בהודעתך השניה, ציינת שאין לך אפשרות לברר כוונת בורא עולם בנתינת התורה.
לתפיסתי, אין מי שיכול לקרוא את כל התורה ולא לזהות את הכוונה, וכן היא מפורשת בדברי הנביאים, הגמרא, והראשונים.
המטרה ברורה.
האמצעים ברורים כמתאימים למטרה ביחס לעת נתינתה.
חלק מהם ברורים כמי שביטויים משתנה עם הזמן.
חלק מהם ברורים כשייכים ורלוונטיים לתרבות האנושית הבלתי משתנית.
וחלק נמצא באמצע, ותלוי ברמתו של היחיד או ציבורים מסוימים.
וככלל, השאלה בסגנונה בהודעה הראשונה, זוקקת התייחסות למושג בורא עולם.
הערה כללית, ראוי לזכור שיש קרדיט לבני אדם שעל ידי שפעם אחת חינכו אותם לעקרונות מסוימים, שימצאו את הדרך לישמם על מצבים משתנים, כמאמר אחד החכמים פה "עקרונות נצחיים למצבים משתנים". כך הוא גם החינוך ההורי, ההורים מחנכים ילדיהם, והם אמורים לפעול על פי אותם עקרונות חינוך גם במצבים שלא נתקלו בהם קודם.
נשלח ב-3/8/2008 01:23
מיקלרי
כשאני חושב על זה, אני מוצא שלמעשה, הסתר הפנים הזה - כפי שנוהגים לכנות אותו בחברה/ות מסויימת - הוא הכנה למצב שפיר יותר. (ואולי במידה מסויימת גם עונש)
הנביא הושע בפרק ג' (כל הפרק - 5 פסוקים. אז כדאי לקרוא.) מציין שימים רבים ישבו בני ישראל, ללא כל תורה והלכה ברורה (ביטוי שמזכיר שגם חז"ל חזו זאת), וכמו שכתבתי באשכול אחר - תורה והלכה ברורה - היא או של אמת או של שקר. המצב של חוסר בירור - הוא המצב היחיד שיכול להכין אותנו למצב של בירור יתר. אם לא מטילים ספק - אף פעם לא מגלים את הטעות. אינני אומר שזה "מצווה" להטיל ספק, אני רק אומר שלפעמים זוהי הדרך היחידה למצוא את האמת הברורה.
אומרים - שאדם שאחד החושים שלו אינו פועל כראוי - נניח עור - אז חוש אחר, נניח חוש השמיעה קולט יותר טוב. זה ברור שיש פה מנגנון שמנסה להציל את הבן אדם.
כך, הקב"ה מחליט מידי פעם להחשיך את העולם, ואז כשנלך כעורים בחושך - ובעל כרחנו נטיל ספק בכל דבר - או אז נלמד לחדד את החושים שהתעצלנו להשתמש בהם בעבר, ואז לאט לאט נכיר את האמת בטהרתה.
האר"י אמר שאין כמו פלפול הגמרא לשבר את הקליפות. מה זה פלפול? פלפול זה למעשה - אולי לא ממש "הטלת ספק" אבל בכל אופן הקשיה על הצדק התורני, חיפוש אחרי חילוקים שונים שיגלו מתי הההלכה הכללית תקפה, ומתי ההלכה צריכה להיות יוצאת מן הכלל, וכו' וכו'. זו הדרך הטובה ביותר - לשבר את הקליפות ולהכניע כל דבר שקר.
כמו כן קראתי שהרב קוק כותב (אשתדל להביא את הקטע לפה) - שהכפירה היא הכנה שלילית - לצורך עלייה גדולה. וזהו אותו עניין.
מאיר
שלוש שאלות (מהסוף להתחלה):
א. אתה אומר שצריך שינוי בתוך התורה, אבל אסור לעבור את הגבול לרפורמה.
נשאלת השאלה - איפה עובר הגבול?
