין מטרתה חסכון בזמן, שבמילא אפשר לעשות זאת בזמן קצר יותר. אלא כדי שבשרשים לא יהיה תערובת אלא על טהרת לימודי הקודש. תיאורטית, גם אם המחיר הוא שבסוף יקח כפול זמן להשלים, עדיין צידקת ההשקפה עומדת על כנה.
כדי לסתור את ההשקפה הזו, לא מספיק להוכיח שזה לוקח זמן. אלא צריך להוכיח שהתערובת הזו לא מזיקה כלל ללומדים הצעירים. כמובן שבאמתחתם של הרבה גולשים סיפורי עם לרוב על תיכוניסטיים שצמחו לצדיקים גדולים, אבל לא זהו סוג ההוכחות הנדרש.
נשלח ב-1/8/2008 16:02
לומד, השאלה היא עד מתי?
שיגידו שמגיל 3 עד 23 ומי שלא מתאים אז שילך ללמוד ניחא. ז"א בגיל 23 ישלימו לימודים עד גיל 30.
אבל כידוע בגיל צעיר הם טוענים שאסור כי יש ללמוד תורה בקדושה. בגיל מבוגר אסור כי זה פוגע בבחורי הישיבה שניתן לצאת בחוץ עם מקצוע (מכתב מאליהו חלק ג' עמ' 357).
כשקראתי את זה הבנתי דבר אחד.
אינני יודע אם מדינת ישראל היא ראשית צמיחת גאולתנו או לא. להגיד הלל ביום העצמאות כן או לא זו מחלוקת.
אבל דבר אחד ברור לי שהדרך שהרב דסלר מכנה "שיטת הישיבות" היא 100% לא דרך היהדות.
אינני יודע האם זו דרכם של סוג של רפורמים או שלא. אולם ברור שזה נוגד את המסורת של עם ישראל שקיבל בהר סיני.
המסקנה שלי היתה פשוטה לעזוב את הציבור המכונה חרדי לטובת הציבור המכונה חרד"ל.
נשלח ב-1/8/2008 18:45
שרפ,
אינני בא לסתור את דבריך, אבל מה יקשה בעיניך להניח ששיטת הישיבות היא גזירת שעה משום עת לעשות לה' הפרו תורתך?
נשלח ב-2/8/2008 20:46
אילו היו מספרים שזו גזירת שעה אולי היה צריך לשקול זאת.
אולם המכתב מאליהו לא מציין זאת כגזרת שעה אלא כמחלוקת מאז החלה ההשכלה המערבית לחדור למזרח אירופה (אציין כי משפחתי שמוצאה מדרום אירופה, הרי שכבר לפני 300 שנה למדו באונברסיטה ואח"כ היו רבנים).
שנית אם זו הוראת שעה, תנו מועד מתי היא תיגמר, שלפחות מי שנמצא בסיטואציה של קבלת החלטות ידע האם כשהוא בחור ללכת בדרך הישיבות, הוא משעבד רק את עצמו או גם את בניו ובני בניו.
כיום הטענה של הוראת שעה כאשר ישנם עשרות אלפי אברכים ובחורי ישיבה ועשרות אלפי משפחות מתחת לקו העוני בזכות זאת, נשמעת כמו ספין שנועד להרגיע את שואלי השאלות.
נשלח ב-3/8/2008 00:11
שרפ כתב:
המסקנה שלי היתה פשוטה לעזוב את הציבור המכונה חרדי לטובת הציבור המכונה חרד"ל.
זו מסקנה טובה וקבילה, לכל אדם הזכות לעשות את הבחירות שלו, ואין ספק שיש בחינוך החרדל"י מעלות מיוחדות לו, שאין בחינוך החרדי.
אבל לאן אתה חותר כעת? משל למה הדבר דומה, לאדם הנכנס לחנות מכולת ומבקש מסמרים, כשהמוכר אומר לו כאן לא חנות חמרי בנין, הוא עונה, אז שתהיה כן חנות לחמרי בנין!
ההבדלים שאתה מחדד הם בדיוק ההבדלים (הוותיקים?!) בין הציבור החרדי לציבור החרדל"י. אתה בעצם קורא (מעל במה זו) לחרדים להיות חרדלי"ם? ההבנתיך נכון?
