מי היה מאיר סעמניצער ?

ב'האיש נגד הזרם' של אבידור הוא מאשים את סעמניצר כי מנע פגישות בין הראי"ה והגריח"ז באופנים שונים ושפלים עם בוא הראי"ה לירושלים.



על פרשת סמניצר מנקודת מבטם של הקנאם ראו אצל גרליץ במרא דארעא ישראל עמ' שב ואילך.

שמו של הנ"ל היה הלר, ונקרא סמניצר ע"ש העיר סמניץ בהונגריה בה שימש אביו ברבנות.

והנה תמונתו באדיבות גרליץ:

אני שמעתי שהיה זה הלב שמחה זצ"ל שלא נתן להם להיכנס.
כך מספרים.
חבל שהתמונה כל כך מטושטשת.

תכלת, לא כל כך הבנתי, איזה משפט מחק גרליץ ולמה ?

לגבי הדחיפה מהגג, כותב את זה הרב וינגרטן (הסבא של האחים הכהן הרב רא"ם ואחיו האלוף)
בחוברת קטנה שיצאה לאור, נדמה לי שזה נקרא: פירורים משולחן גבוה, משהו כזה.
הוא מאשים את המקובל הרב מרגליות שניסה לדחוף את הרב קוק מהגג בארוע כלשהוא.
לא פחות ולא יותר, עשה ממנו רוצח. מדהים.

וגם, מה רצה המנחת אלעזר מהכלי חמדה ולמה כינה אותו ראש המסואבתא ? בגלל הענין הזה של סמניצר ?
האם אותו סמניצר היה קשור לחסידות של תולדות אהרון ?
ובנו ר' צבי מיכל, היה רב או דיין ? 

כנראה יש לומר שכוונת ר"מ בלוי היתה לפשקוויל אחר, שנגנז.

מתפעל, אין לי מושג למה השמיט גרליץ את המשפט שציטטתי (בסוגריים מרובעות), אבל הוא מופיע בתצלום המכתב שנמצא באותו עמוד ממש. ואגב ממכתב זה, כהרגלו בשאר הספר, הוא צילם רק את תחילת וסוף המכתב, כך שאיננו יכולים לדעת מה היה התוכן המלא והאם נשמטו עוד משפטים.
ואכן צדקת - זכרוני הטעה אותי, השמועות הנ"ל הן לגבי ריא"ז מרגליות ולא ר"מ סמניצר. מ"מ הדבר הוזכר בעוד ספר מלבד הקונטרס שהזכרת, ואנסה להיזכר בו; כמו כן אני זוכר שלא ברור (לפי שמועה זו, כמובן) האם ניסה בפועל לדחוף, או רק תכנן לעשות כן.
ואיפה כינה המנחת אלעזר כנ"ל וכו'? בכל אופן לא נשמע שהיה זה בשל העניין הנ"ל, אלא בשל מרכזיותו של ה'כלי חמדה' באגודת ישראל וכדו'.

נ.ב. אביו של ר"מ סמניצר נקרא ר' משה, וחי לצד בנו בירושלים, ונפטר (בגיל 80) בשנת תרפ"ח - ולפי הנטיה כאן לקשר כל פטירה ומחלה לאיזה מעשה שנעשה, נראה ברור שהלה נלב"ע בשל מעשי בנו בשנה החולפת...
(אגב מחותנו של ר' משה הנ"ל היה הרב"צ ידלר, המזכירו לטוב בספרו 'בטוב ירושלים', כאחד מתלמידיו של הרב יהושע צבי מיכל שפירא [וכנראה שגם בנו החזיק עצמו כתלמיד של הנ"ל, והרי קרא על שמו לבנו] וכמי שייסד את "ועד משמרת הקודש" בשנת תרנ"ד בשם הרש"ס והמהריל"ד והרש"ז מלובלין. וכנראה לא הגיעו מעשיו למעשי בנו).
כמו כן איני יודע מה היה ר' צבי מיכל סמניצר, אך בספר הנ"ל נזכר שנפטר בתשכ"ז.

יישר כח
תכלת, אתה מדבר על מרא דארעא ישראל ?
ומי זה בעל המחבר מן המקור ? על מה נסוב הספר?
אגב, כמדומני שהריי"ץ היה בארץ בתרפ"ט ולא בתר"ץ.

מה לגבי הסיפור בהלוויה של הרב קלצקין ? ידוע לך משהו על כך ?