ב. טענת, שצריך מערכת חברתית רחבה שתחזיק לאורך זמן. והתורה לדעתך עונה על הקריטריון הזה. השאלה - איך יודעים מה המערכת הנכונה? ייתכן שבהסתכלות מנקודת המבט העכשווית - היהדות שרדה הכי הרבה. אז מה? מניין לך שהנצרות או הבודהיזם לא ישרדו הרבה יותר מהיהדות?
ג. אמרת שאולי תפקידנו לשמור על מה שיש. השאלה - איך יודעים מה המקור שעליו יש לשמור? מלכי ישראל שמרו היטב היטב על המסורת של עגלי הזהב של ירבעם, שהועמדו בחסות ההכרזה "אלה אלוהיך* ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" אתה בודאי יודע את סוף (בא ניתן תקוה - אמצע) הסיפור.
*חול או קודש?
נשלח ב-3/8/2008 02:42
מיקלארי
הקטע האמור של הרב קוק:
"הצורך לחשוב על דבר א-להים היא ירידה גדולה שהיא דרושה לאדם בתור רפואה. הכפירה היא הכנה שלילית לצורך העילוי העליון -שלא יהיה שום צורך לחשוב על דבר א-להות כי אם עצם החיים יהיו אור א-להים"
מאיר
שאלה נוספת:
לשם מה צריך מערכת חברתית שתחזיק לאורך זמן? מה רע - אם החיים יהיו מגוונים בעבודות זרות שונות? אם הדת היא סתם חיפוש משמעות - איזה ייתרון יש לדת אחת על חברתה? האם יש משמעות "אבסולוטית"? משמעות, לפי הבנתי - יכולה ללבוש משמעויות שונות.
בוגי -
הדת היהודית - כידוע למי שמתחיל מבראשית - (ולא ממאימתי* או מארבעה אבות) נותנת לאדם מעמד א-להי זוטא. וכבר ביאר מי שביאר שזהו ע"ש השכל. ואם לא די בזה הוא מקבל את התואר "היה כאחד ממנו". ואם לא די בזה - בא שלמה ומלמדנו מילים אחרות לביטוי מושגים ישנים - במקום צדיק ורשע - יש חכם וסכל. ניתן בהחלט לומר, ששלמה עשה אזנים לתורה.
נשלח ב-3/8/2008 07:41
זוהר
כשכתבתי על זה שההומאניות טבועה באדם, לא התכוונתי שזה בא בלי שכל ומחשבה. רק שבאדם טבעי שנולד בחברה הומאנית זה יבא גם בלי הרבה מחשבה, אבל בודאי שמי שנולד לחברה שאינה הומאנית (כמו הדוגמה שהבאת - החמאס) לא יוכל להסתמך על טבעו בלבד, אלא יהיה חייב להפעיל את השכל והמחשבה עד שיוכל לחזור לאנושיותו. שהרי הוא כאדם שהיה הומאני אך נטה אחרי ליבו, שכבר כהו חושיו, והדרך היחידה שלו לחזור למוטב ומצבו הטבעי הוא ע"י השכל.
הדוגמה של החמאס אינה דוגמה טובה, מהסיבה הפשוטה שהם "דתיים". וכדתיים הם מחונכים להתגבר על החושים הטבעיים ולקיים את ציוויי הדת, ביניהם ה"ג'יהאד" ושאר מרעין בישין. מה גם שכידוע שבתנועות האיסלמיות אחד העקרונות הראשונים והחשובים ביותר שמלמדים אותם, הוא שלא לחשוב ולא להרהר ולערער. ולכן אין זה ראיה מה שהם אינם נוטים אחר טבעם, שהרי הם נולדו לחברה דתית ועוד מחונכים שלא לחשוב. במצב כזה הסיכוי אפסי שיהיו ויתנהגו בהומאניות.
התורה היא תוכנית החיים כביכול של אלוהים לבני האדם, אם התורה השתבשה - התוכנית השתבשה. וא"כ זה אומרת שמרגע שהיא השתבשה אין מימוש וקיום לתוכנית האלוהית, וזה לא מתקבל על דעתי.
