האם יצא ספר ביוגרפי על הרב הרצוג ?

איני מבין טענת ציטרון שאני מרבה מחלוקות בישראל בכך שאני מגחך על הרב מימון. אנא הסבר.

גם אני אצטרף למעירים שיש הפרש בין צדיק וגדול תורה לבין רב ותלמיד חכם, ואף שהרב מיימון ודאי אינו בהגדרה הראשונה מהיכי תיתי שאינו מתאים להגדרה השניה, אחר שלמד אצל הערוה"ש ונסמך ממנו (ומאחרים) וחיבר בהסכמתו קונטרס תורני אחד, והיה אח"כ מ"מ במארקולשטי ושוב נתמנה לרב באונגני (שתיהן עיירות קטנות בבֶּסָרַבְּיָה)? אף אם היה איזה שמץ אמת בטענתך ש"רוב בחורי הישיבות" (!) בימיו לא רק נסמכו לרבנות אלא גם כיהנו ברבנויות (ואף שתהיינה שוליות), האם כה"ג אינו נחשב לכה"פ ת"ח? (וגם בהמשך עסק בתורה ופרסם הרבה ספרים ומאמרים, מחקרים תורניים, ההדרת ראשונים ועוד)

זאת אני אומר אף שאינני כלל מחסידיו של הרב מיימון, בלשון המעטה, וגם אני מסכים שמאז שנכנס לעסקנות ב'מזרחי' שינה באופן חד את כיוון חייו מקריירה רבנית-תורנית לקריירה פוליטית-עסקנית, והתנהלותו השחירה את פני 'המזרחי' לעומת התנהלותם המוערכת של הרב בר אילן והרב זאב גולד באמריקה, והוא עצמו, בכמה אמירות חריפות מתקופת ייסוד הרבנות הראשית, הוציא עצמו מכלל הרבנים והכניס עצמו לכלל העסקנים (למשל, ידועים דבריו הבוטים לראי"ה קוק, משהו בסגנון: בענייני הלכה אנחנו נשאל אותכם, אבל בענייני העולם אתם תשאלו אותנו! וציטוט נוסף ומאלף מפרוטוקול ישיבות ייסוד הרבנות הראשית: "לדאבוננו מרגישים אנו בזמן האחרון התרחקות בין העם ובין רבניו. בעלי הבתים כמובן תולים את האשמה ברבנים, באמרם כי הרבנים התרחקו מהם. אני, אשר מכלל רב יצאתי ולכלל בעל בית לא באתי, יש לי הרשות להגיד כי האשמה הזאת היא אשמת שוא. לא הרבנים התרחקו מן העם אלא אנחנו נתרחקנו מן הרבנים..." - וחובה לציין שהקורא את הפרוטוקול נוכח ברורות בתרומתו להגנה על צביונה של הרבנות בפני לחץ החילונים ושלטונות המנדט).
ובכל זאת, ועל אף שמאז ואילך הוא הסתכסך והתנגש פעמים רבות בבוטות עם רבנים מכל החוגים, ואפילו בשנת חייו האחרונה (ראו קונטרס 'כינוס רבני ישראל', תשכ"א, בנוגע למחטף שניסה לעשות בבחירות לרבנות הראשית, ובייחוד מכתבו הארוך של הרב ראובן כץ אב"ד פ"ת בסוף הקונטרס), ואף שאני מבין בהחלט מי שמחזיק בעויינות כלפיו - בכל זאת, מכלל ת"ח לא יצא, והרגילים בדברי זילות כלפיו ובשלילת התואר "רב" ממנו, הריהם למעשה הולכים - לשיטתם - בדרכו שלו, ותו לא.


אגב, צא וראה כיצד מוזכר הרב מיימון על ידי הגרא"י וולדנברג בשו"ת ציץ אליעזר (יסייעך פרוייקט השו"ת), וללא ספק יסמרו שערות ראשך! לא רק שמזכירו תו"כ דבריו בלשונות של כבוד  כגון "הרה"ג החה"ש מוהרי"ל הכהן מיימון ז"ל", אלא אף מביא דבריו ומצטטם בענייני הלכה! (ראה חי"ב סי' ס"ו, חי"ח סי' ס"ג)

ולדיון סביב מעמדו של ריל"מ. אולי כדאי לדון בנושא במבט רחב יותר. מה ההתיחסות הראוי לרבנים שללא ספק פירסומם והיחס המקובל עליהם הוא מחמת סיבות שאינם קשורות לתורתם וחכמתם.
ושאלה נוספת.כמה צריך להיזהר בִכבוד רב שמסיבותיו שלו החליט לוותר על ה"טיקט" הרבני שלו. [שאלה זו עיקרה היא בפרופ' ומלומדים רבים. לדוגמה, האם נחוץ לומר תמיד הרב פרופ' שמחה אסף וכדו']
[איני בטוח שכדאי היה להזדקק לכך וודאי לא במסגרת זו. אך מכיון שאני העלתי את האשכול מרבצו חב אני בנזקו שהרי חייבה תורה על הפתיחה כעל הכרייה]

