מי היה מאיר סעמניצער ?

אכן מצאתי פרק על הנסיעה הזו לירדן להיפגש עם המלך חוסיין (הסבא של חוסיין של מלחמת ששת הימים) בספרו של הנכד האיש על החומה.
לדעתי העניה, הרב זוננפלד אחז עולם ומלואו מהני ג' רבנים צדיקים וחשובים מפולין וסמך עליהם להתיר לו לצאת לחו"ל. חבל ש"תלמידיו" הקנאים המורים את מוריהם, לא למדו ממנו להוקיר את אותם רבנים.

מה באמת הסיפור עם האיסור להכניס שעון לבית כנסת ?
מי אסר ולמה ?

כמדומני, שגם היום, בביהמ"ד הגדול של בעלז, אין שעון בתוך הביהמ"ד. אמנם במסדרונות הארוכים והמצוחצים, יש שעונים ענקיים, אבל בתוך הביהמ"ד אין שעון, אלא בית מזכוכית ובתוכו מצות, עבור עירוב חצירות.

בשו"ת כרך של של רומי סי א' פסק שאין בהעמדת שעון משום חוקות הגויים. והביאו בשד"ח מערכת בהכ"נ אות ח'. ובשו"מ תליתאה ח"א סי' רצט דן באחד שהקדיש שעון לביהכ"נ ולא הסכימו לקבלו אי חשיב הקדש
אך כל זה ללא הועיל כנגד הכלל הידוע חדש אסור מה"ת וכמו שהביא בספר טעמי המנהגים עמ' תקנג

רבינו הגאון הת"ס הכוונה לחתם סופר ?
ומי זה בעל שלמי נדבה ?
ואיפה היה החתם סופר בעצמו בסיפור ? למה לא שאלו אותו מה לעשות ?

מח"ס שלמי נדבה, ה"ה מוהר"ר יחיאל מיכל קיצע זצ"ל, שהיה מראשי ורבני הקהל בפרעשבורג, והיה מהחותמים על מכתב ההזמנה להזמין את החת"ס לכהן בה כרב, ושוב היה מהחותמים על כתב הרבנות.
(המכתבים מופיעים ב'חוט המשולש').

בסריקה נפגמה התמונה. במקור מופיע הגאון חת"ס. למה לא שאלו אותו לא ברור. יתכן שהיה זה אחרי פטירתו

הנ"ל הוציא חוברת ובה 18 כללי הקנאות.אני מחפש את החוברת הזו.האם יש מישהו שיודע עליה ואיך להשיגה?
 אני גם מחפש תמונה של אביו ר' משה סעמניצער.

ומכיון שפותח האשכול הוא מעדת מכבדי ת"ח אז רציתי לספר לו שר' מאיר סעמניצער היה יושב כל היום בבית המדרש ולומד.את הארוחות הביאה לו אחייניתו לשם.אחד הכללים שמופיעים בחוברת הנ"ל זה שמידת קנאותו של אדם צריכה להיות במקביל למידת טוב הלב שלו.אם אדם אינו מתמסר לעשות חסד עם אחרים הוא אינו קנאי אלא רשע.קשה לדעת האם אכן עמד בכך הכותב בעצמו אבל ברור שלא היה איזה קמב"ץ פירומן משועמם שמקבל סיפוק מבלגנים שהוא יוצר.
ראיתי גם מכתבי הערכה,עליו,של חכמי ירושלים באותו זמן מעדת הפרושים המקובלים על כל החרדים.

העובדה שאחד יושב ולומד אינו אומרת כלום על אישיותו. גם בק ממונסי יושב ולומד בהתמדה -- אבל מעשיו מוכיחים עליו שהוא רשע גמור. אותו דבר לגבי גמילות חסדים. דוקא הקנאים מצטיינים במידה זאת.

מה שסמניצר עשה הוא מספיק לקבוע אותו ברשימה השחורה של היהדות.

אשר, זה מצד הפגיעה ברב קוק או מצד הפגיעה באדמו"ר מגור?

העובדה שאדם לומד אינה אומרת דבר עליו זו טענה נכונה אבל כל כך חרדית (ומיענתי את דברי לפותח האשכול).בעינים חרדיות מה שסעמניצער עשה דוקא מזכה אותו בנתח נוסף בלוויתן.קנאותו אינה שונה מקנאותם של אחרים שנותרו מכובדים,והרשימה ארוכה.
ההנחה שהקנאים מצטיינים בטוב לב אין לה על מה לסמוך.יכול להיות בגמ"ח של פרסום אבל לא בטוב לב.

בכל אופן, את החוברת אני מבקש וזו הסיבה שהשתחלתי לדיון כאן.

בתודה מראש.

אכן הבנתי שאותו סמניצער היה ירא שמים בדרכו הוא, שמעתי שבאותו יום שהוציא את הפשקוויל, צם והלך לטבול במקוה טהרה, וגם חתם את שמו. אבל כמובן שגם אם הכוונה טובה והמעשה אינו ראוי, אין עוזרת הכוונה, כידוע. מקושש לשם שמים נתכוון ובכל זאת הרגו אותו.

קעלמער, מה תעשה עם החוברת הזו ? אתה מתכנן להפוך לקנאי ?
ומה ידוע לך על אביו ר' משה ?