יהודים
איני קרוב לצערי כ"כ לאלוהים לדעת את דרך מחשבתו, אבל הוא שם בבני האדם שכל ומחשבה כדי שיפעלו ויתנהגו ע"פ השכל. ואם ישנו דבר שאינו מתקבל על השכל הישר, הוא אינו נכון.
אני "מאמין" שאבא שלי הוא אבי, אבל אין לי שום סיבה לערער על כך. לעומת זאת אם הייתי יודע שהסיבה שכולם אומרים שאבי הוא אבי הוא רק בגלל שהם מסתמכים על הרישום במשרד הפנים, והייתי מגלה למשל שבמשרד הפנים אחראי על הרישום פקיד בלתי אמין, בודאי שהיתה לי סיבה לערער. כמו כן היהדות "מאמינה" שאברהם הוא אביה, אבל על סמך הרשום בתורה. כשמתגלות בעיות אמינות בתורה, אתה יודע שהכרח הנך מחויב לערער גם על אמונתך שאברהם הוא אביך.
נקודה קצרה: גם אני בתחילת דרכי העמיסו עלי על כל שאלה קושיה וערעור, איזה תירוץ דחוק ועלוב כלשהו. אבל זה דבר שיכול להתקבל על הדעת כל עוד הוא במינון נמוך יחסית. אבל כשאתה שם לב שהתירוצים הדחוקים שולטים בכל פינה, נופל לך האסימון שמשהו פה לא בסדר, פשוט עובדים עליך בעיניים...
השאלות והקושיות שיש לי אינם רק על הפרשנות של התורה, שאזה עוד היה שייך איכשהו לברר את התוכנית והפרשנות המקורית. אבל הבעיה היא שמי שיעיין בתורה ובנ"ך היטב, ימצא שהתורה מעולם לא נכתבה ללא שיבוש. כולה מלאה מלכתחילה בסתירות בכל רבדיה. מה שבבירור מערער את אמינותה עד היסוד, ומביא למסקנה מתבקשת לשלילתה מהיות תוכנית החיים האלוהית לבני האדם.
נשלח ב-3/8/2008 08:27
יהוסף נמק פרט הסבר. כבר טענתי עליך באשכול אחר שאתה תופס את החבל בכל הקצוות, כשהטעם ברור לך אתה מנפנף בו וכשאינו ברור לך אתה טוען שזו חוקה שאמורה להיות אחידה. אדרבא, עבור על תריג מצוות, כולל טומאה וטהרה ותראה את מגמתם.
נשלח ב-3/8/2008 11:24
מיקלרי, השאלה היא האם אין לעם היהודי מידע היסטורי חוץ תנכ"י. אתה טוען שאנו יודעים שאברהם נבחר רק בגלל שזה כתוב בתנ"ך ואם נמצא שספר היסטוריה זה משובש - אולי גם המידע ההיסטורי שכתוב בו משובש.
ואני טוען שהמידע ההיסטורי של עמינו אמנם לא תועד כמעט מחוץ לתנ"ך (ראה בספרי יוסף בן מתתיהו סתירות היסטוריות נוספות) אך וודאי וברור שמידע זה עבר גם מחוץ לתנ"ך. ועל סמך זה אני טוען שאברהם הוא אבינו.
וכי אם נמצא סתירות בספר המתעד את חיי הר'"י כגן מראדין הידוע בכינויו "החפץ חיים" נאמר שהחפץ חיים לא היה? לא! שכן המידע עבר במסורת כהיסטוריה.
לגבי השיבושים בתנ"ך. היא גופא. מסתבר שהיו גירסאות היסטוריות שונות במעט וכולם נכתבו בספר כך שהספר משקף כמה גירסאות בעלי שינויים מזעריים ביניהם. ואדרבה נוכל לראות בו ספר המתעד 'היסטוריה' בצורה אחראית הכוללת גם גירסאות דומות. ובדומה לתלמוד הבבלי שכולו סתירות ושיבושים אך נשיאת האחריות של כותביו הביאה לתיעוד מלא של הגירסאות השונות כך שהוא משקף תיעוד היסטורי אחראי.
