|
|
| נשלח ב-14/8/2008 19:47 |
 |
| |
סליחה.
לא קראתי מספיק.
שיינפלד עצמו כותב על אלכסנדר גרינבוים הנ"ל. הוא לא יפספס. הוא משלב בדיה ספרותית (של קצטניק) כאילו מדובר בעובדות. יתכן שזה מבוסס, אבל זו דוגמא באמת לא מוצלחת.
צריך לזכור שגרינבוים נהרג בקרב על רמת רחל, וזה שיהודים ירו בו - זו אגדה אורבנית ואצל שיינפלד זו עובדה. אני מבין ששינפלדהגיבור השתתף בקרב והוא יודע.
קצטניק חלה לאחר משפט אייכמן מחלה אנושה - לא נראה לי ששיינפלד הספיק להשתתף בהלוויתו בשנת 2001 - כמעט 40 שנה לאחר "מחלתו האנושה".
את "מלך לודז'" רומקובסקי הוא הופך לעשרות בשנים יו"ר ההסתדרות הציונית בלודז'. האמת של ויקיפדיה כנראה יותר מדוייקת -
"במקביל, ניסה רומקובסקי באותן שנים להשתלב בתנועה הציונית. הוא הצטרף למפלגת הציונים הכלליים, ואף נבחר מטעמה להנהלת הקהילה היהודית בלודז', בבחירות שנערכו בשנת 1937. מאוחר יותר הוא הסתכסך עם חברי מפלגתו ופרש ממנה, אך המשיך לכהן בהנהלת הקהילה.".
בקיצור - עסקן מתוסכל ותו לא. עוד שקר קטן אך גדול.
האם רומקובסקי היה "אכזרי עד טירוף" ? זה לא כתוב בשום מקום, חוץ מבכתבי שיינפלד. תפקידו היה טראגי והוא פעל בו כמיטב יכולתו, ניתן לראות אותו לכאן ולכאן. בסך הכל גיטו לודז' שרד עד סוף המלחמה כמעט. לשיינפלד נוח להשמיצו מכסאו המרווח במערכת "דגלנו", הוא הרי "ציוני" עאלק. הצעיר מישיבה קטנה דתולדות אהרן עוד יחשוב שהוא קיבל פקודות ישירות מבן גוריון.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2008 22:26 |
|
| |
"מלך לודז'" רומקובסקי, כן תפקידו היה טראגי ואנשים ישרים לא רק שלא חיפשו את זה אלא השתמטו ממנה והוא פעל בו כמיטב יכולתו לגרוף הון ולחיות ברחבות על חשבון הציבור המורעב, ולבסוף כשהגיע עם קרונו ובו רוב עשרו וכו' למחנה השמדה, הזונדר קומנדו שבו היו כאלה שהכירוהו והיו עדי ראיה למעשיו הטובים עשו בו שפטים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2008 00:21 |
|
| |
ב'מאבקו של נער' מסופר שרומקובסקי הגיע למחנה עם אשתו הצעירה בנו המאומץ, אחיו ואשתו והגיש למפקד המחנה אישור חתום להשאירו בחיים, הוא סימן לו לעלות על מכונית שאח"כ התברר שהאגזוז שלך הוכנס פנימה, תושבים מלודז' שראו זאת שמחו באומרם "חיים רומקובסקי מלך הגטו, עולה לשמים".
מסתבר שרומקובסקי נהנה מתפקידו מאוד וראה בו שררה שיש עמה הנאה, אעפ"כ גם המתנגדים לו לא יכולים להפוך אותו ל"אכזרי עד טירוף", עיין ביקורתה החריפה של אסתר פרבשטיין 'בסתר רעם', שאפילו היא לא מגזימה עד כדי כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2008 01:30 |
|
| |
נחזור לעניננו.
בהקדמה לספר היכל יצחק אה"ע ח"ב מובא הסיפור דלהלן:
מי שלא ראה צערו של מרן זצ"ל כשלא עלה בידו להעלות ארוכה בחכמת התורה שבו, לאשה עגונה לא ראה צער מימיו.
קרוב לשנה שלמה גילגל עם דינן של עגונות ידועות. אי אפשר לתאר רוב יגיעתו באותה שנה. הוא קיים בעצמו "אדם כי ימות באהל", מלבד עול העבודה הכבד שהיה
מוטל עליו על ידי משרתו הרמה, אף שיקע עצמו בעיון עמוק ומקיף בבעית היתרן של העגונות הללו. שנה שלימה נדד שינה מעיניו ולן בעומקה של תורה עד שנחלש כל
גופו, ואף לאחרי שעקר הרים וטחנם אלו באלו, לא העלה להן ארוכה. שמע רבינו שיש גאון אחד שאף הוא העמיק חקר בענין זה, לא שהה הרבה ומיד פנה אליו בענותנותו
הגדולה, אולי על ידו תבוא הצלה. וגם ממקום זה לא באה ההצלה לעגונות הללו.