 תכלת_דומה, יישר כח על דבריך.
האמת היא שהתלבטתי אם שייך להסביר, או אף לשכנע, בני תורה שפלוני שחי רק לפני שני דורות, היה תלמיד חכם. מי שהכירו, ולא נרתע מלספר עליו בדיחות זולות, ואח"כ עוד מיתמם או מתפלפל באיזו דרגה בסולם ריכטר נמצא אותו פלוני, אין כל כך טעם לדון עמו, ושמא הוא בכלל אזהרת חז"ל "..כ"ש דפקר טפי".
ואעפ"כ בתמצות:
מי שלמד את ספרו "הנותן בים דרך", עיין או רק רפרף בהערותיו שכתב בנעוריו לספר "קהילות יעקב" של מהרי"י אלגזי, וכן בהערותיו לספר "ייחוסי תנאים ואמוראים" שהוציא לאור או לספר ליקוטיו על "אביי ורבא", אמור לדעת במה מדובר.
מי שקרא את ספריו שרי המאה, מדי חודש בחודשו, חגים ומועדים ועוד. מי שרק "נתקל" בעשרות מאמריו שכתב ופרסם בתוך הקבצים הרבים שערך לזכרם ולכבודם של רבים מגדולי ישראל, אמור לדעת במה מדובר.
מי שיצא לו לקרוא על הרב מימון, למשל בספר היובל שהוציאו לכבודו, במאמרי הערכה רבים שכתבו עליו בכל מיני קבצים, דוגמת: שרגאי, מחניים, סיני, תושבע"פ, אור המזרח, הדרום ועוד [ולא הזכרתי את הביוגרפיה עליו, שלא יטען המקטרג שאין הבת מעידה על אביה], ראה איזו הערכה, כבוד ואהבה רכשו לו אנשים חשובים ממגזרים רבים, ובהם רבנים גדולי תורה ידועים [כמובן רק לפי הערכתי הענייה, אבל אינני יודע אם גם לשיטת בעלי הזוטות למיניהם].
יש כאלה שחושבים שרק מי שמחבר ספרי חידושים ומערכות הכוללים סוגיות חמורות כמו רבי חנינא סגן הכהנים, חינוך כהן בכלי שרת ושיטת הגר"ח בקלבד"מ, רק הוא לת"ח גדול ייחשב.
לדידי, כשם שיש ת"ח שליבם לא נמשך אחר משרות רבניות שונות אלא העדיפו לבטא את תורתם בחיבור ספרים שונים, כגון הגר"ר מרגליות [יעויין בהק' למרגליות הים], כך ישנם כאלה שבתוך הסוג הזה של חיבור ספרים, העדיפו להתמקד ב"ז'אנר עממי" יותר, כזה שעיקרו להוסיף יראת שמים ובסיסי תורה, מאשר לכתוב לקהל היעד הרבני יותר, מבלי שהדבר יעיד על גדלותם בתורה, והגרש"י זוין יוכיח [אני משער שהזוטות יקפצו: מה אתה משווה, אבל שוב, אצטרך להסביר להם שלא הדוגמאות הפרטיות הן העיקר, אלא העיקרון !!. ולא בכדי היו הרב מימון והרב זוין ידידים טובים מאד].
נכון, אין ספק שבפנייתו לצרכי ציבור, שהוא ראה את השעה דוחקת להם, שילם הרב מימון מחיר גדול, אם ביחסי אנוש עם דמויות מסויימות, ואם בלימוד התורה האישי שלו. אבל זו הרי דרכו של עולם, וכך קרה לכל מי שפנה לדרך זו.
ודאי שאפשר לבקר את התהלכותו הפוליטית, אבל אין זה צריך לגעת כלל בנידוננו. עם זאת, רק אומר, שלפני שמבקרים, כדאי לקרוא ולהתעמק היטב בתקופה הסבוכה ההיא, ובכל תולדות המצב המדיני, הקמת המזרחי, היחסים עם ההסתדרות המיונית, ועוד, לפני שנהיים חכמים לבקר אותו. אבל כאמור, אכמ"ל, ואין זה מעכב לנידון.

רציתי לקצר, והארכתי. אבל כשמדובר בכבודם של גדולי ישראל [!! כן, זו לא טעות] מוטב להיכשל באריכות מאשר בהיפך...

יש כאלה [בעיקר בני הציבור החרדי!] שחושבים שרק משום שהאדם אינו מקובל בציבור החרדי וגם חיבר כמה ספרים, ביניהם ספרים שאין להם שום קשר לתורה [כמו שרי המאה - שקראתיו כד הווינא טליא כבר עשרה] כבר לת"ח גדול ייחשב.

ציטרון, מכיוון שהזכרת את שמי, ומכיוון שכנראה אזלו להם מן הפורום כל מייצגי העמדה הנגדית (אני כשלעצמי בתווך), אני מוכרח לומר - הגזמת!

אז האשכול על הרב הרצוג הפך להיות אשכול על רב מיימון ?

הנה תמונה יפה של הרב הרצוג  עם הגרא"י מלצר  והגאון רבי ראובן כ"ץ. זכר כולם לברכה.

איפה רוכשים את הספר ?
כמה עולה ?
יש שם תמונות ?

אם אתה מזדמן לאזור המרכז אולי יהיה תועלת למש"כ כאן בעבר שהספר נמכר בחנות אור החיים בב"ב.

יינן
עיין בספרו של הרב שג"ר ותמצא שהיו גישות שהתיחסו למה שאתה קורה גדלות כדבר בלתי קביל.

קראתי. וזה אגב חיזק את דעתי. גישות אלו - נפרסים באשכול זה בהרחבה, ואני סולד מהם סלידה של ממש. לוואי וחלק מבעלי ודוגלי גישות הנ"ל היו ניחנים במוחין דגדלות ובאומץ רוח ושאר נפש. בהקשר זה אני ממליץ למי שמשואה ליצחק נמצא תחת ידו לקרוא את מאמרו של נריה גוטל (שבמקרה זה הוא לא כל כך ארוך וקריא).

הודעה של *חכמני*

סיפורים ומאמרים מיוחדים על הרב הרצוג

אליעזר, לא מובן כלום מהמאמר בתגים שהבאת, מי כתב אותו, מה הוא רוצה לומר, ומניין שסורסקי כתב את הביקורת ב"דגלנו". (ואם כן, אז מה?)