בית פורומים עצור כאן חושבים

דת משובשת שהיא תורה אלוהית, היתכן?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-6/8/2008 00:30 לינק ישיר 


רד"ק על מלכים א פרק יח פסוק ל

"את מזבח ה' ההרוס - אמר כי מזבח היה שם מקדם שנבנה לשם ה', ואמרו בדרש כי זה המזבח בנה אותו שאול והוא מה שאמר והנה מציב לו יד והיה זה המזבח הרוס כי הרסו עובדי הבעל לכל המזבחות שנבנו לשם ה' בשעת היתר הבמות ועתה משעה שעשה ירבעם העגלים מנע מהקריב במקום אחר אלא או בבית אל או בדן והרסו המזבחות כמו שאמר אליהו את מזבחותיך הרסו ובנה אליהו מזבח והקריב עליו בשעת איסור הבמות לצורך שעה ויש מפרשים וירפא את מזבח ה' ההרוס כי בנס שנעשה על ידו שבו בני ישראל בתשובה וזבחו זבחים במזבח ה' שהיה הרוס ונמנע מהם"

_________________

מ. זוהר




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/8/2008 07:38 לינק ישיר 

יהודים
כתבתי מתוך הזיכרון ולכן טעיתי לגבי המזבחות שקדמו לבנין בית המקדש, סתירה יש עכ"פ מדברי אליהו.

זוהר
זה כבר אוקימתא "הכא במאי עסקינן", שהרי מתוך הפסוקים אין הכרח לדברי רד"ק. כמעט לגבי כל סתירה ניתן לומר "הכא במאי עסקינן" שכך וכך, ו"התם מיירי" שכך וכך, כמו שהגמרא עושה פעמים רבות אפילו בין סתירות מוחלטות. אוקימתא היא "תיאוריה", אתה יכול לקבל אותה ויכול שלא. אוקימתא אומרים בעיקר כשאתה סבור שלא תיתכן סתירה אמיתית, אז אתה מוכרח להעמיד כל צד במקרה שונה. אבל אם אתה מוכן לקחת גם אפשרות שישנה אכן סתירה לא תצטרך להדחק לעיתים באוקימתות דחוקות.

דוגמאות נוספות לסתירות:

א) האם עבד עברי משתחרר אחרי שש שנים או ביובל, והאם עבד שנרצע משתחרר ביובל או שהוא עבד עד סוף חייו.
   "כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם: ... ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי: והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם" (שמות כא ב-ו. ראה גם דברים טו יב-יח).
   לעומת זאת נאמר "וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד: כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך: ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב" (ויקרא כה לט-מא).

ב) האם צריך לפדות רק בכור החמור או כל בכור בהמה טמאה?
   "וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו" (שמות יג יג). וכן "ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו" (שמות לד כ).
   לעומת זאת נאמר "אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה" (במדבר יח טו). ראיה לכך גם מערכים "אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא: ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו" (ויקרא ז כו-כז).

ג) ברכת כהנים או ברכת לויים?
   "דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם" (במדבר ו כג). וכן "ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" (דברים כא ה).
  לעומת זאת נאמר  "בעת ההוא הבדיל יהוה את שבט הלוי לשאת את ארון ברית יהוה לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה" (דברים י ח).

ישנן כמובן עוד דוגמאות רבות, אכתוב ככל שאזכר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/8/2008 12:22 לינק ישיר 

מיקלרי

סתירות חזיתיות אין הרבה בכלל.

הדוגמאות שהבאת הם או דיבורים הנשמעים לשני פנים. או ציוויים דומים אך חלוקים. ואפרט:

1. פרשת כי תקנה עבד עברי אינה פרשיית וכי ימוך אחיך. אלו שני פרשיות נפרדות ושונות:

פרשיית כי תקנה עבד עברי אינה עוסקת באדם הנמכר מרצונו. ולכן יש הבדל בין איש לאשה. איש - משתחרר בשביעית ואם הוא בוחר להשאר עבד עולם - רוצעים אותו והוא נשאר עבד לעולם.על  אשה לעומת זאת - חס הכתוב על כבודה (מאחר שנמכרה על כרחה - שלא תהפוך למופקרת), לפיכך "לא תצא כצאת העבדים" אלא עליו לקחתה לאשה (על דעת עצמי אני אומר -בסגנון פילגש) אם רעה היא בעיניו, או ימכרנה לאדם אחר או יתננה לבנו ואם לקחה לאשה אסור לא לגרוע משארה כסותה ועונתה. אחרת היא יוצאת חינם אין כסף. לכן אין אצלה מושג של "רציעה" שכן או שהוא לוקח אותה לאשה או לבנו או שהיא משתחררת.

פרשיית וכי ימוך אחיך לעומת זאת. עוסקת באיש או אשה שמכו מנכסיהם ולא מצאו לעצמם אלא להימכר כעבדים - עליהם הכתוב מצווה "לא תעבד בו עבודת עבד!" אסור להשתמש במסכנים אלו כ'עבדים' ממש. אלא, "כשכיר וכתושב יהיה עימך" והרי הם מושכרים עד היובל שהיא שנת הדרור לכל הארץ.