כשנולדה פתאום אפשרות לחלץ עגונות אלו ממצוקתן על ידי ריצוי כסף, לא היסס אף רגע והתחייב אישית על אתר בסכום הנדרש, אף על פי שהיה נדרש כסף תועפות.
מישהו יודע מה הסיפור ההוא ? ומי המעורבים (עגונות ידועות.. גאון אחד ... ) ?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2008 01:35 |
|
| |
הגאון ר' שלמה דוד כהנא מורשא.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2008 08:34 |
|
| |
לא הפכתי את רומקובסקי לצדיק. אבל :
1) בשום מקום לא נכתב שהוא "אכזרי עד טירוף" חוץ מאצל שיינפלד. וזה כיוון ש:
2) שיינפלד הפך אותו לציוני - יו"ר ההסתדרות הציונית, בעוד שהוא היה כלומניק בוועד הקהילה זמן קצר.
אלה הם שקרים - חלק ממסכת שקרים מאורגנת היטב.
וכפי שהמחקר שהזכרתי כותב - שקרים אלו שנכתבו ע"י דמגוגים מהמחנה החרדי נועדו לטשטש את מחדלי המהיגות החרדית. בנושא מחדלים אלו אני יכול לכתוב הרבה (ולצטט מספרי גדולים) אך אני לא אעשה זאת. אשאיר זאת ללבלרי אתר "חופש" ודומיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2009 21:45 |
|
| |
האם באמת ובתמים אתם סבורים, שחרדי מן השורה יעדיף לשלוח ילד אלמוני לממ"ד ולא לחינוך ממלכתי?
אני מכיר הרבה יהודים חרדים, המוחזקים כיראי שמים גדולים ונושאי תפקידים, שיזלזלו בהשבת יהודי חילוני לחיק הדת, אם זה ייעשה במסגרת דתית לאומית או אחרת שאינה על פי דרכם שלהם.
אז נכון, השנאה מקלקלת את השורה, בכל הצדדים. גם אם הספור על רי"ל מיימון נכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2009 22:02 |
|
| |
הספר שהזכיר מאירקה הוא ספרו של אפרים זורוף שנכתב באנגלית בשם:
The response of Orthodox Jewry in the United States to the Holocaust: The activities of the Vaad ha-Hatzala Rescue Committee, 1939-1945
הספר נמצא גם בעברית בקטלוג של הספרייה הלאומית בשם:
זורוף אפרים, הציבור האורתודוכסי בארה"ב וחורבן יהדות אירופה :וועד ההצלה של הרבנים האורתודוכסים בארה"ב בתקופת השואה (1939-1945)
ספר זה עורר סערה גדולה, כשאנשים רבים מאשימים את זורוף בסגירת חשבונות אישיות, מכיון שסבו היה מנהל ארגון שהתנגד לועד הצלה.
עיין למשל פה:
http://www.cross-currents.com/archives/2006/01/22/setting-the-holocaust-hatzala-record-straight/
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2009 23:39 |
|
| |
בעניין רומקובסקי כדאי לעיין בספר דם ודמע בגטו לודז' בהוצאת מוסד הרב קוק. מלבד רשעותו העצומה, הוא מצטייר כאדם שולי בחייו שלפני השואה ש'קפץ על העגלה'.
בעניין ביאוגרפיה על הרב הרצוג. אחותו אסתר גולדברג כתבה את פרקי חייה בספרה "פרקי חיים", ירושלים תשי"ט. יש שם פרטים על חייו.
בעניין פישמן. בירושלים היו מתבדחים שטרם עיברת את שמו לא ידעו אם לבטא פישמן בפ"ה רפה או דגושה, שכידוע המשמעויות הן שונות לגמרי... לאחר שעיברת את שמו למשהו מימי - החלו לקרוא בפ"ה דגושה...
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2009 23:52 |
|
| |
ספר על הרב הרצוג
חזרה לנושא הראשון של האשכול הזה.
לרגל 50 שנה לפטירתו של הגאון הצדיק הרב הראשי לארץ ישראל ולמדינת ישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצוקלה"ה (כל הביטויים הנ"ל כדי לכפר ולו במעט על כל מה שנאמר לעיל)הוציאו ב"יד הרב הרצוג" את הספר "משואה ליצחק", 624 עמודים, ובתוכם 3 מדורים:
א. תולדותיו - עיבוד מתוך ספרו של שאול מייזליש שהוזכר כבר באשכול זה; מאמר של ד"ר שולמית אליאש: פועלו של הרב בענייני הצלה (פעילות שגם היא הוזכרה לעיל, אבל במאמר זה הדברים מובאים בדיוק נמרץ); הרב ד"ר איתמר ורהפטיג: משבחי הגרי"א הרצוג (על משקל שבחי הבעש"ט וכו').