נשלח ב-3/8/2008 00:35
לומדמכלאדם כתב:
אבל לאן אתה חותר כעת? משל למה הדבר דומה, לאדם הנכנס לחנות מכולת ומבקש מסמרים, כשהמוכר אומר לו כאן לא חנות חמרי בנין, הוא עונה, אז שתהיה כן חנות לחמרי בנין!
ההבדלים שאתה מחדד הם בדיוק ההבדלים (הוותיקים?!) בין הציבור החרדי לציבור החרדל"י. אתה בעצם קורא (מעל במה זו) לחרדים להיות חרדלי"ם? ההבנתיך נכון?
הבעיה שדרך "שיטת הישיבות" שאם לא תהא גדול בתורה אז מרבית סיכוייך שתהא עני, לא לימדו בת"ת (של החינוך העצמאי), אלא אדרבה ניסו לספר סיפורים למה לא ללכת לישיבה תיכונית. גם בישיבה הקטנה והגדולה לא לימדו את זה, אלא הכל היה עטוף במעטפות של ללמוד רק תורה, כך מתעלים וכד' ומכיוון שזה היה לפני למעלה מעשרים שנה (לפני שלכאורה דיברו בגלוי על האופציות שניתן להשלים במכון לב וכד'), הרי שהאמנתי שזה נכון וכל עולם הישיבות עסוק בהתעלות ורק אני הקטן חושב על לפרנס את משפחתו בכבוד.
אחרי שבררתי את שיטת הרב הירש ועוד שיטות בנושא חיוב אדם את בנו ללמוד אומנות, שוחחתי עם אבי ואמרתי לו שאינני מבין את הציבור החרדי הרי כל הנושא של לימוד אומנות מעוגן בהלכה, הוא הפנה אותי למכתב מאליהו חלק ג'. העובדה שמי שלא משתלב במקצוע תורני מתאים, נופל להגדרת "ימותו אלף סכלים" לא צויינה (שלא לאמר שהיתה חייבת להיות מוגדשת) מעולם בפנינו.
אדגיש, כי על אף שלמדתי בישיבה ליטאית מצויינת, המשגיח שליט"א, הבין לליבי ואיפשר לי ללמוד מקצוע (בבית) בכדי להרגיע אותי. על כך תודתי, הערכתי והוקרתי נתונים לו.
אילו היו אומרים לי מהתחלה שזו הדרך, הרי שכבר בתחילה הייתי ככל הנראה צועד במסלול אחר בחיי.
לשאלתך:
אינני קורא לחסידי חב"ד המאמינים שהרבי חי, להפסיק לעשות זאת.
אינני קורא לחסידי ברסלב הרוקדים ברחובות, להפסיק לעשות זאת.
אינני קורא למי שמאמין בדרך של לימודי קודש בלבד ואם לא מלאכת כפיים פשוטה ("שיטת הישיבות" לפי הרב דסלר), להפסיק לעשות זאת.
הסוגיה היא מחד האם המדינה צריכה לתמוך כלכלית בדרך זו עמדתי היא ברורה שלא.
האם מי שנכנס לדרך זו צריכים לגלות לו בהתחלה את כללי המשחק כולם, עמדתי היא שכן.
תוקן על ידי שרפ ב- 03/08/2008 0:37:08
נשלח ב-3/8/2008 01:24
אני חושב שהמשך הדיון לאור הבהרתך יהיה ברור יותר. תודה.
*--indexsql is the counter of the Related Article , has value only if there are related article*
משרד החינוך לא חסך במשך השנים ברפורמות, שנועדו להגדיל את מספר הזכאים לתעודת בגרות, ולמרות זאת המספר לא השתנה. גם השנה יקבלו כ-46% מבני המחזור תעודת בגרות, כאשר חל שיפור של פחות מחצי אחוז לעומת השנים הקודמות. זה אולי לא נתון מרשים כשמדובר במדינה המצהירה, כי היא שואפת למעמד מוביל בתחומי המדע והטכנולוגיה, אבל זה גם לא נתון בלתי סביר.
ההישג החינוכי המרשים יותר הוא בכך שיותר מ-85% מבני המחזור מצליחים לסיים את לימודיהם, גם אם אינם מקבלים תעודת בגרות, וזאת לאחר שנים שבהן הרחיקו בתי הספר תלמידים חלשים כדי לשפר את אחוזי הניגשים לבחינות הבגרות. העובדה שרוב גדול של בני הנוער לומד עד גיל 18 ואינו עובד או משוטט ברחובות, מגבירה את הסיכוי לכך שחלק ממנו ישלים את השכלתו מאוחר יותר.
