כעלהנידף
ההשוואה שלך בין תורת ישראל ותורת הקוונטים אינה נכונה. שהרי תורת הקוונטים אינה דרך חיים אלא היא חוכמה מסוימת הדנה בטבע העולם, משא"כ תורת ישראל הינה דרך חיים לאדם, ולכן אמיתותה אמורה להיות מושגת בשכל האנושי.
כל דבריך בנויים על טענות מחב"תיות (- מחזירים בתשובה) מצויות, האומרות שבסופו של דבר אל תנסה להבין כי ממילא לא תבין, רק תאמין ביהדות כי "בעינינו" היא האמת. למה שאדם כלשהו יאמין בתורה כלשהי אם איננו יכול להווכח שבבסיסה היא אמת? (כמובן שאחרי שהיא מוכחת לו כאמיתית, הוא מסוגל לקבל שהוא לא מבין ואולי לא יבין את כל עומקה. אבל השלב הכי בסיסי של אמיתות התורה, אמורה להיות מושגת בשכל האנושי).
כבר קראתי כמה וכמה ספרים שבאים להוכיח את אמיתות היהדות, אבל כולם בסופו של דבר מדברים אל החילוני הבור המצוי, שאין לו את הידע התורני והמדעי להתמודד עם ההוכחות כביכול שמציגים בפניו. לכן הוא מתפעל ומתרגש מהעולם הזוהר והנוצץ והוורוד שמציגים בפניו. (לדעתי בבתי הספר החילוניים צריכים ללמד על היהדות ברמה גבוהה יותר, כדי להציל את הנוער החילוני מחזרה בתשובה). אבל כחרדי לשעבר שגם בהיותו חרדי אהב ללמוד (גם כיום יש ברשותי ספריה תורנית גדולה במיוחד), יותר קשה לעבוד עליו ולשקר אותו בהוכחות דמגוגיות ואינפנטיליות.
סוף שבוע מהנה...
תוקן על ידי micklary ב- 08/08/2008 10:48:28
נשלח ב-8/8/2008 16:51
אתה די שם את האני שלך במרכז ולא מאפשר דעות משניות. יש אפשרות להוכיח את התורה ברבדים שכליים. בוודאי שכן, ורוב מחזירי התשובה דווקא משתמשים בכך (אינני מבין מהיכן אמרת שאני דומה למחזיר בתשובה.. די הפתיע אותי הדבר הזה).מה שאני מנסה להגיד הוא- שלא משנה מהיכן תנסה להשיג את האמת- דרך החושים, דרך הסברה הכי הגיונית או דרך השלילה של כל האפשרויות האחרות- תמיד תשאר מתוסכל (לפחות אני), מהסיבה הברורה ש-
שהתורה היא תורת חיים- ולא תורת ההופעות שלהם- ולכן היא מדברת אל הרבדים הנוספים בחיים, אלה שאי אפשר להפגש איתם ביום יום.
אתה רוצה להצמד לטענה שלך- אין בעיה, אפשר לגלוש לכל מיני חקירות שכליות ודומיהם אבל הרשה לי להיות ישיר איתך- כמה זמן זה יחזיק, את חושב? האם באמת תרצה ותהיה מוכן "לחזור בתשובה" אחריה (אחרי החקירה)? אולי כן, אבל משום מה לא נראה לי.
חבל להסתפק רק בגילויים החיצוניים השכליים הרגילים, אינך רוצה למצוא פאן עמוק יותר?
בברכת שבת שלום,
כעלה.
נ.ב. אנא אל תכנה את תשובותיי בתור "דמגוגיות" ו"אינפלטיליות" זה לא נותן תחושה טובה
נשלח ב-8/8/2008 17:30
כעלהנידף
אני מוכן להבטיח לך שאם אני אווכח באמיתות היהדות אני "חוזר בתשובה". (אגב, הנני חילוני גמור בדעותי, אך הנני עדיין משתייך לחברה החרדית, נראה כחרדי ולצערי לומד עדיין חלקית בכולל).
