| נשלח ב-6/8/2008 13:31 |
|
| |
למה צריך את החינוך העצמאי?
תפקידו של החינוך העצמאי הוא בערך כתפקידו של ועד הישיבות ושניהם חפצים במשרות. ההבדל העיקרי בין החינוך העצמאי לוועד הישיבות, היא עוצמת השליטה.
הישיבות הקטנות והכוללים מסתדרים היטיב ללא כל גוף העומד מעליהם ולמרות כל איומי הקיצוצים והקיצוצים שהתרחשו בפועל, ראשי הישובות והכוללים מסתדרים ישירות עם המדינה ללא גוף מתווך באמצע. קרוב לודאי, שאם יבצעו סקר בין ראשי הכוללים והישיבות הקטנות עם שאלה, "האם הם חפצים בגוף על כחינוך העצמאי?" התשובה תהיה "לא מדובשך ולא מעוקצך".
רוב התתים עובדים כיום ישירות דרך משרד החינוך, ואין הם חפצים כלל את טובתו של החינוך העצמאי.
לאחר ההקדמה, אצביע על הנזקים ואי התועלת של החינוך העצמאי.
1. גוף מסורבל שתקציבים רבים מתבזבזים על תפעולו.
2. מינוי מקורבים ומקורבי פוליטיקאים לתפקידים, חסרי מוטיבציה לפיתוח המוסדות. למרות שמינוי מקורבים קיים גם בישיבות, אבל בדרך כלל הבע"ב של הישיבה חפץ בהצלחתה עם מוטיבציה גדולה להשקעה.
3.בערי השדה, המצב גרוע שבעתיים. אמר לי פעם ידיד שהוא פעיל גדול באחינו (רישום ילדים ללמוסדות חרדיים), "למען הצלת ילדי ישראל יש לסגור מיידי את חינוך העצמאי". הנהול והמינויים שם קטסטרופלים, מינוי מנהלים מקורבים ללא שאיפות פיתוח, מורים כושלים עם עבר לא מזהיר בלשון המעטה. (יש להדגיש שהמצב הנ"ל הוא נחלת רוב המוסדות ולא כולם)
אמר לי פעם חבר שלמד בילדותו בחינוך העצמאי בערי השדה, "אחרי חינוך העצמאי הורדתי את הכיפה וכים אני דתי למרות חינוך העצמאי".
4.לאור הבעיות הכלכליות והבירוקרטיות שמשרד החינוך מציב בפני החינוך העצמאי, הוא נמנע מלתת אישורים למוסדות חדשים. בעוד שמוסדות פרטיים מצליחים להרשם ישירות דרך משרד החינוך.
5. בתקופת לוריא נחשפתי למינוי מנהלים חסידיים בבתי ספר ליטאים, והכל בכוח הזרוע.
כעת נשאלת השאלה "לשם מה צריך את הגוף המסואב שנקרא חינוך עצמאי"?
תוקן על ידי חיים9999 ב- 06/08/2008 13:33:57
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 14:09 |
|
| |
כי מוסד לא סוגרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 14:23 |
|
| |
חיים
למיטב חוסר ידיעתי, מוסדות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני מתוקצבים ב95%, בעוד מוסדות המוכר שאינו רשמי 75% ומוסדות הפטור 55%.
המדינה אינה מכירה במוסד כרשמי, אלא אם כן הוא פועל תחת משרד החינוך, בו יש תת זרם אחד: האגף הממלכתי דתי, וכעת זרם חדש: ממלכתי דתי חילוני.
הושג הסדר, לפיו המדינה תכיר באופן בלתי רשמי במוסדות הפועלים תחת רשתות מוסדרות לצורך העניין, כאילו הם רשמיים כמעט לגמרי.
זה ההסדר של החינוך העצמאי ושל מעיין החינוך.
אני לא רואה איך אפשר לייתר את המוסד הזה.
_________________
--------------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 14:44 |
|
| |
בזמני שלפני 30 שנה החינוך העצמאי היה מצויין ככל שניתן לצפות ממוסד בירוקרטי. אולי מאז קרה משהו, אני כבר לא עוקב.
ככל גוף ציבורי שאינו למטרות רווח, כאשר אין שינויים באנשים כל מספר שנים, הרי שהוא הופך להיות מסואב והאנשים פועלים יותר ויותר למען עצמם.
תוקן על ידי שרפ ב- 06/08/2008 15:17:59
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 14:58 |
|
| |
מאיר
שמעת על חוק ישיבות קטנות? ניתן לחוקק חוק ובא לציון גואל. בנוסף, לידיעתך מוסדות חב"ד רשומים כממ"ד למרות שהם אינם מתקרבים להיות ממ"ד (אולי יש להם מוגבלות בסינון תלמידים).
האם הכסף שנכנס למערכת החינוך העצמאי מגיע באמת למוסדות כ-95%? אני מסופק מאוד.
