|
|
| נשלח ב-6/8/2008 16:20 |
|
| |
שעפסל
מותר לי לענות במקומו?
לשים חגורה, אין פירושו דווקא חגורה מעין מה שהיו מניחים הכפריים במזרח אירופה. העיקר הוא להיות הדור לתפלה. אם תרצה, זה מתקיים בחגורה שעל המכנסיים.
אבל האמת, שאין צורך כלל בחגורה. מאחר וכל הענין הוא להיות הדור לתפלה-הכון לקראת וגו'. בזמנם שהיו צריכים לאזור בחגור כדי שהבגדים לא יהיו מרושלים, כך היה ההידור. בזמננו שהבגדים עומדים יפה, אין צורך בתוספת חגורה. ואולי הפוך. וע"ע הליכות שלמה (מהגרש"ז אויערבאך).
ולגבי מנחה: אין כלל שאלה, מאחר והגר"א פסק כראשונים שסוברים שאפשר לכתחלה להתפלל מנחה גדולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 16:25 |
|
| |
מנשורה
תירוצים עלובים.
בשורה התחתונה כל הויכוח הזה הוא טיפשי כי כיום ברור לכולם שהחסידים יראי שמיים יותר, בעוד שבשעת מבחן הליטאים התפזרו כמו ג'וקים מריסוס לעומת החסידים, אלו שהלכו בדרך הבעש"ט הק', שרדו.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 16:25 |
|
| |
מנהשורה, על התשובה הראשונה אתה פשוט מדבר כעם הארץ וסליחה שאני אומר כך כי במשנ"ב כתוב אחרת,ודוקא ציינתי משנ"ב.
על התשובה השני'ה לא התכוונתי למנחה גדולה, אלא על המנחה קצרה שבהלכה נפסק שמותר להתפלל מנחה קצרה רק בדיעבד כשנאנס ולא היה יכול להתפלל בזמן שיוכל להשלים את כל תפילתו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 16:37 |
|
| |
אנו לא היינו בתקופתם של צדיקים אלו ולכן אנו רחוקים מלהכיר את גדלותם.
אין לנו שמץ מושג ולא קצה הבנה לדעת מה זה צדיק ולאיזה מדרגה הוא יכול להגיע,
אין ספק שכל הספקות והשאלות המתעוררות עכשיו נובעות מקירוב הגאולה וכהכנה להתגלות האור הגדול ולכן על החושך להחשיך כעת שבעתיים מבחינת "לא ראו איש את אחיו.."
אין אחד שיכול לקום ולהכחיש את הדברים,וכבר אמרו חזל שצדיק יסוד עולם וצדיק בדורו כמשה בדורו ויכול הצדיק לפעול כי נתנו לו רשות מהשמים לפעול.
כל ההתייחסות של צדיקים אלו כפי המובא בספרי החסידות לתנאים,למשה, לכהן גדול וכו' הם רק מבחינת משל ודוגמא למדרגה שהגיע הצדיק בדורו,
וכן כל המעשיות הבלתי מובנות שנכתבו אודות צדיקים אלו יש דוגמתם בגמ', במדרשים, בזוהר,ועוד
אומנם קרוב לוודאי שישנם סיפורים ואגדות שסולפו מחמת צוק העתים ומגלגולם בידי אנשים שלא דייקו והגיעו הדברים עד לצדיקי הדור ואמרום לתלמידיהם אך לא כל סיפור ואגדה נאמרו לצורך הלכה למעשה וכן ישנם מן המעשיות התמוהות שנעשו על דעת יחיד וסיבתם אינה ידועה ואין לנו עסק בנסתרות.
על דור שבן דוד בא אמרו חזל חכמת הסופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, ופני הדור כפני כלב 'ותהי האמת נעדרת' מלמד שהאמת נעשית עדרים עדרים והולכת לה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 16:38 |
|
| |
שעפסל
אולי הגרש"ז אויערבאך גם היה עם הארץ? הסתכלת בהליכו"ש כפי שציינתי?
הסברתי לך הבדל ברור שכ"א מבין אותו, אחרי שמפנים את תשומת לבו לכך. בשו"ע כתוב שזה משום 'הכון'. ובכל פעם יש לדון נקודתית, האם בגד זה מוביל ל'הכון' או שהוא מיותר..
מה שכן אפשר לומר הוא, שהחסידים מתעקשים על פרטים מסוימים בהלכה, גם אם אינם שייכים בימינו, דלא גרע מטעות בזיהוי תפו"א.