אני טיפוס שכלתני ופלספן, ולכן אני כמובן מעדיף לדון באמיתות היהדות מבחינה שכלית. מה גם שאני סבור כפי שציינתי שהיהדות או כל דת שהיא צריכה בשלב הראשון על כל פנים להבחן על פי השכל הרגיל והפשוט! למרות שאחרי שאווכח "אם אווכח" באמיתות היהדות (למרות כל הטענות וההוכחות שיש לי כנגדה) אני אשמח גם להתעמק ב"חוכמת" התורה (דבר שבעבר לפני התהליך שעברתי עשיתי אותו הרבה כולל לימוד זוהר וקבלה ע"פ הגר"א, אמנם יותר בצורה שכלית ופחות רגשית כדרכו של הגר"א).
מעולם לא כיניתי את תשובותיך בכינויים שציינת, אם תבדוק שוב תראה שכתבתי זאת על ההוכחות שראיתי בספרי המחב"תים. חלילה לי להעליב ולפגוע כך בבן אדם סתם, ובודאי שלא לפני קהל עם ועולם ווירטואלי.
נשלח ב-8/8/2008 17:41
מיקלרי
אם אתה אכן מחפש בירור אמיתי (ולא שאני מתיימר לספק אותו אני אישית...) ציין מהי "הוכחה שכלית" עבורך.
עלינו לזכור שלא כל דבר בעולם הוא מתמטי, ואיננו חיים את החיים הפשוטים על פי הוכחות מתמטיות ומכומתות. כך שלדוגמה אם אטען שבלתי אפשרי לשתול מצוות 'מילה' לעם שלם ללא מקור עליון שיצווה על כך האם זו הוכחה עבורך? קשקוש? הוכחה ריגשית? שכלית? הגיונית? הסתברותית?
האלטרנטיבה למקור מצוות 'מילה' הינה מקור אנושי. נניח את שתי האפשרויות על המאזניים לאיזו מהם משקל הסתברותי?
תוקן על ידי יהודים ב- 08/08/2008 17:51:43
נשלח ב-8/8/2008 17:57
יהודים
כרגע מה שבעיקר מפריע לי זה כל הסתירות ההיסטוריות בתוך התורה עצמה ובכל התנ"ך, סתירות שאינן רק לגבי סיפורים לא מרכזיים בתיאולוגיה של היהדות, אלא ממש בדברים מרכזיים כמו שעבוד מצרים ויציאת מצרים. ישנן עוד בעיות אבל כרגע מה שהכי בוער לי, זה איך אפשר להסביר איך ישנן כל כך הרבה סתירות בתיאורים ההיסטוריים, מבלי להגיע למסקנה שמדובר בהיסטוריה מפוברקת המבוססת כנראה על אירועים כאלו ואחרים שכן אירעו.
דווקא מצוות מילה אינה דוגמה טובה, שהרי גם באומות סביב א"י היו מלים האליטות בעיקר את עמצם, כמו במצרים למשל. כך שברגע שהעם כבר האמין שהוא עם נבחר, אז הוא הבין את הציווי למול כמו הרבה אלטיסטים גאים במזרח התיכון (לא שאני יודע שהתהליך כך ארע, אבל זו אפשרות סבירה). פלשתים היו שונים מכל האומות מסביב ולא מלו, לכן בתנ"ך מכונים כמה פעמים כ"ערלים" שלא כשאר אומות.
אז אתה רואה שלא צריך מקור אלוהי ל"מילה". אגב, לרוב המצוות יש השוואות מחוקי עמי המזרח התיכון דאז.
תוקן על ידי micklary ב- 08/08/2008 18:13:48
נשלח ב-8/8/2008 18:18
הפוך. הפסוק טוען שכל הגויים שנמנו לעיל - ערלים (כולל מצרים) וישראל הינם ערלי לב.
נשלח ב-8/8/2008 18:28
או שהפסוק טועה, או שבתקופתו של ירמיהו כבר לא מלו במצרים. אבל זוהי עובדה מוכחת שמלו במצרים ולא רק מכתובות עתיקות, אלא ישנן גם ציורים עתיקים שמראים שמלו במצרים, כמו גם ממקומות אחרים באיזור.
נשלח ב-10/8/2008 18:01
מיקלארי,
א. זה פרדוקס להחליט ע"פ שכל אנושי, שאלוקים הוא בעל שכל אלוקי שאינו עומד למבחן בשכל האנושי. לא שאני חולק על העובדות הללו, אך טענה כזאת מאדם שאינו מאמין בדת כלשהי, היא אפולוגטית לשיטתו.