2. פרשיית פדיון פטר חמור / בהמה טמאה

א. אין כל סתירה בין הפרשיות. שני הפרשיות מצוות על הקדשת כל פטר רחם וזביחתם לה'.

אלא שבפרשייה הראשונה ישנה תוספת ציווי על בכור בהמה טמאה. שהרי היאך יקריב אדם לה' בהמה טמאה?! ועלינו לזכור  כי פרשיה זו נאמרה קודם בחירת הכוהנים כבאי כוח יד ה'. אם כן 
אפשרות הפדיה בכסף לא באה בחשבון -שהרי אין למי לתת את הכסף. אם כן,  אין לו אלא לפדותו ב'שה' ולזבוח את השה לה'. ואם אינו פודה - אסור לו להמשיך להשתמש בבהמת ה' ועליו להשמידה. נקט הכתוב 'חמור' וסמך עלינו שנסיק מה שנסיק באשר לגמל.

אך פרשיית "ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה" נאמרה בעת שניתנו זכויות תרומות וקודשי ישראל - לכוהנים , והרי לנו מצב חדש. שבעוד שעד עתה לא היתה אפשרות פדיית חמור אלא ב'שה' או לחילופין עריפתו. הרי שמהיום (אין הכוונה מהיום ממש שהרי כל הציווי הינו "כי תבואו אל הארץ") יפדה בעל הבכור את בהמתו הטמאה מידי הכוהנים בתוספת חמישית כיאה לפדייה מן המלכות. אם כן יש כאן ציווי חדש  לגמרי באשר לבכור בהמה טמאה.

וכל אשר ביכולתך לשאול הוא למה בציווי העריפה נקט הכתוב רק חמור ולא פירט על כל בהמה. אך שני הפרשיות שוות שכל בכור בהמה בין טהורה ובין טמאה בין בכור החמור ובין בכור הגמל - לה' הוא. אלא שבפרשייה א' ניתן צו זמני של פדיון פטר חמור בשה או לחילופין עריפתו. ובפרשייה ב' כאשר ציווה על פדיון מידי הכוהנים נקט בכללות על כל בהמה.

3. ברכת הכוהנים או בני לוי

אין כאן שום סתירה המברכים הם - בני הכוהנים בני לוי.

הפסוק "בעת ההוא הבדיל יהוה את שבט הלוי לשאת את ארון ברית יהוה לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה"  - כלל את כל השבט שנבדל לשם ה' ושאין לו חלק ונחלה עם העם. הן את בני קהת הנושאים את ארון ברית ה', הן את כלל השבט העומד לפני ה' לשרתו, והן את בני הכוהנים המברכים בשמו.

(לפלא בעיני למה לא מצאת סתירה ב"מי נושא את ארון ברית ה' "  בספר במדבר פרק ד מבואר שזוהי עבודת בני קהת: זֹאת עֲבֹדַת בְּנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים... וְכִסּוּ בָהּ אֵת אֲרֹן הָעֵדֻת... וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ בְנֵי קְהָת לָשֵׂאת וְלֹא יִגְּעוּ אֶל הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ.

ואילו בפסוק שהבאת: בעת ההוא הבדיל יהוה את שבט הלוי לשאת את ארון ברית יהוה לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה" (דברים י ח).  מבואר שכל שבט הלוי נושא את הארון... מתנצל על הגיחוך שבדברי...)



תוקן על ידי יהודים ב- 06/08/2008 12:22:00




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/8/2008 19:08 לינק ישיר 

יהודים
זה נכון שסתירות חזיתיות אין כל כך הרבה, ואכן רוב הסתירות האחרות הן כאלו שניתן לפתור בדרך כלל בקלות. הבעיה היא שאין לי כרגע כל כך זמן להתעמק שוב בדברים שראיתי מזמן, כך שאני בעיקר כותב מתוך הזיכרון ובמהירות (לכן חלק מההוכחות מוטעות או בלתי מדויקות, ותודה שאתה מתקן אותי).
   לגבי מה שציינת לגבי פדיון פטר חמור ובהמה טמאה, לא התכוונתי לשאול מהשינויים בצורת הפדיה וכו', אלא כמו שכתבת שממה שנאמר חמור משמע לא כל בהמה טמאה. (חז"ל אכן טענו שפודים רק פטר חמור, ואילו פילון האלכסנדרוני ויוסף בן מתתיהו שקדמו לרוב התנאים מציינים שפודים כל בכור בהמה טמאה).

נזכרתי בעוד שתי סתירות ע"פ פשוטו של מקרא (בקצרה):
1) אם רוצעים את אזנו של עבד עברי במרצע "או בדלת או במזוזה" (שמות כא ו), או רק "בדלת" (דברים טו יז).
2) בכור בהמה טהורה ניתן לאכילת הכהנים (במדבר יח יח, ונחמיה י לז), או שהוא נאכל ע"י בעל הבהמה (דברים טו כ, ויב ו-ז ויח).

