כידוע, בתקופת כהונתו של הראי"ה קוק בירושלים כרב ראשי של ארץ ישראל מטעם התנועה הציונית והבריטים לא עלה ה"חזון אי"ש" זצ"ל לבקר בירושלים. כשנשאל פעם ע"י הרב זלמן ינקלביץ' ז"ל מה הטעם לכך שאינו מבקר אף פעם בירושלים, ספר לו מרן החזו"א את המעשה הבא ששמע מתלמיד מרן החפץ חיים, מרן הגר"א וסרמן הי"ד, המסביר את טעמו ונימוקו.
הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד (גדול תלמידי מרן ה"חפץ חיים") סִפֵּר כי פעם הגיעה משלחת בעלי - בתים מאיישישוק הקרובה לראדין אל החפץ חיים ובקשתם בפיהם: היות והמקוה בעיירתם טעון תיקון ונגרמים מכשולים רבים בעניני טהרת המשפחה על כן יואיל החפץ חיים לבקר אצלם והשפעתו יבוא הדבר על תיקונו. החפץ חיים לא ענה מאומה וגם עברו ימים רבים ולא יצא לבקר באיישישוק ויהי הדבר לפלא אצל כל מי שהכיר את זריזותו של הסבא קדישא לכל דבר מצוה ובפרט שהיה חרד על כל קילקול שבשכנותו וראה את עצמו אחראי על כך. ביום אחד, כאשר רבי אלחנן ליוה את החפץ חיים לאחר תפילת שחרית לביתו נחפז לפתע החפץ חיים לעצור עגלה עוברת ועלה עליה לנסוע מבלי דַבֵּר מאומה. הוא חזר לביתו כעבור יומיים וספר לתלמידו רבי אלחנן כי בקר באיישישוק וגם הצליח בסייעתא דשמיא להתקין כשורה את ענין המקוה. לשאלת רבי אלחנן מה טעם דחה לשבועות רבים את נסיעתו זו ומה טעם היה לחיפזון הפיתאומי? השיב החפץ חיים: כי באיישישוק מכהן כמרא דאתרא רב מראשי ה"מזרחי" והוא עמד בפני שאלה קשה שאם יבקר באיישישוק ולא יבקר בבית הרב נמצא משפיל את כבודו בעיני בני קהילתו שלא יהיו מסוגלים להבין את הדבר, מאידך גיסא לבקר אצלו לא רצה כדי לא לחלוק כבוד למנהיג "מזרחי", ממילא החליט לא לנסוע למרות חשיבות ענין טהרת המשפחה. אולם באותו בוקר שנסע עלה על דעתו כי הרב מאיישישוק יצא בודאי לקונגרס הציוני ושוב אין סיבה לדחות את הנסיעה אפילו לרגע אחד. ואמנם כן היה, הרב לא נמצא באייישישוק.
(מתוך "ילקוט דעת תורה מאת גדולי הדור האחרון" שהוציא לאור הר' משה שנפלד ז"ל בצמוד לקונטרס "עקבתא דמשיחא" של מרן הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד זצוק"ל, עמ' 34 אות מ')
(הובא באתר האנטי מזרחי - אזמרך.
לעצם הענין, הרי החזו"א והרב קוק חיו יחד בארץ רק שנתיים ימים. אח"כ מתרצ"ה עד תשי"ד עברו כ 19 שנים שגם בהם לא ביקר החזון איש בירושלים. אי אפשר להפיל את זה על הרב קוק.
נשלח ב-7/8/2008 11:30
החזון איש היה לכל הפחות שני פעמים בירושלם.
נשלח ב-7/8/2008 11:32
כמדומני שהיה רק פעם אחת, וראה את הטשעבינער רב. והפליג עליו. כך זכור לי.
אולי בא לרגל חתונה של מישהו או לוויה של ר' משה בלוי ?
נשלח ב-7/8/2008 11:34
היה פעם בנוגע לעליה לקבר אמו.
נשלח ב-7/8/2008 12:02
אמו של החזו"א קבורה בירושלים? היכן?
עד כמה שזכור לי היה פעמיים.
כשראה את הטשבינער רב זה היה בהלווית ר' משה בלוי. יש תמונה מזה.
נשלח ב-7/8/2008 12:45
אז מי היה הרב המזרוחניק באיישישוק שנסע לקונגרס הציוני?
נשלח ב-7/8/2008 13:25
הבעיה גם שאין לנו שום ידיעה באלו שנים מדובר.
היו מסתמא כמה וכמה קונגרסים.
נשלח ב-7/8/2008 13:40
אתה גם יוצא מתוך הנחה שהסיפור אמיתי. הח"ח דחה תיקון של קלקול בטהרת המשפחה, כדי לא לחלוק כבוד לרב, שלא היה שייך למפלגה שלו.
