לרוב ככל היהודים שמוצאם מארצות המזרח וממוצא ספרדי יש מנהגים די דומים בנוסח ובסדר התפילה וביהכ"נ, ובאופן השונה באופן בולט ממנהגי היהודים שמוצאם מארצות אשכנז.
אבל, יש מספר מנהגים אצל חלק מהיהודים שאינם אשכנזים שהם דומים דווקא למנהגי יהודי אשכנז בצורה בולטת "ומוזרה", והשאלה היא מהיכן "זה הגיע"?
הנה מספר דוגמאות:
1. אמירת לכו נרננה בער"ש
2. אופן אמירת לכה דודי
3. צורת הס"ת
4. תוספות בתפילת ערבית
5. נוסח הקדושה
ואפרט להלן:
1. אצל רוב הספרדים ויהודי המזרח לא נוהגים לומר לכו נרננה בער"ש כלל אלא מתחילים מזמור לדוד, אצל יהודי מרוקו ואצל חלק מיהודי הארצות הנמצאות בחלק הצפוני של אפריקה כן נהוג לומר לכו נרננה בדומה ליהודי אשכנז.
2. אצל רוב ככל הספרדים ויהודי המזרח נהוג לומר לכה דודי בעמידה, ואילו אצל יהודי מרוקו אומרים אותה בישיבה בדומה ליהודי אשכנז
3. אצל יהודי מרוקו נהגו (במנהג המקורי שהשתנה בארץ) לומר לפני העמידה של ערבית בחול, "יראו עיננו וישמח לבנו" בדומה ליהודי אשכנז.
4. ככל שידוע לי צורת עטיפת הס"ת (המקורית) אצל יהודי מרוקו (דוקא) דומה לצורה המקובלת אצל יהודי אשכנז, היינו עם פרוכת וללא התיבה הנוקשה הנהוגה אצל רוב או כל הספרדים)
5. נוסח הקדושה בנוסחי הספרדים ויהודי המזרח הוא "נקדישך ונעריצך" ואילו אצל התימנים הנוסח הוא "נקדש את שמך בעולם" בדומה לנוסח האשכנזי.
ייתכן בהחלט שיש עוד "חריגים" שלא ידוע לי עליהם, ואולי גם בכיוון ההפוך
מה מקורם וסיבתם של "חריגים" אלה, והאם ידוע לכם על עוד "חריגים"?
_______________
תוקן על ידי - שמניךטובים - 05/08/2008 20:22:10
תוקן על ידי - שמניךטובים - 05/08/2008 20:23:38
תוקן על ידי - שמניךטובים - 05/08/2008 20:27:37
תוקן על ידי - שמניךטובים - 05/08/2008 20:30:33
נשלח ב-5/8/2008 20:16
איסור קטניות בפסח מצוי אצל חלק מיוצאי מרוקו. אמנם כאן הדבר תלוי במציאות (שהיה חשש לחמץ בתוך הקטניות), ולכן זו לא דוגמא טובה למנהג שיסודו הוא בערכים או אמונות.
נשלח ב-5/8/2008 20:27
יהודי מרוקו נוהגים לאסור אורז בלבד ולא את כל סוגי הקטניות בצורה קיצונים ומחמירה כנהו אצל האשכנזים וזאת משום הקושי לברור דגנים מתוך האורז
נשלח ב-5/8/2008 22:05
התימנים אינם אומרים נקדש. מנהגי קבלת שבת הם מאוחרים ויש מנהגים שונים אצל הספרדים. המנהג להתחיל לכו נרננה הוא מהרמ"ק. בזמן הראשונים כמיטב זכרונני גם הספרדיים אמרו יראו עינינו וכן מוכח ברבנו יונה בברכות. גם התימנים אומרים יראו עינינו אם כי אינם חותמים בהשכיבנו וכן הוא ברמב"ם. הצפון אפריקאים מברכים על הלל בראש חודש כפי שהיה בספרד לפני הגירוש. ראה רבנו יונה בברכות. וככלל, שמעתי שאצל הצפון אפריקאים ניתן למצוא מנהגים אשכנזיים כי באו לשם מגורשים מספרד שהיו מתלמידי הרא"ש ומתלמידי תלמידיו שהביאו ממנהגי רבם.
נשלח ב-5/8/2008 22:30
.
שמניך טובים:
העובדה כי יהודים שאינם אשכנזים נוהגים במנהג כלשהו, האם לא די בה כדי להבין שמנהג זה איננו אשכנזי דוקא?
יתר על כך, בכל השנים יהודים היגרו מארץ לארץ, ופעמים רבות מנהגים נדדו כך, ואף התפשטו במהירות. צא ולמד, כמה מהר התפשט פיוטו של רבי שלמה אלקבץ מצפת בקרב קהילות רבות.
נשלח ב-5/8/2008 22:54
בעלבעמיו תבדוק אם אינך טועה בנוגע לנוסח יהודי תימן המקורי (תכלאל, לא "שאמי"). ומדוע מנהג לכו נרננה חדר רק לאשכנז ולחלק מצפון אפריקה ואילו ליתר ארצות המזרח לא חדר? (או שכן חדר רק שאיני יודע על כך?) לגבי ברכת הלל בר"ח, אכן זה כך, ורק שכחתי להזכיר זאת, אך חלקם אימצו בארץ את דעת מרן השו"ע שלא לברך. האם הסיפור על תלמידי הראש הוא נכון היסטורית ומחקרית?
נשלח ב-5/8/2008 22:57
מואדיב תראה את "הדקדוק" שציינתי בכותרת: "מנהגים המוכרים כאשכנזיים". בנוגע לנדודים, זו יכולה להיות תשובה כללית לכל שאלה דומה, אבל מעבר לתשובה כללית וכוללנית זו, ייתכן שיש סיבות מיוחדות.