אני מתחרט שבחרתי למקד את הדיון כעת בסתירות בחוקים, זה לוקח לי הרבה יותר זמן למצוא אותם, כי אני צריך לעבור על הרבה חומר ובמהירות כדי להזכר בסתירות לסוגיהן (מה שגורם לי גם לטעויות). לעומת זאת בסתירות בתיאורים ההיסטוריים, ישנן הרבה הרבה יותר סתירות ברורות וגירסאות שונות.
   הייתי צריך להתחיל הפוך, כך שאוכיח בתחילה מהחלק ההיסטורי את קיומם של הרבדים והמקורות השונים בתורה, ואת האסכולות השונות שעמדו מאחורי המקורות הללו. אחרי כך יותר פשוט להראות שהחילוקים (ולא רק הסתירות החזיתיות) בין קבצי החוקים אינם אלא השתקפות של הדעות השונות והאסכולות השונות.

בכלל אני נתקל כעת בקושי לשחזר לפרטי פרטים את כל התהליך הארוך שעברתי, לזכור את כל הראיות והסתירות והתובנות שנתקלתי בהם במשך הדרך. חבל שלא ציינתי לי אותם אז...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/8/2008 14:32 לינק ישיר 

בוודאי שתאורטית זה אפשרי.
ל"אלוהים" ע"פ אלה שהגדירו אותו (אומנם הוגדר בעיקר ע"פ מה שאינו), מותר לעשות הכל והוא מסוגל להכל.
מותר לו להטעות ולשחק בנו, הוא יכול להשלות אותנו שהעולם קיים 5000 שנה ואז לשתול ממצאים שמדברים על הרבה הרבה יותר.
הוא יכול לייצר אנשים מחול ולגרום לסלע להשפריץ קולה, או להיות יותר אלוהי ממנו.

הכל אפשרי, כל עוד אתה מוכן לקנות אבסורדים.
זו החלטה שלך (כל עוד המדינה דמוקרטית) לא לקבל את אבסורדים מהסוג הזה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2008 16:37 לינק ישיר 

מקלארי,

אני חוזר שוב על שאלתי דלעיל: האם אתה מאמין בא-לוהים או שהינך אתאיסט?

אם אתה מאמין בא-לוהים ורק לא מאמין בתורה, אני בטוח שישנן כמה שאלות 'חזותיות' על קיומו של א-לוהים, האם בגללן היית מפסיק להאמין שיש ישות כזו - מכיוון שעדיף לך שאלה קשה יותר מתירוץ דחוק, או שבגין הסתכלות על המאקרו היית מסכים שיש בורא לעולם, והיית מסבר את אוזניך בהסבר כלשהו, הסבר שלאו בדווקא נכון ומיישב בצורה אבסולוטית את השאלה (או אפי' נשאר עם הקושיה הטובה בינתיים, אך לא משתמש בה ככלי להסקת מסקנות).

אם אינך מאמין בא-לוהים, סבורני שישנן גם כמה שאלות שהמדע תירץ בכל בדרכים שונות, בזמן  שהשאלות עולות ברמתן על התשובות. האם בגלל השאלות היית מסיק שישנו אלוקים - מכיוון ששאלה טובה עדיפה מהסבר דחוק?

סבורני שאתה מעמיד את עצמך בפרדוקס, מכיוון שאתה מסתכל על שאלות נקודתיות מול תשובות ספיציפיות, אך בפרסקטיבה רחבה יותר כלל לא תרפענה לך השאלות למכלול האמונה, אלא הן תהוונה לך אתגר לבירור ולמחקר, אך לא להסקת מסקנות מרחיקות לכת על פיהן.

_________________

מ. זוהר




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2008 16:54 לינק ישיר 

זוהר
כיום אני עדיין סבור שיש אלוהים, אך אני מציין שלא חקרתי את הנושא הזה לעומק. אחת הסיבות שלא חקרתי עדיין את הנושא הזה לעומק, הוא מכיון שבין אם יש אלוהים ובין אם אין עדיין אני סבור שעלי להיות אדם הומאני, כך שאין נפק"מ למעשה בזה כל כך. מקווה שאמצא בקרוב את הזמן המתאים להתעמק בשאלה זו.
   בכל מקרה אני סבור גם שמה שאלוהים תובע מבני האדם הוא לפעול על פי השכל וההגיון האנושי, ולא לפי מה שלא נתפס בשכלם. אבל במה שנוגע לדרכי הנהגתו ופעולותיו של האלוהים עצמו, אני סבור שלא ניתן להבין זאת בשכל אנושי, כי אלוהים "כידוע" אינו אנושי. ולכן אני מעריך שלפחות חלק מהשאלות על אלוהים עצמו ניתן להוריד מראש.
   אבל אולי תציג לי כמה שאלות חזיתיות על קיומו של אלוהים, ואראה איך להתמודד עימם.

תוקן על ידי micklary ב- 07/08/2008 16:56:04




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/8/2008 17:23 לינק ישיר 

מיקלארי,

מניין לך שא-לוהים מעוניין שתהיה הומאני? אילולא שא-לוהים אומר את רצונו, אינך יודע זאת אלא ע"י מחשבתך האישית והסתברות, אולם אתה בעצמך כותב ש"א-לוהים "כידוע" אינו אנושי", ואולי מה שבשכלך נראה כמובן מאליו ומה שאתה סבור, לא תואם את רצונו הבילתי אנושי. כך שיתכן ולהיות הומאני זה ממש לא רצון הא-ל.