ב. ממנו - קובץ של 46 נאומים ודרשות שנאמרו על ידי הרב הרצוג ונאספו ע"י ד"ר שולמית אליאש הנ"ל; 2 מאמרים שלמים של הרב הרצוג שלא פורסמו עד כה: הרמב"ם ושלטון השכל (אגב, טעות! הוא כן פורסם); גיוס בני הישיבות ערב מלחמת השחרור. ולבסוף: ביבליוגרפיה של כתבי הרב הרצוג, שחוברה ע"י הרב שמואל כ"ץ, חוקר תולדות הרבנות הראשית לדורותיה.
ג. עליו - 18 מאמרים בעקבות תורתו של הרב הרצוג. הראשון שבהם הוא של הרב זוין, אותו מאמר שפורסם כבר ב"מזכרת" (נוספה הערה של המערכת). לאחר מכן מאמרים על תכלת בציצית (בעקבות הדוקטוראט של הרב הרצוג) מאת הרב מנחם בורשטיין; פסקי הרב הרצוג על ענייני השמיטה (הרב יעקב אריאל); דרכו של הרב הרצוג בכפיית גט (הרב שלמה דיכובסקי); הלכה ורפואה במשנת הרב הרצוג (הרב פרופ' אברהם שטינברג); יחסו של הרב הרצוג לגיור (הרב בניהו ברונר); יחס הרב הרצוג למושג "קים לי" (הרב ד"ר רצון ערוסי); תורה ומדע במשנת הרב הרצוג (הרב פרופ' נריה גוטל); תרומתו של הרב הרצוג לעיצוב יום העצמאות (הרב שמואל כ"ץ הנ"ל); זהותו של מחבר התפילה לשלום המדינה (ד"ר יואל רפל). חותם את הספר (624 עמודים אמרנו?) הסופר ש"י עגנון שכתב הספד על הרב הרצוג (ולפי המאמר הקודם של רפל, לא כתב את התפילה לשלום המדינה).
לא רשמתי את כל המאמרים שנמצאים בחלק השלישי. ואידך זיל גמור.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2009 11:08 |
|
| |
זוטות: "בעניין פישמן, בירושלים היו מתבדחים..."
זוטות, בירושלים גם היו גונבים, ואונסים, ורוצחים, וכו' וכו'...
למקרה שממש לא ידעת, אז הרב פישמן-מימון היה תלמיד חכם גדול, עוסק בצרכי ציבור, ומזכה הרבים במסירות נפש ממש, בהוצאת ספרים תורניים. הזכויות שיש לו בכך שבמדינה המטורפת הזו שנוסדה ע"י רבים מבריוני מפא"י, יש ציביון דתי בכל כך הרבה נושאים, היא מעל ומעבר למה שאתה בכלל מסוגל להעלות על דעתך הענייה, אז אם אתה כל כך לחוץ להקיא את הבדיחות הירושלמיות הרדודות שלך על תלמידי חכמים מזכי הרבים, לך תפתח לך פורום ליצים במקום אחר...
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2009 14:21 |
|
| |
אין צורך להסחף. הרב מימון כבודו במקומו מונח, למרות איזו בדיחונת משעשעת. ידוע שהיה אדם יודע ספר ועסקן ציבורי מרכזי, לא ידוע עדיין על כך שהיה תלמיד חכם ובודאי שלא תלמיד חכם גדול. גם לא שמעתי מעודי על מסירות נפש מיוחדת לצרכי הרבים. אדרבה, נשמח אם תוכל להעשירנו במעשיות מלוא חופנים. אני הייתי משוה אותו לר' שלמה לורנץ: עסקן ויודע ספר וכותב מעשיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2009 16:59 |
|
| |
האם ההבדל בין זוטות לבן זוטא הוא כהבדל קמצא ובר קמצא, בין כך ובין כך כולם מעוררים מחלוקת.
אף אחד לא חשב להשוות את הרב מימון לגרי"ז או לרב קוק (שעם שניהם הסתכסך במידה כזו או אחרת), ובכל זאת, הוא עדיין ת"ח (שכתב גם ספרים תורניים לחלוטין, קיבל סמיכה מערוך השולחן, ואף הספיק לכהן כרב עיירה בטרם עלה ארצה).
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2009 17:31 |
|
| |
בן זוטא
ניקך מוציא אותך מכלל אלה עליהם נאמר "חברך חברא אית ליה" [ראה ראב"ע משפטים]. אולי משום כן, השמועה שהרב פישמן היה ת"ח, לא הגיעה אליך...
|
|
|
|
|