תוקן על ידי יהודים ב- 03/08/2008 11:23:52
נשלח ב-3/8/2008 12:56
מיקלארי,
כשכתבתי "חמס" לא התכוונתי בדווקא לארגון ה"חמאס" הפלסטינאי, אלא לאנשי חמס ומרמה - כל מציאות שהיא של אינשי דלא מעלי, שלא מתנהגים בצורה הומאנית.
<התורה היא תוכנית החיים כביכול של אלוהים לבני האדם, אם התורה השתבשה - התוכנית השתבשה. וא"כ זה אומרת שמרגע שהיא השתבשה אין מימוש וקיום לתוכנית האלוהית, וזה לא מתקבל על דעתי.>
התורה היא תוכנית חיים, אך כפי שביארתי לעיל היא איננה טבע הטבוע בעולם. שאלתך היתה יכולה להיות רלוונטית, לו חוקי הטבע היו משתנים, לו הימים היו הופכים ללילות ובני אדם היו מתחילים לרחף, אך התורה אינה תוכנית טבועה בעולם, אלא הוראות איך הבורא מעוניין שאנו בעלי הבחירה נתנהג בעולמו שברא, ולכן גם אם סולפה התורה ושובשה, זו אינה תמיההה על נותנה, אלא על מקבליה.
לדוגמא, לו היית מייצר איזה מכשיר ונותן הוראות שימוש, והמשתמשים היו ממרים את דבריך, האם זו היתה הוכחה שלא אתה יצרת את המכשיר הנ"ל? כך גם אנו, יתכן ואנו מסלפים את התורה, אך בחירתינו איננה שוללת את העובדה שבורא עולם ברא את העולם שאנו חיים בו ונתן לנו את תורתו תורת אמת.
_________________
מ. זוהר
נשלח ב-3/8/2008 19:06
יהודים
כתבת: "ואני טוען שהמידע ההיסטורי של עמינו אמנם לא תועד כמעט מחוץ לתנ"ך (ראה בספרי יוסף בן מתתיהו סתירות היסטוריות נוספות) אך וודאי וברור שמידע זה עבר גם מחוץ לתנ"ך. ועל סמך זה אני טוען שאברהם הוא אבינו".
על סמך מה אתה כל כך סמוך ובטוח שמידע כזה עבר גם מחוץ לתנ"ך??? עד כמה שידוע לי אין שום ראיה לעמדתך. ההשוואה לחפץ-חיים מקוממת, שהרי אין השוואה בכי הוא זה בין שני המקרים. שהרי כיום עכ"פ אין שום צורך להסתמך על ספר לדעת על קיומו של הח"ח, ישנם עדיין עמנו עדים שראו וחיו איתו. כמו כן ישנן תמונות ומסמכים רשמיים המעידים על קיומו ופועלו. משא"כ על התקופות הקדומות בתנ"ך (עד תקופת המלכים אין שום ממצא חוץ תנ"כי התומך בוודאות בתיאורים היסטוריים בתנ"ך, חוץ מ"מצבת ישראל" שיותר מאשר מוכיחה, הינה מעלה שאלות קשות על התנ"ך).
כתבת: "מסתבר שהיו גירסאות היסטוריות שונות במעט וכולם נכתבו בספר כך שהספר משקף כמה גירסאות בעלי שינויים מזעריים ביניהם."
מניין לך שכל הגרסאות נכתבו בספר? אין לנו אלא את הגרסאות שבפנינו. מה גם שישנם סימנים ורמזים ברורים לכך שהיו עוד גרסאות שלא הובאו. גם השינויים בין הגרסאות לעיתים אכן קטנים, אבל לעיתים גרסאות שונות בתכלית (בעיקר בתיאולוגיה העומדת מאחורי כל גירסה וגירסה).