[שאלות לדוגמא על קיומו של א-לוהים:
היכן הוא? איפה רואים אותו? איך אפשר להבין שישנה ישות שהיא כל-יכולה? האם זה הגיוני שמי שברא הכל, נעלם ונותן לאנדרלמוסיה לשלוט ביצירתו? מי ברא את א-לוהים? וכו' וכו'

האם בגלל שאלות כאלה אתה תהפך לאתאיסט? הרי כל תשובה שתושב על שאלה זאת או אחרת יכולה להיכנס להגדרה של אפולוגטיקה ותראה בעיני המחפש לא להאמין כתירוץ דחוק, מכיוון שבכל דבר נשגב הבנתינו דלה ונצטרך בסופו של דבר לקבל אקסיומות שאינן מסתברות בעולם גשמי, ואינן מובנות במוח אנושי.]

_________________

מ. זוהר




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2008 17:25 לינק ישיר 

בת800 כתב:
בוודאי שתאורטית זה אפשרי.
ל"אלוהים" ע"פ אלה שהגדירו אותו (אומנם הוגדר בעיקר ע"פ מה שאינו), מותר לעשות הכל והוא מסוגל להכל.
מותר לו להטעות ולשחק בנו, הוא יכול להשלות אותנו שהעולם קיים 5000 שנה ואז לשתול ממצאים שמדברים על הרבה הרבה יותר.
הוא יכול לייצר אנשים מחול ולגרום לסלע להשפריץ קולה, או להיות יותר אלוהי ממנו.

הכל אפשרי, כל עוד אתה מוכן לקנות אבסורדים.
זו החלטה שלך (כל עוד המדינה דמוקרטית) לא לקבל את אבסורדים מהסוג הזה.


בת800:

קיומו של היקום עצמו הוא אלוהי בהרבה מהדוגמאות הקטנות שהבאת:
יצירת כדור הארץ על כל מה שיש בו זה הרבה יותר מיצירת אדם מחול
יצירת מחזור המים זה הרבה יותר מלגרום לסלע להוציא מים

התאוריה האלטרנטיבית להסברת יצירת העולם היא אבסורדית בהרבה מבחינה מדעית-סטטיסטית.

בקשר לממצאים המושתלים - בררי לעומק מהי רמת האמינות של בדיקות פחמן14 בממצאים מלפני 5000 שנה ומעלה.


מיקלרי. 

אשמח אם תסכים לשתף אותנו ביחסך ההומאני כלפי בעלי חיים בנושאים הבאים:
-אכילת בשרם
-הדברתם כאשר הם מזיקים ליבול השדה שגידלת לצורך מסחרי
-הדברתם מהבית
-רכיבה עליהם במצב בו העולם חסר אמצעי תחבורה מבוסס אנרגיה מלאכותית.
-שימוש בצמרם ועורם לצורך אריגת בגדים



תוקן על ידי יהודים ב- 07/08/2008 17:29:48




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2008 20:25 לינק ישיר 

זוהר
אני סבור שצריך להיות הומאני, כיון שכמו שבכל בעל-חי טבוע דרך החיים שלו והוא יודע מה טוב לא ומה לא. כך גם האדם יודע מה טוב לא ומה לא, ע"י הטבעיים האנושיים הטבועים בו ובצירוף השכל והמחשבה (כפי שהבהרתי לעיל).
   אין לי סיבה לחשוב שאלוהים אמר את רצונו, כל עוד לא הוכח לי שישנה מציאות כזאת שאלוהים מתגלה לבריאה ובעל חי כלשהו. זה שינם בני אדם מקבוצות שונות ודתות שונות שטוענות כך, אינו מוכיח כלום, מה גם שבדרך כלל כל דת סותרת את התגלות האלוהית לדת השניה.
   כמו כן כמו שציינתי לאורך האשכול, שלדעתי גם אם היתה התגלות אלוהית כלשהי בה גילה לבני האדם או לקבוצה אנושית כלשהי את הדרך החיים הראויה והתכליתית, לא שייך לשמר את המידע שהתגלה באותה התגלות אלוהית לדורות הבאים במתכונתו המקורית, ובודאי שלא לדורות רבים אחרי ההתגלות.

עדיין לא עיינתי בכל השאלות שציינת אודות קיומו של אלוהים. במבט מעל השאלות שייכות ברובן לקטיגוריה של תיפקודו של אלוהים. וכיון שהוא אלוהים הוא לא יכול להיות מוגבל, ודבר כדי שיהיה נראה ולא בלתי נראה צריך להצטמצם ולהגביל את עצמו כדי שיהיה ניתן לראות אותו. איך הוא נעלם? כמו שציינתי כבר לעיל, אלוהים לא מתנהג לפי שכל אנושי, כך שהשאלה לא יכולה להיענות ע"פ שכל אנושי. וכן כדלעיל, אלוהים מצפה מצמח לפעול בראש של צמח, ומחיה לפעול כמו שכל של חיה, ומאדם לפעול בשכל אנושי - לא ע"פ דברים שלמעלה מהיכולת האנושית להבין ולקלוט בשכל.
אמשיך פעם אחרת.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/8/2008 20:46 לינק ישיר 

מיקלארי,

<אני סבור שצריך להיות הומאני, כיון שכמו שבכל בעל-חי טבוע דרך החיים שלו והוא יודע מה טוב לא ומה לא. כך גם האדם יודע מה טוב לא ומה לא, ע"י הטבעיים האנושיים הטבועים בו ובצירוף השכל והמחשבה (כפי שהבהרתי לעיל).>

גם אני סבור כך, אולם לא כל העולם סבור כך, וכן לא בהכרח שא-לוהים סבור כך.

