|
|
| נשלח ב-4/8/2008 22:50 |
 |
| |
וז"ל של פטרושקה (בתרגום ללה"ק):
ומשליט סדר (מטיב, "מאכט גוט", מנקה את האפר מ)הנרות (שבמנורה).
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2008 22:57 |
|
| |
לעיל לינקקו לאשכול אחר לגבי פירוש קהתי, ודנו בפירושיו של הרב אונטרמן שמובאים בו.
לפשר מעורבותו של הרב אונטרמן, אעיד את שראיתי בילדותי, שהיינו מתפללים (אבדל לחטו"א) בביכ"נ אחד, ור"פ קהתי היה ניגש אל הרב אונטרמן ומציע לפניו את דבריו והיו דנים בהם בצוותא.
הבנק - להבדיל - היה ממוקם גם הוא באותו בנין, ור"פ קהתי התגורר בסמיכות מקום. היה זה בנק למשכנתאות, כך שסביר להניח שהוא לא היה עמוס עבודה עד למעלה ראש.
לגבי העדר ההקדמה לפירושו של קהתי: לכתחילה היו הפירושים יוצאים בקונטרסים שבועיים, אח"כ נכרכו הקונטרסים בכרכים וכך היו נמכרים.
בשלב מאוחר יותר סידרו הכל מחדש, אבל מסופקני אם ר"פ קהתי היה אז בחיים.
כנראה שמשום כך המהדורה המושלמת היא ללא הקדמת המפרש.
לבי אומר לי שמפרשי המשנה החדשים נעזרים גם הם בפירושו של קהתי, אבל כנראה שאליהם לא באים בטענות על שאין הם מזכירים את שמו...
תוקן על ידי י_לבנוני ב- 04/08/2008 23:00:15
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2008 23:22 |
|
| |
אודות זהותו של הר' פיעטרושקא
שמעתי שבילדותו היה בחור למדן גדול וחריף ולמד בחברותא עם ר' מנחם זעמבא הי"ד, אח"כ היגר לאמריקע ונתקלקל מעט והתחבר לצוות של ה"קענעדער אדלער" עתון יומי עממי באידיש במונטוריאל. לעת זקנותו התחרט על זה שעזב את ספסלי ביהמ"ד ולתשובת המשקל חיבר פירוש המשניות השווה לכל נפש.
לא ביררתי את השמועה הזאת אבל כך סיפרו בחורים ממונטריאל בישיבתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2008 23:52 |
|
| |
האם נדפסו הסכמות בראש פירושו?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 08:13 |
|
| |
יישר כח לבנוני
תכננתי להביא לעבודה את כרך המשניות ושכחתי.
אשתדל להכניס עוד קטע הערב. אלא אם כן עוד מישהו מתנדב להכניס קטע, נשמח מאד.
בינתיים, בקטע הזה, ממש ממש אין שום קשר.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2008 08:31 |
|
| |
לבנוני,
רכשתי את המהדורה המסודרת מחדש מקהתי עצמו בביתו בת"א. אח"כ עבר לירושלים שם עוד חי שנים אחדות.
כשפירסם את הקונטרסים היה נתון בלחץ לסיים בזמן, וב"ב מספרים בספר שי"ל לכבודו שהיו צריכים לתחוב לפעמים את סעודתו לתוך פיו תוך כדי הכתיבה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 07:40 |
|
| |
בא נמשיך
מסכתא יומא
פרק ששי משנה א
"שני שעירי יום הכיפורים מצותן שיהיו שניהם שוין במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחד"
קהתי:
"ובלקיחתן כאחד: שמצוה לקנותם בבת אחת. בגמרא מבואר הטעם לפי שנאמר בהם שלוש פעמים: "שני שעירים", א: 'ומאת בני ישראל יקח שני שעירי עיזים', ב: 'ולקח את שני השעירים', ג: 'ונתן אהרון על שני השעירים גורלות'. כיון שבכל הפסוקים הללו יכול היה לומר שעירים בלבד, שמיעוט שעירים שניים (והרי נאמר בהם אחד לה' ואחד לעזאזל), נמצא שתיבת 'שני', מיותרת בכולם, ולפיכך דורשים מהם שמצוותם שיהיו שוים א: במראה, ב: בקומה, ג: בדמים ובלקיחתם כאחד. (שני הדברים האחרונים שקולים הם ששניהם דברים שחוץ לגופם - תוספות יו"ט).
עד כאן.
תודה מראש ללבנוני שיכניס בבקשה את פירוש פטרושקא לפיסקא זו.
יום טוב.
אחר כך נעבור למסכת סוכה ונביא משם 2 דוגמאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 17:42 |
|
| |
פטרושקא:
ובלקיחתן כאחד, צריכים שיהיו נקנים יחד. הגמרא לומדת זאת מכך שבפרשה (ויקרא ט"ז) נאמר שלוש
פעמים "שני שעירים", ומכך מסיקים שהם צריכים להיות שווים בשלושה דברים (במראה,
בקומה ובדמים). התוס' יו"ט סבור ["מיינט"] ש"לקיחתן כאחד"
כבר נכלל בכלל של "דמים", שווים במחירם, שהכוונה היא גם לרכישתם כאחד.