ב. אתה צודק עקרונית לגבי הוכחתו של ריה"ל, אולם זו אינה ההוכחה היחידה, אלא זה עוד נדבך שאתה בוחן אותו במיקרו, אך הוא כלול בתוך מבנה שלם של ידיעה ואמונה של אדם מאמין. שים לב שגם אתה דוחה הסתברויות רבות כדי לקבל את התיזה שלך.
ג. טוב לדעת, חששתי.
_________________
מ. זוהר
נשלח ב-10/8/2008 18:38
זוהר
נניח שישנו ספר שכתב אותו סופר מסוים, והוא טוען לך שכל הסיפור המסופר בספר הינו תיאור היסטורי מדויק ומהימן של אירוע מסוים שאירע לטענתו. אם אתה מגלה שהספר עצמו סותר את עצמו מיניה וביה בעשרות מקומות, אתה כבר יודע שהספר אינו אמין. וגם אם האירוע המתואר התרחש עכ"פ בעיקרו, הספר אינו משמש עבורך כמקור עבור המחקר ההיסטורי של אותו אירוע.
ולכן כשאנו נתקלים במאות סתירות (אולי אלפים, לא ספרתי) בתיאורים ההיסטוריים בתנ"ך, אתה מהר מאוד מגיע למסקנה שהספר אינו אמין (אם אינו אמין בתיאורים ההיסטוריים, ממילא נופלת מיהמנותו בתיאורי החוקים והמצוות בפרט שרבים מהם תלויים בהיסטוריה של עמ"י).
רק אם התנ"ך היה נקי מסתירות (גם אם בפרטים הקטנים לא היה דיוק מושלם), אפשר להעלות לדיון את "הוכחותיו" של ריה"ל.
נשלח ב-10/8/2008 18:58
הוכחותיו של ריה"ל על מעמד הר סיני, אינה עומדת בביקורת הפשוטה, כי מעמד (הנשגב והאדיר הזה, שהיה אמור לעבור מאב לבן כהוכחה שהשתתפו בה שישים ריבוא) הר סיני לא מוזכר בכלל בכל התנ"ך כולו,
נהפוכו, בספר יהושוע לפני מותו כשהוא מספר את ההיסטוריה של עם ישראל, מימי תרח אבי אברהם, כולל הקורות אותם במדבר, את מעמד הר סיני הוא לא מזכיר????
דוד המלך בספר תהילים משחזר את ההיסטוריה של יציאת מצריים והמדבר, בפרטיים שוליים לכאורה, אבל את המעמד הנשגב הזה הוא לא מזכיר,
ירמיהו, כשמדבר על ציווי ה' הוא אומר ביום צאתכם מארץ מצריים- ולא מעמד הר סיני, מבלי לדבר כבר שהוא מדבר במפורש כנגד מצוות הכתובות בתורה. כמו יחזקאל,ואחרים.
הוכחות אי אפשר להמציא. אם אתה לא מאמין, שום דבר הגיוני לא יעזור, להפך.
נשלח ב-10/8/2008 19:50
מיקלארי,
א. עדיין לא הראית את אלפי הסתירות בתנ"ך (ולא שאני מתיימר לשבת ולהשיב כאן לכולן), ואלו שלכאורה ציינת, די נענו.
ב. ישנו גם צד שני. ספר אלוקי לא בהכרח נכתב כלשון בנ"א. גם לשיטתך, אלוקים שונה במחשבתו מהמחשבה הגשמית של האדם, א"כ גם הספר שהוא כתב יתכן ואינו ניתן להבנה מלאה במוחינו הדל - ואית דמחזי כסתירות מניה וביה. אמנם יכול אתה לטעון שאת התורה לפי המסורה היהודית הוא נתן לבנ"א וא"כ היא צריכה להיות מובנת לבנ"א ולא רק לאלוקים, אך גם את הארץ הוא נתן לבנ"א וישנם דברים רבים שנפלאים מידיעתינו ומהבנתינו, וגם אתה אינך חולק על מציאות אלוקית שברא את העולם.