<אין לי סיבה לחשוב שאלוהים אמר את רצונו, כל עוד לא הוכח לי שישנה מציאות כזאת שאלוהים מתגלה לבריאה ובעל חי כלשהו. זה שינם בני אדם מקבוצות שונות ודתות שונות שטוענות כך, אינו מוכיח כלום, מה גם שבדרך כלל כל דת סותרת את התגלות האלוהית לדת השניה.>

האם הגיוני שא-לוהים ברא עולם ואין לו כל רצון שהעולם ינהג בדרך מסויימת? גם אתה סבור שא-לוהים מעוניין שינהגו בדרך מסויימת - בהומאניות. אולם כפי שכבר כתבתי לעיל, זו היא דעתך, אך לא כך סבור אדם שרצונותיו ודעותיו שונות ממך.

נכון שדתות שונות טוענות לכתר, אך לנו ישנה את הוכחתו הידועה של ריה"ל בספר הכוזרי.

<כמו כן כמו שציינתי לאורך האשכול, שלדעתי גם אם היתה התגלות אלוהית כלשהי בה גילה לבני האדם או לקבוצה אנושית כלשהי את הדרך החיים הראויה והתכליתית, לא שייך לשמר את המידע שהתגלה באותה התגלות אלוהית לדורות הבאים במתכונתו המקורית, ובודאי שלא לדורות רבים אחרי ההתגלות.>

מדוע לא? אם ניתנה תורה, והיא מועברת מאב לבן ומרב לתלמיד, יש סיכוי סביר מאד שהדת לא תשתבש. כ"כ צריך לדון מה כוונתך לשיבוש, האם כל מחלוקת שישנה בין התנאים והאמוראים מעידה על שיבוש? ואף אם נאמר שהתורה והמסורת השתבשו, כבר עניתי לך שזה יתכן בגלל יכולת הבחירה של בני האדם, אך אין מזה כל הוכחה לאמיתותה של התורה או לשלילתה.

<עדיין לא עיינתי בכל השאלות שציינת אודות קיומו של אלוהים. במבט מעל השאלות שייכות ברובן לקטיגוריה של תיפקודו של אלוהים. וכיון שהוא אלוהים הוא לא יכול להיות מוגבל, ודבר כדי שיהיה נראה ולא בלתי נראה צריך להצטמצם ולהגביל את עצמו כדי שיהיה ניתן לראות אותו. איך הוא נעלם? כמו שציינתי כבר לעיל, אלוהים לא מתנהג לפי שכל אנושי, כך שהשאלה לא יכולה להיענות ע"פ שכל אנושי. >

יפה! הנחת אקסיומה ראשונה שיש א-לוהים, אקסיומה שניה שהוא אינו מתנהג לפי שכל אנושי. אני מסכים לחלוטין עד כאן. אולם לדידך מניין שישנו בכלל א-לוהים, וגם אם הוא ישנו, איך יכול אתה לדעת את רצונותיו, הרי ידיעתך היא אנושית ורצונותיו אינם כאלו, ומי אמר שרצונתיו אינם אנושיים. אלא ששוב אתה חוזר להגיונך האישי, וכידוע הגיון הוא סובייקטיבי ואינו מעיד על רצון הא-לוהים, אלא על רצון בעל ההגיון.

<וכן כדלעיל, אלוהים מצפה מצמח לפעול בראש של צמח, ומחיה לפעול כמו שכל של חיה, ומאדם לפעול בשכל אנושי - לא ע"פ דברים שלמעלה מהיכולת האנושית להבין ולקלוט בשכל. >

מניין לך שא-לוהים בכלל מצפה למשהו ממישהו?


ובכלל, הויכוח ביננו יכול להמשך כעת עד אין סוף, אתה תשיב ואני אשלול ולהיפך, מכיוון שאתה מעלה השערות ואני מעלה השערות כנגדך כקונטרה, ולהשערות אין גבול. עיקר הנקודה היא שא"א להוכיך מכוח שאלה ספיציפית ומהגיון אישי על כל המכלול, צריך לראות את השאלה בפרספקטיבה כללית, כמו שהמסקנות הן כלליות. לא שאני סבור שאתה צריך להאמין במה שאינך מאמין, אך אל תסמוך את שלילת התורה מתוך שאלות שדומות להן ניתן לשאול על כל אקסיומה שהיא (דוגמת המצאות הא-ל).