נשלח ב-5/8/2008 22:59
מנהג אשכנזי נוסף שמקובל אצל יהודי מרוקו הוא לברך על אמירת הלל לא שלם בר"ח שהוא בתורת מנהג (בעוד שלפסק הרב עובדיה יוסף לספרדי אסור לענות אמן על ברכה כזו).
ככלל, רבני מרוקו טענו ששיטת הפסיקה במרוקו הייתה שמיעת כל הדעות ופסיקה לגופו של עניין לאחר בחינת כל השיטות. כך הובא בזמנו בשם הרב משאש וכך האריך הרב שלוש, רבה של נתניה, בספר הפולמוס שלו כנגד גישת הפסיקה של הגרע"י שלפיה אין לסטות מפסקי השו"ע בא"י (בעוד שהרב שלוש כאמור צידד בבחינת כל עניין לגופו - כפי שנהגו במרוקו).
אגב, השיטה הזו אינה ייחודית ליהדות מרוקו. גם הבן איש חי פוסק לפעמים כרמ"א נגד מרן ולממטב זכרוני אומר במפורש שכשהסברא נוטה כהרמ"א יש לפסוק כמותו.
איך הגיעו המנהגים? יהודים עברו בין הקהילות והביאו עמם מנהגים. ציטוט ספרי פסיקה אשכנזיים אצל פוסקים ספרדיים הוא דבר רווח (וכן להיפך). שם המשפחה הנפוץ בצפון אפריקה 'אשכנזי' ציין בתחילה אנשים שהגיעו לקהילה מאשכנז.
נשלח ב-6/8/2008 00:53
לפני שנה נתקלתי בספר בו אסף המחבר מלא חופנים מביאורי הגר"א ופסיקותיו, והוא הקביל את מסקנותיו למנהגי תימן, אם ידמן לידי אותו ספר אולי אכתוב רשימה של דברים תואמים.
***
נושא האשכול הוא מנהגי אשכנז ולא פסיקות הגר"א
להלן דוגמאות
1- בערבית של שבת מנהג אשכנז להתחיל אחר התפילה ויכולו, וכן הוא לפי הרמב"ם, שלא כנוהגים להתחיל יום השישי.
2- במוסף, מנהג אשכנז לומר גם במוסף נקדישך, וכן הוא לפי הרמב"ם, שלא כנוהגים לומר במוסף כתר.
3- בברוך שאמר וישתבח חותמים חי העולמים בצירי, כ"ה בנוסח אשכנז, וכ"ה בסידורי תימן העתיקים, שלא כנוהגים לומר חי העולמים בפתח.
4- נוסח התורה פצוע דכא בא' ולא בה', כ"ה בנוסח אשכנז, כ"ה בנוסח הרמב"ם וכתר ארם צובא וכ"י תימן, שלא כגיר' דכה בה'.
_________________
נשלח ב-6/8/2008 04:17
על הכפרות בערב יום כיפור שכחתם?
נשלח ב-6/8/2008 07:54
דרום בנקודה 2 לא דייקת. לפי הרמב"ם נוסח כל הקדושות זהה ואילו בנוסח אשכנז וכן מנהג הגר"א שבשחרית אומרים נקדש ובמוסף נעריצך. עיין בסידור.
נשלח ב-6/8/2008 10:34
מעבר להשערות שהועלו למעלה,
אולי ניתן להעיר גם מתופעת השד"רים [ביניהם כנראה אשכנזיים]
שהגיעו למרוקו וכמדומני אין מדינה בה קרה
שכל כך הרבה שד"רים, במקום לחזור למקום מושבם בא"י
בחרו או שוכנעו להתיישב בה והוכרו כצדיקים עושי ניסים וכו'...
[כמדומני לפחות חצי מקברי הצדיקים הנערצים במרוקו הם
של שד"רים שהתיישבו שם].
ייתכן והם הטמיעו מנהגים רבים במהלך השנים.
עוד הערה הכללתית בדרך אפשר - ישנם עדות שנוטות
לקבל ולהכיל יותר מנהגים ודינים הבאים מן החוץ, ופחות להתעקש כיקוב
המנהג והדין את ההר ומסורת אבותינו בידינו ואל תיטוש תורת אמך.
עמידה עקשנית כזו [אני אומר זאת גם למעליותא] מצוייה
אצל עדות אשכנז ותימן [לפחות בתקופות רבות]
והחדירה הגר"ע יוסף רק בדור האחרון לעדות המזרח
ונראה לי פחות קיימת, או פחות בעלת חשיבות ביהדות מרוקו.
זה נכון אפילו לגבי השפה הספניולית שגוועה לה לאיטה
לעומת האידיש שמתעקשים להחיותה למרות מקורותיה...
הערה נוספת - בנוגע לקטניות הקפידו רק על יבשות ולא על ירוקות.
[הפולים זהו מאכל הפסח המסורתי בליל הסדר...]
נשלח ב-6/8/2008 11:35
בעל בעמיו
צדקת בדבריך לגבי ההבדל [תמיד נקדישך (רמב"ם), לעומת נקדש או נעריצך ונקדישך (אשכנז)], אבל עדין יש כאן השוואה, כי בשני הנוסחים לא נזכר לומר במוסף כתר, וכידוע בספר הזוהר יש סודות דוקא על אמירת נוסח כתר במוסף.
נשלח ב-6/8/2008 11:43
ברור שהקבלה גרמה להשואה בין נוסחאות.
כיום יש הרבה מהמשותף לכל הנוהגים כפי האר"י , וזה מתבטא גם בנוסח התפילה.