ג. לגבי הוכחת ריה"ל, אני גם סבור כמוך וכמו ירוחם שאין זו הוכחה חותכת, אלא הסתברות. נדמה לי שבעבר כבר ציינתי טענה דומה לשלכם והבאתי את הדוגמה לאמונת ההמון לקיומו של הגולם מפראג. ניתן לראות איך תוך כמה מאות שנים נפתחו מסעדות בפראג הנושאות את שמו של הגולם, איך יש אמונה גם אצל תושבי המקום שאין להכנס לעליית בית הכנסת שע"פ האגדה שבק שמה הגולם את חייו. אך עדיין אמונתו של עם שלם העוברת מדור לדור עם סיפור מעמד הר סיני, ולימוד התורה מאב לבנו היא הסתברות גבוהה מאד לקיומו של מעמד שכזה במציאות (וכפי שציינתי, כמו ששאלתך אינה סותרת את התורה, דברי ריה"ל אינם מוכיחים אותה בוודאות, הבאתי את הדברים רק לגבי שאלתך אם מאמינים לדת כלשהי, מדוע לא להאמין לאמונות אחרות, וכלפי שאלה זו דברי ריה"ל נכוחים).
_________________
מ. זוהר
נשלח ב-10/8/2008 20:14
זוהר
א) עד כה באתי להראות דוגמאות של סתירות "בחוקים" (יש לי עוד). סתירות בתיאורים ההיסטוריים יכולכל אחד למצוא בקלות, די לעבור על תחילת ספר דברים ולהשוות לספר במדבר ולראות כמה וכמה סתירות. חוץ מאלו ישנן סתירות בכל התנ"ך על כל חלקיו.
ב) אין לי שום סיבה לחשוב שספר התורה הוא ספר אלוהי, כיון שאף התנ"ך עצמו (עד כמה שזכור וידוע לי) אינו טוען בשום מקום שאלוהים כתב ו/או הכתיב את התורה. ישנו רק פסוק אחד שזכור לי שמזכיר משהו כזה: "מחני נא מספרך אשר כתבת" (שמות לב לב). אבל אין שום סיבה והכרח לומר שמדובר על "ספר התורה", אולי מדובר על "ספר החיים" (ראה תהלים סט כט) או כל ספר שמימי אחר.
נשלח ב-10/8/2008 21:49
ירוחם
כבר אמרתי לך:
מה שלא צריך להזכיר לא מזכירים! נקודה (סימן קריאה)
כבר עניתי לך בדיוק למה לא הוזכר. אין אף מקום שבאמת היה צריך להיות ולא מוזכר. המקום היחיד שבו צריך להיות מוזכר - זה בספר שמות - כדי לציין שהיה מעמד כזה, ובספר דברים - כמשנה תורה.
יהושע ודוד לא היו היסטוריונים. הם היו מנהיגים שרצו לכוון את העם לדרך ה'. לשם כך הם סיפרו את כל הטובות שה' עשה לעם, ובכך פנו לעם ואמרו: ראו כמה ה' עזר לכם. כעת אתם חייבים להכיר לו טובה ולמלא את חובותיכם כלפיו.
ירמיהו בכלל אינו עניין לכאן, כי כל מה שהוא בא להגיד זה - לא חשובה מצווה ספיציפית אלא השמיעה הכללית בקול ה'.
ואם אתה רוצה לדקדק - עיין בתחילת פרשת וארא "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים".
ובתחילת חודש ניסן נצטוו על קרבן פסח. שלפחות אז לא היה ממש "קרבן". ומה נצטוו "ביום הוציאי אותם מארץ מצרים" ממש? --- פרשיות קדש והיה כי יביאך! מה כתוב שם? שני דברים: 1. חג המצות (ולא חג קרבן פסח). המצות הם הסמל הבסיסי של יציאת מצרים. מצוות מצה היא הקריאה הבסיסית ביותר לעם: "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים, כי בחוזק יד הוציא ה' אתכם מזה". זה בדיוק מה שירמיה אמר בפרק שהזכרת: "והייתי לכם לאלוקים ואתם תהיו לי לעם". 2. קדושת בכורות. ע"ש מכת בכורות. זהו הסמל ל "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי". ולהצלת בני ישראל בנס הפסיחה. זה שוב עניין בסיסי ביותר שעניינו לומר את מה שאמר ירמיה בפרק הנ"ל: "והייתי לכם לאלוקים ואתם תהיו לי לעם".
מה שיחזקאל כתב ,אינני יודע לזה תשובה, אבל מקושיא לא מתים. ואתה יודע הרי שלדרום חוקר יש תשובה. למה זה לא מספק אותך?
סיכום: די ברור שאין שום בעיה עם מעמד הר סיני, שכתוב במפורש בספר שמות ובספר דברים. אין מה להסתפק בכך.