זוהר
איני מבין את כל הטענה שלך. בכל מקרה גם אילו הייתי מוכן לקבל את טענתך, אני חושב שזה רק יכול לתת מענה אם השיבוש היה נוצר "רק" במשך הזמן. אבל כאן מדובר על כך שהשיבוש קרה כבר בשלב הראשוני ממש. ספר התורה שהוא אמור להיות התיעוד הראשון של נתינת הדת, משובש לא רק בשיבושים מאוחרים, אלא גם בשיבושים "מקוריים" - סתירות משלב הכתיבה הראשונית. סתירות בין קבצי המצוות אינם שיבושים מתקופות מאוחרות, אלא כבר משלב הכתיבה הראשונית.
על דבר כזה לא ניתן לומר שאלוהים נתן את התורה לבני האדם, וטבע בני האדם לשבש דברים וכו'. שהרי לפי הנ"ל התורה מעולם לא היתה בלתי משובשת. ולכן הטענה שלי לייתר דיוק היא לא רק ש"אלוהים לא יתן דת שתשתבש", אלא ש"אלוהים לא יתן דת משובשת"!
בכלל אני שם לב שעיקר ההסברים הבאים לדחות את טענותי, בנויות בסופו של דבר על כך שהתורה היא בודאי תורת אמת, ולכן אם ישנם דברים בלתי מובנים, נצטרך למצוא הסברים גם אם הם יהיו דחוקים ומשונים. שהרי כמו שאומרים: "ההכרח לא יגונה"...
אבל מכיון שהבסיס עצמו אין לו מה שיסמוך, שהרי אין שום הכרח שהתורה היא תורת אמת, ממילא אין שום סיבה לקבל טענות וסברות דחוקות. אני מעדיף את השאלה הטובה מהתירוץ הדחוק.
מה גם שישנה כאן גם שאלה עקרונית לגבי נושאים רבים: כמה תירוצים דחוקים ומשונים מוכן אדם לקבל, עד שהוא מגיע למסקנה שכנראה החור גדול ועמוק מדי, שיהיה מספיק לנסות לסתום אותו באמצעים זולים ופשוטים. אנשים בדרך כלל מעדיפים להמשיך לשקר את עצמם ולהשקיט את מצפונם ואת כל השאלות והקושיות שעולות, ע"י תירוצים לעת חירום...
תוקן על ידי micklary ב- 03/08/2008 19:36:01
נשלח ב-4/8/2008 01:34
מיקלרי
יש בדבריך 3 נושאים שהועלו לדיון.
1- אמיתות התנ"ך, ההיה אברהם אבינו, ההיה מעמד הר סיני, וכו'.
2- סתירות בתורה, כיצד יתכן שיתן אלהים כזאת תורה.
3- שיבושי חז"ל, הלכותיהם של חז"ל מנוגדות לפשט התורה מכל וכל.
לפני שאמשיך, אומר בכנות כי מבחינתי חז"ל זה הרמב"ם, בלי חומרות, בלי אמונות טפלות, אלא הלכות תלמודיות, מהם מהתורה מהם מחכמים, והכל ע"פ הבנתם של חז"ל, כעת נפנה לשאלות.
שאלה 1 חשובה היא, אלא שכבר האריכו בה הרבה רבנים בימינו (וגם כוזרי), בתמציתיות, לא ניתן להמציא היסטוריה המונית לעם, וספר התנ"ך הוא ספר היסטורי בעל תהודה עולמית, כך שפרסומו היא הוכחתו.
שאלה 2, עד שאנו שואלים על סתירות בתורה, בא נשאל על סתירות בין התורה לבין נבואות יחזקאל, בהנחה שאנו מאמינים כי משה היה נביא ויחזקאל היה נביא, הא כיצד?
