ידעתי על התירוץ "תרי הוו", וידעתי שלצדיקים ישנם יותר משתי שמות, וגם ידעתי שישנם סיפורים שקרו לצדיקים בני שמונים שמעולם לא נולדו, אך לא הבנתי למה היה להרב זוין לכתוב:
"ואין נ"מ אם מעשה זה קרה באמת או לא, עכ"פ התוכן שבה אמת".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 19/11/2010 07:31:48
נשלח ב-19/11/2010 07:58
ייתכן והרב זוין רצה לתמוך בסברא הזאת, שזה מנהג סדום אך הוא לא רצה לכתוב זאת סתם כך, שקרה סיפור כך וכך, והסברא אמת היא, כי אז זה היה נראה כאילו הוא מעיד ויודע שהסיפור אכן קרה ולכן הקדים ואמר שאינו יודע אם הסיפור אמיתי אבל התוכן שבה אמת גם אתה היית נוהג כך
נשלח ב-19/11/2010 08:20
שאלו מדוע דנתי כאן בנושא שכבר היה עליו אשכול של נישטאיך. התשובה מאד פשוטה: לא זכרתי שהיה...
ייתכן והרב זוין רצה לתמוך בסברא הזאת, שזה מנהג סדום, אך הוא לא רצה לכתוב זאת סתם כך, שקרה סיפור כך וכך, והסברא אמת היא, כי אז זה היה נראה כאילו הוא מעיד ויודע שהסיפור אכן קרה, ולכן הקדים ואמר שאינו יודע אם הסיפור אמיתי אבל התוכן שבה אמת גם אתה היית נוהג כך".
כנראה שאכלתי חומר מטמטם לפני שקראתי את הודעתך, ולכן לא הבנתי אותה.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 21/11/2010 05:54:02
נשלח ב-21/11/2010 17:49
נישטאיך
כמדומה שדברי איש חשוב ברורים, ואנסה לתרגמם לעברית מדוברת.
הרב זוין רצה להמחיש סברה שיש נוהג פסול, הראוי לכנותו "מנהג סדום".
הוא סבר שהדברים יעשו יותר רושם אם יובאו כמסקנתו או הנחת היסוד של סיפור יפה.
דא עקא (=הבעיה) שלא ברור אם הסיפור אמיתי.
לכן הוא העדיף: להביא את הסיפור תוך הסתייגויות.
עוד טען איש חשוב שלא רק הרב זוין נהג כך ובחכמה, אלא גם אתה, נישטאיך, היית נוהג כך בנסיבות האמורות.
מה שלא הבנתי, למה הוא היה צריך לעשות זאת, האין זה מטיל ספק באמיתות כל סיפוריו?
האם גם בספר הוא העיר שייתכן שהסיפורלא היה?
נשלח ב-23/11/2010 17:38
סיפור ארבעת השבויים
אחיי ורעיי,
האם סיפור 'ארבעת השבויים' נידון פעם בעצכ"ח? אם לאו הרי הוא שייך לכאן, ובעצם ראוי הוא שייפתח לו אשכול מיוחד. מי רוצה להרים את הכפפה?
נשלח ב-23/11/2010 18:40
אליעזר
אומר ועושה מדבר ומקיים- מצווה הבא לידך על תחמיצנה- למה אתה מחלק מצוות לאחרים הרם את הכפפה שזרקת
נשלח ב-23/11/2010 18:54
ירוחם,
ותורתי שלי מה תהא עליה?
תוקן על ידי אליעזרט ב- 23/11/2010 19:00:05
נשלח ב-23/11/2010 18:57
פה אולי לא עסקו בסיפור אולם באופן כללי עסקו בו גם עסקו. הנה כמה דוגמאות שהעלתי בחטף מבלי שאקום מן הכורסא
שרה צפתמן, בין אשכנז לספרד, ירושלים תשנ"ז. בעיקר בפרק שביעי שמיני ותשיעי. G.D Cohen, The Book of Tradition by Abraham ibn Daud, Philadelphia 1967 G.D. Cohen, "The Story of the Four Captives", PAAJR 29 (1960-1961), pp. 55-131
לענ"ד היה ראוי לפתוח אשכול על הנושא בפורום ספרות
תוקן על ידי אח_של_השכן ב- 23/11/2010 18:58:36
נשלח ב-23/11/2010 19:00
טוב שכן קרוב מאח רחוק. אתה מוזמן לפתוח את האשכול. אבל מה רע לך פה עם ירוחם והחברים?
נשלח ב-23/11/2010 19:04
לא רע לי בכלל. סתם הערה. לי זה לא משנה, המחשב שלי נתקע באופן שווה בשני הפורומים לא. אני לא אפתח. אני כמדומני כבר השני שמעיר לך כי ברוך האומר ועושה (וגם מוצא זמן לתקן את הדוקטורט)
נשלח ב-23/11/2010 19:11
אח של השכן,
כל יום עולים בראשי נושאים רבים שראויים לפתיחת אשכול, מה אעשה אכלה את ימיי ולילותיי בגלישה בעצכ"ח?
תוקן על ידי אליעזרט ב- 23/11/2010 19:36:50
נשלח ב-23/11/2010 19:27
[אחשל (ובעצם גם אליעזרט),
הזכרת לי נשכחות. לפני שנים רבות למדתי את הסיפור אצל פרופ' שרה צפתמן. נדמה לי שהיא הראשונה שחקרה אותו מנקודת מבט שאינה היסטורית אלא ספרותית-תרבותית. מסקנותיה מרתקות ולמתעניינים אני ממליצה בחום לקרוא את פרקי ספרה בנושא זה.]