כל שר חינוך מציע בשורה חדשה בתחום בחינות הבגרות, אבל התוצאות מלמדות ששום שינוי לא הביא לפריצת דרך. השאלה היא גם מהי מטרת תעודת הבגרות, שכן מדינות שונות הגיעו להכרעות שונות בעניין זה. בארצות הברית אין תעודת בגרות בכלל והמיון נעשה באמצעות מבחני כניסה לאוניברסיטאות. באנגליה, שיעור הניגשים לבחינות הוא מלכתחילה רק 24%, כמעט כולם זוכים לתעודה, וקבלתם לאוניברסיטאות מובטחת. בצרפת שיעור הזכאים לבגרות הוא 60%, אבל יש הפרדה בין בגרות מקצועית לעיונית שמאפשרת מעבר ללימודים אקדמאים. בגרמניה אחוז הזכאים לבגרות הוא פחות מ-40.
בישראל הפכה תעודת הבגרות לפחות חשובה משהיתה, ומבחני הפסיכומטרי הם שקובעים את סיכויי הקבלה למקצועות המבוקשים. גם השיטה של שיפור בגרויות אחרי הצבא מלמדת, כי התיכון נהפך בעיקר למכשיר לסוציאליזציה במקום כלי להקניית השכלה. אולי זה מה שנדרש במדינה קולטת עלייה ואולי זה ויתור גדול מדי.
קשה יותר להשיג אחוזי זכאות גבוהים במדינות לא הומוגניות כמו ישראל, שיש בהן אחוז גבוה של תושבים חדשים, מגזר חרדי שקיבל פטור קולקטיווי מהשכלה כללית, ומגזר ערבי המסוגר בעצמו. קל להגיע ל-71% בגרות ביישובים הומוגניים ועשירים יחסית כמו רמת השרון, אבל מרשים יותר לראות מה קורה ביישובים חלשים כמו נשר (67% בגרות) וטירת הכרמל (60%), כמו גם בתל אביב (66%) שיש בה דרום וצפון, עשירים ועניים, ערבים ויהודים, פליטים ומיליונרים, ובכל זאת אחוזי ההצלחה בה גבוהים בהרבה מהממוצע. זוהי הוכחה כי ההשקעה משתלמת, בעיקר בשיעורי עזר מסובסדים.
הנוער הישראלי מדורג בשנים האחרונות מתחת לממוצע במבחנים בינלאומיים. התחושה היא כי גם מסיימי התיכון, ואפילו בעלי תעודת הבגרות, אינם בעלי ידע והשכלה כמו בעבר, משום שהדרישות נמוכות יותר, ומקומה של ההשכלה בסדר העדיפות המשפחתי והלאומי נמוך משהיה בשנות הקמת המדינה. אחוז הזכאים לבגרות איננו הבעיה. ההסתפקות בבינוניות היא בעיה גדולה יותר.
*--end switch about number of pictures in article*
נשלח ב-6/8/2008 14:21
אני מצטט תגובה קודמת שלי.
שרפ כתב:
אלישיר
כל הכבוד לך על ההצעה.
מבלי לדון לגופה (אולי גם אזרחות חשובה בשביל להכיר את כללי החיים במדינה והיסוטריה של עם ישראל היא חלק מהתורה, גיאוגרפיה בבחינת מה רבו מעשיך ה' והכרה הנדרשת להבנת התורה וכד').
חשוב מאד שהצעות הן שתהינה נידונות כיצד לשלב לימוד תורה עם לימודים שיאפשרו במידת הצורך לימוד אומנות, מבלי לפגוע באופציה של גדילה בתורה.
זה חשוב כי במשך שנים פמפמו את המוח שזה לא ניתן והצליחו להוריד את רמת חייהם של אלפים ורבבות (פרט למי שמתפרנס מסבל הציבור).
אני תקווה ותפילה כי ליבון הדברים יוביל אף לישומם.
כפי שאתה מבין בגרות היא לא קודש, אני עם תואר באו"פ סיימתי עוד שני תארים ועד היום אין לי בגרות.