על התשובה השניה: אין לי מספיק ספרים כעת. בשו"ע כתוב לאקונית: 'אם השעה דחוקה'. לא בדיעבד. ולא נאנס. ולא ש'לא היה יכול להתפלל בזמן' וכו'. (אגב, אצל החסידים אין כזה מושג של 'אין זמן'. גם בחצות הלילה יאמרו חזרת הש"ץ מלאה. אבל נשאיר זאת במאמר המוסגר שיעלה כשיעברו פה לקושיות על הנהגות החסידים)
החליט הרב מפוניבז' שבישיבה 'השעה דחוקה', זה גם אם כך הוא יאריך את ה'סדר' בכמה דקות. ובישיבת חברון החליטו ראשיה ש'שעה דחוקה' זה ביום שיש שעור והם ממהרים.
ובכלל זו הנהגה שראויה בעיקרון להיות גם בשחרית, לאור מצב ההאזנה של הצבור לש"ץ, ובפרט כשאין בימינו אף אחד שאינו בקי, שצריך את החזרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 16:41 |
|
| |
עברתי על המאמר מלמעלה. כסיל ואוויל כתבו, אין ספק בזה.
אילו היו עיתותיי בידי הייתי מתיישב ולוקח את הקונטרס הזה ומוסיף כמעט לכל סיפור בו מראה מקום מש"ס או ממדרש או שאר גדולי עמנו שמובא עליהם בדומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 16:45 |
|
| |
אתה סתם קשקשן, א, לא ציינת איפה אומר זה הרגש"ז כך שאינני יכול לבדוק, וגם כשתציין אם יש את זה בשו"ת בר אילן או בהיברו בוקס אוכל לבדוק אם לא עדיף שתעתיק לשונו שאדע כי אין לי איך לבדוק אחריך.
אבל לגבי השו"ע אתה סתם מקשקש, יש לי בעי'ה בתוכנה שלי משום מה לעשות העתק הדבק, אבל עיין בשו"ע סי' רל"ב ובסי' קכ"ד סעיף ב' ובמשנ"ב שם שתפילת מנחה כזו הוא דיעבד שרוב האחרונים הסכימו לא לעשות כך.
ולגבי החגורה כותב בסי' צ"א המשנ"ב שמנהג חסידות כן להקפיד על זה, ומה שמוצאים כל מיני הסברים והתירים במה עדיף העקלקלות שלך על ההסברים החסידיים לעניניהם? האם הם לא מסתמכים על מקורות הלכתיים? האם אין אצלינו שו"תים שעסקו בברכת התפו"א? אלא מה שרבותיך חלקו על זה אז מה? וכי אין כך דרכה של תורה? אתם האפטרופסים היחידים על התיירה וכל מה שלא עולה יפה לדעתכם כבר נחשב לזלזול בהלכה?
הנה הראיתי לך שהתקינו אצלכם לכתחילה מעשה של דיעבד לפי גדול הפוסקים שלכם המשנ"ב שפוסק לא לעשות כך!.
ונא לא להיות דמגוג.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 17:05 |
|
| |
זה לא שהחסידים שכאן לא רוצים להתמודד עם טענות כאלה ואחרות,
הם פשוט לא מסוגלים להתמודד, וכנראה שגם הם מבינים שבדרך שנקראת חסידות של היום,
(שהיא רחוקה מאוד ממידת החסידות ורחוקה מדרך הבעש"ט זצ"ל) יש הרבה דברים תמוהים ומוזרים,
ואולי חלק מזה היה נחשב בזמנים מסוימים כעבודה זרה.
_________________
היסורים הכי גדולים של איוב, נגרמים לו ע"י אלו שאומרים שאיוב לא היה ולא נברא.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 17:11 |
|
| |
שעפסל
הספר הליכו"ש משופע במפתחות ובראשי פרקים, כך שבקלות תמצא זאת. אין לי אותו תח"י, אלא רק בבתי כנסת. תמצאהו בדיוק כמוני. והוא כותב ג"כ את הנקודה העקרונית שכיום לא צריכים.
שתבין: גם מנהג חסידות צריך שיהיה לו מקום. אם אין טעם בדבר, אין גם חסידות בכך. בבבל ובאירופה היה טעם. היום לא. המציאות פשוט השתנתה.