תשובה: ה' מחפש את הכוונה, והפרטים הטכנים לא מעניינים אותו בכלל. לפני ה' לא משנה אם יהיה חצי איפה סולת למנחה או עשירית איפה סולת למנחה.
בנוגע לסתירות בתורה, משה התכוון כי ספר דברים יהיה ספר החוקים היותר מעודכן, ושאר החוקים יחוברו זה לזה או יועדפו זה על זה. אמנם חכמי הדורות לא הלכו בדרך זו, אבל לא משום כך נתעלם מכוונתו המקורית של משה (ע"פ ה').
שאלה 3 חשובה היא, אלא שיותר משאנו יכולים לבוא בטרוניה על חז"ל, אנו צריכים להודות להם.
פשט ספר התורה כבר לא תקף בימינו, ואילולי מפעלם של חז"ל ספר התורה היה שייך לארכיאולוגיה של תקופת המקרא, אבל אף אדם בן ימינו לא היה קורא בו.
חז"ל דייקו היטב ברוח החוק של ספר התורה והם יישמו אותו בהלכותיהם, וגם בתקנותיהם המחודשות משוקע רוח החוק של התורה בצורה מדהימה, זהו טעם תקנת התפילה והברכות וקר"ש ושאר הגדרים והסייגים שהם הוסיפו לתורה.
כמובן שלא הכל מושלם, ויש מקום לתיקון בדבריהם, אבל לא הכל משובש, וחומרות האחרונים והתפתלויותיהם הם שמחשיכים את אור השכל, ולא ביאור חז"ל כי עין תחת עין אינו כפשוטו, או כי נערה שאיבדה את בתוליה והיא שיקרה על בעלה לא תומת אחר קלון בפתח בית אביה.
בשולי הדברים, לאחרונה חזרתי משרות מילואים בעוטף עזה, שם פגשתי גששים בדואים וגם שוחחתי עמם על ענייני אמונה ודת, אני כשלעצמי לא רוצה כי חכמי ישראל יהיו כמו אותם בדואים, ואדרבה אותה קיצוניות גורמת לנטישת הדת, כי החוק נראה אכזרי ולא מוסרי (לכן אותם בדואים מגדירים את עצמם כלא דתיים), כך שרק בזכות פרשנות חז"ל לא ננטש חוק התורה, אבל אילולי חז"ל חוק התורה היה הופך ללא רלוונטי.
_________________
נשלח ב-4/8/2008 07:32
דרום
כתבת: "לא ניתן להמציא היסטוריה המונית לעם, וספר התנ"ך הוא ספר היסטורי בעל תהודה עולמית, כך שפרסומו היא הוכחתו."
הסיכויים הינם "קלושים" להמציא היסטוריה לעם המוני, אך עדיין יתכן. אם למשל הסיכוי הוא רק אחד למאה, עדיין סביר שאחד למאה יקרה דבר כזה. ואם נגיע למסקנה שלא מסתבר שזו היסטוריה אמיתית, נצטרך לומר שאותו אחוז סיכוי בודד התממש למרות ההסתברות הקלושה. (הטענה של "סיכוי קלוש" זה רק בנוגע להסתברות, אבל הוכחה חותכת אין כאן).
למעשה, גם לא מדובר על כך שהומצאה היסטוריה שלימה, אלא אולי הורחבה והורכבה ההיסטוריה המקראית הקדומה מכמה מסורות שונות של קבוצות שונות בעם ישראל. (כתיאוריה בעלמא: נניח שעם ישראל התגבש מכמה שבטים אולי אף 12 שבטים, אחד מהם או אולי יותר היו שבטים של צאצאי עבדים שיצאו ממצרים. שבטים אחרים מוצאם היה מארם נהריים וכו'. עם הזמן ועם הצורך שולבו המסורות האמיתיות זה בזה ונוצר פסיפס היסטורי חדש, של 3 אבות ו12 שבטים שיעבוד מצרים וגאולה וכו'. ניתן לפרט את התיאוריה עוד הרבה).