אז לא להיתפס לדברים שוליים. יש לראות את סוף הדרך הצלחה לשילוב מלא בכל המקצועות ברמה אקדמית מתאימה. את הדרך אדרבה שינהלו מו"מ עם המדינה ובמקום ללמוד בגיל 12 שילמדו בגיל 22 אבל שיחפשו וימצאו פתרון.
כיום האינטרס החד משמעי של מנהלי הציבור הוא שהציבור החרדי יהא עני ואת זה הם כותבים (אבל לא מצהירים).
נשלח ב-27/11/2010 22:09
בחיפוש בארכיון הוועדה המעופש (אחר תעודת זהות מזוייפת מבית היוצר של המתמידים) מצאנו תגובה שהכינונו להערתו הקוצפת מה של בעל לב העברי:
בתגובה לדברי הלב הנכבד, הועדה מתכבדת בזאת להגיש את תגובתה המאופקת:
1) בניגוד להאשמות הלב הוועדה לא הציגה את תרבות המערב כזהה לכלכלת המערב. בעוד שהוועדה רמזה על אי-הסכמה כל שהיא באשר לשלילת התרבות המערבית על ידי אליישיר, הרי שהיא ביססה את טיעוניה במנותק מכל הנחה באשר לשלילת או חיוב התרבות המערבית.
לטובת בעלי הזכרון החלש, הוועדה מגישה בזאת את הקטע הרלוונטי:
אליישיר קורא תגר על מערכת ההשכלה ה מערבית ויתכן שהוא צודק. למרות שיש לי פה ושם השגות בדבר הנחות היסוד והמסקנות הנגזרות נשאיר זאת לפעם אחרת אם בכלל.
טיעונה של הוועדה התבסס אך ורק על טענה ענינית בדבר הריאליה שכלכלת השירותים מציבה בפנינו, ועל ההשלכות ברמת המקרו (לצד שלילה מוחלטת של ההגיון המעוות הטוען לחיוב העתקת שלב לימודי הבגרות לשנות השלושים ביחס לכל אלו המעונינים מסיבותיהם שלהם בהשכלה אקדמית - כחבריו של חיים גליק ואשר לא אמצו את המלצות הלב בדבר אופציות ביניים תורניות ובחרו בלימודי מדעי המחשב).
2) בניגוד להאשמות הלב, הוועדה לא בססה את טענותיה על שיפוט של העמדה הראויה למו''מ תרבותי ואף לא נקטה עמדה בנידון. יתכן והלב קורא חדרי לב ובטן. אבל טיעוני הוועדה מבוססים על ניתוח פשוט של שוק העבודה ומסקנות בדבר מדיניות הכשרה מקצועית קולקטיבית. הוועדה לא הביעה שום עמדה שיפוטית לגבי עליונתם המוסרית של מגדלי טופו אורגני בהר חברון ומגלפי שעווה או העדרה אלא יצאה מתוך נקודת הנחה שסגנון חיים אלטרנטיבי אינו מתאים לחלק גדול מאוכלוסיית מחפשי העבודה בקרב הציבור החרדי, אשר רמת חייו מחייבת רמת השתכרות של המעמד הבינוני.
3) בניגוד להאשמות הלב, הוועדה לא רואה את כלכלת המערב כסטטית ואת סגנון ההשכלה הנצרך לבורגני לפני דורתיים כרלוונטי - ולפחות לא עשתה שימוש בעמדה זו במסגרת הצגת טיעוניה. בעוד שהקיצוניות החרדית לא החליפה את התקליט השבור המתנגן מימות הכלכלה הישנה מתי שהשיקול היחיד באם לשלוח את הבן לישיבת הישוב החדש היה הסיכוי ''שהבן שלנו יהיה דוקטער או אדווקאט'', הרי שהמציאות החדשה גרמה לכך שמציאותם של חרדים - שבעבר מלאו בהמוניהם את משרדי הממשלה והרשויות המקומיות - נמוגה בשל דרישות נציבות המדינה לתעודת בגרות כתעודת סף לכל משרה פקידותית בדרג הבינוני. אדוני מדבר על קאדילק חדישה ואני מדבר על סובארו משומשת.