שרף
לפני 30 שנה מקימי המוסדות היו יותר פטריוטים ולכן המוסדות היו יותר מולחים. עד היום, מוסד שנשלט על ידי משפחה שהקימה אותו או הנשלט על ידי חוג מסויים, מתנהל בצורה טובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 18:12 |
|
| |
חיים, אין מה לומר, אבל אחת הסיבות הגדולות לרמה העממית של רוב חסידי חב"ד היא בידוק מאותה סיבה אצל המיזרוחניקעס, ההמוניות והנכונות לקבל כל אחד גרמו להם נזק עצום. ייתכן בהחלט שהם מודעים לכך ואף על פי כן חושבים שכך ראוי למרות המחיר, אבל אלו העובדות. והסיבה הראשונה שמונעת מהם אליטיזם חיובי היא האחריות כביכול שהם רואים לעצמם על הדור, ולכן הם לא רק יכולים להרשות לעצמם לקבל כמעט כל אחד אלא גם לרצות לקבל כל אחד. אצל הליטוואקעס זה היה לפני שישים וחמישים שנה, שקיבלו כל מי שרק רצה, אבל הם השכילו לסגור את עצמם כשהגיעו למעלה, ולא לתת לאותה המגמה להוריד אותם בחזרה למטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 19:27 |
|
| |
אתה מניח הנחות וטוען על פיהן. האם בחב"ד הרמה היא עממית? יש לי מספר חברים חבדניקים שקשה להגדירם בעלי רמה עממית.
אני גם מגיע מהחברה הליטאית האליטיסטית, אצל הליטאים כל מה ששונה מהם הוא רדוד, מקולקל ועקום. צא מהאמירות הכוללניות האלו ותדון לגופן של דברים.
אני גם חושב שנספחו לחב"ד אנשים עם רמה עממית יחסית, אבל האם הרמה העממית של המצטרפים השפיעה על החבדניקים הוותיקים.
נ.ב.
החסידים היא קבוצה הרבה יותר סגורה עם קבלת תלמידים יותר סלקטיבית. האם אתה חושב שהחינוך שם ברמה גבוהה מהליטאים? אם תשובתך שלילית, תחזור לבדוק מה הגורמים הנוספים המשפיעים.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 19:54 |
|
| |
הסיבות לסגירות הן שונות לחלוטין.
אילו היתה להם אפשרות להתקדם בצורה רוחבית בחיים היה להיכן לזרום.
כיום בגלל הלחץ בו החברה נתונה של מלחמה בעולם שמחוץ לה, מלחמה המתחזקת ככל שהחברה גדלה, הופכת לעניה ומעמדה הכלכלי מתדרדר, היא נאלצת לפתח נורמות של פירמידה, בה יש לחץ עז לצמוח לגובה, מכיוון שזו קנה המידה היחיד שהחברה מתחשבת בו לכאורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 21:59 |
|
| |
חיים
חכמה גדולה לומר 'לחוקק חוק וזהו'. תשאל את גפני מה יותר קל, לקיים את רשת החינוך העצמאי או לחוקק חוק.
אתה באמת חושב שאפשר לחוקק כמה חוקים שרוצים 'וזהו'?
עוד חוק או שניים וכל בג"ץ עליך. צא מזה.
אם יש שקט בגיזרה, שלם הרבה ואל תבעיר אותה, לשם מה? כדי לדפוק ת'גערערס?
אכן, סביר להניח שחב"ד ליברלית יותר בתכנים ומתאימה את עצמה לדרישות סף של ממ"ד. אני לא חושב שמוסדות החינוך העצמאי מסוגלים לזה.
גם צאנז בנתניה הם ממ"ד, אבל זה חריג שהמערכת יכולה לספוג. אם זה יהפוך לתופעה, הבועה תתפוצץ.
אגב, גם הסדר החינוך העצמאי עצמו הוא בלון רגיש למדי. אמר לי עסקן דגול שלא מדבר שטויות, שאסור שתתחיל נהירה של תתי"ם לחינוך העצמאי. איש לא ירויח מכך. מה שיש יש.