התהודה העולמית של התנ"ך נוצרה בעיקר לאחר שהנצרות התבססה על התנ"ך, כך שאין בכך שום הוכחה כלל וכלל.
כתבת: "ה' מחפש את הכוונה, והפרטים הטכנים לא מעניינים אותו בכלל. לפני ה' לא משנה אם יהיה חצי איפה סולת למנחה או עשירית איפה סולת למנחה."
דבר ראשון השינויים הם לא רק קטנים כמו הדוגמה שהבאת, ישנם שינויים בן קבצי החוקים ובין שאר ספרי התנ"ך סתירות מהותיות יותר. מה גם שמניין לך אם מעניינים הפרטים הקטנים את האלהים או לא?
כתבת: "בנוגע לסתירות בתורה, משה התכוון כי ספר דברים יהיה ספר החוקים היותר מעודכן, ושאר החוקים יחוברו זה לזה או יועדפו זה על זה. אמנם חכמי הדורות לא הלכו בדרך זו, אבל לא משום כך נתעלם מכוונתו המקורית של משה (ע"פ ה')."
כבר נתקלתי בעבר בתיאוריה הזו שלך, היא תיאוריה יפה אבל אינה מוכחת. אם לא שהיה מוכרח לך שהתורה היא תורת אמת לא היית מקבל את התיאוריה הזאת, לפחות עד שלא תוכח כנכונה. (אם התורה מוכרחת להיות תורת אמת נוכל לקבל תיאוריות גם קצת פחות סבירות לישוב הסתירות. אבל כל עוד אין הכרח שהתורה היא אמת, למה לי לומר "הכא במאי עסקינן").
לגבי מה שכתבת על חז"ל, בהחלט יתכן ש"טוב" עשו לתנ"ך ע"י הפרשנות המחודשת שלהם. השאלה היא אם רצון וכוונת המחוקק היתה, שבשלב מסוים ישכתבו את התורה ע"י הפרשנות החדשה. גם אם נניח שהיום היו באים חז"ל ועוקרים כל מיני מצוות והלכות המוגדרות כיום כבלתי הומאניות, היית גם יכול לומר שחז"ל עושים שירות טוב לתנ"ך. אבל אין לך הוכחה שהשינויים הללו יהיו מקובלים על המחוקק (האלוהים).
תוקן על ידי micklary ב- 04/08/2008 7:38:02
נשלח ב-4/8/2008 12:25
דרום
כך שרק בזכות פרשנות חז"ל לא ננטש חוק התורה, אבל אילולי חז"ל חוק התורה היה הופך ללא רלוונטי.
ידידי טעות בידך. התורה מוסרית לעומת פרשנות חז"ל שאינה מוסרית.. ואביא רק 2 דוגמאות,
מותר להלות לגוי בריבית, אולי זה צודק אבל לא מוסרי
אסור להחזיר אבידה לנכרי
גזל עכו"ם מותר,
אולי זה צודק , אבל מוסרי זה לא, מהכתוב בתורה אין כל התר לפרשנות זו.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-4/8/2008 16:47
ירוחם : לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך. זהו פשוטו של מקרא.
נשלח ב-4/8/2008 16:56
יהודים
צדקת פליטת מקלדת בטעות,
אבל מה אם השניים האחרים?
ומה עם ההלכה שור של נכרי שנגח שור של ישראל חייב, ושל ישראל את של הנכרי פטור!!! אני יכול להביא עוד מאה דוגמאות,
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-4/8/2008 17:04
תחיה אתה בין גויים שמורטים לך את הנוצות בחיים ותלך כמו צדיק להחזיר לו את אבידתו.
לא נראה לי שחז"ל היו אומרים זאת היום.
נשלח ב-4/8/2008 17:07
חוץ מזה, זה לא מובן לי איך מקלדת פולטת בטעות מה צודק ומה מוסרי. ללמדך שגם התורה שבכתב לא תמיד תואמת את המוסריות המקובלת היום.