4) הוועדה דוחה מכל וכל את טענותיו של הלב לפיהם הוועדה שללה תקפה או הביעה עמדה שיפוטית כל שהיא כלפי החלטתם של חרדים ו\או פרטים אחרים המעדיפים פתרון ביניים. הבנת קריאה בסיסית תזים טענה זו. הוועדה מפנה את תשומת לב הקוראים לפסקאות הבאות מתוך הודעותיה הקודמות, מתוך ביטחון מוצק כי אלה תדברנה בעד עצמן:
יש לכבד כל החלטה אוטונומית להשתלב בסקטורים האמורים, ואין כל פסול בנהיגת אוטובוס או בלימודי טבחות. הכובע שהורם בשלב הקודם יונף עוד ג' אמה באם החלטה זו נובעת משיקולים של בזבוז זמן ונכונות לחיי צנע אם לשם לימוד תורה או סתם לשם הפואנטה שגם היא ראוייה למחיאות כפיים.
תעודת בגרות ולו חלקית תאפשר לו להשתלב בקלות בעבודות הנזכרות. מניעת תעודת בגרות מבני הציבור החרדי, כמדיניות כוללת, אחראית לעוני המנוון ולתסכול הקיומי של רבים מבני הציבור החרדי.
הוועדה מודיעה בזאת על נכונתה למשכן את כליותיה בשוק השחור על מנת להוכיח שחור על גבי לבן כי הציבור החרדי כקולקטיב הינו אכן קורבן למדיניות גורפת שמונעת על ידי מנגנוני אופל ורשע. בעוד שאצל אחינו המזרוחניקעס ההחלטה באם להשתלב בכלכלת השירותים בכדי לממן אורח חיים בורגני, או המנעות מהשתלבות בכלכלת השירותים תוך בחירה באופציות אחרות המתאימות ליחיד מבחינה תרבותית, הינן החלטות הנתונות להחלטתו של היחיד (במובן הרחב של המילה), הרי שבמרחב החרדיות ההחלטה נעשית ובעיקר נאכפת על ידי מנגנוני רשע ואופל המונעים מכוחו של אותו ההגיון המעוות המחייב את סילוקו של צרפתי חובש כיפה סרוגה שחורה המעיז בחוצפתו להתגורר במרחב הנתפס כחרדי.
5) הוועדה לא הבינה בקוצר דעתה את הנקודה על הפרגמטיזם ותודה ללב הנכבד באם יסבירה בהרחבה תוך כדי הפניה לטענות הוועדה בנידון.
הוועדה פורשת למספר ימים מעבודת הקודש של כתיבת אשכולות לשם התרכזות במשימות טרוייאליות כנסיעות לצורך לכו התפרנסו זה מזה ומאחלת לכל באי הבית הקדוש הזה הצלחה בכל מעשי ידיהם.
נשלח ב-28/11/2010 19:25
הוועדה כתב:
בחיפוש בארכיון הוועדה המעופש (אחר תעודת זהות מזוייפת מבית היוצר של המתמידים) מצאנו תגובה שהכינונו להערתו הקוצפת מה של בעל לב העברי:
סיפור כיסוי לעבודה מאומצת של שנתיים על תגובה הולמת... תשובתי תנתן עם חילופי גברא הבאים בבית הלבן
נשלח ב-29/11/2010 11:32
אני יכול להעיד על עצמי, שעל אף שאני עתיד להשלים בגרות ופסיכומטרי בתוך שנה וחודשיים לערך, אין כל השוואה בין הידע שלי באנגלית ומתמטיקה כפי שהוא היום לבין מה שהייתי יכול לדעת לו הייתי לומד זאת בתיכון. גם ציון הפסיכומטרי שלי היה גבוה משמעותית לו רק הייתי לומד אנגלית מוקדם (בחלק הכמותי והמילולי קיבלתי מעל 140, ואילו באנגלית כ-100).
תוקן על ידי גוונא ב- 29/11/2010 11:33:14
נשלח ב-2/12/2010 20:30
אשמח אם מישהוא יענה לי על השאלה: עד כמה משמעותי הוא תגבור לימודי החול ביסודי,בידיעה שהילד בהגיעו לישיבה קטנה יפסיק עם זה לחלוטין,או כמעט לחלוטין.האם שווה להשקיע?(כסף,מאמצים,טרטור של ילד מחוץ לשעות הלימודים ומסתמא עוד)