לגבי מנחה קצרה, אני מסכים אתך שנודף מזה ריח חריף של הסבר עקלקל. אבל עדיין בתחומי ההלכה, זה נכנס יפה מאד.
א. בגלל צורת ההתנהגות של הצבור. בתוספת העובדה שכיום אין צורך אמתי בחזרת הש"ץ, אלא שלא מבטלים תקנת חז"ל.
ב. כתוב 'שעה דחוקה'. כלומר: לכתחלה צריך לעשות בצורה רגילה, אבל אם יש סבה שבגללה קשה לעשות כרגיל, מקצרים.
ובמ"ב בסי' קכד' לא כתב רוב, אלא 'הסכימו הרבה מהאחרונים'. לשון פושרת יותר. לא 'אסור לעשות כך'. כלומר: במקום שיש צורך אפשר לוותר על חזרה רגילה.
ובהצטרף לסעיף א' שכתבתי, זה כמעט לכתחלה גמור.
ולגבי ההסברים החסידיים: לא דובר פה על הסברים עקלקלים. כי כאלו יש אלפים.
דברו על דברים שאין להם שום טעם וריח.
לברך על תפו"א שהכל, זו הצמדות מטופשת לטעות גסה של דורות קודמים.
לסוע בראש השנה כדי לשמוע שופר, זו עבירה גמורה שאין שום מצדיק לה.
ולשמוע רחשים קלושים משופר ולקרוא לזה 'תקיעות', זו בדיחה עצובה שאין לה שום הסבר הלכתי, עקלקל כמה שיהיה.
כשאני קורא את דברי, אני מרגיש צורך דחוף לציין: אין בי שום סימפטיה לעורך החוברת. להפך. אני חושב שעיסוק בחסידים-מתנגדים הוא עיסוק מטופש של משועממים שלא ממלאים את חייהם בתורה ובעבודה. וע"כ (למרות שאני משועמם) לא אפתח דיונים כאלה סתם בשביל הנגוח. מקסימום אשתתף בשביל להעמיד אמת על תלה.
מי שערך כזו חוברת מעיד על עצמו שהוא משועמם כרוני. אם עבר על כו"כ ספרי ספורים חסידיים וקבצים חסידיים, כדי למצוא את שאהבה נפשו, הרי הוא מעיד על עצמו ששרף שעות אינספור בחייו ולו רק בשביל לענות את התשובה הניצחת, לפי דעתו, לחסידים.
זאת מלבד ביקורת רבה שיש לי על תוכן החוברת ועירוב מין בשאינו מינו. טענות נכוחות, לצד אי הבנה במזיד או בשוגג. דברים נכונים, לצד כאלה שאין בהם כלום.
תוקן על ידי מנהשורה ב- 06/08/2008 17:18:57
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 17:11 |
|
| |
החסידים דכאן עסוקים בלחיות עפ"י דרך החסידות, ולא יבזבזו זמנם לענות לכל פסיכופאט שהחליט לשלשל דרך המקלדת צואה ברשות הרבים.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 17:22 |
|
| |
קהלת
'החסידים דכאן עסוקים בלחיות עפ"י דרך החסידות'...
וכאן ישנם אנשים ש'לא יבזבזו זמנם'...
תן משהו יותר טוב!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 17:24 |
|
| |
הייתי בירושלים ולא ראיתי שום סערה.
ישחקו הנערים. לא מזיזים לי את קצה הציפורן באצבע קטנה שברגל שמאל.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 17:27 |
|
| |
מן השורה
אתה עם הארץ מדאורייתא ומדרבנן,
כל ההסתמכות על מנחה גדולה הוא שבערב פסח שחל בשבת עקב קוצר הזמן היו מתפללים מוקדם, וע''ז סומכים לכתחילה?!
יפה קרא לזה אדמו''ר מ.. (לא אכתוב שמו כדי שהתגובות יהיו לעניין) מנחה גדולה מנחה לעשיו..
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 17:46 |
|
| |
קהלת דרך החסידות של האמיתי או של המזויף?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 17:48 |
|
| |
| שעפסל כתב: |  | אולי תבאר לנו את הפשר שבכל הישיבות הליטאיות מתפללים מנחה בשיטת הדיעבד לפי השו"ע והמשנ"ב?
אתם הרי מקפידים על הלכה, נכון? אז בבקשה אחר כך נמשיך הלאה.
|
|
כל הישיבות? בודדות, ברוב הישיבות מתפללים רגיל.
|
|
|
|
|