_________________

מ. זוהר




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/8/2008 22:20 לינק ישיר 

שלום,
כתבת שיש מקום שלא להאמין בא-לוהים שנתן את התורה וקיים ומחזיק את העולם. דבר זה טוב ויפה, אף מעיד על מחשבת-תעוזה וראש מיוחד אך הייתי רוצה להתייחס לדברים אחרים קודם, שאולי אינם קשורים לנושא אך יכולים להאיר אותו מכיוונים אחרים.
בדיוק היום חשבתי על זה עד כמה הבריאה יכולה לרגוז על כך שהיא בריאה. היא הרי לא נשאלה להיות כך, ונגזר עליה לפעול על פי חוקים מסויימים שאינם לרוחה כלל. האין אתה חושב שאנחנו,בתור בני אדם, מוגבלים כבר מעצם היותנו אנושיים? אני מוגבל לכך שיש לי חמש חושים ולא אלף, שאני צועד על שני רגליים ולא על שמונה ועוד מיליון כאלה על זו הדרך.
מדוע נבראת דווקא כך? חשבת על זה פעם? נגזר עליך לבלות את שארית חייך כלוא בתוך מושגים הכרחיים שנוצרת לתוכם ואתה מוכרח לפעול לפיהם, ולא-תמות. האין במוות החופש האמיתי מכל תלות בעוה"ז?
אינך צריך לחשוב במושגים ארציים, אינך צריך לחשוב הגיגים הגיוניים או להרגיש רגשות, אתה פשוט אתה, מכלול האני, השלם, האמיתי, הנכון, והמזוקק ביותר.
לכאורה ההתאבדות לא נחשבת לחטא, אלא היא נתפסת כאידיאל הגדול ביותר להשגת הא-לוהים, האינסוף. אם אנחנו לא כבולים לאנושיות שבנו אנו יכולים להגיע אל אמיתת יישותנו הלא היא הנשמה הטהורה, ולהתנקות מכל הסיגים שהעוה"ז משליט עלינו תוך חוסר אונים מוחלט.
לא חשבת על כך שאולי עצם זה שאתה קיים זה כבר סוג של מגבלה? אין דרך להיחלץ ממנה כל כך ואנו נשארים כפופים לה כל חיינו-כל עוד אנו עלי אדמות.
מה שאני אומר כאן באמת נשמע קצת מפחיד. הערעור הזה על המוסכמות הכי בסיסיות בחיים הוא ערעור מופרך אך גם מזהיר את החיים בזוהר רב יותר. אם נוכל באמת להבין את המהות הנשגבה של הדברים את עניין החיים בעצמם נוכל אולי לדעת מהו א-לוהים ולקבל עליו דעת נכונה יותר.
א-לוהים שאתה מדבר עליו הוא א-לוהים די אנושי תסלח לי. הא-לוהים שלך "מטעה", "נותן", "משליט" ועוד כמה כאלו מילים שאינני זוכר כי הדף לא מולי. צריך להשתחרר מכל ההנחות האלו, וכמה שיותר מהר. א-לוהים הוא יותר, והרבה יותר, מכל מחשבה אנושית. קח את המחשבה, שהיא יכולה להיות המופשטת ביותר, הנקיה ביותר, הבלתי תלויה מכל צד שבגוף, ותן אותה לכף ידך. האם היא טהורה?-כן, האם היא צחה?-כן, האם היא מאירה?-כן. ובכל זאת- היא המחשבה שלך בלבד. המחשבה הפרטית של בן אדם יחידי. קח כך את כל המחשבות של כל האנשים כולם מתחילת האנושות ועד לרגע זה ואולי תבין מה זה א-לוהים. האור הוא כ"כ בלתי נתפס שאתה כמו הבזק יחיד, נצנוץ קט לרגע, בתוך אולם מלא באור יקרות. 
התורה היא האור הזה המותאם לבני האדם. כיוון שאיננו יכולים להשיג את הא-לוהים, אנו יכולים להאיר דרך תורתו. כדי שהאור הזה, שהוא שלך, יתחבר עם האור הכללי, אתה זקוק לשלהבת שתלהיב את האש שבך.שלהבת זו היא התורה. התורה היא נצחית כי החיים, הא-לוהים, המחשבה, היא נצחית. לא סתם אמר דקרט "אני חושב משמע אני קיים". התורה, שהיא המחשבה הנצחית, הקרובה ביותר אל מהות החיים, משקפת את האני בצורתו הנעלה ביותר של האדם (אצל דקרט היה זה בפירוש הפילוסופי החוכמתי יותר, ואילו אצלנו מהבחינה הא-לוהית של העניין).
התורה היא ההפשטה הגמורה ביותר, העליונות הגדולה ביותר, השירה הגבוהה ביותר-
אליה יכולים להגיע בני האדם. 
אני רוצה להתחבר למה שכתבתי בהתחלה- 
כיוון שאנו מוגבלים לאני המצומצם שלנו כפי שאנו מכירים אותו בכלים האנושיים, איננו יכולים לדעת מהי מהותנו האמיתית הבסיסית. זאת נוכל לדעת רק ע"י מקור עליון, אדון כל הנשמות, שיגלה בפנינו מהיכן אנו שאובים כולנו. התורה היא החסד הענק שניתן לבני האדם והיא המאחדת אותנו בתור בני אנוש.     


 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/8/2008 08:01 לינק ישיר 

יהודים
כתבת: "אשמח אם תסכים לשתף אותנו ביחסך ההומאני כלפי בעלי חיים בנושאים הבאים:
-אכילת בשרם
הבעיה היא אינה באכילת בשרם לכשעצמה אלא בהריגת בעלי-חיים, נוצרת בעיה באכילת בשרם רק כשהיא מעודדת הריגת בעלי-חיים מטעם "מסייע לדבר עבירה". אינני סבור שבכמות בשר שאני אישית קונה אני מעודד הריגת בעלי-חיים, מה גם שכיוון שמדובר רק בסיוע עקיף ואם אני אהיה צמחוני לגמרי ולא אוכל כלל בשר זה יפגע באנשים קרובים אלי שלא יבינו אותי, אני מצרף זאת לקולא במקרים מסוימים.