_________________
--------------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 22:04 |
|
| |
חיים, אני ממש לא יודע, אבל אני רואה הרבה חבדניקים בנים למשפחות ירושלמיות ותיקות ומאד שמרניות, והדור הצעיר בחב"ד רחוק מהדור הקשיש באלפי שנות אור. הצעיר החב"די הממוצע הוא יותר ישראלי מחרדי, אין לו שום חסמים נפשיים בפני צעיר חילוני ישרלאי רגיל (וגם לא נחיתות, וזה בהחלט למעליותא), לרובם אין את החסמים הנפשיים של רוב החרדים מהשירות בצבא או מעבודה בסביבה חילונית. הסיבה העיקרית לזה זה שהחברה החב"דית הכללית מנהלת דיאלוג בגובה העיניים עם החברה הישראלית ומנסה להשפיע עליה מבפנים, וזה מזיק מאד (לפחות בעיני) לדור הצעיר שלהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2008 23:31 |
|
| |
| טליבאן כתב: |  |
הצעיר החב"די הממוצע הוא יותר ישראלי מחרדי, אין לו שום חסמים נפשיים בפני צעיר חילוני ישרלאי רגיל (וגם לא נחיתות, וזה בהחלט למעליותא), לרובם אין את החסמים הנפשיים של רוב החרדים מהשירות בצבא או מעבודה בסביבה חילונית. הסיבה העיקרית לזה זה שהחברה החב"דית הכללית מנהלת דיאלוג בגובה העיניים עם החברה הישראלית ומנסה להשפיע עליה מבפנים, וזה מזיק מאד (לפחות בעיני) לדור הצעיר שלהם.
|
|
מה האנטישמיות הזו. רואים חרדים המתנהגים כני אדם ומתחילים לייל. אתם חושבים שלחרדים יש להם קרניים מתחת לכובע/שטריימל?
הרי רובם אנשים טובים ומסכנים שהחינוך שבו הם חונכו (בעיקר בדורותיים האחרונים), הרחיק אותם מהשתלבות בחברה.
קצת עזרה מבחוץ והם יחזרו להיות בלי חסמים נפשיים לא מחילונים ולא מחסדים שוטים של רבנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2008 00:07 |
|
| |
לגבי צאנז, כמדומני שהאגדה מספרת שכשהקים את מוסדותיו רעשה הארץ שהוא בממ"ד ולא בחינוך העצמאי. נכנסו אליו איזו משלחת ושאלו למה לא יצטרף לחינוה"ע. הגיב האדמו"ר: וכי הכסף מהמדינה הוא טבל ולורינץ כהן שצריך לתת לו מעשר? ודפח"ח. לעניין גופו, ברור שאין תחליף לגוף הזה. יתכן שצריך לשפר או ליצור תחליף, כמו עוד הרבה דברים בעייתיים בעולם, אבל א"א לומר שלא צריך אותו. נראה לי שמי שחושב שלא צריך אותו לא יודע מספיק ברור מה בכלל האירגון הזה עושה, ונזכר בו רק בגלל המלחמות על הנהלתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2008 11:41 |
|
| |
הבעיה העיקרית היא שהמוסד לא מנוהל כמו מוסד ציבורי.
בעוד שלמשל כשהתפטר מנהל החמ"ד, הוקמה ועדה ציבורית עפ"י מפתח מדויק שתבחר את המנהל הבא. הרי שבחינה"ע מתנהלת מלחמת ירושה בין קבוצות השליטה כשלאף אחד לא איכפת מי יהיה המנהל של המערכת אלא מי ינצח במאבק על עוד כסא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2008 11:55 |
|
| |
זו בעיית תרבות השטיבל.
אין לזה קשר דווקא לרישות של החינוך העצמאי, אלא לעצם חוסר ההכרה בערך של מנהל תקין.
אותו הבדל יש בין מינוי ראש ישיבה למינוי של דיקן לאוניברסיטה. ואפילו בין מינוי רב למודיעין עילית למינוי רב לתל אביב. (למרות שגם האחרון יכול להתמנות בקומבינות, הראשון יכול להתמנות באיבחת הנחתה)
אצל חרדים הכל נתפס כעסק פרטי, אין רשות הרבים, אין לציבור מה לומר.
אין ועד הקהילה, אין גוף המקבל החלטות לפי קריטריונים. הכל הכל תפור.
על מה שזועקים במפלגות החילוניות, אצלנו מחייכים ולא מבינים בכלל מה הנושא.
_________________
--------------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2008 12:24 |
|
| |
מאיר
איך ממנים דיקן באוניברסיטה? איך ממנים נשיא באוניברסיטה?
ההתנהלות באוניברסיטאות חובבנית ובלתי מקצועית בעליל. ההצלחות שיש לאוניברסיטאות, הן למרות גופי הניהול ולא בזכות גופי הניהול. מדיניות האוטונומיה האקדמית, היא המביאה לתוצאות הברוכות (בתנאי שהמוחות הטובים לא ברחו לבינתיים לחו"ל). זו הנקודה חשובה שרק בגללה כדאי לסגור את החינוך העצמאי. ככל שמוסדות החינוך יהנו מיתר אוטונומיה, כך יהיו תוצאות טובות יותר.
תוקן על ידי חיים9999 ב- 07/08/2008 12:24:41
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2008 16:30 |
|
| |
חיים גם במוסדות אקדמאיים יש אינטריגות, כולם בני אדם. אולם שם לפחות יש קריטריונים שמנסים במקרה הגרוע רק להעמיד פנים כאילו הם מחייבים, ואילו אצלנו נאמר קריטריונים שמיטריונים.
|
|
|
|
|