שמעתי שלמאיר סמניצר יש נכד, קרוי על שמו, שגר בבית שמש ועושה בלגנים בדיוק כמו הסבא. הוא משתייך לקבוצה של קנאים לה קוראים "תפארת ירושלים". בנוסף, שמעתי שהוא מגמגם, וזאת בשל הקללה שנדבקה במשפחה.

אכן אני מדבר על מרא דארעא ישראל. בעהמ"ח 'מן המקור' (ועוד ספרים) הוא בנימין קלוגר (בלשונו המסוגננת של bin - 'ב.ק'...). והספר הנ"ל על חמשת כרכיו הוא אוצר בלום של מסמכים, כרוזים ותעודות שנדפסו בירושלים בין השנים ת"ר-ת"ש.
לגבי הרב קלצקין, אינני יודע.

גולאק, הרשה לי לתאר את הקללה שנדבקה במשפחת הלר: היא בוודאי הגיעה אליהם היות שבסיבתם נגרמה הקללה שדבקה במשפחת האדמו"ר ה'לב שמחה', שדבקה בהם היות שבסיבתם נגרמה הקללה שדבקה באחד מחברי הבד"צ שבאו לרבי מגור, שדבקה בו היות שבסיבתו נגרמה הקללה שדבקה בבעל ה'כלי חמדה', שדבקה בו היות שבסיבתו נגרמה הקללה שדבקה במשפחת הלר, וחוזר חלילה...

ממש קליל תכלת.

שונא קללות יחיה

מישהו אולי עשה פעם מחקר
מדוע באמת רוב הקנאים הם הונגרים?
למה שהם יהיו יותר קנאים מהפולנים או הגליצאים ?

ואם כבר נמצאים בנושא
עוד שאלה

בויקי שטייט אזוי:

"ב-1924 רקם דה האן תוכנית להפגיש את הרב זוננפלד עם האמיר עבדאללה, לימים עבדאללה הראשון מלך ירדן, כדי שאיתו יוכלו החרדים לסכם על התייחסות נבדלת אליהם.
כדי לצאת מגבולות הארץ היה צריך הרב זוננפלד להתיר נדר, ודרש ששלושה מגדולי הדור יסייעו לו בכך. אלו נמצאו לו (ביניהם היה רבי ישראל אלתר, האדמו"ר מגור). הרב זוננפלד בירך את המלך "ברוך אשר חלק מכבודו לבשר ודם". מסופר שמעני לשון חריפים הוחלפו בינו לבין מוסא קאסם באשה אל חוסייני, מנהיג הפלסטינים. הנקודה העיקרית שעמדו עליה המתדיינים הייתה שהעדה החרדית אינה כפופה לציונים ואין הם מייצגים אותה, ויש לדבר איתה בנפרד.

קבלה ביד בני ירושלים, ששני הצדדים במחלוקת הנוראה הזו ,
שילמו מחיר אישי ומשפחתי כבד באסונות, במחלות ובכל מרעין בישין.

ישנו סיפור, שלצערי איני זוכר את פרטיו, אך בכללות מדובר באחד הגדולים
שראה בספר על דבר מה: העושה כך וכך, חייב מיתה.
רשם אותו גדול בגיליון: והוא שגם הרג את הנפש

ד"ק,

הכוונה לחזו"א שרשם את הנ"ל בשולי הזוה"ק שההולך ד"א בלי נטילת ידים חייב מיתה.

בעניין הקנאות ההונגרית. אם יותר לתת פרשנות בלי להתבסס על מקורות מסתבר שהדבר קשור הרבה להיפרדות הקהילות בהונגריה וסגנון המלחמה של החת"ס בהשכלה בשיטת חדש אסור מה"ת. שהשתרשה אצל תלמידיו ותלמידי תלמידיו עד כדי קושי להתיר התקנת מאורר בבית כנסת [זכרון יהודה ח"א סה]

צודק, גם אני חשבתי בכיוון הזה.
גם החסידויות סאטמער ומונקאטש הקנאיות מקורם בהונגריה.
אם כי, הם לא קשורים לחתם סופר.
מצד שני, התולדות אהרון שמקורם בבלוז'וב, זה כבר לא הונגריה כמדומני. בלוז'וב זה לא גאליציה ?
איין מענוט, בלוז'וב ומונקאטש זה אותו גזע ? שפירא , נכדי הבני יששכר ?