-הדברתם כאשר הם מזיקים ליבול השדה שגידלת לצורך מסחרי
הדברה שהורגת את בעלי החיים אינה מוסרית, אבל הדברה שמרחיקה אותם אין בה פסול. (לא חשבתי על הנקודה הזאת מספיק עדיין).

-הדברתם מהבית
כנ"ל

-רכיבה עליהם במצב בו העולם חסר אמצעי תחבורה מבוסס אנרגיה מלאכותית.
כל עוד הבהמה אינה סובלת אין בכך בעיה, איני סבור שכיום ה"כוח סוס" סובל...

-שימוש בצמרם ועורם לצורך אריגת בגדים".
שימוש בעורם כנ"ל כדין אכילת בשרם. שימוש בצמר, עד כמה שידוע לי גוזזים את צמר הכבשים בתחילת הקיץ בין השאר לטובת הכבשים שלא יסבלו מהחום בקיץ. כך שאין בעיה להשתמש בצמר.

נ.ב. זה שאני מגדיר את עצמי הומאני, אינו אומר שכבר הספקתי לדון בכל פרט וצעד שאני מורגל עוד מעברי אם הוא הומאני או לא. עם הזמן אני מעריך שישתנו אצלי דברים ומוסכמות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/8/2008 08:40 לינק ישיר 

זוהר
אני סבור שאם לא ניקח את השכל האנושי כמודד עקרוני לאמיתוֹת כאלו ואחרות הנוגעות לדרך חיינו, אין לדבר סוף. שהרי אם לא נמדוד ע"פ שכל אנושי, אלא אולי ע"פ שכל אלוהי לעולם לא נוכל לדעת מה נכון ומה לא נכון. לכן אין לי סיבה לחשוב שאדם צריך להיות שונה מחיה מבחינה זו שעליו להשתמש בכלים שיש בידיו, ולא להשתמש בכלים שאינם שלו ושאין לו מושג איך הם פועלים וכו'.

כתבת: "נכון שדתות שונות טוענות לכתר, אך לנו ישנה את הוכחתו הידועה של ריה"ל בספר הכוזרי."
דברי ריה"ל אינם "הוכחה", אלא "הנחה". גם אבות הגונים וישרים משקרים לילדיהם ובעיקר כשהם מרגישים צורך להגן על ילדיהם מכל מיני סיבות, אם מפאת גילם הצעיר ואם מסיבות חברתיות (שלא ירגיש שונה וכדומה). וגם אם נניח שרוב בני אדם אינם משקרים לילדיהם לעולם, עדיין זו רק "סבירות" שכך אכן היה משך הדורות, אבל "הוכחה" חד משמעית אין כאן, כיון שבודאי עדיין קיים הסיכוי (גם אם נקבל שהוא קטן) שאבות שיקרו לילדיהם בין בשוגג בין במזיד.
   בכל מקרה לא שייך להסתמך על כך לגמרי, שהרי אין אף סיפור משפחתי בודד (מגירוש ספרד לדוגמה) שעובר מדור לדור, שלא נעשים בו שינויים כאלו ואחרים (מטבע מסורת שבע"פ) עד שלעיתים לא ניתן להכיר את התוצאה מהמקור. (כעין מה שמתבדחים שבתחילת רח' חזו"א בב"ב היה רכב שחרק בעצירה פתאומית וכמעט פגע בילד, ועד סוף הרחוב כבר השמועה עשתה לה כנפיים ויותר מכך, וכבר סופר שהילד פצוע קל / בינוני / קשה / אנוש / מת...).

אם אתה מתכווין מצד שלא ניתן להמציא סיפור של מעמד של 600,000 איש (אף ללא נשים וטף). אם תלמד הרבה היסטוריה עתיקה ותנסה להכנס לראש הפרמיטיבי של האנשים אז, זה לא יהיה מסובך בכלל להכניס לך סיפור כזה לראש עד שתאמין בו. (כמובן שלא תקבל את הסיפור מיד ברגע הראשון, אבל עם עבודת הכנה מסודרת ניתן לעשות זאת).
   חוץ ממה שהאמת היא לא "שלא ניתן" להמציא סיפור כזה, אלא אם כבר אולי שישנו רק "סיכוי קטן ביותר" להמציא סיפור כזה. כל סיכוי גם אם הוא קטן ביותר עשוי להתממש, אחרת גם הסיכוי הקטן לא היה קיים. הסתברות הינה שיקול בדברים לעתיד אם לעשות דבר מסוים או לא, אבל לשלול או לאמת בוודאות דבר אם היה או לא היה על סמך הסתברות גבוהה ככל שתהיה, לא ניתן לעשות זאת בוודאות.