תוקן על ידי י_לבנוני ב- 06/08/2008 17:45:03
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 20:48 |
|
| |
בחתימת האשכול אעלה אי"ה סריקה מהערך המוקדש לו בלכסיקון לסופרי יידיש.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2008 08:00 |
|
| |
כאן באמת יש די דמיון בין פטרושקא לקהתי
בא ניקח קטע קצת יותר עם בשר
מסכתא סוכה פרק ב משנה ד
"שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה"
קהתי
"פטורין מן הסוכה- שהעוסק במצוה פטור מן המצוה האחרת. ואפילו בשעת חנייתם בלילה או ביום פטורים מלטרוח אחר סוכה (רש"י). וכותב המרדכי לפי שכשנחים וישנים בלילה בהנאה יכולים לעסוק למחר יותר והרי זה בכלל העוסק במצוה. ויש כותבים: כל העוסק במצוה פטור ממצוה אחרת אם צריך לטרוח אחר האחרת אבל אם יכול לעשות שתיהם כאחת בלא טורח, יעשה שתיהם. (ר"ן ,הרמ"א)".
עד כאן.
מעניין אם פטרושקא מביא גם את כל הראשונים שהביא קהתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2008 12:56 |
|
| |
כמובן שככל שיש פחות בשר, כך בהכרח רב הדמיון ביניהם.
ולמשנה דידן. תרגום פטרושקה:
ההולכים לעשות דבר מצוה (שלוחים למצוה) פטורים מ(מצות)
סוכה.
רש"י מביא דוגמה, שאחד הולך ללמוד תורה או לפדיון
שבויים, פטור בדרכו מקיום מצות סוכה. זה הדין של "העוסק במצוה פטור מן המצוה",
כשעושה מצוה אחת פטור מלעשות מצוה אחרת. הר"ן אומר שהכוונה היא, שהוא פטור
מלחפש בדרכו סוכה, אבל אם הוא יכול לקיים גם את מצוה סוכה ללא טירחה, עליו לקיימה.
תוקן על ידי י_לבנוני ב- 07/08/2008 12:55:35
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2008 13:23 |
|
| |
מעניין, עדיין אתה צריך להודות שיש דמיון. קהתי הוסיף והרחיב (פטרושקא לא הביא המרדכי למשל) אבל בהחלט נראה שעבר על פטרושקא.
בא ניקח עוד דוגמא ממסכת סוכה פרק ה משנה א
"זהו החליל של בית השואבה - ויש גורסים: בית השאובה. היינו מקום המים השאובים, שהיו עושים במקדש שמחה בחג ומנגנים בחליל ובכלי נגינה אחרים לרגל שאיבת המים וניסוכם.
ונקטה משנתינו חליל, מפני שקולו נשמע יותר משאר כלי הנגינה, ולפיכך כולם נקראו על שמו (רמב"ם). ואם חל יו"ט הראשון להיות בשבת, ונמצאו ששה ימי חול בחג, היה החליל ששה ימים, אבל אם חל יו"ט הראשון בשאר הימים ולא בשבת, ואחד מימי חול המועד היה בשבת, לא היה החליל אלא חמישה ימים".
עד כאן
אני מתעצל לקחת ביאורים ממש ארוכים.
יש לפעמים משניות בהם קהתי מרחיב לאחר ביאור המשנה, באותיות קטנות אריכות נוספת.
אולי ניקח בפעם הבאה אחד כזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2008 13:58 |
|
| |
הפעם אצביע על הדברים שפטרושקא לא הביאם, שהרי כל חשבון הימים חייב להיות זהה בלה"ק ובאידיש.
לא הביא את שינוי הגירסה "בית השואבה" או "בית השאובה".
לא הביא את דברי הרמב"ם המבאר מדוע נקטה המשנה דוקא בחליל אע"פ שהיו שם כלי נגינה נוספים.
ושוב: במשניות שבהן הפירוש הוא קרוב למילולי, חייב להיות דמיון בין קהתי לפטרושקא ולא יכול להיות אחרת, אפילו אילו לא ראה את פטרושקא מעולם.
ומ"ש מתפעל לעיל שעלי להודות שקהתי השתמש בפטרושקא בפירוש המשנה של העוסק במצוה, זה אינו מוכרח כלל וכלל. פטרושקא וקהתי גם יחד יכלו להיוודע אודות דברי הר"ן הללו מהתוספות יו"ט שמביאו על אתר. ומאותו תויו"ט יכול היה קהתי לקחת את המרדכי ואת הציון לדברי הרמ"א.
תוקן על ידי י_לבנוני ב- 07/08/2008 14:09:27
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2008 14:14 |
|
| |
אתה צודק בהחלט.
בא ננסה משהו קצת אחר, בסוכה פרק ב' משנה ו לאחר ביאור כל המשנה מביא פיסקא ארוכה.
מבאר שבב' המימרות של ר' אליעזר במשנה, שצריך לאכול 14 ארוחות בחג חובה, ושניתן להשלים אם פיספס בליל א, מביא שהגמרא שואלת סתירה בדברי ר' אליעזר ולכן חייבים לומר שחזר בו.
מה בדיוק הסתירה ?
מביא ג' פירושים,
רש"י, עם תוספת ביאור ברש"י מהמרש"א
שולח לעיין בתוס' שמקשים על פירוש רש"י
ולבסוף מביא פירושו של המאירי.
כל זאת בהרחבה רבה.
האם יש מכל זה אצל פטרושקה ?
אגב, השם הזה, האם אי פעם שמעת שם משפחה כזה ?
הרי זה שם הירק פטרוזיליה.
סבתא שלי היתה שולחת אותי לירקן להביא לה פטרושקע בכדי שתכניס למרק שלה.
ויישר כח גדול על המאמץ.
|
|
|
|
|