אני לא יודע מי מהם היה ציוני. אולי הרב צבי הירש מה-יפית. לפחות לפי השם הוא לא נשמע לי מהקנאים. לקנאים יש תמיד שם כמו אייזנבאך, או לפחות טייטלבוים. מה-יפית נשמע לי כמו איזה משי-זהב. מה עוד, שתמיד יוכלו לומר שהוא רוקד את המה יפית לפני החילוניים.
נשלח ב-7/8/2008 13:42
לבנוני, כדאי שתשאל את אליאך בשאלות בנוגע לאיישישוק.
נשלח ב-7/8/2008 16:35
כדאי לבדוק כמה מרבני ליטא לא היו מיזרוחניקעס.
נשלח ב-7/8/2008 20:10
זכורני שהרי"ל מיימון בשרי המאה דיליה, בכרך האחרון עושה רשימה של כל הרבנים אדמורים שהצטרפו למזרחי. רשימה די מכובדת, אם כי אני בטוח שרבים מצאצאי אותם רבנים יכחישו את שמועתו.
מאירקה, יש אפשרות חיפוש שם ביזכור בוך ?
לא הצלחתי למצוא.
נשלח ב-7/8/2008 20:27
כמעט כל רבני העיירות בליטא ורוסיה הלבנה השתייכו לתנועת המזרחי.
רק ראשי הישיבות היו אגודאים, ואפילו אז לא כולם.
ליתר פרטים על העיר איישישוק, יש את ספרה של יפה אליאך (עליה, אגב, יש כתבה בעתון המשפחה מהדורה האנגלית השבוע)..
אליאך הייתה מן היחידים ששרדו את השואה מהעיירה.
היא כותבת גם על הפוליטיקה של הח"ח, בקשר לרבה של העיירה.
נשלח ב-7/8/2008 20:44
אגב שמו היה הרב אברהם גרודזינסקי ז"ל.
נשלח ב-7/8/2008 22:11
חיפוש לא. תסתכל בסיבות עמ' 30-40
נשלח ב-8/8/2008 05:19
בספר יהדות ליטא כרך א עמ' 221 נכתב כי בשנת תרע"ט נפטר רבה של איישישוק רבי יוסף זונדל הוטנר ונתמנה במקומו הרב שמעון רוזובסקי ששימש ברבנותו עד חורבן העיירה בשואה והצטיין כגדול בתורה וכנאמן לתנועה הציונית דתית
תוקן על ידי אלייעזר ב- 08/08/2008 5:19:34
ומצורף מן הספר המקוון רבנים שנספו בשואה מאת ד"ר פנינה מייזליש
רוזובסקי, שמעון, בן אברהם.
נולד בתרל"ד,1874, ברוסיה הלבנה. למד בישיבות וולוז'ין וסלובודקה. כיהן כרב בשימאנצי, Šimaniškai, ובקאפוליKapolli, , שברוסיה הלבנה. כשכבשו הסובייטים את העיר ב-1919 נמלט משם לליטא. שם כיהן עד השואה כרבה של איישישוק, Eishiskes. היה פעיל בתנועה הציונית ובמזרחי. נמנה עם הרבנים שחתמו בתרפ"א, 1921, על "קול קורא" של רבני פולין למען הצטרפות אל המזרחי, ובתרפ"ו,1926, למען "קרן החלוץ המזרחי". פירסם מאמרים בעיתונות הציונית הדתית בליטא ובארץ. כשפרצה מלחמת העולם השניה אירגן בעירו ועד לפליטים, צייד אותם בכסף ובתעודות, ושלח אותם לווילנה. הפעילות הזאת התנהלה בביתו, ושם היו פודים את הפליטים שנפלו בידי השלטונות והיו צפויים לגירוש לפולין. כשנכנסו הגרמנים לעירו הם ציוו עליו להקים את היודנראט. באוגוסט 1941, כשנודע ליהודי העיר על הטבח ביהודים בערי ליטא, הוא כינס את היהודים בבתי הכנסת והפציר בהם לרכוש נשק ולהיערך להתנגדות. מקצת מן היהודים צידדו בו, אך רובם אמרו שאין טעם לאבד את התקוה. נספה, כנראה בספטמבר 1941.
מקורות: איישישוק, קורותיה וחורבנה, עמ 53, 59, 61, 62, 64, 66, 126-125 ; יהדות ליטא, ב, עמ 94; אשרי, חורבן ליטע, עמ 53, 59, 61-64, 125-126; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 686; ספר הציונות הדתית, ב, עמ 499; פנקס הקהילות, ויתנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ ' 126, 127, 128;
תוקן על ידי אלייעזר ב- 08/08/2008 5:42:25
נשלח ב-8/8/2008 05:37
ב http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/1567 יש ראיון עם יפה אליאך הנ"ל, מוזכר שם גם הרב שמעון רוזובסקי.
גולאק כתב <היא כותבת גם על הפוליטיקה של הח"ח, בקשר לרבה של העיירה.>, אם להקיש מהכתבה בבשבע, מסתבר שהיא כותבת על יחסיו עם הרב הוטנר, ולא עם הרב רוזובסקי. יתקנוני נא קוראי האנגלית דמתא.