כתבת: "אך אל תסמוך את שלילת התורה מתוך שאלות שדומות להן ניתן לשאול על כל אקסיומה שהיא (דוגמת המצאות הא-ל)."
מעולם לא ציינתי שהטענה שלי אודות השיבוש היתה השיקול היחיד לשלול את אמיתות היהדות, בודאי שהיא היתה רק אחת מהשיקולים. כל מה שהעלתי כאן הוא דיון בתובנה שהגעתי אליה, תובנה שהיא שיקול מסוים בעיני.
   אין ספק שלא ניתן (או לפחות לא סביר) לשלול או לחייב אמיתות דת מסוימת, רק על סמך טענה אחת בלבד חזקה ככל שתהיה. אלא צריך להסתכל על המכלול (כפי שציינת), וכך אכן עשיתי (גם אם לא הצגתי כאן את כל השיקולים שהיו לי).

****
כעלהנידף
אין ספק שאלוהים אינו אנושי כפי שציינתי לעיל. אבל אני סבור שאלוהים לא תובע מבן אדם לפעול ע"פ מחשבות אלוהיות, אלא ע"פ השכל האנושי. ולכן אם האלוהים רוצה שנקיים תורה מסוימת, הוא יתן אותה בצורה שהיא תובן ותוכח כאמיתית בעיניים אנושיות ולא רק אלוהיות.
   כתבת על כך שהתורה היא המחשבה הנצחית וכו', כל אלו הינן הנחות ומוסכמות בלי מבוססות בעיני. אם אתה טוען כך על התורה עליך להוכיח זאת.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/8/2008 10:14 לינק ישיר 

לא הבנתי כיצד אתה רוצה למצוא תשובות כאן ועכשיו. תחשוב- אם התורה צריכה להיות נצחית, צריכה לעד להתקיים, האם ניתן יהיה להוכיח אותה בסברה רגילה המתקבלת על הדעת??
הלא את תורת הקוונטים בקושי מבינים, דבר שהוא שכל אנושי ומונח על גבי יסודות מציאותיים- את התורה אתה שואף להבין בחקירה שכלית אחת?! אני רואה זאת כסוג של הכחשה עצמית.
התורה היא לא מקור להבנת העולם כפי שהוא נראה מאז ועד עכשיו. התורה היא חיים מסוג אחר, בהם השכל האנושי תופס עניין מועט, רק משום העובדה שלאור השכל הא-לוהי הוא מתגמד ונקטן.
אם התורה היתה ברורה כ"כ, ואם היא היתה בנויה ומובנת לכל חי, אזי ברור שכולם היו הולכים אחריה. דבר שהוא שכל אנוש לא הרבה טועים בו. מהסיבה הברורה- שאין כ"כ מקום לטעות.
היית רוצה שתורה כזו תהיה התורה האידיאלית שעליה אתה מדבר?
נכון שא-לוהים נתן את התורה לבני אדם, אבל הוא נתן אותה לנו כדי שנתעלה מאנושיותנו הרגילה אל מקום נצחי. אם התורה היתה אנושית ורגילה, והיתה ניתנת בקלות לחקירה, אזי היינו מצויים במקומנו תמיד, והיכן האנשים הגדולים? בקְטנות היינו מסתפקים.
אז אולי תאמר- אם זה כך, כ"כ רחוק ולא טבעי מהשכל האנושי, במה היא שונה מכל דת אחרת שגם היא רחוקה מלהבין? נוכל לענות שזה שונה. 
התורה, עם כמה שהיא גדולה, ושואפת, ומעלה, ודורשת, ומחיה וכו' (קלישאות אם תרצה) היא גם כן פונה אל הרגיל, האנושי והנגלה שבנו. אנו רואים כי המצוות לא מכוונות לאיזה עולם  חבוי ונעלם, אלא הן מקיפות אותנו בחיי העוה"ז. הדתות האחרות לע"ז פונות לאותו עולם נסתר וזו המשגה שלהן. בגלל שקיומו של אותו עולם לא נהיר בכלל, אי אפשר יהיה אף פעם להבין אותה דת לעומק באמת, אבל גם יהיה קשה להכחיש אותה.
נחזור- אני לא חושב שניתן להוכיח (או שצריך להוכיח) את אמיתת התורה. אם אתה כ"כ שואף לכך אתה יכול לקרוא ספרים- יש הרבה שעוסקים בעניין. אבל דווקא מכיוון שההבנה שנדרשת ממך היא לא הבנה שכלית רגילה, הייתי מציע שתסתפק בהוכחות רגילות (אבות לא ינחילו וכו') ותשאף להבין את המהות הפנימית של העולם. אם תסתכל על הכול בעין קצת אחרת, קצת שונה, תמצא שיש מקום להרבה שאלות (מהותיות) שהתורה עונה עליהן.
אל תשאל- האם הספר שבידי הוא נכון, אלא שאל- לאן כל הדברים שמסביב הולכים? לאן היקום שואף? מה תכלית הכל? ואז תגלה את הכיוון בתורה.
אני מעז להגיד שאם תסתפק בשאלות הרגילות לא תמצא מנוח לתמיד, ותשאר מתוסכל (לפחות חלקית) כשהיית. אין לומר- אני מבין יש לומר- אני מביט. תביט אל החיים כאל הדבר הכי לא שגרתי שיש לך, נסה למצוא את הסוד הטמון תחתיו ואז אולי תראה את הכל אחרת.
שבת שלום.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > דת משובשת שהיא תורה אלוהית, היתכן?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 5 6 7 ... 10 11 12 לדף הבא סך הכל 12 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.