החוברת שחוללה סערה בירושלים

בעזהי"ת

דולכעס כתב: לאכול חי??? השם ירחם!!!! גם אבר מן החי, וגם "את הדם לא תאכלו", ועוד איסורים אלישיר עוד מעט ימים נוראים!!

קראתי [וד"א היה חלקי עם אלו שענו לו כאיולתו]

אך לדעתי [ברצינות לא בציניות] ההשואה בין הקונטרסים היא באמת ביזיון לאינטלגנציה שלך



נ.ב.

ראיתי את הודעתך השניה רק עכשיו ולכן התיקון
לא מתאים לסגנון שלך, בד"כ עוברים להתקפות אישיות כשאין משהו עניני לענות

תוקן על ידי דולכעס ב- 06/08/2008 3:12:18

אלישיר,
בזמנו היה אשכול שמה האם מותר וראוי ללמוד כל החיים בלי לעבוד,
לא הייתה בזה מסקנה ברורה לחברי הפורום דשם, (כמובן שכל אחד כתב מה נראה לו לפי שכלו, אבל בלי מקורות)
אשמח אם תמצא את האשכול, (אם להתווכח בלימוד, לא בפורום הזה)

בעזהי"ת




   נשימה עמוקה.

   א. אין לי שום עניין מיוחד בהתקפה אישית, דולכעס, ופשוט החרתי והחזקתי אחריך, בבחינת 'עם נבר תתברר'.

   ב. רוצה_להבין. 
   יש כאן סעיף מפורש בשלחן ערוך, שאך העתיק לשון הטור. ויש כאן דברי הרמב"ם החריפים, שהטור העתיקם בשלימות. ויש כאן דעת ראשונים מקצה אל קצה. בעז"ה הבאתי כאן בפורום מאמר מקיף, מלווה במקורות.
   הנשאר הוא, שגם הליטאים דהיום הם לאו דווקא 'יהודים של שלחן ערוך', והרי זוהי רק דוגמא, כי יש נושאים רבים רבים נוספים (ראית פעם את ההוצאה הראשונה של השו"ע, מה הייתה כותרת הסימן לעניין מנהג הכפרות?), וא"כ כל הנסיון לומר שגדולי החסידות לאו דווקא היו יהודים של שלחן ערוך, הוא פשוט רדיפה אחרי מחלוקת ושנאה, כי אין כזה דבר 'יהודי של שלחן ערוך', אלא רק 'יהודי של הלכה' - וזו כל עוד אין סנהדרי גדולה, יש לה פנים רבות.

תוקן על ידי 000_אלישיר ב- 06/08/2008 3:28:04

קאדילק, כאשר אדם מסמן את המטרה מראש ואחר כך מצייר את העיגול סביבו אין שום טעם להריע לו, הבר נש לא מעז לגלות את השם שלו שלא נוכל להתעמת ולהתאמת מולו, ואתה רוצה שאני אתן לו כאן שירות חינם? הוא ממש לא ראוי לזה גם אם אתה אולי ראוי לתשובה הגונה.

זאת ועוד מבחן התוצאות מדברת בעד עצמה, רואים אנו בכל הדורות מי עמד איתן ביהדותו בכל המצבים והזמנים ומי בעט בה ברגע שהנינוחות דגדגה לו.

שלא לדבר על זה שאם החסידים לא מקיימים את ההלכה הם לפחות מחפשים שיטה להיתלות בה, ואילו הם כלל לא יודעים להכה מהי, מתי למד ליטאי בפעם אחרונה שו"ע? אפילו לא משנה ברורה, ואם למד בקלות ניתן להצביע איך הוא דורך ברגל גאוה על ההלכה, ועוד יתרץ את זה ב"ביטול תיירה" וכבוד התיירה, ואחר כך יבוא לצחוק לי על ענוה של הצדיקים.

אתה חושב ברצינות שצריך להתייחס להבלים מרושעים כאלה?

ניתן ללמוד על "עולמו הרוחני" ו"סגנונו התורני" של "האברך" ממה שכתב:



* למי שאינו מכיר: http://snipurl.com/3bfuh

קראתי את הקונטרס, ולא ראיתי מה בדיוק רע שם ומה צריכים לענות עליהם.

הדבר מזכיר באמת את גישת הקראים שהיו מפרסמים אגדות חז"ל שהרבה מהם משונים ביותר, והיו לועגים לכך בכל מיני לגלוג.

אך הבה נתמקד בתוכן, לדוגמא יש שם ציטוט מבעל התניא שהבעש"ט אמר שעל כל קושיא בעולם בפלפול וכו' הוא יכול להקשות קושיא ועל קושיא לתרץ תירוץ ושוב להקשות.

ואני תמה מה כל כך מצחיק, או בעייתי בקטע עמוק זה? אני מחכה שמישהו מהמתנגדים כאן יבארו לי את הקטע בזה.

או אדרבא יביא מישהו משהו שפשוט מופרך וננסה לדון בו האם זה באמת כל כך קשה ומופרך. וננסה לראות אם זה סגנון דיבור מופרך ביהדות או שמא יש לכך מקבילות

צבועים.
כל צרוע וזב חוטם שתוקף את הקב"ה ותורתו, מקבל מייד במה כאן!!!
בין בלינק בין בהעתקה.
ואחד שתוקף את החסידות - "היה צריך לחכות לאחרי תשעה באב"?

לא יפה עשה מחבר החוברת.

ברור כי דרך החסידות מוטעית היא, ויש לנסות ולהחזיר את הפורשים לחיק היהדות הנאמנה והמסורה לנו מהר סיני, אך אי אפשר לעשות זאת ע"י שבאים ואומרים לאדם "ראה כמה מוזרים הדברים שעל ברכיהם התחנכת", זה רק יצור אצלו אנטגוניזם ויגרה את יצר התפלמוסתו בלא כל רצון שהוא לשמוע, להבין ולהשכיל.

ככה זה גם כשעובדים עם חלונים, ור' אמנון יצחק יוכיח, למעט הציבור הפשוט והרדוד, רוב הציבור (החילוני) לא מתפעל במיוחד מ"טמבלויזיה זה חרטא" שלו.